26/12/2010 07:10
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
נאמר הכל שיהיה בהצלחה 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2010 06:25
ענת
Posts: 3849
|
dany כתב:
מחזקת אתכן ויודעת שהשבוע יהיה טוב יותר כי כך החלטנו!!!!!!!!!!!!!!!!
בהחלט יהיה טוב יותר....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2010 06:24
dany
Posts: 19819
|
מחזקת אתכן ויודעת שהשבוע יהיה טוב יותר כי כך החלטנו!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2010 06:08
ענת
Posts: 3849
|
hadasosh1 כתב:
אקו,דני וענת היקרות! קראתי את השרשור וכמו שאקו כתבת לפחות נתעודד שאם יש נפילות פה ושם אנחנו במקום אחר... שלא כולל הרמת ידיים כמו בעבר. התבגרנו התפכחנו ונוכחנו לדעת שזו לא הדרך וזה לא מוביל לכיוון הנכון. אז קדימה בחזרה למטרה. שבוע מוצלח לכולנו.... אוהבת אתכן
צודקת בהחלט העיקר אנו במטרה הנכונה ולא מוותרות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2010 04:38
אקורדיאון
Posts: 16381
|
בנות כולנו מבינות מצויין היכן כולנו עומדות אבל לא נוותר ונמשיך להלחם
עד חורמה מבלי להרים ידיים גם כשקשה וכשנופלים.
אוהבת אותכן מכל ליבי,שיהיה שבוע נהדר ובשליטה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2010 04:35
אקורדיאון
Posts: 16381
|
ענת כתב:
אקורדיאון כתב: ענת כתב: אקורדיאון כתב: dany כתב: מעניין שאני מנסה לנתח למה זה קורה, האם זה באמת אכילה רגשית, מה דוחף אותי עכשיו ללכת ולקחת דברים שאני יודעת שעושים לי רע......... נכון באותו הרגע זה נעים וטעים אבל אחר כך......... אוי, הבטן נפוחה, אי אפשר לנשום, כואב בצלעות, ועדיין לא חשבתי על המשקל .......
למה?
נדמה לי שבכלל אין שום קשר לאכילה רגשית , אלא אם אני בהכחשה טוטאלית. ואני לא חושבת שאני בהכחשה.... סתם אוהבת להתעלל בעצמי.
הרי אני כל כך אוהבת להיותר רזה, להיות בשליטה, להיות שפויה, אז מה מושך אותי באותו רגע לומר אני בכלל לא בהכרה ואז יאללה נרביץ.
כאילו ממש פיצול אישיות.............
צריך לאחד את הישויות לאחת........... כזו ששולטת, ולא נכנעת.......
היום עד עתה הכל טוב ......
נקווה להמשך מצוין
חיבוקים
דני ואת כל זה אני שואלת את עצמי ולא מצליחה לקבל תשובה ממש כך. מכירה את עצמי כאדם חזק ויודע מה הוא רוצה ולאן הוא שואף והאוכל הופך אותי באמת למישהי אחרת שהוא כולו אוכל חזק ממני.אבל אכן אסור להכנע ומקווה להצליח בכך וכולנו. לא ייאמן כמה אנו פוחדים מהאוכל. לא ממש לא פוחדת אבל לא מובן כמה כח יש לו או כמה אנחנו נותנים לו. אנחנו נותנים לו כח והכח צריך להיות איתנו.
נכון מאוד!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2010 02:20
tutit
Posts: 2431
|
אקו,דני וענת היקרות!
קראתי את השרשור
וכמו שאקו כתבת לפחות נתעודד שאם יש נפילות פה ושם אנחנו במקום אחר...
שלא כולל הרמת ידיים כמו בעבר.
התבגרנו התפכחנו ונוכחנו לדעת שזו לא הדרך וזה לא מוביל לכיוון הנכון.
אז קדימה בחזרה למטרה.
שבוע מוצלח לכולנו....
אוהבת אתכן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 18:15
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירה
היום עובר לו בשלום מקווה שכך גם יסתיים........ ומחר יום חדש זמירות חדשות.
שאפתנית כתב:
היי דניאלה מה שלומך?
כולנו נופלות לבולמוסי אכילה ותמיד שואלות את אותן השאלות אחרי שהתפכחנו וחזרנו לעצמנו. כנראה שאין מה לעשות אנחנו מצליחות להוריד את התדירות של הבולמוסים אבל לא להיפטר מהם. את צודקת זה מתסכל שאנחנו אוכלות בלי הכרה עד למצב של כאבי בטן ולפעמים קוצר נשימה ולא מבינות איך שוב עשינו את זה אבל זה כן קרה שוב.
כמו שאקו אמרה אולי זה משהו במנגנון שלנו שנדפק ולא משנה מה שנעשה זה ישאר ****, אז נוריד את התדירות אבל לא את גודל הבולמוס ואולי זה כן יקרה לנו במשך הזמן אני באמת לא יודעת אבל אל לנו להתייסר (מספיק שמתייסרים עם כאבי בטן). כזה הוא טבעו של האדם וכנראה שנצטרך לשרוד בין בולמוס לבולמוס. נכון שיותר כייף לנו שהבטן קלה ושטוחה, שההרגשה נפלאה אבל זה עדיין קורה.
בהצלחה לכולנו. שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 17:32
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי דניאלה מה שלומך?
כולנו נופלות לבולמוסי אכילה ותמיד שואלות את אותן השאלות אחרי שהתפכחנו וחזרנו לעצמנו. כנראה שאין מה לעשות אנחנו מצליחות להוריד את התדירות של הבולמוסים אבל לא להיפטר מהם. את צודקת זה מתסכל שאנחנו אוכלות בלי הכרה עד למצב של כאבי בטן ולפעמים קוצר נשימה ולא מבינות איך שוב עשינו את זה אבל זה כן קרה שוב.
כמו שאקו אמרה אולי זה משהו במנגנון שלנו שנדפק ולא משנה מה שנעשה זה ישאר ****, אז נוריד את התדירות אבל לא את גודל הבולמוס ואולי זה כן יקרה לנו במשך הזמן אני באמת לא יודעת אבל אל לנו להתייסר (מספיק שמתייסרים עם כאבי בטן). כזה הוא טבעו של האדם וכנראה שנצטרך לשרוד בין בולמוס לבולמוס. נכון שיותר כייף לנו שהבטן קלה ושטוחה, שההרגשה נפלאה אבל זה עדיין קורה.
בהצלחה לכולנו. שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 16:52
dany
Posts: 19819
|
אני גם לא פוחדת ממנו אבל באמת מנסה להבין את התהליך איך הוא קורה, איך החלטות כל כך נוקבות שאני מחליטה עם עצמי כהרף עין נמחקות..........
כאילו זה לא ישפיע מה שאני אכניס פנימה.......... זה אולי יכנס ולא יורגש, הרי זה לא ייתכן , ברור!!!!!!! אבל כאילו באותו הרגע אלו הן המחשבות הדביליות...... ורק אחרי שאני מאובסת עד בחילה אני בעצם אומרת נו עכשיו כבר הבנת שתקעת שילמת...............
אם אפשר היה לדמות את רגע ההאבסה לפני שבעצם הוא קורה...... אולי היה ניתן למנוע אותו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 16:34
ענת
Posts: 3849
|
אקורדיאון כתב:
ענת כתב: אקורדיאון כתב: dany כתב: מעניין שאני מנסה לנתח למה זה קורה, האם זה באמת אכילה רגשית, מה דוחף אותי עכשיו ללכת ולקחת דברים שאני יודעת שעושים לי רע......... נכון באותו הרגע זה נעים וטעים אבל אחר כך......... אוי, הבטן נפוחה, אי אפשר לנשום, כואב בצלעות, ועדיין לא חשבתי על המשקל .......
למה?
נדמה לי שבכלל אין שום קשר לאכילה רגשית , אלא אם אני בהכחשה טוטאלית. ואני לא חושבת שאני בהכחשה.... סתם אוהבת להתעלל בעצמי.
הרי אני כל כך אוהבת להיותר רזה, להיות בשליטה, להיות שפויה, אז מה מושך אותי באותו רגע לומר אני בכלל לא בהכרה ואז יאללה נרביץ.
כאילו ממש פיצול אישיות.............
צריך לאחד את הישויות לאחת........... כזו ששולטת, ולא נכנעת.......
היום עד עתה הכל טוב ......
נקווה להמשך מצוין
חיבוקים
דני ואת כל זה אני שואלת את עצמי ולא מצליחה לקבל תשובה ממש כך. מכירה את עצמי כאדם חזק ויודע מה הוא רוצה ולאן הוא שואף והאוכל הופך אותי באמת למישהי אחרת שהוא כולו אוכל חזק ממני.אבל אכן אסור להכנע ומקווה להצליח בכך וכולנו. לא ייאמן כמה אנו פוחדים מהאוכל. לא ממש לא פוחדת אבל לא מובן כמה כח יש לו או כמה אנחנו נותנים לו.
אנחנו נותנים לו כח והכח צריך להיות איתנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 16:34
אקורדיאון
Posts: 16381
|
ענת כתב:
אקורדיאון כתב: dany כתב: מעניין שאני מנסה לנתח למה זה קורה, האם זה באמת אכילה רגשית, מה דוחף אותי עכשיו ללכת ולקחת דברים שאני יודעת שעושים לי רע......... נכון באותו הרגע זה נעים וטעים אבל אחר כך......... אוי, הבטן נפוחה, אי אפשר לנשום, כואב בצלעות, ועדיין לא חשבתי על המשקל .......
למה?
נדמה לי שבכלל אין שום קשר לאכילה רגשית , אלא אם אני בהכחשה טוטאלית. ואני לא חושבת שאני בהכחשה.... סתם אוהבת להתעלל בעצמי.
הרי אני כל כך אוהבת להיותר רזה, להיות בשליטה, להיות שפויה, אז מה מושך אותי באותו רגע לומר אני בכלל לא בהכרה ואז יאללה נרביץ.
כאילו ממש פיצול אישיות.............
צריך לאחד את הישויות לאחת........... כזו ששולטת, ולא נכנעת.......
היום עד עתה הכל טוב ......
נקווה להמשך מצוין
חיבוקים
דני ואת כל זה אני שואלת את עצמי ולא מצליחה לקבל תשובה ממש כך. מכירה את עצמי כאדם חזק ויודע מה הוא רוצה ולאן הוא שואף והאוכל הופך אותי באמת למישהי אחרת שהוא כולו אוכל חזק ממני.אבל אכן אסור להכנע ומקווה להצליח בכך וכולנו. לא ייאמן כמה אנו פוחדים מהאוכל.
לא ממש לא פוחדת אבל לא מובן כמה כח יש לו או כמה אנחנו נותנים לו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 16:31
ענת
Posts: 3849
|
אקורדיאון כתב:
dany כתב: מעניין שאני מנסה לנתח למה זה קורה, האם זה באמת אכילה רגשית, מה דוחף אותי עכשיו ללכת ולקחת דברים שאני יודעת שעושים לי רע......... נכון באותו הרגע זה נעים וטעים אבל אחר כך......... אוי, הבטן נפוחה, אי אפשר לנשום, כואב בצלעות, ועדיין לא חשבתי על המשקל .......
למה?
נדמה לי שבכלל אין שום קשר לאכילה רגשית , אלא אם אני בהכחשה טוטאלית. ואני לא חושבת שאני בהכחשה.... סתם אוהבת להתעלל בעצמי.
הרי אני כל כך אוהבת להיותר רזה, להיות בשליטה, להיות שפויה, אז מה מושך אותי באותו רגע לומר אני בכלל לא בהכרה ואז יאללה נרביץ.
כאילו ממש פיצול אישיות.............
צריך לאחד את הישויות לאחת........... כזו ששולטת, ולא נכנעת.......
היום עד עתה הכל טוב ......
נקווה להמשך מצוין
חיבוקים
דני ואת כל זה אני שואלת את עצמי ולא מצליחה לקבל תשובה ממש כך. מכירה את עצמי כאדם חזק ויודע מה הוא רוצה ולאן הוא שואף והאוכל הופך אותי באמת למישהי אחרת שהוא כולו אוכל חזק ממני.אבל אכן אסור להכנע ומקווה להצליח בכך וכולנו.
לא ייאמן כמה אנו פוחדים מהאוכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 16:26
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
מעניין שאני מנסה לנתח למה זה קורה, האם זה באמת אכילה רגשית, מה דוחף אותי עכשיו ללכת ולקחת דברים שאני יודעת שעושים לי רע......... נכון באותו הרגע זה נעים וטעים אבל אחר כך......... אוי, הבטן נפוחה, אי אפשר לנשום, כואב בצלעות, ועדיין לא חשבתי על המשקל .......
למה?
נדמה לי שבכלל אין שום קשר לאכילה רגשית , אלא אם אני בהכחשה טוטאלית. ואני לא חושבת שאני בהכחשה.... סתם אוהבת להתעלל בעצמי.
הרי אני כל כך אוהבת להיותר רזה, להיות בשליטה, להיות שפויה, אז מה מושך אותי באותו רגע לומר אני בכלל לא בהכרה ואז יאללה נרביץ.
כאילו ממש פיצול אישיות.............
צריך לאחד את הישויות לאחת........... כזו ששולטת, ולא נכנעת.......
היום עד עתה הכל טוב ......
נקווה להמשך מצוין
חיבוקים
דני
ואת כל זה אני שואלת את עצמי ולא מצליחה לקבל תשובה ממש כך.
מכירה את עצמי כאדם חזק ויודע מה הוא רוצה ולאן הוא שואף והאוכל הופך אותי באמת למישהי אחרת
שהוא כולו אוכל חזק ממני.אבל אכן אסור להכנע ומקווה להצליח בכך וכולנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 13:19
dany
Posts: 19819
|
מעניין שאני מנסה לנתח למה זה קורה, האם זה באמת אכילה רגשית, מה דוחף אותי עכשיו ללכת ולקחת דברים שאני יודעת שעושים לי רע......... נכון באותו הרגע זה נעים וטעים אבל אחר כך......... אוי, הבטן נפוחה, אי אפשר לנשום, כואב בצלעות, ועדיין לא חשבתי על המשקל .......
למה?
נדמה לי שבכלל אין שום קשר לאכילה רגשית , אלא אם אני בהכחשה טוטאלית. ואני לא חושבת שאני בהכחשה.... סתם אוהבת להתעלל בעצמי.
הרי אני כל כך אוהבת להיותר רזה, להיות בשליטה, להיות שפויה, אז מה מושך אותי באותו רגע לומר אני בכלל לא בהכרה ואז יאללה נרביץ.
כאילו ממש פיצול אישיות.............
צריך לאחד את הישויות לאחת........... כזו ששולטת, ולא נכנעת.......
היום עד עתה הכל טוב ......
נקווה להמשך מצוין
חיבוקים
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 10:35
אקורדיאון
Posts: 16381
|
בנות אני עד עצם היום הזה עוד לא יכולה לשים את האצבע מתי למה???
פעם זה תוקף בשיגרה ופעם אחרי יציאה ממנה ,לא יעזור יש לנו בעיה קשה בתיפקוד
בכל הקשור לאוכל ואצל כל אחד מתבטא באופן שונה.
יקירות שוב בפעם המליון לפחות אנחנו במסגרת שלא אחת מחזירה אותנו לשפיות
ובעצם המודעות וההכרה בבעיה וכמובן הטיפול מבלי לוותר, גם אם נופלים ומתייאשים ולא אוהבים את עצמינו
אנחנו ממש במקום טוב לעומת כל ההמונים שרואים על כל צעד ושעל שפשוט מרימים ידיים.אף אחד מאיתנו לא
במקום הזה.בואו נרים ראש ונעשה ככל יכולתנו למען המטרה.
אוהבת אותכם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 09:49
ענת
Posts: 3849
|
dany כתב:
ברור שגם לי קל מאד לתת עצות,
הלוואי שהיה עומד מישהו מולי שאני מתחילה להשתולל ותופס לי את הידיים ושם לי פלסטר על הפה........ לדאבוני מי שצריך לעשות זאת ........ זאת רק אני!!!!!!!!!!
איזו ברירה יש לי להגיע שוב למשקל קרוב ל-100 קילו.............. פחד אלוהים
חייבות להתאפס פשוט חייבות!!!!!!!!!!!!
אכן לעולם חוסן מלחמה תמידית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 09:41
dany
Posts: 19819
|
ברור שגם לי קל מאד לתת עצות,
הלוואי שהיה עומד מישהו מולי שאני מתחילה להשתולל ותופס לי את הידיים ושם לי פלסטר על הפה........ לדאבוני מי שצריך לעשות זאת ........ זאת רק אני!!!!!!!!!!
איזו ברירה יש לי להגיע שוב למשקל קרוב ל-100 קילו.............. פחד אלוהים
חייבות להתאפס פשוט חייבות!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 09:38
Posts:
|
הלוואי שזה היה כל כך פשוט
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2010 09:33
dany
Posts: 19819
|
לרשום סדר יום וללכת לפיו בלי סטיה ימינה או שמאלה מממממממש לרשום כמו ילדה בכתה א'.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|