17/01/2011 06:37
 dany Posts: 19819
|
תודה יקירה וגם לך הצלחה בכל מעשיך דובונית אכפת לי כתב:
דני ריגשת אותי במילותיך ותובנותיך בהצלחה בהמשך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2011 23:59
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
דני ריגשת אותי במילותיך ותובנותיך בהצלחה בהמשך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2011 06:09
 dany Posts: 19819
|
שבוע נפלא לך אשה אהובה ואצלי גם אם לא יהיו אויבים במובן הקלאסי שאני נכנסת ללאטרף אז תאמיני לי כל דבר נשאב........ וזו הנקודה שעליה אני צריכה לעבוד, הפשע הגדול שאני עושה לעצמי שאני כך מוותרת, ובאמת ההרצאה הזו נותנת כוח למאבק בנפילות......... הרצאה לשינון הטמעה ויישום. תודה יקירה ושבוע נפלא
miribelkin כתב:
דני יקרה מאד תודה רבה על הפירגון, אני גם חושבת שההרצאה הפעם הייתה חזקה במיוחד ונגעה בכולנו. וכולנו ביחד במאבק הלא קל של שפיות מול כמויות האוכל שסביבנו. אני מאד אוהבת לאכול בחוץ. ואריה ואני ממש מתאפקים. בבית יותר קל לי בהרבה, כי שנים שאין בבית אויבים. את מרגשת בתגובתך ואשראי שיש לי חניכה כמוך. שבוע נפלא ובשליטה אוהבת מאד מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2011 06:07
 dany Posts: 19819
|
תודה יקירותי הגבתי רק על ההרצאה באמת שנתנה הפעם בראש ובכל הכוח............ אני חושבת שלא אתן לשבוע לעבור מבלי לשמוע אותה עוד פעם ולרשום בצורה מסודרת את הנקודות ואולי להעלות אותם שוב כי לדעתי הפעם זה היה שיעור שצריך לזכור היטב היטב .
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 18:53
 קרולין Posts: 6651
|
דני יקרה כל מילה בסלע! שיהיה לך שבוע טוב ומוצלח.
נשיבוקים
קרולין.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 18:52
 miribelkin Administrator Posts: 3755
|
דני יקרה מאד תודה רבה על הפירגון, אני גם חושבת שההרצאה הפעם הייתה חזקה במיוחד ונגעה בכולנו. וכולנו ביחד במאבק הלא קל של שפיות מול כמויות האוכל שסביבנו. אני מאד אוהבת לאכול בחוץ. ואריה ואני ממש מתאפקים. בבית יותר קל לי בהרבה, כי שנים שאין בבית אויבים. את מרגשת בתגובתך ואשראי שיש לי חניכה כמוך. שבוע נפלא ובשליטה אוהבת מאד מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 18:06
 קרנושה Posts: 3420
|
מקסים דני..ריגשת אותי מאד. הכל הכל נכון. נשיקות.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 17:33
 אקורדיאון Posts: 16381
|
dany כתב:
והכי חשוב שמרוב התלהבות לא הכנסתי אבל לא אוותר הוא המקום של אני והגוף שלי......... זה המקדש שלי וכך אני צריכה להתייחס אליו, זה מה שקיבלתי ביום שנולדתי, ואותו צריך לנצור מכל משמר והנה מה אנחנו עושים לדבר הכי יקר לנו........ מזלזלים בו, ומפקירים אותו. זו ממש צריכה להיות נקודה שלא צריכה להרפות כל הזמן, איך אני מתייחס אל הגוף שלי......... מה אני משקיעה בו, מה אני מכניסה אליו, למה לכל מכשיר שקונים או שואפים אליו אנחנו מתייחסים בחרדת קודש..... כמו מכונית או בית או איזה תמונה מיוחדת וכו' ואילו לדבר הכי הכי יקר שיש לנו אנחנו מזלזלים בו וחושבים שכל הרוע הזה שאנחנו מתעללים בו לא יבוא אלינו יום אחד כמו בומרנג אחד גדול ואדיר. אז שמרו מכל משמר על האוצר שלנו.......... אנחנו!!!!!!! כל כך נכון!!!!כל חשוב ללמוד ליישם!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 17:29
 dany Posts: 19819
|
והכי חשוב שמרוב התלהבות לא הכנסתי אבל לא אוותר הוא המקום של אני והגוף שלי......... זה המקדש שלי וכך אני צריכה להתייחס אליו, זה מה שקיבלתי ביום שנולדתי, ואותו צריך לנצור מכל משמר והנה מה אנחנו עושים לדבר הכי יקר לנו........ מזלזלים בו, ומפקירים אותו. זו ממש צריכה להיות נקודה שלא צריכה להרפות כל הזמן, איך אני מתייחס אל הגוף שלי......... מה אני משקיעה בו, מה אני מכניסה אליו, למה לכל מכשיר שקונים או שואפים אליו אנחנו מתייחסים בחרדת קודש..... כמו מכונית או בית או איזה תמונה מיוחדת וכו' ואילו לדבר הכי הכי יקר שיש לנו אנחנו מזלזלים בו וחושבים שכל הרוע הזה שאנחנו מתעללים בו לא יבוא אלינו יום אחד כמו בומרנג אחד גדול ואדיר. אז שמרו מכל משמר על האוצר שלנו.......... אנחנו!!!!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 17:21
 אקורדיאון Posts: 16381
|
דנילה שאפו,אני הפעם מרגישה הפסד גדול שלא הייתי בהרצאה. משתמע מכאן שהפסדתי בגדול.
התובנות והניתוח שלך את ההרצאה מעביר אלי את השורה התחתונה.
תודה רבה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 16:18
 נחושה Posts: 6982
|
אין מילים לתאר...
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2011 16:11
 dany Posts: 19819
|
תודה תודה תודה איזו הרצאה מעלפת ומאלפת. באמת הפעם התעלית על עצמך אם זה בכלל ניתן. ישבתי ותוך כדי שמיעה רשמתי כל מיני הערות ובלי משקפיים כי יש לי אחרות לקריאה ולמחשב.......... אבל אני שומרת את הדף הזה עם ההערות. כמובן עם חלק ממש הסכמתי כמו הפופ קורן............ ולמזלי, לי ,מסעדות הן לא מוקש בכלל, ולו הייתי בין אנשים כל היום הייתי צנומה כמו גפרור, אני האויב הכי גדול של עצמי שאני לבד!!!!!!!!!!! התיאור שלך את המעגל המרושע פשוט מהמם איך שזה קורה........ רק דבר קטן...........פצפון........ שפיץ................ אוי ויי........... בקיצור, את הרי יודעת שאני כמוך בתוך העניינים האלו כבר עשרות שנים וב"ה בשנה האחרונה משחקת רק על כמה קילוגרמים יחידים ולא עשרות כפי שהיה פעם, ובכל זאת הייתי רוצה לחיות בידיעה שאני שולטת ולא הוא שולט בי. המקום הזה של הפחד שזה אף פעם לא בטוח הוא מקום קשה מאד......... סליחה מקום לא קל!!!!!!!! מירי יישר כוחך על תעצומות הנפש שאת מביאה כל פעם לקבוצה, ועל כך שביחסים איתנו את לא סנובית כלל וכלל. אלא מביטה בנו בגובה עיניים ממקום שמבין ממקום של אמפטיה ולא ממקום של אני המנחה שעומדת על הבמה מעליכם. הכאב המשותף לנו שיוצר לנו כולנו מכנה משותף אחד אך גם נותן תקווה של הצלחה משותפת לכולנו. אוהבת מאד דני
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|