24/12/2010 00:27
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
נמאר הכל מקווה שקראת והתחזקת בהצלחה ובשורות טובות 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 17:47
tutit
Posts: 2431
|
מיכל שרון כתב:
בילי יקרה.. זה כבר פוסט שני או שלישי שלך שמלא ברגשות שליליים וקצת בשנאה עצמית ואני ממש אבל ממש מבקשת ממך שוב, בכל לשון של בקשה - חדלי!!! אם יש מקום אחד שבו את חייבת ללמוד לאהוב ולקבל את עצמך זה כאן בפורום... אין כאן שיפוטיות, אין כאן ביקורת, רק עידוד ותמיכה... ולכאן צריך להגיע ממקום של אהבה... ואני לא מרגישה במילים שלך שום אהבה לעצמך.. שום פרגון.. אין בכלל הסתכלות על חצי הכוס המלאה.. יקירתי - כאן לכולנו יש בטן (שכולנו - חוץ ממני עכשיו  - צריכות להכניס חזק כל יום), כאן לכולנו יש נפילות רגשיות שמתבטאות באכילה מוגזמת ולא מבוקרת, כאן לכולנו יש כל יום ספקות עצמיים, כאן לכולנו יש רגעי שבירה... את באחלה סירה.. אבל ממש לא לבד. אז בבקשה ממך - פרופורציות!!!! למה אני מתכוונת? אני בטוחה שאם תשאלי בחוגים או אפילו כאן בפורום תגלי שיש הרבה אנשים שלא מקבלים בכלל תמיכה בבית בתהליך ההרזייה שלהם, אנשים שלא רק שהחבר שלהם לא עוזר להם לחתוך סלט, אלא מכניס אויבים הביתה.. וזו רק דוגמה קטנה אחת. אני יודעת שברגע ששאלת החתונה עולה מפלס הלחצים והאמוציות סביבה עולה גם כן... אבל שוב - פרופורציות!!! לפחות את עם גבר שמוכן לנהל איתך שיחה על חתונה.. את יודעת כמה בחורות חולמות על הצעה שלא מגיעה? כמה בחורות בכלל לא מרגישות שהגבר שלהן "בשל" לנהל את השיחה הזו? את יודעת כמה בחורות בכלל מחכות עדיין שיהיה להן את הגבר הזה?! אבל לך יש גבר שאוהב אותך ונמצא שם בשבילך (עם הבטן ובוודאי שבלעדיה ).. אז לוקח לו זמן להבין.. אין מה לעשות יקירתי.. גברים הם קצת קשים.. בתפיסה ובכלל... אז יותר סבלנות.. בסוף הכל יסתדר... אני מבקשת ממך.. בפעם הבאה אני רוצה לראות פוסט שמתחיל באמירה חיובית כלפי עצמך.. אני רוצה לשמוע על ההצלחות הקטנות שאת רושמת כל יום, אני רוצה שתפסיקי עם הפולניות ותדעי לקבל מחמאות.. אני רוצה שתאהבי את עצמך אפילו שאת עוד לא במקום שבו את רוצה להיות.. אנחנו יפות ומדהימות גם בדרך לשם... שיהיה לך יום נפלא ומוצלח ובשליטה 
ומיכלי,
ממש מסכימה עם כל מילה
אין עלייך...כל הכבוד
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 17:46
tutit
Posts: 2431
|
בילי יקרה !
תכנסי יום יום לפורום ,תקראי הרבה ותראי כמה כולנו פה באותה בעיה אך
חייבים להצמד לתפריט ביום יום ואז רואים שינויים ,ואם קורה שסטית מהמסלול במעט
אז קרה...לא לאבד עשתונות,להצמד בחזרה לתפריט...וזה יסתדר
תעדכני אותנו במה שקורה,ואל תקשרי רגשות עם אוכל כי זה מה שכולנו עשינו לפני מירי
והגענו למה שהגענו.........עכשיו צריך לעשות שינוי במוח קודם כל ואז כשתרגישי חזקה
ותצליחי לשמור באמת אז התוצאות לא יאחרו לבוא...
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 15:11
dany
Posts: 19819
|
כרובית יקרה
החוק שלך מאד מוכר לי ואני גם מנסה שאם כבר יש נפילה אז לא למשוך אותה יותר מידי בכדי לא לשכוח איך חוזרים למוטב
כרובית כתב:
בילי,
רשמו כבר הרבה ודברים נכונים, רק רציתי להוסיף, כל הכבוד על בחירת האוכל שנפלת עליו...
זה יכול היה להסתיים בצורה קשה יותר...אז לא נורא.
לי יש חוק - לא להרוס יומיים רצוף את השמירה....אחרת זו תחילת ההדרדות.
בהצלחה בהמשך...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 09:01
אקורדיאון
Posts: 16381
|
כרובית כתב:
בילי,
רשמו כבר הרבה ודברים נכונים, רק רציתי להוסיף, כל הכבוד על בחירת האוכל שנפלת עליו...
זה יכול היה להסתיים בצורה קשה יותר...אז לא נורא.
לי יש חוק - לא להרוס יומיים רצוף את השמירה....אחרת זו תחילת ההדרדות.
בהצלחה בהמשך...
כל כך נכון,משם מתחילה ההתדרדרות.כשמדובר ביום פה ושם ועוצרים ,חוזרים למסלולו זה לגיטימי וחלק מהתהליך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 08:48
שאפתנית
Posts: 8392
|
בילי מה שלומך הבוקר???
אני מקווה שאת קוראת את כל התגובות של הבנות. כנסי, תעדכני אותנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 08:14
dany
Posts: 19819
|
יישר כוח!!!!!!!!!!!
מיכל שרון כתב:
בילי יקרה.. זה כבר פוסט שני או שלישי שלך שמלא ברגשות שליליים וקצת בשנאה עצמית ואני ממש אבל ממש מבקשת ממך שוב, בכל לשון של בקשה - חדלי!!! אם יש מקום אחד שבו את חייבת ללמוד לאהוב ולקבל את עצמך זה כאן בפורום... אין כאן שיפוטיות, אין כאן ביקורת, רק עידוד ותמיכה... ולכאן צריך להגיע ממקום של אהבה... ואני לא מרגישה במילים שלך שום אהבה לעצמך.. שום פרגון.. אין בכלל הסתכלות על חצי הכוס המלאה.. יקירתי - כאן לכולנו יש בטן (שכולנו - חוץ ממני עכשיו - צריכות להכניס חזק כל יום), כאן לכולנו יש נפילות רגשיות שמתבטאות באכילה מוגזמת ולא מבוקרת, כאן לכולנו יש כל יום ספקות עצמיים, כאן לכולנו יש רגעי שבירה... את באחלה סירה.. אבל ממש לא לבד. אז בבקשה ממך - פרופורציות!!!! למה אני מתכוונת? אני בטוחה שאם תשאלי בחוגים או אפילו כאן בפורום תגלי שיש הרבה אנשים שלא מקבלים בכלל תמיכה בבית בתהליך ההרזייה שלהם, אנשים שלא רק שהחבר שלהם לא עוזר להם לחתוך סלט, אלא מכניס אויבים הביתה.. וזו רק דוגמה קטנה אחת. אני יודעת שברגע ששאלת החתונה עולה מפלס הלחצים והאמוציות סביבה עולה גם כן... אבל שוב - פרופורציות!!! לפחות את עם גבר שמוכן לנהל איתך שיחה על חתונה.. את יודעת כמה בחורות חולמות על הצעה שלא מגיעה? כמה בחורות בכלל לא מרגישות שהגבר שלהן "בשל" לנהל את השיחה הזו? את יודעת כמה בחורות בכלל מחכות עדיין שיהיה להן את הגבר הזה?! אבל לך יש גבר שאוהב אותך ונמצא שם בשבילך (עם הבטן ובוודאי שבלעדיה ).. אז לוקח לו זמן להבין.. אין מה לעשות יקירתי.. גברים הם קצת קשים.. בתפיסה ובכלל... אז יותר סבלנות.. בסוף הכל יסתדר... אני מבקשת ממך.. בפעם הבאה אני רוצה לראות פוסט שמתחיל באמירה חיובית כלפי עצמך.. אני רוצה לשמוע על ההצלחות הקטנות שאת רושמת כל יום, אני רוצה שתפסיקי עם הפולניות ותדעי לקבל מחמאות.. אני רוצה שתאהבי את עצמך אפילו שאת עוד לא במקום שבו את רוצה להיות.. אנחנו יפות ומדהימות גם בדרך לשם... שיהיה לך יום נפלא ומוצלח ובשליטה |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 08:04
כרובית
Posts: 261
|
בילי,
רשמו כבר הרבה ודברים נכונים, רק רציתי להוסיף, כל הכבוד על בחירת האוכל שנפלת עליו...
זה יכול היה להסתיים בצורה קשה יותר...אז לא נורא.
לי יש חוק - לא להרוס יומיים רצוף את השמירה....אחרת זו תחילת ההדרדות.
בהצלחה בהמשך...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 07:19
מיכל שרון
Posts: 1318
|
בילי יקרה.. זה כבר פוסט שני או שלישי שלך שמלא ברגשות שליליים וקצת בשנאה עצמית ואני ממש אבל ממש מבקשת ממך שוב, בכל לשון של בקשה - חדלי!!!
אם יש מקום אחד שבו את חייבת ללמוד לאהוב ולקבל את עצמך זה כאן בפורום... אין כאן שיפוטיות, אין כאן ביקורת, רק עידוד ותמיכה... ולכאן צריך להגיע ממקום של אהבה... ואני לא מרגישה במילים שלך שום אהבה לעצמך.. שום פרגון.. אין בכלל הסתכלות על חצי הכוס המלאה..
יקירתי - כאן לכולנו יש בטן (שכולנו - חוץ ממני עכשיו - צריכות להכניס חזק כל יום), כאן לכולנו יש נפילות רגשיות שמתבטאות באכילה מוגזמת ולא מבוקרת, כאן לכולנו יש כל יום ספקות עצמיים, כאן לכולנו יש רגעי שבירה... את באחלה סירה.. אבל ממש לא לבד.
אז בבקשה ממך - פרופורציות!!!!
למה אני מתכוונת? אני בטוחה שאם תשאלי בחוגים או אפילו כאן בפורום תגלי שיש הרבה אנשים שלא מקבלים בכלל תמיכה בבית בתהליך ההרזייה שלהם, אנשים שלא רק שהחבר שלהם לא עוזר להם לחתוך סלט, אלא מכניס אויבים הביתה.. וזו רק דוגמה קטנה אחת.
אני יודעת שברגע ששאלת החתונה עולה מפלס הלחצים והאמוציות סביבה עולה גם כן... אבל שוב - פרופורציות!!!
לפחות את עם גבר שמוכן לנהל איתך שיחה על חתונה.. את יודעת כמה בחורות חולמות על הצעה שלא מגיעה? כמה בחורות בכלל לא מרגישות שהגבר שלהן "בשל" לנהל את השיחה הזו? את יודעת כמה בחורות בכלל מחכות עדיין שיהיה להן את הגבר הזה?!
אבל לך יש גבר שאוהב אותך ונמצא שם בשבילך (עם הבטן ובוודאי שבלעדיה).. אז לוקח לו זמן להבין.. אין מה לעשות יקירתי.. גברים הם קצת קשים.. בתפיסה ובכלל... אז יותר סבלנות.. בסוף הכל יסתדר...
אני מבקשת ממך.. בפעם הבאה אני רוצה לראות פוסט שמתחיל באמירה חיובית כלפי עצמך.. אני רוצה לשמוע על ההצלחות הקטנות שאת רושמת כל יום, אני רוצה שתפסיקי עם הפולניות ותדעי לקבל מחמאות.. אני רוצה שתאהבי את עצמך אפילו שאת עוד לא במקום שבו את רוצה להיות.. אנחנו יפות ומדהימות גם בדרך לשם...
שיהיה לך יום נפלא ומוצלח ובשליטה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2010 14:34
קרולין
Posts: 6651
|
בילי יקרה,
אנחנו אוכלים ר ג ש י ת! טוב לנו, רע לנו אנחנו באוכל.
עם הזמן והתירגול אנחנו לומדים לאכול לפי תחושת רעב זה נשמע לך עכשיו מדע בדיוני...אבל זה א פ ש ר י.
יחד עם מירי והמסגרת אנחנו מתרגלים כל הזמן ש י נ ו י, בחשיבה , בגישה ובהתנהגות שלנו לא רק עם האוכל....
שיהיה לך המון המון בהצלחה בתהליך....חשיבה אופטימית ועשייה הם מתכון מנצח.
המשך יום טוב ושבוע נהדר.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2010 12:34
אסתי ברוך
Posts: 1317
|
חחח נהדרת את
טונה,קוטג' ופלפל אדום לא הייתי מגדירה את זה שחיתות.
זה אוכל של דיאטה ובזה רשמת לעצמך נקודת זכות שלא
נפלת על אוכל מתוקים ופחממות בהצלחה בהמשך
--
חייך לעולם יחייך לך חזרה♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2010 12:32
אשירה
Posts: 4292
|
בילי יקרה,
אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך.
אני גם חושבת שפה לא המקום לתת עצות בנושא זוגיות,
אבל אני אחרוג ורוצה להציע לך לבדוק טוב את המערכת הזוגית שלך.
זה דבר ידוע שאחרי חתונה זה לא נעשה יותר קל, אז עם כבר עכשיו את כל כך אומללה כדאי אולי לבדוק את עצמך בקשר הזה.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2010 09:25
שאפתנית
Posts: 8392
|
בילי בוקר טוב!!
האמת היא שלאכול טונה,קוטג' ופלפל אדום לא הייתי מגדירה את זה שחיתות. זה אוכל של דיאטה ובזה רשמת לעצמך נקודת זכות שלא נפלת על אוכל.
בכל הקשור למערכות יחסים אני רוצה לומר לך שגם זוגות נשואים רבים ויש גם ויכוחים עם חברים או בעבודה וזה לא נגמר אף פעם כי אנחנו לא חיים בתוך בועה ומנותקים מהעולם ולכן את צריכה ללמוד להתמודד עם כל אלה בלי ליפול לאוכל ובלי לפגוע בעצמך.
בהצלחה!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2010 05:34
dany
Posts: 19819
|
בילי יקרה יקרה
את צריכה לעשות הפרדה בין הרגשות שלך ......... עם חבר/חברה/ הורים/ סתם מישהו שמעצבן אותך........... וכו'
ובין האוכל......... אני יודעת שזה קשה, כי אנחנו באופן אוטומטי רצים לאוכל עם כל משבר הכי קטן שיש לנו.........
מה שמגיע לך בתור בן אדם הוא הכי טוב!!!!!
כפי שאקו כתבה לך אנחנו כאן ממש לא מדור יעוץ לבעיות פרטיות, אלא מנסים לתת תמיכה לאנשים כמונו שרצים ל"תקוע" בכל פעם שיש להם איזו בעיה רגשית.
חמודה שלי,
שבי עם עצמך ועשי חשבון נפש, לגמרי פרטי שלך.......אם זה שווה וכמה זה שווה......... ועם המסקנות הללו תמשיכי בחייך...... אני מקווה בהמון אושר ושמחה.
אבל לגבי האוכל, חפשי לך מפלט אחר, כי הרי בסופו של יום מי שלא סובל את עצמו שמן........ עד כדי שנאה עצמית לא יכול להמשיך את חייו באושר, נכון???????
מחבקת
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2010 05:11
אקורדיאון
Posts: 16381
|
וואו יקירה לא שווה להתרגז כך,לפרוק?הנה פרקת נהדר וטוב שכך.
גם אם נגררת לאוכל,יום חדש היום חזרי למסלול ואני בטוחה שגם לא שמנת
זו תחושה.
אף אחד לא יכול להכנס כאן למערכת היחסים שלך עם חברך אבל כדאי שתשבי עם
עצמך ובטוחה שתגיעי לתובנות אבל ללא כעסים מיותרים וכזה אוףף,אל תתני לעצמך
להתנחם באוכל ויש תמיד למה לצפות ולשפר אם בדיאטה ואם בכל תחומי חיינו.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2010 22:06
billyshila
Posts: 15
|
שלום וערב טוב לפורום היקר,אני רותחת מכעס,מה שכבר גרם לי להשבר ולאכול קופאסת טונה בשמן +גבינה לבנה+פלפל אדום
אוף דווקא היום להשבר?? אבל היה לי יום קשה.דיברתי עם הרבה אנשים ממורמרים בעבודה שלי,,כן כן אחלה דרך לעודד את עצמי.
ואם להוסיף לזה את העובדה שחבר שלי ואני רבנו על הדעות שלי על נישואין,לא משפר את שאר הערב שנותר,אני לא באמת רעבה אבל אני כועסת ופגועה
אז כולה אמרתי לחבר שלי שאני לא מעריכה את ערך הנישואין כי אני לא רואה את הערך שלו בפועל.אין הבדל בין זוג שגרים ביחד כקשר לכול דבר
לזוג נשוי.מבחינתי נישואים זה רק מסמכים בלבד.אז כששאלתי אותו למה הוא רוצה להתחתן איתי הוא לא ענה..אני כועסת ופגועה כי אני מרגישה לבד
ואני לא מרגישה את אהבה שלו אליי,אני מודה שהיבט של הדיאטה הוא מקסים,הוא עוזר לי להכין את הדברים שלי,סלטים פסטות וכו...
אני יודעת שאני לא רעבה,אבל אני מרגישה שאני צריכה לפרוק את הזעם שלי החוצה והמסטיקים לא עוזרים לי להרגע.
לא בא לי לצאת להליכה,וזה לא בסדר מבחינתי שאני בגישה כזו כי אני צריכה להרזות,יש לי תחושה שהשמנתי כי המכנסים שלי נופלים ממני
וזה עוזר שהבטן שמנה,חבר שלי אומר לי שהרזיתי אבל אני מרגישה שהשמנתי מה שמבאס אותי.רק ביום שבת נדע תוצאות...
אבל אחרי השבירה של היום,אולי אין למה לצפות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|