12/02/2011 11:17
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
לביאה חמודה נאמר הכל...
אך את אמרת את החשוב מכל אז לפחות הפעם זה היה קצר.
עם המודעות הזו והבחירה להיות כאן אימרי לעצמך כל הבוד שנסי מותניים ותראי את החצי המלא
קדימה את יכולה ואנו איתך אל תפחדי בעצמך שהפעם השומן הולך לו אט אט להעלם והתמודדות עם החיים תהיה בצורה שונה
בהצלחה ...
וטרי'לה גאה גאה גאה בך   ומאושרת בשבילךך כל הכבוד
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/02/2011 07:24
ענת
Posts: 3849
|
לביאה יקרה, אני מאוד מבינה אותך
ומה שאת מתארת לא פוסח על אף אחד, נכנסים למעגל האכילה ונעלמים מהפורום...
כל הכבוד על השיתוף ושמחה שאת לא מוותרת המשיכי לעדכן גם אם קשה כולנו כאן איתך,בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/02/2011 05:50
dany
Posts: 19819
|
מקווה שחזרת לעשתונותיך ואת שוב זורמת עם התהליך
חיבוקי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/02/2011 05:46
אקורדיאון
Posts: 16382
|
לביאה יקירה,כרגיל אני כל כך מרגישה אותך ובטוחה שכולם בפורום
שהרי כל התופעות מוכרות לנו וההתמודדות היא יום יומית ולא כל הזמן
בהצלחה.
גדולה שלנו היא לקום ,להרים ראש ולהמשיך את המאבק הזה שמהווה עבורינו
דרך חיים.
כן עודף משקל הוא חוב כבד תרתי משמע והוא תופח במהירות שיא במידה ולא מחזירים את החוב
במיידי כשהוא עדיין קטן.
מאחלת לך המון המון הצלחה והמשיכי להיות איתנו.
נשיבוקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 18:37
טרי
Posts: 168
|
שלום לך
גם לי זה קרה יקירתי עליתי בחודש וחצי 5 קילו ואני עוד אחרי לידה
הרגשתי בדיוק כמוך
אבל אספתי את עצמי ואני 5 וחצי קילו פחות.
צריך לעזור לעצמו ולאסוף את עצמנו כי אם לא נעזור לנו להמשיך אף אחד לא יעשה זאת.
ממליצה לך לרשום כל מה שאת אוכלת לי זה מאוד עזר.
שבת שלום ובטוחה שתצליחי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 16:24
נחושה
Posts: 6982
|
היי יקירה,
היתה נפילת מתח והפסקת חשמל, כעת האור חזר
ואנחנו כאן איתך.
יופי ששיתפת אותנו ומאחלת לך הצלחה מכאן והלאה
שבת שלום ושימרי על עצמך
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 13:48
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי לביאה,
כל הכבוד שאספת את עצמך ונכנסת לכתוב בפורום, לשמם כך הוא נועד, אנחנו עוזרות אחת לשניה ברגעים הקשים וכמבון כשעולים במשקל הפורום בשבילנו הוא אחד הכלים המוצלחים לעצור את העלייה ולהתחיל שוב מההתחלה את התהליך ולראות ירידות. תהיי חזקה, את בהחלט מסוגלת להצליח. אני מכירה את התחושה שכשטוב לי והולך יפה אז צריך קצת לתגמל את עצמי באוכל ובדרך לקלקל, אבל זה משהו שמשתנה עם הזמן ופתאום תראי שאת מתגמלת את עצמך בקניות של בגדים ונעלים ולא צריך לפרגן יותר עם אוכל - זה יבוא עם הזמן.
בהצלחה יקירתי!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 11:22
dany
Posts: 19819
|
לביאה אהובה
את יודעת כולנו חוזרות ואומרות זאת לולא היינו נופלות ויותר מפעם אחת היינו צנומות ודקיקות כנרות חנוכה........ ואנחנו לא!!!!!!!!!!
אז באת החוכמה היא לא לתת לנפילה לקחת אותנו לתהומות, אלא להבין שזה קורה וזה יקרה, והתרומם ולהמשיך.
מה שנפלא כאן במקום הזה שהוא לא שופט ולא מעביר ביקורת אלא רק תומך ועוזר. מי יבין אותנו אם לא אנחנו??????????????????
אז את קוראת לזה להחזיר חובות וזוהי תובנה חדשה לגביך, נפלא!!!!!!!!
הנה כבר את מוצאת מקום יותר חזק ויותר אסרטיבי בכדי להמשיך בתהליך.
התהליך הוא לכל החיים ואם שמעת כבר את ההרצאה של מירי מאתמול אז את מבינה את זה שזה לכל החיים , לעולם לא נוכל להבריא לחלוטין אך נוכל לשפר את חיינו ולקצר את השטפונות והצונאמים.
מאחלת לך שבת שלום כל טוב שפיות והצלחה.
נשיבוקים מאחותך לדרך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 09:35
נינוש
Posts: 1442
|
לביאה יקרה,
איזה כנות, ממש מרגשת
אל תשכחי, מאמינה בך!!!!!!
זה קורה אצל כולם,
חשבת שאנחנו יורדי ויורדים
בטטטטטטטטטטטטח, בטטטטטטטטטטטח.
תהיה חזקה, את תצליחי.
בטוחה בטוחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 09:29
קרולין
Posts: 6651
|
לביאה יקירתי!
ריגשת אותי בדברייך הכנים ובשיתוף שלך...זה ממש לא מובן מאליו!
בנוסף, שמחה שהבנת שהפורום שלנו הוא ב י ת חם תומך ואוהב.
כולנו כאן תמיד בשבילך. ומה שעולה יורד!!!! העיקר הביחד שלנו, העשייה וההתכוונות לשינוי/ יים.
איתך לאורך התהליך...
שבת שלום ומבורך.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/02/2011 08:36
לביאה
Posts: 402
|
חברות יקרות
אתחיל מהסוף - גם השבוע עליתי במשקל והייתי ב"הפסקת אוכל...."
הרגשתי מרוקנת לגמרי, נטולת כוחות ורצונות.
לא הגעתי למחשב, לא רציתי לכתוב שום דבר. מה, עוד פעם לכתוב שלא הולך לי...? היה לי חשוב להגיע לרגע הזה שבו הרחמים העצמיים מתמוססים ואז אני מסוגלת לפחות להרים את הראש ולחשוב על האפשרות של המשך הדרך והמשך עשייה. ואז אמרתי לעצמי: אז אל תכתבתי שום דבר. כי מבחינתי לכתוב זה כמו לדבר. אמרתי לעצמי: אז רק תקראי מה חברות אחרות כותבות בפורום. ולקרוא זה כמו להקשיב. כך יצא שישבתי וקראתי וקראתי וקראתי וראיתי שהשד לא נורא כל כך ואפשר להמשיך הלאה ולמרות אי הנעימות במעמד השקילה - זוהי הזדמנות מצויינת לצאת מהרחמים העצמיים ולהתחיל שוב מחדש, כי אין לי ברירה אחרת.
וכאן למדתי את המושג להחזיר חובות... באופן כללי אני ש-ו-נ-א-ת להיות חייבת. תמיד מעדיפה לתת יותר ולא להרגיש חייבת לאף אחד שום דבר. ההתחייבות פה להחזיר את מה שעליתי זה משהו חדש שאני לומדת להפנים. כי בעבר, העליות שלי במשקל בכלל לא נספרו כחוב מוגדר. רק צברתי על עצמי קילוגרמים רבים וכבדים ובכלל לא עלה בדעתי שזה חוב שאני צריכה להחזיר...
אז אני מתחייבת כאן, לאחר שאספתי את עצמי ואני לפחות נמצאת במצב שאני יכולה לקבל עזרה, לעשות כמיטב יכולתי ולהחזיר את החוב של השבועיים האחרונים. זה אולי ייקח יותר משבוע, אבל אני מתחייבת להחזיר את החוב המעיק הזה.
אני מודה לכל החברות שכותבות כאן ונותנות לי כוח
אני מודה למירי על השיעורים המדהימים שהיא מלמדת אותי
אני כבר מכירה את הקטע הזה אצלי עם האכילה - שנייה לפני שאני נוגעת בהישג, אני חייבת לקלקל, מתבוססת קצת במיץ של הזבל, אוספת את עצמי, מרימה את הראש, מזדקפת, יוצאת מהמיץ של הזבל וממשיכה הלאה. אז לפחות הפעם זה היה קצר.
שתהיה לכולנו שבת שלום, שבת ברוכה ומלאת אהבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|