13/12/2010 00:05
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
כל הכבוד מיכל שרון על העמידה במקום ולגיתי על הירידה יישר כוח לשניכם
כל הכבוד על העמידה בפיתויים ועל הצעידה המשיכי כך את על הגל
בהצלחה בהמשך סומכים עליך ואיתכם תמיד שבוע מבורך 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 18:50
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי כל הכבוד לך!
אכן כשנתקפים חשקים זה יכול להיות נוראי שלא נדבר בזמן הריון...
כל הכבוד לך על הרצון וההתמדה,
אני מקווה שהכל בסדר עם גיתי , לפעמים הם השק אגרוף שלנו בכל התקופה הזו,
מאחלת לך שבוע טוב ואולי נתראה מחר בשקילה?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 17:39
dany
Posts: 19819
|
וואו.................מקווה הצלחת כבר להתחמם.................. זה כנראה מהרוחות המטורפות.
אקורדיאון כתב:
מיכל שרון כתב: תודה לכולכן מקסימות על התגובות והעידוד.. נשיקות וחימומים תודה ,באמת קר,היתה אצלנו הפסקת חשמל של כמעט שעה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 16:00
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
את וגיתי מחוננים! כל הכבוד לשניכם על המקום וקילו וחצי אחרי חנוכה זה מצויין.
שיהיה לך שבוע טוב ומוצלח כיף שאת איתנו.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 15:03
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מיכל שרון כתב:
תודה לכולכן מקסימות על התגובות והעידוד.. נשיקות וחימומים
תודה ,באמת קר,היתה אצלנו הפסקת חשמל של כמעט שעה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 14:34
מיכל שרון
Posts: 1318
|
תודה לכולכן מקסימות על התגובות והעידוד.. נשיקות וחימומים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 07:04
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי בוקר טוב!!!
איזה כייף לקרוא את דבריך, התגעגעתי ואני שמחה שנכנסת לפורום.
כמו שכתבת כולנו מכירות מקרוב את נושא החשק אבל למרות הכל עמדת בו בגבורה. נכון זה דורש כוחות ואנרגיה ולעיתים זה מכניס למתחים וכעסים אבל עברת את המשבר ואת מודעות לקיומו.
בשבת בכלל נהגת כמחוננת ויצאת לצעידה כל הכבוד אהובה. את בהחלט בדרך הנכונה המשיכי כך ואני מקווה שחשקים רבים לא ישובו לתקוף אותך עד סוף ההריון.
בהצלחה!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2010 05:36
dany
Posts: 19819
|
מיכלי
למות מהתיאורים שלך.........
לא יודעת אם את באמת צריכה להילחם כל כך חזק, יכול להיות שהיית לוקחת לך מנה של אורז וליד זה עוד משהו מבושל וה"קרייבינג " היה נגמר......... לעיתים צריך לזרום עם החשק ולא להתנגד לו כל כך........ ובוודאי שזה מביא לכזאת מערבולת של רגשות.
אך תודה לאל זה כבר נגמר........ וחזרת להיות מחוננת כרגיל........תלמידה למופת, לצאת מהבית להליכה שבחוץ השמיים נופלים........... כל הכבוד.
שיהיה לך יום נפלא, יודעת ששבוע מטורף לפניך אז שמרי על שפיות................ ושמרי על בוטן ..........
נשיקות
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2010 22:37
חיה'לה
Posts: 885
|
מיכל,
כל הכבוד על השליטה שלך במוצ"ש.
לי מוצ"ש הוא זמן קשה ביותר, בעיקר כשאני לבד בבית, כמו בערב גשום וקר שכזה.
אבל כמו שכתבתי, ממחר אני מתחילה במבצע!! לא מוותרת לעצמי!!!
ועד שיבוא הלילה, אשתדל להעביר את הזמן בלימודים פוריים, בקריאה ובעיקר - ברוגע אמתי שאני כה זקוקה לו.
טוב לשמוע שלפחות חלק מימי החנוכה עברו עלייך בשליטה, מה שאני לא ממש יכולה לומר על עצמי.
עם זאת, נראה לי שבזכות מירי ובזכות התמיכה והעידוד שלנו בפורום, רובנו נמנענו מסופגניות ומלביבות, וגם זה לא עניין של מה בכך.
מחזיקה לך ולגיתי אצבעות במאבק העיקר נגד הפיתויים במטבח
שלך,
חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2010 22:28
מיכל שרון
Posts: 1318
|
איך כבר נגמרת לי השבת?! אני רוצה עוד.. רק התחלתי לחזור לנשום.. אני צריכה עוד קצת ממנה...
ובכן יקרות ואהובות.. אני בערך כבר שעה מינוס כאן בפורום ואני מרגישה כאילו מישהו חיבר אותי למיכל חמצן אחרי שבוע בלי אוויר... 
אין לכן.. בעצם יש לכן מושג כמה טוב הפורום הזה עושה.. אין צורך לספר לכן... פשוט חבל לי שלא הספקתי כל השבוע..
ועכשיו לקצת עדכונים.. (אמנם באיחור ניכר אבל מילא) בשני שעבר נשקלנו (אמצע חנוכה, כאשר האירוח היחיד של החג כבר מאחורינו) ואני עמדתי על המקום (כפיים לי  ) וגיתי שלי המחונן ירד קילו וחצי (טונה של כפיים לו ) וזה עוד אחרי חצי סופגניה מבוקרת ומאוד מודעת לעצמה שנאכלה באירוח של מוצ"ש..
בקיצור יכולתם לומר בקלות שזו פתיחה מצויינת לשבוע לא?
ובכן... בצד החיובי אני אומר שהחג הזה עבר לי נטול סופגניות ולביבות.. הוא לא הורגש בכלל ועבר לידי כמו כלום.. לא הנדתי עפעף...
אבל לא ידעתי מה מחכה מעבר לפינה יום למחרת השקילה.. יום למחרת ההרצאה על חשקים...
ביום שלישי היה לי יום מאוד קשה במשרד.. הוא היה ארוך ומתיש וסיימתי אותו ממש רצוצה ומותשת.. נכנסתי הביתה בשבע וחצי בערב וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה סיר אורז ואני עם הראש בתוכו.. מחסלת כף אחרי כף (ממש ככה.. זה היה האימאג' בראש שלי כן?)
רק מה? אני אצל מירי לא מהיום ולא מאתמול.. ואולי מותר לי פחמימות בערב אבל בטוח שכוונת המשורר לא היתה לקילו אורז נכון?
ואז התחילו הצרות... אני לא יכולה לתאר לכן את מה שעבר עלי כל הלילה.. הריבים הפנימיים עם השדים השמנמודים, הריבים החיצוניים עם גיתי, רמות התסכול והעצבים... הבכי שלא איחר להגיע... והכל בגלל שלא הסכמתי לוותר ולהיכנע לדחף הזה...
בסוף באחת עשרה בלילה זה נגמר עם 2 טוסטים עם חמאה... הכל במסגרת המותר.. אבל איזה לילה זה היה...
אין מישהי כאן בפורום שלא מבינה אותי.. שלא יודעת איזו מלחמה עיקשת אנחנו עוברות כל יום מול הדחפים והחשקים האלה.. רמות ההתעלמות וההכחשה העצמית שאנחנו מקיימות סביב האלמנטים הרגשיים שמאחוריהם.. התסכול האינסופי הזה מעצמנו - מהאכילה אם ויתרנו ונפלנו ומאי האכילה אם עמדנו בפרץ ויכלנו לו... בנות.. זה היה לילה קשה מאוד.. זה נגמר רע מאוד.. כי הוצאתי הכל על גיתי שהוא גם ממש נהיה מתוסכל מזה ששום דבר לא הרגיע אותי ולא עזר לשכך את הסופה ובסוף זה נגמר בריב היסטרי ועל מה?! על חשק דבילי ומטומטם בסיר אורז!!!
ורק שתבינו יקרות.. שביום שני אחרי ההרצאה אני עמדתי ובישלתי לכל השבוע.. המקרר היה מלא תבשילים נטולי פחמימות, היו ביצים קשות, היו שפע ירקות וכמובן פלפלים לרוב.. הבעיה היתה שאני רציתי רק אורז ובאותה נשימה רציתי הכל חוץ מליפול על האורז... מחלה או לא מחלה?!
המסקנה - מחליפים את הראש!!!
בקיצור.. אחרי התקרית האיומה הזאת.. ביום רביעי כבר חידשנו את פרוטוקול "נוהל חירום" בבית כדי לוודא שלא ניקלע שוב לכאלה מצבים..
ואני כולי תקווה שאני לא אדע עוד כזאת התקפת חשק מטורפת אי פעם.. כי זו באמת היתה אחת הקשות שאני זוכרת מאז שאני אצל מירי.
ולסיכום בנות יקרות.. נסיים בנימה חיובית... את השבת צלחתי היטב עד השעה 18:30 בערך... גיתי יצא לראות כדורגל עם הבבונים ואני נשארתי לבדי עם השקט של השבת.. עם הלבד שלי ועם המקרר... ואי השקט החל לתקוף ושעת הכושר כבר ממש כאן בנמצא..
אז מה עשיתי? ניצלתי את ההפוגה של הגשמים, שמתי נעליים, לקחתי את האייפוד ויצאתי ל - 45 דקות של הליכה נמרצת...
כי אחרי שכבר כבשתי את כל היצרים השבוע, אחרי שכבר עשיתי לעצמי ניסים קטנים כל יום שבו עמדתי בפיתויי הסופגניות.. לא חראם ליפול סתם על כלום בשבת בערב לבד בבית?! חופשי חבל...
אז עכשיו אני אחרי הליכה.. אחרי ארוחת ערב של פלפל ופשטידת טונה משביעה.. ואני מוכנה ומזומנה לעוד שבוע של טרוף...
שיהיה לכולנו שבוע נפלא ולילה טוב 
edited by מיכל שרון on 12/11/2010
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|