16/02/2011 12:41
 רבקה Posts: 8411
|
כן כן מיכלי את דוגמה ומופת להרבה נשים בהריון שיכולות וזה אפשרי לשמור על עצמן בזמנים כאלה מיכלי ליטוף לבוטניקו ויום מקסים לכם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/02/2011 09:49
 אשירה Posts: 4292
|
מיכל יקרה, את ברוכת כשרונות וכתיבתך מעידה על כך, את תורמת המון לפורום הזה, תודה,
-- אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/02/2011 06:49
 שאפתנית Posts: 8392
|
אין ספק שאת אחת הכותבות המוכשרות שיש לנו בפורום ואנחנו זכינו. תמשיכי לכתוב ואנחנו נמשיך לקרוא בהנאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/02/2011 05:02
 אקורדיאון Posts: 16382
|
תודה גדולה לך מיכלוש.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/02/2011 04:33
 dany Posts: 19819
|
ותודה לך מיכלי כי ההנאה היא כולה שלנו
מיכל שרון כתב:
מירי אני שמחה שאני יכולה לשמש ככלי עזר בחוגים... האמת היא שלא הרבה יודעים.. אבל לפני חמש שנים פלוס עמדתי להירשם לחוג כתיבה ושירה במנשר... כן כן.. לפני שאבא שלי נפטר כתיבה היתה חלק גדול מאוד בחיים שלי ועם המוות שלו זה משהו שפסק אצלי כמעט לחלוטין וככל שהזמן עובר אני חוזרת לזה יותר.. אבל לא למה שהיה קודם... לא ברור איזה מחסום עוד לא השתחרר אצלי מאז... בכל אופן מירי למה אני מספרת את זה? כי אין לי ספק שהפורום הזה היה לי במה וכתף ומשענת ומעין מקום כזה שמרגיש כמו המגירה הכי סודית שלך בשולחן ועם זאת הוא הרי פתוח לכל והחשיפה בו היא עצומה.. ואילולא את לא היה לי גם את המקום הזה שאין ספק שהוא משמעותי בחיים שלי... אז תודה לך.. ככה כבר על הדרך גם על זה שיהיה לילה טוב, אוהבת. מיכל.  edited by מיכל שרון on 2/15/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/02/2011 23:00
 מיכל שרון Posts: 1318
|
מירי אני שמחה שאני יכולה לשמש ככלי עזר בחוגים...
האמת היא שלא הרבה יודעים.. אבל לפני חמש שנים פלוס עמדתי להירשם לחוג כתיבה ושירה במנשר... כן כן.. לפני שאבא שלי נפטר כתיבה היתה חלק גדול מאוד בחיים שלי ועם המוות שלו זה משהו שפסק אצלי כמעט לחלוטין וככל שהזמן עובר אני חוזרת לזה יותר.. אבל לא למה שהיה קודם... לא ברור איזה מחסום עוד לא השתחרר אצלי מאז... בכל אופן מירי למה אני מספרת את זה? כי אין לי ספק שהפורום הזה היה לי במה וכתף ומשענת ומעין מקום כזה שמרגיש כמו המגירה הכי סודית שלך בשולחן ועם זאת הוא הרי פתוח לכל והחשיפה בו היא עצומה.. ואילולא את לא היה לי גם את המקום הזה שאין ספק שהוא משמעותי בחיים שלי... אז תודה לך.. ככה כבר על הדרך גם על זה
שיהיה לילה טוב, אוהבת. מיכל.  edited by מיכל שרון on 2/15/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/02/2011 23:14
 miribelkin Administrator Posts: 3755
|
מיכל יקרה אני משתמשת בפוסט שלך בחוגים כדוגמה ויש לי עכשיו המון חניכות בהריון ומיד אחרי לידה. הן מצליחות ומאושרות מאד. תודה על השיתוף המדהים גאה בך ואוהבת מאד ודש חם ואהבה לגיתי התומך והמדהים.... לילה טוב אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/02/2011 23:00
 מימי Posts: 117
|
מיכל היקרה וואו איזה אומץ לקרוא לילד בשמו ולכתוב מהמקום הכי עמוק והכי פרטי שיש, זו ממש גדולה. כל הכבוד על המאמץ ועל בן שאינך מוותרת לעצמך, אפילו שיש הקלות ותירוצים של הריון, כמו: הורמונים [שחלקם ממשיים], הכל ירד בלידה, כולן משמינות בהריון, וכו' וכו'... שנים על גבי שנים, כל השמנות-ואני יחד איתן, משקרות בריש גלי. ראשית על המראה: "אני בעצם יפה שמנה", "זה רק מבנה גוף רחב", "יש יותר מה לאהוב אצלי" ועוד סתם סימאות ריקות. שנית היכולת לרזות:"זו לא בעיה ברגע שאחליט ארזה את הכל", "אני לא מרזה בגלל חילוף חומרים לא תקין", "ממחר דיאטה", אני לא יודעת למה אני לא מרזה, לא אכלתי כלום כבר שבוע..." וכו' כל הכבוד לך על כך שאת מסתכלת לאמת בעיניים, ולא מפחדת ממנה, כי את יודעת שאת מסוגלת!!!! כל מה שתרצי, תשיגי. נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/02/2011 05:27
 dany Posts: 19819
|
אשירה יקירתי חו"ל....... אצלנו זה באמת היה כמו איזה חלום של עשירים ומיוחדים...... ואני שמחה שהיום זה כמו קפיצה לעיר השכנה........ אשירה כתב:
תודה יקרה, כן, ילדינו הופכים להיות קוסמופוליטים ומרגילים אותנו לכך. מעניין, לא זכור לי שבגילם אנחנו חשבנו בכלל על חו"ל, הכל משתנה ואנחנו זורמים עם השינוי. מקווה שאת חשה בטוב, שימרי על עצמך, dany כתב: אשירה מתוקה שמחה לראות אותך כאן, חסרת לנו. לבן מאחלת נסיעה טובה וחזרה מהירה בשלום. ולבת איזה כייף למרות הכל שיקאגו ואחר כך ווגאס........... נשיבוקים אשירה כתב: שלומי טוב, מתוקה, בהילוך גבוה לקראת נסיעת הבן לברזיל השבוע, הבת מבלה עם החבר בשיקגו הקפואה עם גיחה למספר ימים ללאס וגאס, ואנחנו נשארים פה בינתיים  
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/02/2011 05:18
 אקורדיאון Posts: 16382
|
אשירה כתב:
שלומי טוב, מתוקה, בהילוך גבוה לקראת נסיעת הבן לברזיל השבוע, הבת מבלה עם החבר בשיקגו הקפואה עם גיחה למספר ימים ללאס וגאס, ואנחנו נשארים פה בינתיים   איזה כיףףףף רק שיהנו ולך המון נחת ורגיעה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/02/2011 03:03
 אשירה Posts: 4292
|
תודה יקרה, כן, ילדינו הופכים להיות קוסמופוליטים ומרגילים אותנו לכך. מעניין, לא זכור לי שבגילם אנחנו חשבנו בכלל על חו"ל, הכל משתנה ואנחנו זורמים עם השינוי.
מקווה שאת חשה בטוב, שימרי על עצמך, dany כתב:
אשירה מתוקה שמחה לראות אותך כאן, חסרת לנו. לבן מאחלת נסיעה טובה וחזרה מהירה בשלום. ולבת איזה כייף למרות הכל שיקאגו ואחר כך ווגאס........... נשיבוקים אשירה כתב: שלומי טוב, מתוקה, בהילוך גבוה לקראת נסיעת הבן לברזיל השבוע, הבת מבלה עם החבר בשיקגו הקפואה עם גיחה למספר ימים ללאס וגאס, ואנחנו נשארים פה בינתיים  
-- אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 16:56
 dany Posts: 19819
|
אשירה מתוקה שמחה לראות אותך כאן, חסרת לנו. לבן מאחלת נסיעה טובה וחזרה מהירה בשלום. ולבת איזה כייף למרות הכל שיקאגו ואחר כך ווגאס........... נשיבוקים אשירה כתב:
שלומי טוב, מתוקה, בהילוך גבוה לקראת נסיעת הבן לברזיל השבוע, הבת מבלה עם החבר בשיקגו הקפואה עם גיחה למספר ימים ללאס וגאס, ואנחנו נשארים פה בינתיים  
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 07:50
 קרולין Posts: 6651
|
מיכל יקירתי, כמו תמיד את פשוט נוגעת ומרגשת.
הבחירה שלך ושלנו במירי היא בחירה באיכות חיים ! ושנהיה בריאים , מבחינתי לכל החיים.
מסכימה עם כל מילה שלך.
שיהיה לך שבוע נ פ ל א !
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 07:46
 שאפתנית Posts: 8392
|
טוב לשמוע שהכל בסדר. נסיעה טובה לבן, שיסע בשלום יחווה חוויות ויחזור בשלום ולך יקירתי, שלא תדאגי יותר מידי ותמשיכי לשמור על עצמך. אשירה כתב:
שלומי טוב, מתוקה, בהילוך גבוה לקראת נסיעת הבן לברזיל השבוע, הבת מבלה עם החבר בשיקגו הקפואה עם גיחה למספר ימים ללאס וגאס, ואנחנו נשארים פה בינתיים  
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 07:41
 אשירה Posts: 4292
|
שלומי טוב, מתוקה, בהילוך גבוה לקראת נסיעת הבן לברזיל השבוע, הבת מבלה עם החבר בשיקגו הקפואה עם גיחה למספר ימים ללאס וגאס, ואנחנו נשארים פה בינתיים
-- אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 07:04
 שאפתנית Posts: 8392
|
התגעגענו אליך יקירה מה שלומך??? אשירה כתב:
דברי חוכמה ותובנות ענקיות,
מיכל, כרגיל, את מצליחה לבטא דברים שכולנו יודעים ומרגישים אבל נוח לנו לחיות בהדחקה ובהכחשה.
ודני, הדימוי לרכבת ולרמזור שמהבהב לפני שהיא עוברת ודורסת הוא ממש גאוני!!! וכשמצליחים לקום מההריסות עדיין יש איזו תקווה, כי חס וחלילה ישנם מצבים של הרס טוטאלי שכבר אי אפשר לקום וזה צריך להיות כל הזמן לנגד עינינו.
בוקר טוב ושבוע נהדר לכולם,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 07:03
 אשירה Posts: 4292
|
דברי חוכמה ותובנות ענקיות,
מיכל, כרגיל, את מצליחה לבטא דברים שכולנו יודעים ומרגישים אבל נוח לנו לחיות בהדחקה ובהכחשה.
ודני, הדימוי לרכבת ולרמזור שמהבהב לפני שהיא עוברת ודורסת הוא ממש גאוני!!! וכשמצליחים לקום מההריסות עדיין יש איזו תקווה, כי חס וחלילה ישנם מצבים של הרס טוטאלי שכבר אי אפשר לקום וזה צריך להיות כל הזמן לנגד עינינו.
בוקר טוב ושבוע נהדר לכולם,
-- אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 06:59
 שאפתנית Posts: 8392
|
מיכלי כייף לקרוא את דבריך המרגשים. אני מסכימה עם כל מילה. אני התחלתי את הירידה שלי אחרי שהתחילו כאבי ברכיים, כמו שכתבת לא מגיעים לשרוכים והבנתי שבגילי הצעיר זו לא הדרך. אי אפשר להמשיך כך ולאן עוד אגיע משם. אלה הדברים שגרמו לי להשתנות. אין ספק שכל הכובד הזה עלינו נראה ואי אפשר להסתיר אותו. תודה לאלוהים שברא את מירי שעוזרת לנו להיפטר ממנו ואנחנו ניפטר ממנו בהחלט. בהצלחה בהמשך ההריון ואני בטוחה שאחרי הלידה את תיראי נפלא ותרגישי נפלא (וגם להיות בהריון זה מאוד יפה). נשיבוקים, שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 05:42
 אקורדיאון Posts: 16382
|
מיכלי ,כרגיל כל מילה בסלע. אני תמיד חושבת ,אנחנו נוסעים לחו"ל ,סוחבים מזוודות השוקלות עשרים קילו
ויותר,איזה כובד... וכל זה עלינו??? נורא.
מידי בוקר אומרת תודה על המסגרת התמיכה העידוד והפירגון שהרי אם לא אין לי ספק
שהיום הייתי עולה לפחות חצי מהקילוגרמים הרבים שהשלתי מעצמי.
שיהיה לך המון בהצלחה ועוד רגע מתוקה וחלק נכבד מהעשרה ק"ג יצא לאוויר העולם.
נשיקות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/02/2011 05:15
 dany Posts: 19819
|
תודה לך מיכלי יקרה על המילים החכמות ועל התזכורת למה בעצם אנחנו כאן.......... כי לפעמים באמת שוכחים......... במיוחד שתוקף אותנו  ונכון להיזכר עד כמה זה קשה , כבד, ואכזרי העודף משקל צריך להיות האור האדום שמהבהב כמו לפני שהרכבת עוברת לה ביעף. כבעלת ניסיון אדיר בנושא.......... לדאבוני אני יודעת שלא תמיד נזכרים בזמן ולעיתים הרכבת עוברת ודורסת באכזריות...... ושוב צריך לקום מתוך ההריסות. אך שנמצאים בקבוצה ובתמיכה תמיד קיים הסיכוי שההרס יהיה זעיר יותר , והתקומה תהיה מהירה יותר. מאחלת לך המון הצלחה לקראת סוף ההריון. ובאמת בכמות הקילוגרמים שעלית יש מצב שאת אחרי הלידה מיד חוזרת למשקל הקודם................ חיבוק ואהבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|