07/02/2011 00:05
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
אשירה חמודה
מאחלת לבנך בהצלחה בפסיכומטרי וכמובן נסיעה וחזרה בטוחה בשלום
תודה ששיתפת אותנו ואני בטוחה שאט אט עם הזמן תתרגלי לעניין ותראי שהעניין יחלוף לו חיש מהר
ובכל רגע לו תזדקקי אנו כאן...
ואגב בנוגע להתקשרויות יש אלפי אתרים שאינטרנט שתומכים אל דאגה אתם תסתדרו ואני בטוחה שקרולין תתרום מנסייונה בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2011 07:04
אשירה
Posts: 4292
|
אקורדיאון כתב:
אשירה יקירה מי יתן ובנך יהנה מכל רגע בטיול,היום הקשר
עם החברה הצעירים זמין כמעט לאורך כל המסע.
ולך יקירה מאחלת מכל הלב לעבור את התקופה בקלות
עד כמה שניתן.
נהדר שכתבת ושיתפת ואת יודעת שאת מוזמנת תמיד לעשות
זאת הרי אנחנו משפחה חמה ואוהבת מעבר למחבר אותנו לפורום.
חיבוק גדול לחיזוק.
תודה, מתוקה
ושבוע טוב,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2011 07:00
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב אשירה,
אני מקווה שאת מתחילה את הבוקר הזה בתחושה טובה יותר. אני לא יכולה לתת שום טיפ כי ילדי עדיין קטנים ועד שאחווה זאת יקח עוד שנים רבות. אבל, כאמא אני מבינה לליבך ומרגישה הזדהות כשאני קוראת את דבריך כי בינינו לא משנה לאן הם הולכים ולכמה זמן האמא שבנו מתעוררת לחיים וצריך להסביר לה כל פעם שהם צריכים לחיות את החיים שלהם. לטעום,לחוות ולנסות ואי אפשר לעצור בעדם.
אז יקירתי, היי חזקה הסתכלי על חצי הכוס המלאה. הבן שלך בריא, עצמאי וסקרן עליו לחיות את חייו בדרכו שלו. לרכוש חוויות ולעצב אישיות.
שיסע בשלום ויחזור בשלום!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2011 04:34
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אשירה יקירה מי יתן ובנך יהנה מכל רגע בטיול,היום הקשר
עם החברה הצעירים זמין כמעט לאורך כל המסע.
ולך יקירה מאחלת מכל הלב לעבור את התקופה בקלות
עד כמה שניתן.
נהדר שכתבת ושיתפת ואת יודעת שאת מוזמנת תמיד לעשות
זאת הרי אנחנו משפחה חמה ואוהבת מעבר למחבר אותנו לפורום.
חיבוק גדול לחיזוק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2011 00:21
אשירה
Posts: 4292
|
קרולין כתב:
אשירה יקירתי!
מתחברת לכל מילה שלך ולכל התחושות שלך...
לפני כחודש וחצי כתבתי בפורום על כך שספיר ביתי הקטנה בת 22 נוסעת לטיול/מסע הגדול לתקופה של 4 חודשים....\
שיתפתי אתכן בתחושות שלי/שלנו...כמה מצד אחד אנחנו מפרגנים לה את הטיול ומתרגשים בשבילה וכמה באותה הנשימה אנחנו דואגים...
צריך ללמוד לשחרר...זה לא קל ...אבל החיים מזמנים לנו מהכל.
העיקר: שיסעו בשלום, יהנו , יצמחו, ילמדו, ישמרו על עצמכם ו...שיחזרו הביתה בשלום. אמן!
המשך שבת נהדרת .
נשיבוקים
קרולין.
קרולין מקסימה,
אני זוכרת היטב שכתבת על נסיעת בתך, כבר אז חייתי בידיעה שזה מה שצפוי לי בעתיד הקרוב ואת ודאי יכולה להזדהות עם הרגשתי.
גם אסף, בני נוסע לארבעה חודשים מתוכם שלושה בברזיל ועוד חודש לקינוח בארה"ב.
האם ספיר תהיה בקרנבל בריו? אולי הם ייפגשו שם? מי יודע?
איך את שורדת את התקופה? איך אתם מתקשרים איתה? אולי תתני לי כמה טיפים מנסיונכם?
אני הכי רוצה שהוא יהנה הכי בעולם, הוא ילד כל כך טוב (ילד בן 25,)ומגיע לו.
אני בטוחה שהכל יהיה בסדר ושהם יחזרו בשלום הבייתה ספוגי חוויות ומוכנים לכבוש את היעדים הבאים שעוד נכונו להם.
אוהבת ומעריכה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2011 00:06
אשירה
Posts: 4292
|
רבקה כתב:
אשירה יקירתי
תודה על ששיתפת אותנו
כי הרי ברור להוציא מהלב זה פשוט מקל.
אישרה אני בטוחה שלא קל כשהילדים שלנו רחוקים מאיתנו
ובכלל טיולי הצעירים שיהיו בריאים
הוא יהנה יחווה חוויות ויחזור בשלום הביתה
ואת מתוקה תהיי חזקה שמרי על עצמך
והיום בעידן התקשורת הרבה יותר קל
מאחלת לו הצלחה בבחינה
ושתהיה לו נסיעה נעימה
שיסע בשלום ויחזור בשלום
רבקה חמודה,
תודה לך,
כמובן שהוא יהנה, יחווה ויחזור בשלום,
המון תודות על האיחולים לבחינה ולנסיעה,
וכן, הפורום הוא המקום שבו אני מרשה לעצמי לפרוק רגשות טובים וגם פחות, וזו גדולתו!!!
אוהבת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2011 00:00
אשירה
Posts: 4292
|
dany כתב:
אשירה יקירתי
אנחנו כאן בכדי לתמוך ולעודד אותך ולאו דווקא שאת מדברת על עינייני דיאטה פרופר!!!!!!!
והרי אצלנו הכל מתקשר לדיאטה ואוכל.
כן זו דרכו של העולם, הילדים גדלים ופורשים כנפיים ואנחנו כהורים עומדים לצידם עם פרפורי לב.......... אך בפנים שמחות .
הילד יסע ויחזור בוגר יותר ומלא חוויות נפלאות אותן הוא לוקח עימו אל החיים.
שבת שלום יקירתי
ושתמיד תהיינה בשורות של שמחה.
נשיבוקים
לפני שבני הלך לצבא לא הבנתי איך אימהות שורדות את זה והנה זה עבר ושרדתי,
כך יקרה, כנראה גם עם הטיול הגדול שלו,
הילדים שלנו מלמדים אותנו להתגבר ולהתבגר עוד יותר ביחד אתם,
זו דרכו של עולם!!!
תודה ונשיקות,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/02/2011 17:13
קרולין
Posts: 6651
|
אגב, היעד: גם דרום אמריקה....היום הם נוסעים מארגנטינה לברזיל.
שיהיו לכולנו תמיד רק בשורות טובות אמן.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/02/2011 17:11
קרולין
Posts: 6651
|
אשירה יקירתי!
מתחברת לכל מילה שלך ולכל התחושות שלך...
לפני כחודש וחצי כתבתי בפורום על כך שספיר ביתי הקטנה בת 22 נוסעת לטיול/מסע הגדול לתקופה של 4 חודשים....\
שיתפתי אתכן בתחושות שלי/שלנו...כמה מצד אחד אנחנו מפרגנים לה את הטיול ומתרגשים בשבילה וכמה באותה הנשימה אנחנו דואגים...
צריך ללמוד לשחרר...זה לא קל ...אבל החיים מזמנים לנו מהכל.
העיקר: שיסעו בשלום, יהנו , יצמחו, ילמדו, ישמרו על עצמכם ו...שיחזרו הביתה בשלום. אמן!
המשך שבת נהדרת .
נשיבוקים
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/02/2011 14:22
רבקה
Posts: 8411
|
אשירה יקירתי
תודה על ששיתפת אותנו
כי הרי ברור להוציא מהלב זה פשוט מקל.
אישרה אני בטוחה שלא קל כשהילדים שלנו רחוקים מאיתנו
ובכלל טיולי הצעירים שיהיו בריאים
הוא יהנה יחווה חוויות ויחזור בשלום הביתה
ואת מתוקה תהיי חזקה שמרי על עצמך
והיום בעידן התקשורת הרבה יותר קל
מאחלת לו הצלחה בבחינה
ושתהיה לו נסיעה נעימה
שיסע בשלום ויחזור בשלום
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/02/2011 04:04
dany
Posts: 19819
|
אשירה יקירתי
אנחנו כאן בכדי לתמוך ולעודד אותך ולאו דווקא שאת מדברת על עינייני דיאטה פרופר!!!!!!!
והרי אצלנו הכל מתקשר לדיאטה ואוכל.
כן זו דרכו של העולם, הילדים גדלים ופורשים כנפיים ואנחנו כהורים עומדים לצידם עם פרפורי לב.......... אך בפנים שמחות .
הילד יסע ויחזור בוגר יותר ומלא חוויות נפלאות אותן הוא לוקח עימו אל החיים.
שבת שלום יקירתי
ושתמיד תהיינה בשורות של שמחה.
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/02/2011 02:08
אשירה
Posts: 4292
|
חזרנו מארוחת יום שישי, אבל אני לא רוצה לדבר על אוכל.
הבן שלי נוסע בעוד פחות משבועיים לבד לברזיל למספר חודשים, והערב הוא נפרד מהמשפחה שאת חלקם הוא כבר לא יפגוש עד הנסיעה.
פתאום הנסיעה שלו הופכת להיות מוחשית, ואם עד עכשיו הצלחתי להדחיק את הנושא, כעת זה כבר בלתי אפשרי.
אנחנו עוד לא מתעסקים בזה ביום יום כי הוא עומד לגשת למבחן הפסיכומטרי ביום שני הקרוב ומקדיש בינתיים את כל זמנו ומרצו להכנות לבחינה. אבל מיום שני, אחרי המבחן, הוא ייכנס להילוך מאוד גבוה לקראת הנסיעה ואנחנו ביחד איתו.
אני משתפת אתכם כי אני מאוד חרדה. אני יודעת שהוא כבר ילד גדול, רציני ואחראי, שרת בצבא בתפקידי קצונה. אני יודעת שכולם נוסעים, כולם מסתדרים ונהנים, מתחברים עם מטיילים אחרים במהלך הטיול. אני יודעת שאני לא צריכה לדאוג. אבל אני דואגת ואני חרדה. משתדלת לא להעביר אליו את הרגשתי. משתדלת לתת לו את ההרגשה הכי כיפית, שהוא הולך להנות, לחוות, לראות עולם, להכיר אנשים ומקומות. בהגיון ובתיאוריה אני באמת כך מאמינה וכך רוצה, שיהיה לו הכי כיף, הכי מהנה, הכי שחרור וחופש אחרי הרבה שנים של שרות קשה בצבא. אבל אני גם רוצה שזה יהיה כבר מאחורי ולראות אותו חזרה בבית.
שיתפתי אתכם כי הכתיבה עוזרת, ולמרות שזה לא קשור לאוכל ולדיאטה אני מרגישה פה מספיק נוח לחלוק אתכם את רגשותי.
לילה טוב והמשך שבת רגועה ונעימה.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|