02/01/2011 06:38
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
כל כך נכון!!!!!!!!!!!! הכל בראש והוא לפעמים כל כך ****  hadasosh1 כתב: מצטרפת לדברי הבנות כי באמת רשמו יפה.
מאחלת לך המון בהצלחה,
ותזכרי שהכל במוח......רק לתכנן מה נאכל ולעמוד בזה........
עם המון סבלנות,אופטימיות,התמדה ושליטה. edited by dany on 1/2/2011
****!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/01/2011 06:25
dany
Posts: 19819
|
כל כך נכון!!!!!!!!!!!!
הכל בראש והוא לפעמים כל כך ****
hadasosh1 כתב:
מצטרפת לדברי הבנות כי באמת רשמו יפה.
מאחלת לך המון בהצלחה,
ותזכרי שהכל במוח......רק לתכנן מה נאכל ולעמוד בזה........
עם המון סבלנות,אופטימיות,התמדה ושליטה.
edited by dany on 1/2/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/01/2011 02:57
tutit
Posts: 2431
|
מצטרפת לדברי הבנות כי באמת רשמו יפה.
מאחלת לך המון בהצלחה,
ותזכרי שהכל במוח......רק לתכנן מה נאכל ולעמוד בזה........
עם המון סבלנות,אופטימיות,התמדה ושליטה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/01/2011 00:29
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
נאמר הכל אז מאחלת לך הנאה ולמידה בסובלנות ובמוטיבציה הרבה בהצלחה 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/01/2011 20:01
dany
Posts: 19819
|
צודקת יקירתי....... ובימים קשים ממש יש לקחת בחשבון את המחלה שלנו לא לשפוט את עצמנו לחומרה..............
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/01/2011 09:29
אקורדיאון
Posts: 16381
|
בנות יקרות אכן כפי שכתבה היום אשירה,כולנו חכמים כולנו נבונים וכמובן יודעים את התורה.
למרות זאת נופלים ואני הפסקתי כבר לנסות להבין למה ומדוע,זה קורה ויקרה לכל אחד מאיתנו.
החשוב ביותר הוא לקום ולהמשיך ולא להרים ידיים.אין מחיר לבית הספר של מירי ולו ניקח משפט אחד שיעשה לנו את זה.
אסור לנו להלקות את עצמנו על כל מעידה זה רק יביא למעגל סגור ואיבוד שליטה,חובה לאמר אנחנו רק בני אדם
שאוהבים לאכול,מטופלים במסגרת הטובה ביותר וזו הדרך,כידוע אנחנו לא בקורס.
אני גם אחרי עשרים שנה במסגרת נופלת וקמה אך יודעת שמכאן אני לא זזה.
בהצלחה לכולם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/01/2011 07:45
כרובית
Posts: 261
|
חיוך מהלב,
אני מבינה להרגשתך, נכון, גם לי הרבה פעמים קורה שאני לא זוכרת בדיוק את נושא ההרצאה...אבל זה שם נמצא עולה וצף בהזדמנויות.
אני חושבת שצריך לקבל את עצמנו בסלחנות, הדרך היא קשה וכדאי לשמור ללא נפילות אך.....אנחנו אנושים, קורה שרוצים קצת מתוק....לא וקרה כלום אם תאכלי פרוסת עוגה..אני למדתי שברגע שאני לא עושה עניין מסטייה מהדרך, קל לי יותר לחזור אליה מהר והבולמוס,אם בכלל,קטן יותר.
אני מאחלת לך הצלחה רבה....אני בטוחה שהכל עניין של גישה, סלחנות לעצמך, דבקות במטרה
והכל עם חיוך מהלב.....
בהצלחה ושבת נעימה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/01/2011 05:47
dany
Posts: 19819
|
חיוך מהלב יקרה מאד
את מבקשת התיחסות ותשובה עניינית לפוסט שלך ואני אנסה למלא את בקשתך,
לפעמים שומעים הרצאה שלמה ובאמת לא "שומעים" ממש משפט שמתחברים אליו, אני בזמן ההרצאה של מירי יושבת עם עט ודף וכותבת, לא תמיד זה הולך איתי הלאה אך לפעמים כן משהו "נקלט". ואני השבוע אהבתי את המשפט שבעצם ההתחברות למירי, דרך החשיבה החיובית והאופטימיות אני בעצם עושה כבר חצי עבודה. נכון שזה לא מספיק לומר שאני מאושרת ואז אני ארד במשקל, צריך גם לעשות תכנית בכדי לרדת, אך להיות חיובי ושמח גורם למוח שלנו לקבל עובדות חדשות, אם אנחנו בהתנגדויות וספקות אין מצב להתקדם אל עבר ההצלחה.
אני מאד מקבלת את מה שאת כותבת כי לנוח על זרי הדפנה ממש לא יכול להועיל לנו, ואני באמת נמצאת במקום הזה שכבר הגעתי אל......... ה"מנוחה ונחלה" ומבלי משים לב.......... העלתי כמה חביבים עלי שוב אז יד על הדופק זה פשוט must .
את כותבת שבעצם אין אירועים מיוחדים שאת יכולה לשים את היד עליהם למה בעצם את לא ממש שומרת, לא לכל יש תשובות לוגיות, אנחנו לא איזו טבלה שמכניסים בה נתונים ועושים פלוס ומינוס כמו באקסל....... וחבל, אך זה המצב, אנחנו מאד מורכבים, ולעיתים משפיעים עלינו דברים שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם ברמת התודעה. ולא לכל דבר יש הסבר. אם היה תאמיני לי שכולנו היינו צנומים ורזים כמו גפרורים.
נכון שאי אפשר לעשות תכנון יותר מאשר היום הנוכחי ולנסות לעבור אותו בשלום. כולנו כך. חייים את היום יום ולעיתים את השעה שעה.
הפיתויים עומדים לפיתחנו כל הזמן........ ומירי אומרת לא להכניס אויבים הביתה, גם אני לדאבוני לא עומדת במשפט הזה...... מירי מספרת שהיא יכולה ליפול לבולמוס על תפוח עץ............. איך צחקתי.
אנחנו ב"ה משפחה גדולה, יש לי 4 ילדים נשואים ושמונה נכדים........ בעלי שיחיה ממש לא עושה דיאטה למרות שהוא צריך בריאותית. כך שהבית שלי לדאבוני מלא פיתויים. כן אני יודעת אני צריכה להיות יותר אסרטיבית אחרי כל כך הרבה שנים של מלחמות בנושא הדיאטה......... אך אני לא!!!!!!
היום מגיעים אלי הילדים והנכדים לארוחת צהריים והבית מלא מכל טוב..........
אז קמתי בהחלטה שאני לא טועמת ולא מקלקלת וכפי שאת אומרת היום באמת אשמור........ מחר אלוהים גדול......... אני תקווה שאעמוד בציפיות הללו.
את כותבת על התהליך ועל המשמעויות שאנחנו לומדים פה להפיק ממנו. ובאמת אני יכולה לומר שמאז שאני אצל מירי בלקין שזה למעלה משנה למדתי לפחות לא להיות עם רגשי אשמה, הטחת מילים לא נאות כלפי עצמי גם אם אני לא עומדת במשימות שהצבתי לעצמי. אני בהחלט נהנית מהתהליך וגם אם אני לא מושלמת אני מקבלת זאת באהבה מה שלא היה לפני כן. אז כבר יש התקדמות בדרך.
חיוך מהלב יקרה
מקווה שהפעם תרגישי שבאמת התייחסו למה שכתבת, מאחלת לך שנה אזרחית מאושרת, מוצלחת, עליה על דרך המלך, ולכולנו הרבה קילוגרמים פחות במשך השנה הזו.
חיבוק אוהב מכל הלב
דני
חיוך מהלב כתב:
מירי היקרה, אני מודה שהקשבתי קשב רב להרצאתך ולא זכור לי משפט שאני יכולה לצטט ולומר "את זה לקחתי" והנה זה עוזר. זכרתי שדיברת על השאלה מדוע אנו משמינים מחדש? ברור שהנינוחות אחרי ירידה משמעותית גורמת לנו להאמין ש"יהיה בסדר". אך מי שאינו עומד כל הזמן ובודק את עצמו לבטח העליה אכן תבוא. צריך להיות כל יום במודעות, וכל יום אני אומרת לעצמי רק היום אשתדל. מחר איני יודעת. לעיתים כמובן יש החלטות אך הביצוע קשה יותר בשל נסיבות וזמן מסוים.
אז זהו, אני מתקשה השבוע. אין אירועים מיוחדים, תודה לאל הכל בסדר בבית ובכל זאת קשה לי מאד. גם יש לי מטרה מסויימת שאני מתקרבת אליה בסוף חודש ינואר הבא עלינו לטובה, אך כל יום קורה משהו בלתי צפוי. מחר מגיעים הילדים והנכדות. כל כך נעים לי שקניתי עוגה נפלאה וטריה ואפילו "טעמתי" ממנה כבר פרוסה. לא לעניין. נקווה שהמשך הערב יהיה יותר מוצלח.
קראתי בעיון את מה שכתבה מישהי מאירלנד. לבטח שם יותר קשה גם בשל הקור והפחמימות ש"מחממות" וכן מסיבות של סוף שנה כרגיל מביאות עימן אוכל שגם הוא פחמימות. לא פשוט בכלל. כאן אנו במין מזג אויר של כמעט סתו אולי בקושי. אבל החורף בעיצומו לפחות לפי לוח השנה.
אז זהו, אני בהחלט מסכימה עימך מירי שיש להנות מעצם התהליך ולא לראות בו "עונש". להפך הדבר הקשה ביותר הוא להיות שמנה.הנה משהו שנזכרתי בו. אני צריכה להזכיר לעצמי כל יום ואפילו יותר מפעם כי עדיין הדרך ארוכה עבורי אבל כברת דרך קטנה כבר עשיתי.
אולי מישהו ירצה להתיחס לדברי פעם אחת ולכתוב תשובה על מה שאני כותבת. מקווה שאעבור את הערב ביתר הצלחה ומחר מחר יום חדש ואז אתחיל לשמור מחדש ולחשוב רק על היום. העיקר שאני רואה את הדרך כחלק ממשימה ולא מאבק וזה כבר העיקר כי בעצם כך לגבי כל דבר בחיים, יש לשאוף למטרות שאפשר להשיגן אך בהחלט להנות מהתהליך ותהליך הרזיה הוא אחד מהם.
סוףשבוע נפלא לכולם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/12/2010 21:14
קרולין
Posts: 6651
|
חיוך מהלב יקרה,
תחילה שנה אזרחית טובה ומוצלחת שתהיה לך.
מאחלת לך מעומק הלב המון הצלחה בתהליך....הדרך לא קלה בכלל ומצריכה ים של סבלנות, נחישות, התמדה והשקעה ...
ובאמת שהרבה יותר קשה להיות שמן. כל שינוי שאנו עוברים בתהליך מתקבל בברכה רבה.
תמשיכי להתמיד בתהליך להנות מהדרך ... ולראות תוצאות.
שבת שלום ומבורך.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/12/2010 18:50
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
מירי היקרה, אני מודה שהקשבתי קשב רב להרצאתך ולא זכור לי משפט שאני יכולה לצטט ולומר "את זה לקחתי" והנה זה עוזר. זכרתי שדיברת על השאלה מדוע אנו משמינים מחדש? ברור שהנינוחות אחרי ירידה משמעותית גורמת לנו להאמין ש"יהיה בסדר". אך מי שאינו עומד כל הזמן ובודק את עצמו לבטח העליה אכן תבוא. צריך להיות כל יום במודעות, וכל יום אני אומרת לעצמי רק היום אשתדל. מחר איני יודעת. לעיתים כמובן יש החלטות אך הביצוע קשה יותר בשל נסיבות וזמן מסוים.
אז זהו, אני מתקשה השבוע. אין אירועים מיוחדים, תודה לאל הכל בסדר בבית ובכל זאת קשה לי מאד. גם יש לי מטרה מסויימת שאני מתקרבת אליה בסוף חודש ינואר הבא עלינו לטובה, אך כל יום קורה משהו בלתי צפוי. מחר מגיעים הילדים והנכדות. כל כך נעים לי שקניתי עוגה נפלאה וטריה ואפילו "טעמתי" ממנה כבר פרוסה. לא לעניין. נקווה שהמשך הערב יהיה יותר מוצלח.
קראתי בעיון את מה שכתבה מישהי מאירלנד. לבטח שם יותר קשה גם בשל הקור והפחמימות ש"מחממות" וכן מסיבות של סוף שנה כרגיל מביאות עימן אוכל שגם הוא פחמימות. לא פשוט בכלל. כאן אנו במין מזג אויר של כמעט סתו אולי בקושי. אבל החורף בעיצומו לפחות לפי לוח השנה.
אז זהו, אני בהחלט מסכימה עימך מירי שיש להנות מעצם התהליך ולא לראות בו "עונש". להפך הדבר הקשה ביותר הוא להיות שמנה.הנה משהו שנזכרתי בו. אני צריכה להזכיר לעצמי כל יום ואפילו יותר מפעם כי עדיין הדרך ארוכה עבורי אבל כברת דרך קטנה כבר עשיתי.
אולי מישהו ירצה להתיחס לדברי פעם אחת ולכתוב תשובה על מה שאני כותבת. מקווה שאעבור את הערב ביתר הצלחה ומחר מחר יום חדש ואז אתחיל לשמור מחדש ולחשוב רק על היום. העיקר שאני רואה את הדרך כחלק ממשימה ולא מאבק וזה כבר העיקר כי בעצם כך לגבי כל דבר בחיים, יש לשאוף למטרות שאפשר להשיגן אך בהחלט להנות מהתהליך ותהליך הרזיה הוא אחד מהם.
סוףשבוע נפלא לכולם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|