20/12/2010 13:51
dany
Posts: 19819
|
פשוט אין מילים,
המקום הכי טוב בעולם למי שזקוק לעזרהלתמיכה.
חיבוק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 10:10
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מיכל אני קוראת את דברי הבנות,ראי איזו תמיכה שבאה מהבפנים של הבפנים.
המשיכי להיות איתנו ,לשתף ,כולנו תומכים ונתמכים מכוח האנשים הטובים באמצע הדרך
שלוקחים כאן חלק וחווים את אותן חוויות.
שוב בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 08:46
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכל תכנסי יותר לפורום תשתפי ותשתתפי ותראי שיהיה לך הרבה יותר קל. העזרה שהבנות נותנות כאן היא בחינם ומכל הלב, תובנות החיים ודברים שאנחנו עוברות על בשרנו ואין טוב מזה. אל תתיאשי ואל תתקפלי. האמיני יותר בעצמך ותעזרי בפורום זה עוזר!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 08:27
Posts:
|
מיכל
הדברים שאת אומרת כל כך מוכרים לי ובטח כמעט לכולנו
כולנו באותה סירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 08:23
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
כולנו כאן תמיד בשבילך בתמיכה ועידוד.
שיהיה לך יום מקסים וים של הצלחהההה בתהליךךךךך....
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 08:06
אשירה
Posts: 4292
|
מיכל יקרה,
מכירים גם מכירים!!!
אצלי כל התחלת יום היא נהדרת, ואני לא מגזימה, אני תמיד אומרת לבני ביתי שאני הכי אוהבת את ארוחת הבוקר שלי, טובה, טעימה, מרגיעה ואף פעם לא עושה לי טעם של עוד. במקרה שלי אני לא מתכוונת לארוחה של מירי עם התפוח והקוואקר כי ניסיתי פעם אחת וזה עשה לי בלגן, אבל זה לא חשוב, כל אחד עם מה שטוב לו.
אבל החל ממיד אחרי ארוחת הצהריים המצב משתנה לחלוטין וכל יום זה מאבק מחדש, עוד לא הצלחתי לפצח את הבעיה הזאת ולעלות על הסיבות לכך.
אז כל יום ביומו, ואנחנו משתדלים, ומקווים שנרשום עוד יום של הצלחה, וזה לא קורה כל הזמן, והולכים לישון עם תיסכול, וקמים בבוקר עם באסה, ואז אני נזכרת שמחכה לי ארוחת בוקר שאני כל כך אוהבת ושכל כך מרגיעה אותי, ואז חוזרת התקווה שאולי היום הזה גם ייגמר טוב ולא רק יתחיל טוב, וחוזר חלילה.
וכל הנאום הזה היה רק כדי להגיד לך שגם אנחנו מכירים את זה!!!
בוקר טוב ובהצלחה רבה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 06:57
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
דני ואקו אהבתי כול מילה תודה
ומיכל כ באשר אליך חמודה
אנו צריכים ללמוד לבקש עזרה מכל מי שאפשר ולא להתבייש כי חבל זה לא נותן לנו כלום
ללמוד לנטרל את אם כבר אז כבר ולהתמיד גם אם יש מעידות לקום לצחצח שיניים ולהמשיך קדימה
אט אט תראי שאת יכולה כי את עושה צעדים קטנים וזה תהליך ארוך וההפנמה של דבר ועוד דבר מגיע בסוף בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 06:19
אקורדיאון
Posts: 16381
|
דני שאפו!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 05:33
dany
Posts: 19819
|
ברור שהבטן מלאה עד התפוצצות והלב כואב על הכשלון.... שוב, אין שום חשק להיכנס ולכתוב בוודאי שלא, אבל זוהי הנקודה שדווקא צריך לעשות זאת, שם במקום הנמוך ביותר, במקום שאין חשק אפילו כבר לנשום מרוב כאב גם פיזי וגם נפשי, צריך לאגור את הכוחות לאסוף את השברים .... להכנס לספר, כן , לבקש עזרה, לכן אנחנו כאן,
יש לנו פוסטים מצחיקים כאילו לא קשורים לכלום, אך הם בעצם מביעים את החברות האמיתית שיש כאן שאפשר גם לגלוש לקצת שטויות....... אך בין כל אותן שטויות ..שם מופיעים הפוסטים האמיתיים, שכואבים מתחתית הבטן.
מיכל יקרה כולנו כאן ממש באותה סירה, אלו שכבר הגיעו למשקל היעד, אלו שקרובים מרחק פסיעה, אלו שרק החלו את התהליך, אלו שחוזרים בתשובה, ואלו שמרגישים שהם על גלגל ענק ומסוחרר, וכולנו לא נטולי יכולת להגיע את תחתית החבית ובהרף עין, ממש מ-out of no where .
יקירתי השארי מחוברת, אם היה לך יום נהדר ועם היה לך יום נאחס.
כאן איתך
מכל הלב
חיבוק חזק
דני
מיכל כ כתב:
שלום לכולם.....
אז לא כתבתי כי... חפפתי בענק. אז רק קראתי את כולכם מעת לעת.
אך חייבת לצין שחזרתי למוטב (מקווה, ורוצה.) שוב חדר כושר שוב מצליחה - 3 ימים רצופים בלי פחממות מחמש.
מכירות את התחלת היום הנהדרת שמתקלקלת...ואם כבר, אז כבר ולא מצליח לעצור. והתסכול, הו התסכול. שבא לצרוח בקול ענק ה צ י ל ו
ואני לא יודעת לבקש עזרה שקשה ורע. אני גבורה קטנה רק שאני בשליטה גם אם חלקית.
לילה טוב...מיכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 04:57
אקורדיאון
Posts: 16381
|
כמה נכון,אז צועקים הצילוווו והנה בפורום הזה שכל אחד ואחת כאן עושים זאת
מידי פעם אך מתוך התהליך עצמו.נופלים וקמים כי אלה אנחנו וזו ההתמודדות הקשה והיומית
של כולנו.
לבקש עזרה?!זזו גבורה והתוצאה היא לקבל תמיכה ועידוד וכמובן כוחות לעלות על פני המים ולהמשיך.
אז שתפי יותר ואני בטוחה שתקבלי מהמשפחה החמה כאן המון טיפים ותמיכה כדי לעבור את ההוריקן
שתוקף ולא פוסח אל אף אחד גם על המחוננים ואני מרשה לעצמי לכלול את עצמי בינהם ,להסביר למה ואיך
לא מנסה אפילו כי אם הגעתי למשקל יעד מרגישה וניראת מצויין ובכל זאת נתקפת בהוריקן ולא מצליחה
לעצור כנראה הפתרון הוא המסגרת ההרצאות כל שבוע,השקילה והיחד של הפורום.
מאחלת לך המון בהצלחה,לקום ולהמשיך! יום נהדר.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 00:19
Posts:
|
שלום לכולם.....
אז לא כתבתי כי... חפפתי בענק. אז רק קראתי את כולכם מעת לעת.
אך חייבת לצין שחזרתי למוטב (מקווה, ורוצה.) שוב חדר כושר שוב מצליחה - 3 ימים רצופים בלי פחממות מחמש.
מכירות את התחלת היום הנהדרת שמתקלקלת...ואם כבר, אז כבר ולא מצליח לעצור. והתסכול, הו התסכול. שבא לצרוח בקול ענק ה צ י ל ו
ואני לא יודעת לבקש עזרה שקשה ורע. אני גבורה קטנה רק שאני בשליטה גם אם חלקית.
לילה טוב...מיכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|