17/12/2010 09:15
 dany Posts: 19819
|
אשירה יקירתי ברור שהשאלה היתה רטורית וכמובן שהתשובה נמצאת אצל כל אחד מאיתנו אם הוא מודע לה ואם לאו. מתי נופל האסימון????????? באמת שאלה קשה, יש כאלו שרק שיתפתחו בעיות רפואיות יבינו שעוד מעט אין דרך חזרה, יש כאלו שהאמת תופחת להם על הפנים למשל שרואים איזה סרט ובו הם מופיעים והמראה קשה מנשוא....... ויש כאלו שמודעים תמיד רק עצלנים/עייפים/בורחים מהמציאות/ רוצים שמישהו אחר יעשה להם את העבודה. ועוד ועוד תירוצים וסיפורי סבתא..........אני מכירה אותם מכל הכיוונים ומכל הצדדים. אני מאמינה שבן אדם באמת ובתמים רוצה ........... זה יצליח........... לא בקלות...... לא תמיד עם גרף כלפי מעלה.......... אך בן אדם שמאמין בעצמו שהוא יכול בסופו של עניין הוא גם יצליח......... רק לא להתייאש ולהשאר תמיד במצב של אופטימיות תקווה ואמונה.
אשירה כתב:
אקורדיאון כתב: dany כתב: מסכימה אתכן יקירותי הרי רק להסתובב ברחוב ואפשר ללקט את הקליינטיות לחוג של מירי כך שהיא לא תוכל ללכת הביתה מרוב קהל............ זהו אפשר להביא את הסוס עד לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות......... איך מצליחים להעביר את המסר???????? אם אדם בהכחשה אין יכולת, לעיתים בן אדם כבר מבין את מצבו, אך הוא מיואש, ניסה ולא הצליח ואז הוא מתייאש יותר ונופל לעוד ועוד זלילות מה שנאמר מעגל סגור.... ולעיתים אם אתה לוחץ על אדם קרוב לך ללכת לעשות את השינוי הוא עושה "דווקא" בעצם לעצמו!!!!!!! אז לדאבוני אין בעצם פיתרון, האדם צריך באמת לרצות לעשות את השינוי...... מתוך עצמו ולמען עצמו שאם לא כן זה לא עובד. ומחלת ההשמנה עם השנים הולכת ומתפתחת........ דווקא ככל שרמת המודעות הכללית עולה........ ממש אוקסימורון. דני יקרה בוקר טוב ,אם הייתי כותבת לא הייתי יכולה להעלות את הדברים אחרת,הכל משקף את עצמינו,מעגל סגור ודווקא ,חובה עלינו לפחות לצאת מזה הרי עשינו כל כך הרבה למען והצלחנו הודות לבית הספר של מירי לעלות עד לקבלת תואר או אולי כבר דוקטורט והנה שוב חוזרות לכיתה א ,אז בואו נהיה כהורים תומכים ונתמוך ונעודד ונפרגן ותמיד נהיה כאן האחד עבור השני. זאת בעצם הייתה שאלה רטורית. כאילו שאני עצמי לא הייתי שם?! כאילו שלא ניסיתי כל מיני מסגרות?! ניסיתי כל מיני דברים בכל מיני תחנות בדרך, כנראה שצריך את ה"משהו" הזה שיהיה בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי שיגרום לנסיון גם להצליח. אני מקווה שכאן יהיה המקום והזמן!!! אוהבת,
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 08:58
 אשירה Posts: 4292
|
אקורדיאון כתב:
dany כתב: מסכימה אתכן יקירותי הרי רק להסתובב ברחוב ואפשר ללקט את הקליינטיות לחוג של מירי כך שהיא לא תוכל ללכת הביתה מרוב קהל............ זהו אפשר להביא את הסוס עד לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות......... איך מצליחים להעביר את המסר???????? אם אדם בהכחשה אין יכולת, לעיתים בן אדם כבר מבין את מצבו, אך הוא מיואש, ניסה ולא הצליח ואז הוא מתייאש יותר ונופל לעוד ועוד זלילות מה שנאמר מעגל סגור.... ולעיתים אם אתה לוחץ על אדם קרוב לך ללכת לעשות את השינוי הוא עושה "דווקא" בעצם לעצמו!!!!!!! אז לדאבוני אין בעצם פיתרון, האדם צריך באמת לרצות לעשות את השינוי...... מתוך עצמו ולמען עצמו שאם לא כן זה לא עובד. ומחלת ההשמנה עם השנים הולכת ומתפתחת........ דווקא ככל שרמת המודעות הכללית עולה........ ממש אוקסימורון. דני יקרה בוקר טוב ,אם הייתי כותבת לא הייתי יכולה להעלות את הדברים אחרת,הכל משקף את עצמינו,מעגל סגור ודווקא ,חובה עלינו לפחות לצאת מזה הרי עשינו כל כך הרבה למען והצלחנו הודות לבית הספר של מירי לעלות עד לקבלת תואר או אולי כבר דוקטורט והנה שוב חוזרות לכיתה א ,אז בואו נהיה כהורים תומכים ונתמוך ונעודד ונפרגן ותמיד נהיה כאן האחד עבור השני.
זאת בעצם הייתה שאלה רטורית. כאילו שאני עצמי לא הייתי שם?! כאילו שלא ניסיתי כל מיני מסגרות?! ניסיתי כל מיני דברים בכל מיני תחנות בדרך, כנראה שצריך את ה"משהו" הזה שיהיה בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי שיגרום לנסיון גם להצליח. אני מקווה שכאן יהיה המקום והזמן!!!
אוהבת,
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 06:24
 dany Posts: 19819
|
שמעתי כרגע את ההרצאה של מירי, כל מילה בסלע. שינוי כמה הוא מפחיד, כמה אנחנו אנשים של הרגלים ושבלונות..... כל שינוי מערער את הביטחון ויכולת השיווי משקל, אך לעיתים החיים מכריחים אותך לעשות שינוי אם רצית או לא ואז אתה מגלה את כוחותיך והם רבים ביותר...... אז למה לחכות לכוח עליון שיביא עלינו את השינוי..... איך מירי אומרת שיש דברים שהם לא בשליטתנו........ אך ירידה במשקל ושינוי איכות חיים זה בהחלט מקום שבו לא צריך לחכות לכוח עליון........ ורצוי רגע אחד קודם ולא מאוחר. היו המון דברים בהרצאה שהתחברתי אליהם.....כמו סטיגמה של נעורים ומה חשבתי על עצמי כילדה ונערה........בשעה שיכולתי להתחבר לתכונות אחרות שלי והיו לי ועדיין יש לי והתחברתי דווקא למראה החיצוני וזה מה שהגדיר אותי....... כמה מטופש וכמה אמיתי. החיבור למנחה שמגיעים לקבוצה כמה חשוב איך המנחה מקבלת את המונחה ולמרות שהוא לא מרגיש את עצמו בבית מקבלים אותו בחמימות ובאהבה עד שהוא מרגיש נוח בתוך הכסא.......... לפרגן לעצמך ולא לחכות לפרגון של האחר כי בעצם אם אתה חשוב לעצמך אתה מקרין את זה החוצה ואז בעצם מקבל גם את הפרגון החיצוני........ בקיצור מירי הפעם נתנה שוס של הרצאה.......... באמת חבל על כל רגע שאנחנו לא עושים למען עצמנו............... שיהיה לכולנו סוף שבוע נפלא ומלא מלא הצלחה כי מגיע לנו.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 05:43
 אקורדיאון Posts: 16381
|
dany כתב:
מסכימה אתכן יקירותי הרי רק להסתובב ברחוב ואפשר ללקט את הקליינטיות לחוג של מירי כך שהיא לא תוכל ללכת הביתה מרוב קהל............  זהו אפשר להביא את הסוס עד לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות......... איך מצליחים להעביר את המסר???????? אם אדם בהכחשה אין יכולת, לעיתים בן אדם כבר מבין את מצבו, אך הוא מיואש, ניסה ולא הצליח ואז הוא מתייאש יותר ונופל לעוד ועוד זלילות מה שנאמר מעגל סגור.... ולעיתים אם אתה לוחץ על אדם קרוב לך ללכת לעשות את השינוי הוא עושה "דווקא" בעצם לעצמו!!!!!!! אז לדאבוני אין בעצם פיתרון, האדם צריך באמת לרצות לעשות את השינוי...... מתוך עצמו ולמען עצמו שאם לא כן זה לא עובד. ומחלת ההשמנה עם השנים הולכת ומתפתחת........ דווקא ככל שרמת המודעות הכללית עולה........ ממש אוקסימורון. דני יקרה בוקר טוב ,אם הייתי כותבת לא הייתי יכולה להעלות את הדברים אחרת,הכל משקף את עצמינו,מעגל סגור ודווקא ,חובה עלינו לפחות לצאת מזה הרי עשינו כל כך הרבה למען והצלחנו הודות לבית הספר של מירי לעלות עד לקבלת תואר או אולי כבר דוקטורט
והנה שוב חוזרות לכיתה א ,אז בואו נהיה כהורים תומכים ונתמוך ונעודד ונפרגן ותמיד נהיה כאן האחד עבור השני.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 05:35
 dany Posts: 19819
|
מסכימה אתכן יקירותי הרי רק להסתובב ברחוב ואפשר ללקט את הקליינטיות לחוג של מירי כך שהיא לא תוכל ללכת הביתה מרוב קהל............ זהו אפשר להביא את הסוס עד לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות......... איך מצליחים להעביר את המסר???????? אם אדם בהכחשה אין יכולת, לעיתים בן אדם כבר מבין את מצבו, אך הוא מיואש, ניסה ולא הצליח ואז הוא מתייאש יותר ונופל לעוד ועוד זלילות מה שנאמר מעגל סגור.... ולעיתים אם אתה לוחץ על אדם קרוב לך ללכת לעשות את השינוי הוא עושה "דווקא" בעצם לעצמו!!!!!!! אז לדאבוני אין בעצם פיתרון, האדם צריך באמת לרצות לעשות את השינוי...... מתוך עצמו ולמען עצמו שאם לא כן זה לא עובד. ומחלת ההשמנה עם השנים הולכת ומתפתחת........ דווקא ככל שרמת המודעות הכללית עולה........ ממש אוקסימורון.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 04:53
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
אכן חוד ילדים זה עוצמה שאי אפשר לתאר כול הכבוד לקטנטנים הלו ולמירי יישר כוח  ואכן גוף בריא נפש בריאה והכל קל יותר וכולנו כאן מבינים היטב אין דרך אחרת בהצלחה לכולנו
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 04:36
 אקורדיאון Posts: 16381
|
לכן אני כל כך מעריצה את ההורים שמגיעים עם הילדים בכל יום שני לחוג ילדים, זה לכבות את השריפה כשהיא קטנה ולגרום לילד למודעות וברור שלאיכות חיים
ושינוי בחיים.ולעומת זאת יש כאלה שלא מתמודדים בוחרים לאמור אי אפשר להכריח את הילד
והתוצאה השמנת יתר כרונית ,דחייה חברתית וחוסר בטחון וזו הופכת לילדות עגומה.
כך יש גם בנינו המבוגרים שאומרים טוב לי עם עצמי כך ורק השבוע שמעתי מחברה את המשפט ,סליחה המפגר הזה,
שלמה עם עצמי וטוב לי כך כשעליה לפחות 30ק"ג מיותרים,כאבי גב ורגליים שכדי להקל עושה הכל מסביב,התעמלות רפואית,
מוציאה אלפי שקלים וכלום לא עוזר ולא אחת העזתי ואמרתי ,הכל עודף המשקל הרגליים לא סוחבות את הכובד,אבל איך אמרת
אפשר רק לנסות וגם לא תמיד .
טוב גם אני נסחפתי,העיקר שאנחנו היפנמנו שאין לנו דרך אחרת אלא להודות שקיימת מחלה שחובה לטפל בה כדרך חיים.
שבת שלום.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/12/2010 04:20
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
אומנם לא מירי אך רציתי לשתף כשמנה היו רגעים בהם רציתי בסתר ליבי להתחיל לרדת אך היה נורא נוח להתחבא מאחרי האוכל זה קל נעים ופשוט ואותי אישית מה שבסוף כן דחף להגיע למסגרת אנושית זה היה התערבות עם ידיד לשעבר וכך הגעתי אז ישנם אנשים שמגיעים למירי עם מוטיבציה חיצונית של הסביבה ויש שמגיעים כי הרופא אמר או קיבלו מתנה.. ואלו הם האנשים שיותר קשה להם בהתחלה כי כביכול בתוך עצמם הם עדיין בסוג של התנגדות אך משבאו והחלו לרדת במשקל ו/או לסירוגים חילחל להם טוב ההרצאה של מירי בחודש הראשון אזי כי טוב והם נשארים וממשיכים... אך לצערנו יש כאלה שממשיכים לחיות בסוג של חלום ולא מגיעים לשום מסגרת ולא מטפלים בעצמם וחבל... ואני חושבת כי אם היה יותר מודעות בצורה חיובית ומוחשית עוד מגיל קטן לאכילה בריאה ונכונה והיו יודעים להשתמש בשפע בחוכמה זה היה נפלא אך היות ואין זה כך יש בעיה להעביר את המסר ולהביא יותר אנשים למודעות כי למי שבהכחשה אזי.... אין מה לעשות כי אי אפשר להכריח את מי שלא רוצה ולכן אין לצערנו יותר מידי מה לעשות חוץ מלקוות שאולי בסוף הוא יתעורר בזמן.. ובנוגע לדבר השני שכתבת אני מאוד מאוד מזדהה איתך יש הרבה אנשים שאין להם תארים אך יש להם חוכמת חיים שזה פשוט לפתוח את האוזניים ולהנות מהם והלוואי ויבינו את זה עוד ועוד אנשים כי חבל מפסידים דברים באמת שהם מעבר... קדחתי אחלה סופש
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/12/2010 13:27
 אשירה Posts: 4292
|
אני רוצה להתייחס לשני דברים מההרצאה בנושא תשוקה וגמישות.
הדבר הראשון שאמרת, מנסיונך כמדריכה, ואני מזדהה איתו במאה אחוז וזה מנסיוני אני, הוא שקשה הרבה יותר לרזות כאשר עודף המשקל הוא עשרות קילוגרמים. אבל כיצד אפשר להעביר את המסר? מי שמודע לזה בעצמו מגיע אלייך באמת עם עודף משקל קטן, ומי שלא מגיע איך הוא ידע לעצור את השרפה בזמן????
הדבר השני הוא על עוול שנגרם שלא בצדק. את דיברת על התסכול שלך שאינך מוזמנת לפורומים מקצועיים בגלל העדר תואר אקדמי. כולנו יודעים שמי שמפסיד מכך הוא לא את, הם המפסידים הגדולים. כמו שאנחנו לומדים ממך כל כך הרבה, ורבים מאיתנו מגיעים להשגים אדירים, גם אותם אנשי אקדמיה, אם רק תהיה להם חשיבה יותר רחבה יכולים ללמוד ממך המון, ודברים שלאו דווקא כתובים בספרים.
שולחת לך המון תודה ואהבה,
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|