29/03/2011 00:12
יולי
Posts: 754
|
גפן יקרה,
אני מוכרחה להגיב כי אני מבינה מה עובר עלייך. לכל אחד יש לפעמים משברים או נקודות שבירה כאשר אנחנו מתמודדים עם בעיית המשקל שלנו. אני גם תמיד הייתי מלאה ובתקופות מסויימות גם הייתי ממש שמנה. אני היום בת 34 ואילו יכולתי להיות כבר מגיל ההתבגרות אצל מירי היו נחסכים לי המון כאבי לב בגיל ההתבגרו כי זה הגיל הכי יפה בחיים. אל תוותרי לעצמך ותראי שעם הזמן גם תראי ירידות והכי חשוב בלי לחץ.
בהצלחה,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/03/2011 00:01
אשירה
Posts: 4292
|
גפן יקרה,
לא נשאר הרבה להוסיף על כל מה שכבר נכתב לך ואני מסכימה עם כל מילה שנכתבה, את באמת מדהימה.
רק דבר אחד רציתי להוסיף כי השתמע מדברייך שאת רואה את התקופה הזו כזריקת כסף וזמן לשוא, ואת התפיסה הזאת את חייבת לשנות.
גם אם כרגע לא הולך כל כך טוב, אסור לך לעזוב את המסגרת. המסגרת שומרת עלינו ואפילו כשאנחנו בתקופה לא קלה, ללא מסגרת הגבולות ייפרצו, ואז עלולה להיות התדרדרות, בעוד שעם המסגרת אנחנו נכנסים למצב ביניים שממנו יותר קל לחזור ולעלות על דרך המלך.
בהצלחה רבה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/03/2011 12:30
רבקה
Posts: 8411
|
גפן מתוקה
אני קוראת אותך וכל כך מבינה לליבך.
כולנו היינו רוצים להיות רזים אמיתיים ללא דיאטה וכוחות נפשיים להגיע לרזון הרצוי.
בגילך גיל ההתבגרות זה הזמן המתאים מאוד לרדת במשקל ועוד בבית הספר הכי הכי
שאנו נמצאים בו שאפשר פשוט להנות מהשפע הבריא והמזין ומהכלים להתמודד בבעייה.
בואי נעשה "מחיצה" בין הרגש לאכילה ותראי שכאשר אנו מקפידים על אכילה נכונה
הנפש והרגש נותנים לנו את אותותיהם וזה איכות חיים וכיפיות והרגשה עילאית.
שנים שאנו לומדים בפקולטה לאיכות החיים של מירי הגדולה שלנו לשלוט על יצר השכנוע
לוותר על דברים שגורמים לנו לעלייה במשקל.
בבקשה ממך מתוקה הסירי כל התנגדות והקשיבי לנו לעזרתינו מכל הלב
ובגילך היפה ביותר גיל הפריחה תוכלי להנות מאיכות חיים נפלאה ובריאה.
מתן ההסברים שלך ברגעים קשים מוכיח שכולם אמא, סבתא, מירי
רוצים רק לטובתך ומוכנים לתת את עזרתם כדי שיהיה לך הכי טוב .
הבנתי ממילותיה של מירי שרזית יפה , אך שמרי על הקיים
ואל תיסטי אחורה אלא תמיד קדימה בתבונה
מאחלת לך המון הצלחה
וכל מה שנכתב הוא אליך באהבה בפרגון ובעזרה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/03/2011 12:05
dany
Posts: 19819
|
חגית מתוקה
יפה יפה כתבת אהבתי.
בצקיסטית בגמילה כתב:
גפן יקירתי,
גיל ההתבגרות, צבא, סטודנטית, הריון, גיל המעבר תמיד יש משברים בחיים.
האכילה שלנו תמיד רגשית בכל גיל.
גם אני, בגיל 35, אחרי שרזיתי 52 ק"ג אצל מירי, מודיעה לך חד משמעית, שאם ישימו מולי בורקסים - אני מתעלפת! רק לפני חודש הייתי בחנוכת בית, והיו שם בורקסים מעשה בית - מה לא אכלתי 7? ועוד לפני כולם?? וכמובן שאכלתי שם עוד דברים... ועליתי באותו שבוע 2.5 ק"ג. אבל לקחתי אחריות על מעשיי. סיפרתי למירי, וגם כתבתי את זה כאן בפורום כי היתה לי אחר כך צרבת מהגיהנום. משלמים על מעשים שעושים.לומדים מהם. מתחזקים מהם.
דווקא בגלל שאת בגיל ההתבגרות, לגוף שלך יותר קל לרזות, דווקא בגלל שאת צעירה יותר קל לשנות הרגלים בראש, דווקא בגלל שאת בגיל ההתבגרות המשפחה שלך צריכה להתגייס בשבילך ולשנות הרגלי אוכל בבית - קשה לך מול עוגה? צודקת! לכן, אויבים לא מכניסים הביתה! תאכלי פרוסת עוגה בבית קפה. מגיע לך פעם בשבוע.
אני לא יודעת כמה את שוקלת, אבל אם קשה לך לרזות כרגע, אין בעיה - תשמרי על ההישג. מה שחשוב זה להישאר בשליטה נפשית: שזה אומר להישאר במסגרת, כי כשאת במסגרת גם אם לא בא לך להתמיד בהרגלי האכילה הנכונים, מתישהוא זה יבוא, כמו מים שלאט לאט עושים חור בסלע.
אני חושבת שיש לך מה להחזיק מעצמך: גם כתבת כאן על הקשיים שלך, שזה דבר שדורש הרבה אומץ וחוסן נפשי, וגם המשפחה שלך מביאה אותך אל מירי בלקין, שזה מראה שלמשפחה שלך איכפת ממך והם רוצים בטובתך.
אני מאמינה שאת על דרך המלך, רק עדיין לא יודעת את זה :-)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/03/2011 09:32
בצקיסטית בגמילה
Posts: 389
|
גפן יקירתי,
גיל ההתבגרות, צבא, סטודנטית, הריון, גיל המעבר תמיד יש משברים בחיים.
האכילה שלנו תמיד רגשית בכל גיל.
גם אני, בגיל 35, אחרי שרזיתי 52 ק"ג אצל מירי, מודיעה לך חד משמעית, שאם ישימו מולי בורקסים - אני מתעלפת! רק לפני חודש הייתי בחנוכת בית, והיו שם בורקסים מעשה בית - מה לא אכלתי 7? ועוד לפני כולם?? וכמובן שאכלתי שם עוד דברים... ועליתי באותו שבוע 2.5 ק"ג. אבל לקחתי אחריות על מעשיי. סיפרתי למירי, וגם כתבתי את זה כאן בפורום כי היתה לי אחר כך צרבת מהגיהנום. משלמים על מעשים שעושים.לומדים מהם. מתחזקים מהם.
דווקא בגלל שאת בגיל ההתבגרות, לגוף שלך יותר קל לרזות, דווקא בגלל שאת צעירה יותר קל לשנות הרגלים בראש, דווקא בגלל שאת בגיל ההתבגרות המשפחה שלך צריכה להתגייס בשבילך ולשנות הרגלי אוכל בבית - קשה לך מול עוגה? צודקת! לכן, אויבים לא מכניסים הביתה! תאכלי פרוסת עוגה בבית קפה. מגיע לך פעם בשבוע.
אני לא יודעת כמה את שוקלת, אבל אם קשה לך לרזות כרגע, אין בעיה - תשמרי על ההישג. מה שחשוב זה להישאר בשליטה נפשית: שזה אומר להישאר במסגרת, כי כשאת במסגרת גם אם לא בא לך להתמיד בהרגלי האכילה הנכונים, מתישהוא זה יבוא, כמו מים שלאט לאט עושים חור בסלע.
אני חושבת שיש לך מה להחזיק מעצמך: גם כתבת כאן על הקשיים שלך, שזה דבר שדורש הרבה אומץ וחוסן נפשי, וגם המשפחה שלך מביאה אותך אל מירי בלקין, שזה מראה שלמשפחה שלך איכפת ממך והם רוצים בטובתך.
אני מאמינה שאת על דרך המלך, רק עדיין לא יודעת את זה :-)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/03/2011 08:32
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי גפן,
אני שמחה שקראת את הפוסטים. אני לא אוהבת בדרך כלל להחשף בצורה כזו אבל הפעם זה שווה את המחיר כי זה זעזע אותך. אני שמחה לשמוע שמצבך הבריאותי נהדר ותתמקדי בזה. תשמרי על הקיים. אל תחשבי על זה כעל דיאטה. זו דרך חיים וחשוב להתמיד בה כל השנים.
בהצלחה!!
יפיפיית הכוכבים כתב:
אין מילים בפי .
קראתי את דבריכן ועלו דמעות בעיני .
אין מאושרת ממני על השיתופים המרגשים שלכן !
כרגע אני בכיתה ח' , אך בכיתה ו' היו צוחקים מידי פעם על המשקל שלי .
בחופש בין כיתה ז' ל-ח' נכנסתי למירי בלקין מסיבות בריאותיות (חשש לסכרת) ובהתחלה הייתה ירידה דראסטית במשקל .
כאשר הגעתי השנה לביה"ס כולם כ"כ החמיאו לי על איך שירדתי במשקל וכמה זה היטיב עימי .
כל פעם אני שוקעת למקום של לוותר לעצמי ושדיאטה כרגע זה לא הדבר הנשגב מבחנתי , כי איני מציבה את העובדות מול הפנים , ועם סיפורים כאלו זה בהחלט מרים אותי למעלה .
יש לי כ"כ הרבה מה ללמוד וליישם ממה שכתבתן לי , ולא אוכל לבטא זאת אחרת : תודה ! פשוט תודה !
אין עליכן בעולם !!!! תודה !
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 23:53
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
גפן אהובה אני חייבת לספר לחברות הפורום המדהימות
שכתבו לך כל כך אמיתי ומרגש, שאת ילדה מדהימה
ואחרי שרזית כבר בכלל לא שמנה, שיש לך סבתא אצילה
ואמא מקסימה ממש. ושאת חוויה, וכמו שאריאל המדהימה
כתבה לך, אסור לוותר מוכרחים להמשיך.
זה אורח חיים לכל החיים, זה לא קורס, זו לא תחרות
ותמשיכי להיכנס ולשתף, ומחר בפגישה השבועית אני אוסיף לך מילים אישיות.
לילה טוב אוהבת מירי
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 22:55
tutit
Posts: 2431
|
יפיפיית הכוכבים כתב:
היי עוד פעם (:
אני כבר מותשת לגמרי מהדיאטה הזאת .
הגעתי למסקנה שכרגע (בגיל התבגרות) זה כמעט לא אפשרי לעשות ירידה במשקל .
רוב מה שאני אוכלת זה מאכילה רגשית כיוון שאכן עוברים אלי הרבה דברים עכשיו .
אני בהחלט מסכימה שחובה להיות במסגרת , אבל איני בטוחה שאני אכן אוכל לרדת במשקל בשלב זה .
אבל שוב , כל פעם שאני עולה במשקל (שכרגע קורה יותר מלהישאר וכבר מזמן אני לא חושבת על לרדת) אני מרגישה שאני צריכה להסביר את עצמי מול מירי , סבתא , אימא וכולם .
זה הגיע למצב שאם (וזה נעשה) ישימו לי עוגה מול הפרצוף , לא יהיה לי את הכוח להתחיל לשכנע את עצמי לא לאכול .
עם כמה שאני אוהבת את מירי , אני חושבת שכדי לשמור את הקלף הזה לזמן שבו אהיה יותר אחראית ויותר בשליטה על האוכל ולא עכשיו , מה שמרגיש כמו זריקת כסף וזמן לשווא .
אשמח לתגובות ועידוד קל , כיוון שכן אין מבולבלת ממני . גפן (:
גפן יקרה!
אני מאוד מקווה שלקחת לתשומת לבך את דבריהן של בנות הפורום המדהימות
ואת לא מתכוונת להרים ידיים,אני מאוד התרגשתי לקרוא את הפוסט ואת דברי שאפתנית שחשפה את תחושותיה
בגיל ההתבגרות שלה ומאוד הזדהתי עם רוב מה שתיארה שם,
גם אני כרגע בתקופה שלא הכי הולך אבל אני מעדיפה לצוף ולהשאר במסגרת כי היא שומרת עלי
וגם אם תשארי במשקל הנוכחי במשך חצי שנה -שנה זה עדיף מאשר לעזוב ולעלות כי העלייה תמיד היא כפול ממה שירדת
ואז לרדת את זה -כמעט בלתי אפשרי.............חבל שתגיעי למצב של סכרת,זו מחלה איומה.
תכנסי יותר לפורום ותשתפי...אל תרגישי שאת עושה את הדיאטה למען אמך או סבתך-תחשבי על עצמך!
הגוף הוא שלך בסופו של דבר....רק שלך!!!
♥♥♥תאפשרי לעצמך בסופשבוע מאכלים שעליהם את חושבת כדי שלא תרגישי פספוס,אבל תשתדלי להמנע מהם במשך השבוע...
וגם אם כרגע לא הולך אל תרגישי לא בסדר לכולנו לא קל אחרת לא היינו פה...
תאמיני שזה יקרה,תדמייני את עצמך יותר רזה
מקווה שתחליטי עבור עצמך את ההחלטה הנכונה!
ב-ה-צ-ל-ח-ה!
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 20:25
dany
Posts: 19819
|
גפן מתוקה
בשמחה , לכן אנחנו כאן, ובמקרה של ילדים זה ממש "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" ממש כך!!!!!!!!!!!
יפיפיית הכוכבים כתב:
אין מילים בפי .
קראתי את דבריכן ועלו דמעות בעיני .
אין מאושרת ממני על השיתופים המרגשים שלכן !
כרגע אני בכיתה ח' , אך בכיתה ו' היו צוחקים מידי פעם על המשקל שלי .
בחופש בין כיתה ז' ל-ח' נכנסתי למירי בלקין מסיבות בריאותיות (חשש לסכרת) ובהתחלה הייתה ירידה דראסטית במשקל .
כאשר הגעתי השנה לביה"ס כולם כ"כ החמיאו לי על איך שירדתי במשקל וכמה זה היטיב עימי .
כל פעם אני שוקעת למקום של לוותר לעצמי ושדיאטה כרגע זה לא הדבר הנשגב מבחנתי , כי איני מציבה את העובדות מול הפנים , ועם סיפורים כאלו זה בהחלט מרים אותי למעלה .
יש לי כ"כ הרבה מה ללמוד וליישם ממה שכתבתן לי , ולא אוכל לבטא זאת אחרת : תודה ! פשוט תודה !
אין עליכן בעולם !!!! תודה !
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 20:21
יפיפיית הכוכבים
Posts: 16
|
אין מילים בפי .
קראתי את דבריכן ועלו דמעות בעיני .
אין מאושרת ממני על השיתופים המרגשים שלכן !
כרגע אני בכיתה ח' , אך בכיתה ו' היו צוחקים מידי פעם על המשקל שלי .
בחופש בין כיתה ז' ל-ח' נכנסתי למירי בלקין מסיבות בריאותיות (חשש לסכרת) ובהתחלה הייתה ירידה דראסטית במשקל .
כאשר הגעתי השנה לביה"ס כולם כ"כ החמיאו לי על איך שירדתי במשקל וכמה זה היטיב עימי .
כל פעם אני שוקעת למקום של לוותר לעצמי ושדיאטה כרגע זה לא הדבר הנשגב מבחנתי , כי איני מציבה את העובדות מול הפנים , ועם סיפורים כאלו זה בהחלט מרים אותי למעלה .
יש לי כ"כ הרבה מה ללמוד וליישם ממה שכתבתן לי , ולא אוכל לבטא זאת אחרת : תודה ! פשוט תודה !
אין עליכן בעולם !!!! תודה !
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 20:09
בלונדה....
Posts: 3603
|
גפן ,
לא לוותר לעצמך!
הכי קל לקום ולברוח למקום חמים ומשמין.
את בתקופה הכי יפה של החיים שלך ובתקופה הזו את תצברי כל כך הרבה
זכרונות , חבל להשליך הכל ולצאת מכלים.
קחי את עצמך בידיים ותיהיה חזקה , גיל ההתבגרות הוא לא גיל קל אך עם זאת הוא הכי כיפי
מרגש עם המון התנסויות חדשות.
מאחלת לך המון בהצלחה ולא לוותר!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 20:09
dany
Posts: 19819
|
גפן מתוקה
למרות שאני כבר סבתא בת 60+
עדיין אני זוכרת היטב את התחושות שלי כילדה ונערה שמנמודה אמיתית.
באותן השנים לא היה המבחר הנהדר של מזון שמתאים לדיאטה כפי שיש היום. ומי שרצתה לרדת במשקל באמת היתה צריכה לאכול גבינה בטעם קרש חסה ולשתות מים.......
ומי רוצה לחיות כך??????? אף אחד.
סבתי שאצלה גדלתי היתה אישה קטנה ורזה....... מאד הפריע לה הגודל שלי ובכל פעם שצמחתי לרוחב..........היא היתה גוערת בי (עם המון אהבה) שעוד מעט הישבן שלי לא יעבור בדלת....... והיתה מיד מכינה לי סלט ענק ......... אבל אני רציתי סנדוויצים ולא סלט......... אך היא לא ויתרה לי!!!!!!!
לא היו חוגים לנוער, לא היתה בכלל מודעות של דיאטה, וילדים שמנים לא היו תופעה כל כך שגרתית כמו היום......... אז הייתי ילדה יפה ושמנה שאף אחד לא ראה את היופי שלה כי ראה רק את השומנים........ וירדו לחיי והציקו לי, לא יצאתי לפעילויות כי הייתי מגושמת וכבדה, הייתי מבודדת, כאב גדול לחשוב על שנים יפות שהתבזבזו בגלל עודף משקל.
אני נשאתי בגיל צעיר ולקראת החתונה עשיתי מאמץ אדיר וירדתי במשקל יפה............ אך כל חיי אני עולה ויורדת כמו כל השמנמודים הטיפוסיים.
גם אני כמו שאפתנית ממש מבקשת ממך בכל לשון של בקשה, אל תוותרי, תדמייני את חייך איך הם יפים ומאושרים עם פחות קילוגרמים.
המאמץ שווה!!!!!!!
גם תהיי רזה יותר, גם תרכשי מיומנויות שיעזרו לך בעתיד לשמור על משקלך.
מאחלת לך הצלחה יקירה. כי מגיע לך!!!!!!!!!!
חיבוק חזק ואוהב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 19:29
ariel1996
Posts: 6
|
גפן,
בתור נערה מתבגרת לא פחות, אני קוראת את מה שאת כותבת ומזדהה עם המילים אבל עם כל הקושי שבדבר
אל תוותרי לעצמך. כן זה קשה כן זה לא כיף אבל מצד שני יש את הרווח העצום מעצם העשייה והשינוי שאת מעבירה את עצמך.
תאבקי בזה, תעשי את השינוי בראש ואת תצליחי. תצליחי בגדול.
בהצלחה. 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 19:06
שאפתנית
Posts: 8392
|
גפן שלום,
אני כותבת לך מתוך ליבי וגופי, אף פעם לא חשפתי את עצמי כך אבל אני חושבת שזו שליחות ולכן אני מוכנה להחשף אבל אני מקווה שאת קוראת את דברי ומפנימה אותם היטב.
ההשמנה שלי החלה בגיל ההתבגרות יחד עם המחזור החודשי. זה לא היה קל, למרות שהייתי מקובלת בכיתה הייתי והרגשתי שונה. החברות שלי תמיד לבשו בקיץ מכנסים קצרים וגופיות ואני הלכתי עם מכנסים ארוכים ומקסימום חולצת חצי שרוול. תמיד שקבענו ללכת לים הייתי מוצאת סיבה למה לא להגיע ואם הייתי מגיעה אז היתה סיבה למה אני לא לובשת בגד ים והחברות שלי היו רצות ומפזזות על החוץ עם בגד ים ואני בתחושת חוסר אונים ודכאון מעצמי ומהשומנים שלי הייתי יושבת וכביכול מחייכת ומנסה לשדר עסקים כרגיל.
אני לא אלאה אותך בהרבה פרטים כי את המסר הבנת. זה לא איכות חיים להיות שמן בגיל הכי יפה בחיים. אני לא מדברת על העלבות והצקות וזה למרות שהייתי מקובלת שבנים היו זורקים לעברי או בנות שהיו אוהבות להיות רשעות. זה לא כייף ותאמיני לי שעדיף לוותר על עוגה ולא לעבור את הסבל הנוראי הזה. אני לא רוצה שיהיו לך חיים כאלה ואני נשבעתי שלילדים שלי לא יהיו חיים כאלה. הילדים שלי לא יעברו את מה שעברתי ואני מתחננת אליך, אל תעשי את זה לעצמך. אני לא מכירה אותך באופן אישי אבל אני מכירה את הגיהנום הזה באופן אישי ולא הייתי רוצה שתתמודדי איתו. היתי מאחלת לך חיים יותר יפים וורודים. יש לך תמיכה בבית וגם לי היתה תמיכה רק שאני ויתרתי לעצמי, אל תעשי את הטעות הזאת!! תנצלי את התמיכה מבית, תנצלי את התמיכה של מירי ושל הפורום המדהים הזה. אל תוותרי בקלות על איכות חיים וחוויות נעורים.
מקווה שקראת את דברי והבנת שהם באים מעומק הלב, החזרת אותי אחורה אחורה אבל זה שווה אם אצליח לעזור לך.
גפן, אל תרפי!!!! את מסוגלת להצליח. לא צריך להגיע לגיל 20 או 30 כדי להתחיל את עכשיו בגיל הכי מתאים. חשבת מה יקרה אם תמשיכי לגדול ולצמוח הרי לצבא לא יגיסו אותך, נראה אותה יורדת במשקל לקראת גיוס את יודעת איזה נורא זה. אז לי זה לא קרה ובצבא דווקא ירדתי 10 ק"ג אבל תעשי עכשיו ואל תדחי כי בענייני שומן כל דחיה היא קריטית.
שאפתנית
edited by שאפתנית on 3/28/2011
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 18:42
1103
Posts: 5022
|
יפיפית הכוכבים
אני מסכימה עם אקו.את נערה צעירה ולפי הכינוי שנתת לעתצך את בודאי גם יפה.
חבל שאת מרימה ידיים.את חייבת להסיר את ההתנגדויות,להשאר במסגרת
ובתמיכה של מירי והפורום להמשיך הלאה.את חייבת להבין שאין לך ברירה,
אין פה קסמים,הרזון לא יגיע מעצמו.זהו אורך חיים.יש אנשים שכל חייהם צורכים תרופות,
וחייבים להיות בדיאטה בגלל מחלתם,לעומתם אצלך כמו אצל כולנו, זו השמנה שעליך להפטר ממנה ולעשות זאת
בדרך הנכונה והטובה ביותר.שינוי אורך חיים ואכילה נכונה.רובינו נמצאים במסגרת שנים,
יש הרבה הצלחות,ולפעמים גם אכזבות.אך החוכמה לא לותר לעצמינו,להמשיך בהתמודדות,
ולא להרים ידיים.
אני מקווה שתקחי לתשומת לבך ותיישמי את מה שנכתב כאן מאת אנשים מבוגרים ומנוסים ממך,
ובעתיד תברכי על כך.
שבוע נפלא הצלחה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 18:35
קרולין
Posts: 6651
|
גפן מתוקה את מ ר ג ש ת בכנות שלך זה ממש לא מובן מאליו.
בנוסף, כן...גיל ההתבגרות הוא גיל לא קל בכלל ....מבינה לליבך ובגדול, אני אמא של 2 בנות שכבר עברו אותו מזמן...
יחד עם זאת, דיאטה את עושה בשבילך , לעצמך, לאיכות החיים שלך! זה נכון לכל גיל ולכל מצב.
נכון שאיתך בתהליך יש את אמא וסבתא וזה בסדר גמור הן בטוח דואגות לך ואוהבות אותך מאדדדדדדד. תמיד אפשר לדבר איתן ולתאם ציפיות.
לענין מירי שלנו, אני בטוחה ששיחה אישית איתה תעזור לך מאדדדדדדדד ותיתן לך ים של דרייב להמשך התהליך.
שיהיה לך ים של ה צ ל ח ה בהמשך.....וכולנו כאן תמיד בשבילך בתמיכה ועידוד.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 18:16
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יקירה אם תמשיכי להחזיק בעמדת ההתנגדות בה את שוקעת כרגע בוודאי שלא תצליחי להיכנס
לתהליך הדיאטה ,תרדי מהתחושה הפסולה של לתת הסברים לסבתא או למירי,התחילי לתת הסברים לעצמך.
את ילדה צעירה כל החיים לפנייך והאיכות כילדה ונערה מתבגרת שמנמודה לא משהו.
חישבי שאת חייבת לעצמך להיות יותר מאושרת ,יותר יפה,קלילה,לבושה כמו כולן?האם האוכל שווה את כל זאת??.
ושלא נדבר על הקטע הבריאותי,יקירה הגוף זוכר ומתנקם.
עיצרי רגע ותאמרי לעצמך אני עושה,אני מסוגלת ועושה עבור עצמי.
מאחלת לך המון בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 17:23
יפיפיית הכוכבים
Posts: 16
|
היי עוד פעם (:
אני כבר מותשת לגמרי מהדיאטה הזאת .
הגעתי למסקנה שכרגע (בגיל התבגרות) זה כמעט לא אפשרי לעשות ירידה במשקל .
רוב מה שאני אוכלת זה מאכילה רגשית כיוון שאכן עוברים אלי הרבה דברים עכשיו .
אני בהחלט מסכימה שחובה להיות במסגרת , אבל איני בטוחה שאני אכן אוכל לרדת במשקל בשלב זה .
אבל שוב , כל פעם שאני עולה במשקל (שכרגע קורה יותר מלהישאר וכבר מזמן אני לא חושבת על לרדת) אני מרגישה שאני צריכה להסביר את עצמי מול מירי , סבתא , אימא וכולם .
זה הגיע למצב שאם (וזה נעשה) ישימו לי עוגה מול הפרצוף , לא יהיה לי את הכוח להתחיל לשכנע את עצמי לא לאכול .
עם כמה שאני אוהבת את מירי , אני חושבת שכדי לשמור את הקלף הזה לזמן שבו אהיה יותר אחראית ויותר בשליטה על האוכל ולא עכשיו , מה שמרגיש כמו זריקת כסף וזמן לשווא .
אשמח לתגובות ועידוד קל , כיוון שכן אין מבולבלת ממני . גפן (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|