14/02/2011 07:55
נחושה
Posts: 6982
|
היי פורום יקר ואהוב...
חזרתי לחוגים ואתמול היתה השקילה השניה=הראשונה של עשיה...
מירי היתה מהממת, פגשתי את מיכל גיתי,מימי,ענתי והרגשתי שוב מוגנת, בבית, במסגרת הנכונה לי ועם המטפלת הכי הכי מקצועית ומדהימה שיכולתי לבקש. התחלתי את השבוע מצויין, הייתי מראשון ועד חמישי בלי פחמימות מחמש, אולי עם פרוסה אחת אבל בהחלט מחושבת ומדודה בכמויות.
במהלך היום הקפדתי לא להכניס דבר לפה מעבר לשתיה חמה (עוד קצת קשה לי עם קפה) והמון מים חמים עם פלח לימון או מסטיק במקרים של נפילות בכושר העמידה.
ובכל זאת בדרך לשקילה נזכרתי בעוגיות הספורות שאכלתי, פופקורן אחד, קינוח גדול במסעדה של שבת (50 לגיסי) אחרי שפירגנתי לי סטייק טוב וסלט
ופתאום לא הייתי בטוחה כלל וכלל שתירשם ירידה משמעותית. (לא עמדתי ברישום מסודר לצערי).
לא היה שם פחד כלל וכלל יותר יראת כבוד למירי ולגופי ולהפנמה שדי כבר ובאמת הגיע הזמן להפסיק להתעלל בגופי שסוחב 20 ק"ג מיותרים אסתטית ובריאותית.
עליתי על המשקל (ברגל ימין) ומירי אמרה לי זהו, מעכשיו רק ירידות !!!
הבטתי בכרטיס וראיתי 2 ק"ג פחות=90 בדיוק - כן, אני יודעת שאני לא נראית...אבל אני מרגישה!!! והגולם לא משקר הטיירים מונחים שם כבר כמעט עשור!!!
שמחתי כמובן אבל ירדתי מהמשקל מפוקחת. ואז שמעתי את הקול הפנימי זה שיכול לקדם אותנו או לייסר אותנו מתעורר:
"גב' יקרה, כשאת עושה יש תוצאות, אין אפס. הגיע הזמן להפסיק עם התירוצים, הנחמה באוכל, הפיתויים, הויתורים, טוב מילא היום, טוב רק הפעם, עוד עוגיה ודי, קר מדי, חם מדי, מתח בחדשות, שיעמום שלא בא לי כלום לעשות.... הפעם תתמידי?, כמה פעמים התחלת?, כמה פעמים נשברת?...אההה אמרתי לך... וכאלה".
ומזל גדול שאז התחילה ההרצאה המשובחת של מירי והחוויות מאילת והקול הפנימי ישב בשקט והקשיב...
הבוקר לא נשקלתי!!!
הושטתי את רגל ימין כמו שאני עושה כבר 30 שנה בערך והחזרתי אותה בחזרה.
הבנתי שהעליה ושוב שקילה "ורגע לראות אם הוא מאופס" "וטוב נו כמו אתמול", "וטוב נו לא נורא, והעיקר שלא עליתי קילו" "ואיך עברתי את ה- , איך אני מרשה לעצמי את המשקל הזה", "יו איזה מזל שאני גבוהה אז לא רואים"....בדיוק כמו שמירי המחישה לנו אתמול על הבמה (מירי אין דברים כאלה )
הייתי רגועה שאני ממשיכה לעשות, ידעתי שסיימתי אתמול בלי פחמימות מחמש, ידעתי שהכנתי אתמול בערב על השיש תפוח, אגס, דנונה, פלפל אדום...
שלא יהיה לי תירוץ, שלא אעשה משהו לא מודע, מתוך עייפות או מתוך דחף רגעי ובכלל, שאני בשליטה כי אני בוחרת בזה ורוצה את זה.
אני לא צריכה לרדת 70, אני צריכה לרדת לאט ובטוח 20 ק"ג כדי להיות בריאה, שמחה, חיונית וקלה (תרתי משמע) עם עצמי וזה לא בשמיים, אנשים בשר ודם עסוקים יותר או פחות , מוכשרים יותר או פחות ומירי ה-דוגמה מול העיניים ומודל לחיקוי, עשו זאת לפניי.
אז הבוקר לא נשקלתי, ואם אהיה חכמה ונחושה אשקל בפעם הבאה שוב רק אצל מירי בראשון בערב...
אני יותר לא מרמה ומשלה את עצמי, אני בוחרת להצליח.
והפעולה הקטנה הזאת בבוקר, שינוי אחד קטן יוביל אותי לשם.
לכו להישקל השבוע ולשמוע הרצאה כל כך חשובה, לשמוע סיפורים מהחיים
ולצחוק קצת על עצמינו אף פעם לא מזיק
יום קסום
נחושה
edited by נחושה on 2/14/2011
|