08/01/2011 06:51
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
מיכל חמודה ממש תענוג לקרוא אותך יישר כוח על הפעילות ועל העייה הברוכה והרבהה בריאות וחוזק לא נשאר עוד הרבה .... תמשיכו להיות זוג כה מקסים 5 בהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/01/2011 03:10
 tutit Posts: 2431
|
מיכלי היקרה! כותבת מדהים כהרגלך... שבוע 30 וואו באמת עבר מהר ,לנו לפחות... תנוחי כמה שיותר לפני הלידה,כי אח"כ באמת לא ישנים,תלוי בילד אבל בדר"כ בהתחלה אצל כולם ישנים מעט. כל הכבוד על הפעילות הספורטיבית אחרי יום מתיש כ"כ ,אין דברים כאלה איזה אנרגיות וההריון מעייף לכשעצמו,את פשוט אלופה... וכל הכבוד לגיתי על התמיכה והמסג' אתם זוג מקסים חמסה... המון הצלחה לשניכם. עד הלידה ,שתהיה קלה בע"ה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 18:17
 נחושה Posts: 6982
|
מיכלי יקירה, איזה כיף לקרוא אותך ולהתעדכן... מחוננת כבר אמרנו?! נשיקות נחושה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 16:47
 אקורדיאון Posts: 16381
|
dany כתב:
גם אנחנו מתות עליך מיכלי יקרה זוהי הרוח שאותה אני אוהבת בך...... חזקה, נמרצת, ועיניינית. ובנושא הלחצים הבטניים למרות שאצלי זה היה לפני עידן ועידנים אני זוכרת אותם היטב......... אך זה חולף ואת נשארת ביד עם המתנה הכי גדולה שיכולה להיות........  נשיבוקים ואהבה פלאי הטבע,קסום.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 11:04
 dany Posts: 19819
|
גם אנחנו מתות עליך מיכלי יקרה זוהי הרוח שאותה אני אוהבת בך...... חזקה, נמרצת, ועיניינית. ובנושא הלחצים הבטניים למרות שאצלי זה היה לפני עידן ועידנים אני זוכרת אותם היטב......... אך זה חולף ואת נשארת ביד עם המתנה הכי גדולה שיכולה להיות........
נשיבוקים ואהבה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 09:02
 שאפתנית Posts: 8392
|
בוקר טוב מיכלי, שמחה לשמוע שהכל בסדר אצלך. הכאבים באגן שהזכרת מוכרים לי ולכן זה טוב מאוד שאת ממשיכה בהליכות אבל גם חשוב שתעשי שחרור טוב לאחר ההליכה וזה יקל על הכאבים. אני הייתי נוהגת לעשות תרגילי התעמלות על הכדור גומי הגדול, הייתי יושבת ועושה תנועות מעגליות וזה די עזר לי עם הכאבים באגן והשרירים התפוסים ברגל. קצת הרפיה תועיל לך. יום טוב יקירתי, ואכן הזמן רץ מהר מידי. צריך להנות מכל רגע.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 08:56
 אקורדיאון Posts: 16381
|
מיכלוש תענוג צרוף לקרוא את דברייך. אכן אין כמו הרישום,אני גם היום לא אחת רושמת כדי לדעת שאני ממשיכה בדרך הנכונה,
נכון עובד פסיכולוגית.
מתוקה כידוע לך בוטניקו מתפתח לו בצעדי ענק והוא מצדיק כל אי נוחות .
הזמן רץ ולא נספיק להסתובב והוא יצא לו לאוויר העולם.
זכית בגיתי הדואג והתומך ,גם זה לא ממש מובן מאליו.
המשיכי בעידכונים האופטימיים,אין כמוך.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 07:46
 דרך המלך Posts: 5707
|
בוקר טוב מיכל אמת ויציב כאן זאת כיתת המחוננים והמחוננות ואין כמו עשיה למען ההצלחה שיהיה לך יום נפלא (למרות הגשם) ושבוע 30זאת כבר התקדמות... תהני מכל רגע סיגל
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/01/2011 07:18
 מיכל שרון Posts: 1318
|
בוקר טוב פורום יקר... אפילו שחלקכן בוודאי רוטנות על הזלעפות שניתכות עלינו משמים... כי זה הכי לא כיף לשלוח ככה ילדים לבית ספר ולעשות פיזורים עם האוטו, ולהיתקע בפקקים בדרך לעבודה, ואם שכחתן את הכביסה על החבל אז בכלל עצבים... בנות יקרות - זה בוקר טוב!!! יש לנו גשם וזו ברכה!!! ועם כל השאר נסתדר... אנחנו אמנם מאוד מתוקות... אבל ממש לא עשויות מסוכר... 
וחוץ מזה מה חדש? ובכן בנות יקרות אחרי ההרצאה בשני ובעקבות בקשה של מירי התחלתי רישום מדוקדק וקפדני.. וכרגיל כשאני רושמת אני גם מודדת!!! ושוקלת!!! ואשכרה מחשבת לי קלוריות כדי לוודא שאני לא בחריגה מקצבת הפחמימות היומית... וראו זה פלא... יומיים רושמת ויומיים שומרת... המכסה לא רק שלא נפרצה.. עוד נשארו לי עודפי יצוא...  ממש לא להאמין איך פסיכולוגית הידיעה שבשבוע הבא אני אצטרך להגיש למירי את דף הרישום ולהסתכל גם לה בלבן של העיניים ממש עוזרת לי לסתום את הפה.. לוותר על הוופלים במשרד שפה ושם הייתי גונבת, לוותר על עוד תוספת של פרוסת לחם כשאני לא באמת רעבה, לקום לעשות עוד כוס תה צמחים כשהשדים מתחילים לקנן... לשתות עוד כוס מים... פשוט לא יאומן איך אני כמו ילדה קטנה בקטע הזה... מזל שאני ילדה מהסוג המרצה.. כי אחרת זה לא היה עובד עלי ככה כנראה...
מה עוד אני יכולה לספר לכם אחרי כל כך הרבה זמן שלא התעדכנו? אני אשחרר כאן בקטנה כמה קרכצנים כאלה (מסכן גיתי.. הוא שומע אותם הרבה...) - בשבוע האחרון הגב התחתון וכל עצמות האגן ממש התחילו לחרוק לי ברמות, כל שינוי פוזיציה (משכיבה לישיבה לעמידה) ממש כואב לי פיזית ברמות.. אני בראש שלי שומעת את הצירים חורקים כל הזמן.. כנראה שבוטניקו נהיה כבר די מעמסה על הגוף כי שרירי הירכיים שלי כל הזמן תפוסים ואני מרגישה כאילו אני מהלכת עם שני גושי אבן סרבנים.. בקיצור בנות יקרות לא קל לי... כתוצאה מכל הנ"ל אני גם לא ממש ישנה טוב וממש לא מספיק שעות כמו שאני מרגישה שהגוף שלי צריך...
אבל.. וזה אבל גדול... ברור לכן שאני לא אתן לכמה מכשולי גוף קטנים כאלה לגבור על הנפש ולדכא את המוטיבציה והרצון שלי להישאר בכושר ובתנועה ובפעילות... אז דווקא כל יום כמעט גיתי משתדל לצאת איתי להליכה אפילו ממש קצרה של חצי שעה בשכונה.. אחרי זה אנחנו עושים סשן של תרגילי יוגה להריון ביחד ולסיום סיומת אני מקבלת אחרי המקלחת החמה מסאז' מפנק מהבעל הכי מדהים בעולם.
אז אין מה לומר... מזג האוויר (לא כולל היום) בהחלט מאפשר, אין לאף אחת תירוץ טוב מספיק לשבת בבית ולא להזיז את עצמה... כולנו צריכות לזכור שתוך חודש חודשיים שוב נהיה פה אביבי וקייצי ממש ושמה שניתן לעשות היום - ממש אסור לדחות למחר ובטח שלא לקיץ!!! ותאמינו לי כשאני אומרת לכן - שאם אני אתמול, אחרי שהתעוררתי ב 4:30 בבוקר, יום עבודה של 12 שעות, עוד שעה וחצי בדרכים במוניות שירות.. אם אחרי כל זה אני יכולתי אתמול בשעה 20:30 בערב כשגיתי חזר מהלימודים להרים את עצמי מהספה ושמתי נעליים לצאת להליכה ואחרי זה עמדתי להכין קופסאות להיום (עבודה + לימודים = אקסטרה הכנה מראש) - אז כל אחת מכן גם יכולה!!!! 
תאמינו לי כשאני אומרת לכן.. שהשבועות טסים לנו בלי להרגיש.. איכשהו בלי ששמתי לב אני כבר תיכף סוגרת 30 שבועות של הריון... אז אל תשקטו על השמרים... תהיו כל הזמן בעשייה, תשמרו על המתח החיובי הזה ברמה גבוהה, תאתגרו את עצמכן כל יום, תפתיעו את עצמכן במסוגלות וביכולות הפנימיות שלכן.. בכל תחום ובכל רמה...
בנות יקרות כאן זה כיתת המחוננים והמחוננות ולכאלה אין הנחות!!!
שיהיה לכולנו המשך שבוע נפלא ומקסים ומלא בעשייה חיובית... מתה עליכן
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|