29/11/2010 00:47
אשירה
Posts: 4292
|
היום בצהריים קיבלתי הודעה שזעזעה אותי עד עמקי נשמתי.
חברה טובה מאוד שלי נפטרה אתמול באופן פתאומי מדום לב.
לפני פחות משבוע ביקרתי אותה בביתה ששופץ לאחרונה, היא הייתה מאושרת, נראתה נפלא, הבית יצא מקסים, רוהט בטוב טעם, הכל היה כל כך טוב.
אמרתי לה שרואים שהיא ממש קורנת מרוב אושר והיא אישרה את דברי, כך היא באמת הרגישה. זו הייתה אמורה להיות בשבילה איזושהי התחלה מחודשת לתקופה עוד יותר טובה.
היא אמא נהדרת וסבתא נערצת ואהובה על נכדיה, הם כל כך קשורים אליה. יש לה נכד עיוור מלידה ועוד חמש נכדות מקסימות והם משפחה שיש בה המון אהבה, פירגון ועזרה הדדית.
אני תמיד אומרת שהיא החברה הכי נורמלית שיש לי, ואני מתכוונת לכך שבאמת היא בהרבה דברים ראויה להיות מודל חיקוי על יכולת ההתמודדות שלה במצבים קשים עם המון אהבה, מתן עזרה, וכוחות נפשיים ראויים להערצה.
קיבלתי את הבשורה מאוד קשה. לא רציתי להאמין. עד עכשיו אני עדיין מסרבת להשלים עם זה. זה לא נתפס. מחר הלוויה. אני פוחדת ללכת, אני פוחדת לפגוש את ילדיה, לא יודעת איך אוכל לנחם אותם כשאני מרגישה כל כך חלשה ולא מסוגלת להתאושש מהמכה.
תודה לכם,
--
אשירה
|