06/04/2011 18:05
נחושה
Posts: 6982
|
לביאה יקרה,
היה ונגמר, יש לך את כל הסיבות שבעולם לנער פירורים ולהתחיל שוב מחדש.
גם אני הייתי בהפסקת אוכל שנגמרה...וכעת החצי הראשון כבר ירד ובשקילה הבאה יתווספו חצאים נוספים.
לאט לאט אבל בטוח, עם רישום מדוייק ושיתוף מלא בפורום.
המון בהצלחה, מאמינה בך ונעשה את זה יחד
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 17:55
dany
Posts: 19819
|
לביאה יקירתי
אכן להתוודות עוזר במירוק........... הנוצרים עובדים עם זה חזק מאד.......חחחחחחחחחח
אך צריך לחזור לעבודה ולמלאכה.............. ואני יודעת שאת בחורה עם מילה אז הבטחת אין לי ספק שתעמדי במילה.
אני לא חושבת שסתם כך יש לך עכשיו תקופה לא טובה........ של אוכל.......... את עומדת שוב לפני שינויים מאד דרמטיים בחייך. זה מלחיץ, זה מפחיד,
את שמחה ומאושרת לחזור לארץ, אך גם חוששת איך יהיה וכו'...... ואותנו השמנמודים כל דבר ואפילו והוא מתחת לפני השטח כביכול לא מודע......... שולח ישר לאוכל.
יקירתי הכל יהיה מצויין, הכל יסתדר, וחבל שאת תשארי עם עוד כמה קילוגרמים שגם הם מכניסים אותך למתח ועצבות.
נשיבוקים והמון הצלחה ועוד מעט נפגשות..............יההההההההההההההההה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 16:59
קרנושה
Posts: 3420
|
יקירה,
בדיוק בגלל זה את במקום הנכון. כדי להיות אנושית. כדי לשתף את כולנו בקשיים שלך ולקבל חיזוקים ולהתחזק.
המשמעות של קבוצת עידוד ותמיכה הינה כזו שאת יכולה תמיד למצוא מזדהים ואת לא לבדך וזה כל היופי.
אז הפשילי שרוולים, צחצחי שיניים במשחת מנטה חריפה, שתי כמה כוסות מים ותנשמי עמוק. קחי דף ותתחילי לרשום
את כלללל מה שאת מכניסה לפה ותשתפי אותנו במרגש..חבל שאת כל כך רחוקה כי אני הייתי מחבקת אותך מכל הלב רק ההתוודות..ועל עוד
המון דברים. את עושה דיאטה מרחוק וזה כשלעצמו שאפו ענק! אז תסתכלי בראי ותחליטי מה את רוצה לעצמך, מה עכשיו?
ואנחנו כאן יחד איתך נתמוך ונעזור לך להגיע לאן שרק תרצי.
נשיבוקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 16:45
אקורדיאון
Posts: 16382
|
לביאה יקרה שוב כיף כרגיל לראותך איתנו וחישבי על המטרה הנעלה להותיר בסין כמה קילוגרמים.
אם הכתיבה מחזקת ונותנת לך מוטיבציה עשי זאת,שתפי ,כולנו כאן עבורך.
בהצלחה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 16:42
כרובית
Posts: 261
|
לביאה,
מגיע לך כל הכבוד על היושר וגילוי האמת...
הכרה בחולשה זו כבר חצי הדרך... הדרך קשה ומלאה דחיות סיפוקים, לרב אנחנו מצליחות כי אחרת הרי היינו מתפוצצות מרב שומן...ולעיתים,
אין מה לעשות, נופלים לאוייבינו.... העיקר שאת מודעת לכך. ההרגשה שהאוכל שולט בך היא קשה מאוד ואני מבינה לליבך, את חייבת לאסוף את עצמך ולהחליט לחזור למוטב. ההרגשה שאנו שולטים באוכל טובה הרבה יותר, תחושת הבגדים על הגוף בזמן השמירה, המחמאות, ההרגשה הטובה, כל אלו ועוד שווים הרבה יותר.
מאחלת לך המשך הצלחה ואני בטוחה שתצליחי!
קבלי את הנפילה הקטנה באהבה ותמשיכי הלאה.
מחזיקה אצבעות!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 14:39
אשירה
Posts: 4292
|
לביאה יקרה,
ראשית כיף לראות אותך שוב כותבת ומשתפת, אני מעריכה מאוד את הכנות בה את כותבת,
מי אם לא אנחנו יכול להבין את ההתנהגות הלא הגיונית של השמנמוד המצוי,
אין לנו ברירה אלא לאט לאט ובהדרגה לתרגל ולהפנים הרגלים חדשים, והכי חשוב לדבוק במסגרת כי היא חומת המגן שלנו,
בהצלחה רבה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 13:01
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי לביאה,
נהדר שאת נכנסת לפורום ומשתפת. אכן הכתיבה משחררת וכמובן מרחיקה אותנו מהאוכל. ישנם ימים שבהם כל היום מחפשים וחושבים על אוכל. לפעמים הגוף מחכה לקבל את המנה שהיה רגיל לקבל בימים עברו. הכי חשוב להתמודד עם המצב ולא להדחיק רגשות ולא להתעלם מהאכילה. אכלת, נכון שהתחושה נוראית הן פיזית והן נפשית אבל זהו, עכשיו התחייבת ואת חוזרת לתלם. אנחנו כאן איתך מעודדות ותומכות. את לא נופלת יותר לאכילה בסתר. שימי מסטיק בפה, כוס מים קרים והרבה דיבורים לעצמך יקירתי. אין דרך אחרת ואנחנו לומדות להתמודד.
המשך הצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/04/2011 12:49
לביאה
Posts: 402
|
עד כמה שזה יישמע מוזר, כל עוד לא יכולתי לכתוב בפורום, השתדלתי כמיטב יכולתי לשמור על אכילה שפויה. והנה, כבר כמה ימים שאני נשברת כל פעם מחדש. מנסה בבוקר, צועדת, שותה מיים ובשלב מסויים, בגלל שאנו הרבה אוכלים בחוץ השבוע, נשברת.
אין טעם לפרט את התירוצים המיותרים. אני כותבת כי לכתוב זה מחייב. או.קי., ברחתי, אכלתי, אבל חזרתי כי לא טוב לי עם האכילה הבזויה והנסתרת הזו. לא נעים לי להודות, אבל במקום ליהנות עם הילדים בחופש, אני רק מחכה שתהיה איזו שניה שאני לבד ואז אני חוזרת לאכול בגניבה, בהסתר. ואני כל כך כל כך שונאת את זה.
בשבילי, הדרך להפסיק את הבולמוס הוא לכתוב. כי לכתוב מבחינתי זה להתחייב.
אני מתחייבת כאן ועכשיו - להפסיק להתבזות
חייבת ללכת, אחזור בקרוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|