10/11/2010 04:52
אקורדיאון
Posts: 16381
|
hadasosh1 כתב:
הי מיכלי
כל הכבוד על השמירה ,כמה שמפעילים את המוח בחוץ כשיש פיתויים זה עוזר
לדבר לעצמינו כמו שמירי אומרת -כדאי לי או לא "אני אוכל אותך או שאני לא אוכל אותך"
גם לי היה שבוע מוצלח יחסית ,
רק שנצליח כולנו להתמיד ולהשאר חזקים מול האוכל .
ולגבי בוטן נזכרתי גם בשני השובבים שלי שהיו בועטים בי...איזו הרגשה מדהימה.
המשך שבוע מקסים...
נשיקות
הנה את הדס חשבתי שישנת לילה רצוף.
יום מקסים.
ומיכלוש נהדרת לא מאבדת שליטה למרות התירוץ הנפוץ שאוכלים עבור שניים,זאת המסגרת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/11/2010 03:22
tutit
Posts: 2431
|
הי מיכלי
כל הכבוד על השמירה ,כמה שמפעילים את המוח בחוץ כשיש פיתויים זה עוזר
לדבר לעצמינו כמו שמירי אומרת -כדאי לי או לא "אני אוכל אותך או שאני לא אוכל אותך"
גם לי היה שבוע מוצלח יחסית ,
רק שנצליח כולנו להתמיד ולהשאר חזקים מול האוכל .
ולגבי בוטן נזכרתי גם בשני השובבים שלי שהיו בועטים בי...איזו הרגשה מדהימה.
המשך שבוע מקסים...
נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2010 05:48
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מיכלוש תודה אכן עמדתי על המקום ומיד שמנתי נפשית מהמחמאות
מכל החברים והחברות ומה אומר אין לזה מחיר.
מקווה שאת ממשיכה והבוטן גם הוא מאותת לך.
נשיבוקים.יום נהדר.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2010 02:31
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
מיכל שרון
כל הכבוד על השליטה ועל ההנאות מבוטן הקטנטן
תמשיכי להנות ולשמור על עצמך
וחיוך מהלב חמודה
דברי עם מירי אני בטוחה שהיא תנסה לסייע לך בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 23:19
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי יקרה חיכיתי היום לך ולגיתי מקוה שהכל בסדר. את כרגיל כותבת מדהים.....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 17:32
dany
Posts: 19819
|
חיוך יקרה עד מאד
נדמה לי שהכל עניין של החלטה והרגל, ברור שפחמימות זה מצב של גמילה. הרי אלו סוכרים וזה מה שהם עושים לנו!!!!!!!!
אם תכיני לך מה שמירי אומרת והיא הרי מדברת מנסיון אישי שהיא חוזרת מאד מאוחר מהחוגים ואז מכינה את "סנדוויץ" של פלפל אדום עם קוטג' או טונה או ביצה קשה אפילו עם מעט טחינה.....
צריך לנסות לשנות בכדי לשבור רוטינה.
אף אחד לא אמר שזה קל שהרי אם זה היה קל מי היה צריך תכנית או קבוצת תמיכה.כולנו היינו עושים לבד שאנחנו הרי יודעים את כל התורה בע"פ ובכל זאת.........
מאחלת לך ערב נהדר
והמון המון כוחות להצליח לשנות.
מכל הלב
דני
חיוך מהלב כתב:
מה עושים מאוחר בלילה?
ובכן, אני לקחתי אחריות וניסיתי בכל כוחי בסופשבוע וגם בתחילת השבוע הזה, להיות "בשליטה". למה אני כותבת בגרשיים, כי מי בעצם לא רוצה להיות בשליטה, כל הזמן ועל כל דבר? אך למדתי בחיים שזה בלתי אפשרי וגם לא אנושי. ישנם כמובן דברים רבים שרק בורא עולם מחליט עליהם, למעשה כל דבר זה בידיו, ואנו רק נדמה לנו שאנו בשליטה. נכון, אנו עושים את הדברים ומרגישים טוב, הנה הצלחתי וכו' אבל תמיד יש עוד דברים שמסתדרים שונה ממה שאנו מצפים.
אמש הייתי מאד בסדר וכשהלכתי לעשות ביביסיטר על התאומות נכדות שלי (אמילי וסיינה), הבאתי את האוכל מן הבית, פטריות וטונה שהקפצתי ואכלתי. כמובן גם סלט, אך מה לעשות הצעירים חזרו אחרי חצות מחתונה שהתארכה מאד, ואני פשוט לא יכולתי להחזיק מעמד כי אני לא רגילה ללכת לישון בשעה כה מאוחרת. אז כן, אכלתי פחמימות כדי להחזיק את עצמי עירה ועוד לנסוע הביתה מתל-אביב.
היום יש לי לימודי תאטרון, כיון שגם הם גולשים לשעות מאוחרות עלי להתכנון לכך ואת הפחמימות שאזדקק להן לצורך השארותי עירנית בשעות מאוחרות פשוט אעביר לערב המאוחר, אין ברירה. אני לא אוהבת את הדבר אבל בהחלט זה נכון לגוף שלי שממש מבקש פחמימות בזמן מסויים ואין טעם להילחם כל הזמן כי זה פשוט לא עובד כך. אז יש כמובן יוצאים מן הכלל בנושא "אין פחמימות לאחר השעה 17.00".
אגב, מירי יש לי הערה ואולי גם הארה. בהרצאתך האחרונה את פשוט הדגשת את השעה 17.00 ועמדת דום כאילו... את יודעת, לי וגם לכמה אנשים נוספים לעמוד דום מזכיר ימים קשים כמו יום השואה ויום הזכרון לחללי צה"ל, לכן אולי אני מבקשת לא לעמוד דום, אלא למצוא איזה תנוחה אחרת שתבטא את הכבוד לשעה 17.00 בה מפסיקים לאכול פחמימות. זוהי כמובן רק הצעה אבל רציתי כבר מזמן להעיר אותה והיום זו הזדמנות.
אז בתקווה שמחר על המשקל הדברים לא יהיו "גרועים" אסיים להיום ואקנח את הבוקר בעוד בקבוק מים מינרליים.
שיהיה לכולנו יום נפלא
edited by dany on 11/9/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 15:05
dany
Posts: 19819
|
מיכלי מתוקה
אהבתי לקרוא את כל מעלליך ובכל זאת איך את שולטת יפה וזה לא קל במצב הריוני.
שיהיה לך המשך יום נהדר
ואיזה כייף בוטניקו זז.
תחושה עילאית..............
עדיין זוכרת למרות שזה היה לפני המוני שנים......... עושה לי קווץ' בלב.
נשיקות
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 14:06
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אקו המקסימה.. לצערי אני לא אגיע היום.. אני נודדת שוב לר"ג..
שיהיה המון בהצלחה ושתעמדי גם היום 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 11:59
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מיכלי יופי לשמוע שהכל כשורה בכל התחומים הבוטן פעיל,את שולטת באוכל ומי כמונו יודעים
עד כמה קשה,אבל כמובן שהתוצאה לא תאחר לבוא.
מאמינה שנפגש היום ליד המאזניים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 11:53
אקורדיאון
Posts: 16381
|
ברוך שובך ,אכן כל אחד עם הרגליו ,אך אומר לך שאני הולכת לישון מאוחר וגם אכילה של פלפל עם גבינה
או עם טונה או ביצה קשה נותן פתרון לא פחות מאשר פחמימות אבל גם במידה ואוכלים פרוסת לחם או שתיים
ככריך ולגבי היתר את בשליטה מלאה גם לא קורה אסון.
בהצלחה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 10:47
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
מה עושים מאוחר בלילה?
ובכן, אני לקחתי אחריות וניסיתי בכל כוחי בסופשבוע וגם בתחילת השבוע הזה, להיות "בשליטה". למה אני כותבת בגרשיים, כי מי בעצם לא רוצה להיות בשליטה, כל הזמן ועל כל דבר? אך למדתי בחיים שזה בלתי אפשרי וגם לא אנושי. ישנם כמובן דברים רבים שרק בורא עולם מחליט עליהם, למעשה כל דבר זה בידיו, ואנו רק נדמה לנו שאנו בשליטה. נכון, אנו עושים את הדברים ומרגישים טוב, הנה הצלחתי וכו' אבל תמיד יש עוד דברים שמסתדרים שונה ממה שאנו מצפים.
אמש הייתי מאד בסדר וכשהלכתי לעשות ביביסיטר על התאומות נכדות שלי (אמילי וסיינה), הבאתי את האוכל מן הבית, פטריות וטונה שהקפצתי ואכלתי. כמובן גם סלט, אך מה לעשות הצעירים חזרו אחרי חצות מחתונה שהתארכה מאד, ואני פשוט לא יכולתי להחזיק מעמד כי אני לא רגילה ללכת לישון בשעה כה מאוחרת. אז כן, אכלתי פחמימות כדי להחזיק את עצמי עירה ועוד לנסוע הביתה מתל-אביב.
היום יש לי לימודי תאטרון, כיון שגם הם גולשים לשעות מאוחרות עלי להתכנון לכך ואת הפחמימות שאזדקק להן לצורך השארותי עירנית בשעות מאוחרות פשוט אעביר לערב המאוחר, אין ברירה. אני לא אוהבת את הדבר אבל בהחלט זה נכון לגוף שלי שממש מבקש פחמימות בזמן מסויים ואין טעם להילחם כל הזמן כי זה פשוט לא עובד כך. אז יש כמובן יוצאים מן הכלל בנושא "אין פחמימות לאחר השעה 17.00".
אגב, מירי יש לי הערה ואולי גם הארה. בהרצאתך האחרונה את פשוט הדגשת את השעה 17.00 ועמדת דום כאילו... את יודעת, לי וגם לכמה אנשים נוספים לעמוד דום מזכיר ימים קשים כמו יום השואה ויום הזכרון לחללי צה"ל, לכן אולי אני מבקשת לא לעמוד דום, אלא למצוא איזה תנוחה אחרת שתבטא את הכבוד לשעה 17.00 בה מפסיקים לאכול פחמימות. זוהי כמובן רק הצעה אבל רציתי כבר מזמן להעיר אותה והיום זו הזדמנות.
אז בתקווה שמחר על המשקל הדברים לא יהיו "גרועים" אסיים להיום ואקנח את הבוקר בעוד בקבוק מים מינרליים.
שיהיה לכולנו יום נפלא
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 10:05
רייצ'ל
Posts: 1323
|
מיכל כל הכבוד על הרצון החזק
אני ממש גאה בך
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2010 09:33
מיכל שרון
Posts: 1318
|
בוקר טוב לכולכן... סליחה על ההיעדרות...
פשוט היה לי שבוע עמוס ולא הספקתי בכלל להיכנס לפורום (מאוד לא אופייני אני מודה).
לכל המתעניינות והדואגות אני ובוטניקו בסדר גמור.. האמת אני יכולה לשתף אתכן בחדשה חמה וטריה - אתמול הורגשה תזוזה ראשונה... ממש לפני שהלכנו לישון אני וגיתי
הבוטן האהוב שלנו התעורר לחיים ושנינו הרגשנו גם הרגשנו איך מתחת לפופיק מישהו התעורר... זה היה כל כך מדהים.. שנינו היינו על סף דמעות מרוב התרגשות...
וחוץ מזה מה איתי?
יש לי ימים לחוצים בעבודה, מתמרנת גם עם הלימודים (יש מבחן השבוע) ובאמצע - החיים!!!
בשבוע שעבר יומיים ברצף 2 חתונות - למזלי שתיהן עברו ללא נזק מיותר, באחת לא היה לי טעים ובשניה בוטן ישב לי על הוושט כנראה כי לא הצלחתי להכניס פירור לפה..
אחרי זה הגיעו ימי תרבות - ראינו את ההצגה גטו של יהושע סובול שהיתה ממש מופתית ואתמול את ההצגה לרקוד ולעוף של רשף לוי (אני נהניתי מאוד, גיתי קצת פחות.. אבל זה בגלל שהוא פחות מתחבר לדרמות משפחתיות מהסוג העסיסי).
ובין לבין היה סופ"ש כייפי ורגוע, אמא שלי התארחה אצלנו ובשישי בלילה יצאנו לראות הופעה מהנה ביותר - דני ליטני בזאפה, היה מצחיק, היה מרגש ואני באופן אישי מתה על הקול שלו...
ובגזרת האוכל והדיאטה? ובכן אחרי ההרצאה של שבוע שעבר בהחלט לקחנו את עצמנו בידיים בבית, כל יום הכנו ומדדנו ושקלנו, אמנם מרוב עיסוקים ומחוייבויות ולחצים לא הספקנו לעשות הליכות, אבל מחוננות רבות כאן בפורום יעידו שזה לא בהכרח המתכון להצלחה נכון? 
את החתונות כמו שאמרתי עברנו בקלילות ובשמירה על הכללים (טוב נו.. גיתי קצת אבל ממש קצת שתה.. בשביל לשמח לבב אנוש..) את הזאפה אני עברתי ממש בחריקת שיניים אבל הצל"ש כבר בדואר ובשבת קצת חרגנו אבל לא משהו היסטרי.
אבל אם כבר מצאתי כמה דקות של חסד לכתוב כאן אחרי העדרות של שבוע אז תנו לי לספר לכם על איפוק ושליטה.. למי שלא מכיר בזאפה קונים כרטיסים והישיבה מול הבמה היא לפי סדר הגעה.. כלומר אם תגיעו ראשונים תוכלו לתפוס כסא על האומן המופיע..
פתיחת דלתות ב - 21:00 והמופע בדר"כ מתחיל שעה פלוס אחרי.. ומה עושים בזמן הזה? כמובן!! אוכלים ושותים (אלכוהול והרבה ממנו!)
אז אני ואמא מגיעות בתשע ועשרה, נכנסות ותופסות אחלה מקום ומסביבי כבר הריחות והקולות והצקצוקים.. ואני הרי כבר מכירה את התפריט בזאפה, אני יודעת שהסלטים שם רק נראים לא מזיקים כי הרטבים שלהם זה משהו למות ממנו, אני כבר יודעת שכל מה שמטגנים שם מזכיר גן עדן אמריקאי שמנוני, אני כבר יודעת איזה קוקטיילים משובחים ומקוריים ומפתיעים רוקחים הברמנים ויודעת שהקינוחים בהחלט שווים 35 ש"ח.
רק מה? אני לפני שיצאתי מהבית אכלתי סלט ירקות עם בולגרית מעודנת 5% וביצה קשה והיה לי בקבוק מים צמוד והרעב בהחלט היה ממני והלאה..
נו ו... אז מה?! אתם חושבים שלא הצעתי לאמא בתמימות מעושה שאולי אולי.. רק נזמין קינוחון קטן יחד?! בלי בושה בכלל הצעתי!!!
רק מה שכחתי? שאמא שלי היא רזה מסריחה אמיתית... ואין לה מקום להכניס סיכה לבטן (כי 4 כפות סלט זה באמת המון המון ) והיא ממש לא שמעה על הקיבה הנפרדת למתוקים.. בכל אופן, קצת בושה עצמית עוד נשארה לי בתיק אז הוצאתי אותה ושמתי על הברכיים ושיננתי לעצמי שוב ושוב שאני בכלל נגמלת ממתוק עכשיו, שאם אין רעב אז יש שובע, שעוד 20 דקות זה יעבור לי...
ובכן זה לא עבר.. כל הריחות והצלחות שהתעופפו סביבי לא נתנו לזה לעבור לי.. אבל שתיתי כוס מים ועוד אחת, הזמנתי תה צמחים ועוד מים והשקעתי את כל הריכוז והאנרגיה שלי בשיחה ובמוזיקה ועשיתי כמיטב יכולתי להתעלם מהסביבה הבולסת.
ואחרי שעה וחצי באתי על שכרי, ההופעה התחילה, שכחתי מהכל, נהניתי לאללה וחזרתי הביתה בתחושת ניצחון!!!
ועכשיו יקרות, אני חייבת להתחיל לעבוד... אז שיהיה לכולכן יום נפלא, תודה שחשבתן עלי ושמתן לב להעדרי, מקווה בקרוב להשלים פערים כאן בפורום ונשיקות לכולן 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|