27/03/2011 20:01
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי כל הכבוד~!
מאחלת לך לידה קלה ושתצאו בידיים מלאות,
חכי ותראי שלא תביני איך הייתם לפני הנסיך הקטן אין אושר יותר מזה....
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 19:58
dany
Posts: 19819
|
מיכלי מתוקה
עמדת בגאון בכל הפיתויים וכל הכבוד לגיתי שלא מוותר לך וזאת מתוך אהבה אדירה.
אוטוטו בוטן יפציע אל העולם.
ואמא תרצה להיות חתיכה עולמית למענו ולמענה.......
בשורות טובות
ונשיבוקים חזקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 19:54
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי זכית שיש לך את גיתי לצידך שעוזר לך להאבק בכל החשקים שתוקפים אותך. זהו, את באמת בסוף מסלול ובתחילתו של מסלול מאושר, ארוך ויפה.
תחזיקי מעמד עוד טיפה ואני מבטיחה לך שאחרי הלידה החשיבה תשתנה וכל מה שיהיה לך בראש זה להוריד את המשקל כמה שיותר מהר. כתבתי לך בעבר שאחרי הלידה יורדים כמות נכבדה של ק"ג וזה רק יעשה לך חשק לעוד אז בהצלחה יקירתי ואני מחכה לפוסט שלאחר הלידה.
בשורות טובות!!!
שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 17:40
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכלוששש את מודל לחיקוי חד וחלק ושלא נדבר על גיתי.
רק מהתיאור שלך לרצונותייך בסוף המסלול ליבי יצא אלייך אבל את מודעת לכך
שאין זה סוף מסלול אלא העוד רגע את בתוך מסלול חדש שבטוחני כי גם אחרי תהפכי
במהרה כמודל לחיקוי.
כרגע ברצוני לאחל לכם לידה קלה ,אושר גדול וכל היתר יבוא על מקומו בשלום אחרי.
נשיבוקים לכם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2011 17:11
מיכל שרון
Posts: 1318
|
נכון כבר הפצצתי פוסט ארוך לפני דקה.. אבל יש לי הרבה מה לספר ומי יודע אם המצב הזה יחזור על עצמו שוב בקרוב (שוב הכל תלוי ביורש העצר המבושש להגיע  ) אז יאללה...
ובכן אני כעת באופן רשמי בשבוע 40.. זה עניין של שעות או ימים.. בכל אופן זמן קצר כלשהו ותחום מאוד במסגרת זמן ברורה עד שאני יולדת.
ודווקא עכשיו.. היום בצהריים ליתר דיוק נחתה עליי אווירת סוף מסלול!!
ומה זה אומר? שהבטן שלי כבר מתפוצצת.. הבגדים בקושי מכסים אותה... ואני יודעת שההחלטה שלי וההתחייבות שלי לעצמי החל מהלידה לשנס מותניים, להיכנס לתלם של דיאטה (אם או בלי הנקה.. זה בכלל לא מעניין) ולהתחיל להוריד את כל מה שעלה עומדת בעינה - היא שרירה וקיימת ומאוד מוחשית.
ואני מרגישה שביני ובין אותה החלטה יש חלון הזדמנויות קצר שבו ממילא כל עלייה שלי תהיה מובנת.. שהבטן כבר ממילא מתפוצצת וזה הזמן לתקוע!!!!
ואני כל כך כל כך רוצה פתאום לממש חשקים שכל ההריון נלחמתי בהם ולא נתתי להם דרור.. אני רוצה את העוגת גבינה שאני הכי אוהבת ומעדנים מתוקים שלא אכלתי יובלות וגלידה ואפרופו (?!)...
כמו שאמרתי - אווירת סוף מסלול נחתה עליי ומאיימת לעשות בי שמות...
המזל שלי שגיתי איתי...והיום כשהתלוותי אליו לסופר הוא גרר אותי מהגלידות, הרחיק את החטיפים מהעגלה ועבר לאיומים פיזיים כשנעמדתי כמו ילדה קטנה וסרבנית ליד מדף הקורנפלקסים המתוקים.
בסוף הוא התרצה לפינוק אחד ויחיד והרשה לי חמאה.. גם כן...
בקיצור עברו על כוחותינו 20 דקות של טירוף שבהם גיתי עמד בכבוד ובסוף יצאנו מהסופר בדיוק עם מה שהיה ברשימה.. לא יותר ולא פחות - חלב, קוטג', גבינה, לחם קל, יוגורט 3% וחמאה אחת קטנה.
חבר'ה - אם תרצו אין זו אגדה!!! 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|