01/11/2010 05:43
 אקורדיאון Posts: 16381
|
מרסי,סמויה יקרות אתן יכולות! נכון שלתת עצות קל אבל כל נותני העצות בפורום המדהים הזה מתבססות על נסיון והתמודדות קשה כשיש מטרה אחת.
יקרות אני היום בסוג של אופוריה ובמכוון משתפת אותכם בתהליכי קניות הבגדים
ועוד,בדיוק למטרה זו שתקראו ותפנימו בסוף הנחישות וההתמדה עושים את שלהם
כשלהרצאות של מירי אין מחיר ,הן מעלות אותנו משבוע לשבוע על הפסים.
בנות יקרות לכלנו אותה בעיה המוח והוא דורש טיפול יומי.אני היום פוחדת עוד יותר
שלא לפרוק עול כי קיים איזה שהוא הרס עצמי לא מובן .
תשאבו כוחות ואופטימיום ולעבודה..
בהצלחה.
נשיבוקים.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 23:16
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
מרסי באינטרנט חמודה נאמר הכל ובאמת זכרי את אנושית אל תפחדי מההצלחה וגם לך מגיע להמשיך להשיל ממשקלך לעבר היעד הנכון לך אז קדימה בחיוך ובהתמדה והרבה מוטיבציה למרות שלא קל זה אפשרי בהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 13:24
 בצקיסטית בגמילה Posts: 389
|
מרסי לכולנו יש מחשבות. המוח צריך להתרגל. למשל - עד היום אני חולמת שאני אוכלת עוגות בלי הכרה... כשהמחשבות האלה עולות - הכי חשוב זה לא להיכנע, ואז הן יעלו פחות ופחות... ברגעים כאלה - חשוב לשתות מים (אולי המוח מבלבל בין צמא לרעב?), ללעוס מסטיק מנטה ולהעסיק את עצמך - לקרוא משהו, לצאת להליכה וכד'. עם הזמן, המוח יפסיק להעלות את המחשבות וההרגלים הישנים ותראי שתהני מהדרך החדשה שלך. בהצלחה :-)
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 12:24
 dany Posts: 19819
|
מרסי יקירתי כל כך אוהבת את מה שכתבת יישר כוח והאמיני בעצמך וזה יקרה יום נהדר דני מרסי באינטרנט כתב:
סמויה יקירה, בשמחה, אבל אני חושבת ששתינו כבר יודעות את התשובה  , אין על המדה וכוח רצון, לקום אחרי כל נפילה, לנקות האבק מהברכיים ולהגיד לא נורא ממשיכים הלאה. לשאוף כוח גם מהעמידה על המקום, אך לא לתת לעליונת להפיל אותנו לקרשים ולהתדרדר למטה. פשוט לשחזר שוב ושוב, למה אני רוצה את זה? ומה יותר חשוב לי, הנאה רגעית או אושר עליאי של השגת מטרה? אוי, אוי, אוי קל לכתוב ולדעת קשה ליישם - אבל אני כאן ואני נשארת כאן וזה הכי חשוב כרגע, לכן אני מאמינה שבחרתי בדרך הנכונה. שוב תודה על כל החיזוקים. אוהבת - מרסי הסמויה כתב: מרסי באינטרנט כמו שאת בטח יודעת גם אני באינטרנט וגם אני בחופשה כבר כחצי שנה לי יש לרדת 5 קילו וזה המון מבחינתי וגם לא מצליחה לחזור לדרך המלך אולי ביחד נצליח למצוא את התשובה? edited by dany on 10/31/2010
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 11:04
 אורלי דריקס Posts: 195
|
מרסי בוקר אור, לא להרים ידיים, אולי לשבת ולרשום כל דבר שאת אוכלת וזה ינער אותך נשמה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 10:53
 מרסי באינטרנט Posts: 63
|
סמויה יקירה, בשמחה, אבל אני חושבת ששתינו כבר יודעות את התשובה , אין על המדה וכוח רצון, לקום אחרי כל נפילה, לנקות האבק מהברכיים ולהגיד לא נורא ממשיכים הלאה. לשאוף כוח גם מהעמידה על המקום, אך לא לתת לעליונת להפיל אותנו לקרשים ולהתדרדר למטה. פשוט לשחזר שוב ושוב, למה אני רוצה את זה? ומה יותר חשוב לי, הנאה רגעית או אושר עליאי של השגת מטרה? אוי, אוי, אוי קל לכתוב ולדעת קשה ליישם - אבל אני כאן ואני נשארת כאן וזה הכי חשוב כרגע, לכן אני מאמינה שבחרתי בדרך הנכונה. שוב תודה על כל החיזוקים. אוהבת - מרסי
הסמויה כתב:
מרסי באינטרנט כמו שאת בטח יודעת גם אני באינטרנט וגם אני בחופשה כבר כחצי שנה לי יש לרדת 5 קילו וזה המון מבחינתי וגם לא מצליחה לחזור לדרך המלך אולי ביחד נצליח למצוא את התשובה?
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 10:46
 מרסי באינטרנט Posts: 63
|
תודה אנשים יקרים, כל כך טוב וחשוב לקבל את עצותיכם, מבטיחה להצמד לפורום ולהתחזק, וכן לקחת את זה יום יום שעה שעה, בייבי סטפס  באהבה גדולה, מרסי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 10:43

Posts:
|
מרסי באינטרנט כמו שאת בטח יודעת גם אני באינטרנט וגם אני בחופשה כבר כחצי שנה לי יש לרדת 5 קילו וזה המון מבחינתי וגם לא מצליחה לחזור לדרך המלך אולי ביחד נצליח למצוא את התשובה?
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 10:23
 אשירה Posts: 4292
|
מרסי יקרה, אם היינו יכולים לענות לך על שאלתך כנראה לא היינו פה. כל אחת מאיתנו חווה בזמן זה או אחר את החוויה המטלטלת הזאת. אני גם כן מתנדנדת על המאה וקשה לי להתרחק. מלחמה עם עצמנו לא תעזור. רק לדבוק למסגרת, להוראות של מירי, שתיה מרובה, בלי מתוק, להתרחק מאויבים, אוכל זמין במקרר, להפסיק פחמימות מחמש, ואז התשוקות לאט לאט נרגעות. וכן, לא לרדת על עצמך!!!
אנחנו באותה סירה ואני מאחלת לך המון בהצלחה!!!
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 09:39
 dany Posts: 19819
|
יקירתי כתבו לך פה כל כך יפה והקיפו את הבעייה מכל צד ועבר אז רק אוסיף ללא רגשות אשמה ללא יסורי מצפון ללא הלקאה עצמית כל אלו לוקחים אותנו עוד יותר חזק אל האוכל. היה נגמר!!!!!!!!!! עכשיו חוזרים למסלול. יום יום שעהשעה שיהיה המון הצלחה כי את יכולה חיבוקים דני
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 09:06
 שאפתנית Posts: 8392
|
מרסי אהובה, כתבתי לך בעבר שגם אני שקלתי שלוש ספרות ותודה לאל בחודשים האחרונים אני כבר לא שם. אין ספק שכשיש מעבר לשתי ספרות אנחנו נכנסות לאופוריה, שמחה שלא תתואר כי נצחנו. אבל צריך לזכור שזהו נצחון זמני, רק נקודה בדרך והכי חשוב זה להתרחק עכשיו מהמאה לא להתקרב ולא לפזול לשם אז אספי כוחות יקירתי וביחד איתי ועם כל הפורום הנהדר הזה תתרחקי מהמאה, תתרחקי מה-98 תרדי לכיוון ה-80 לאט לאט צעד צעד עם חשיבה שאת חייבת להתרחק מהמאה. זה מה שאני אומרת לעצמי וזה מה שמעודד אותי. איתגרתי את עצמי אמרתי בואי נראה אותך חוזרת לימים שפויים יותר שרחוקים מהמאה וזה עושה את העבודה, זה נותן מוטיבציה להמשיך הלאה. בהצלחה יקירה, שאפתנית
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 08:54
 רייצ'ל Posts: 1323
|
מרסי יקרה, יש גם ימים קשים שאין לנו תמיד הסבר מדוע זה קורה לנו הטוב ביותר בזמנים קשים כאלו הוא להיצמד לתפריט ולרשום כל דבר שניכנס לפה ככה יש שליטה על הנעשה שיהיה בהצלחה רק לא להישבר
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 08:43
 spunkil Posts: 111
|
מרסי היקרה, הגעת למקום שבו את צריכה לקבל החלטה אמיתית עם עצמך.. וגם להזכיר לעצמך כל פעם שאת מתחילה לחשוב על אוכל והרעב מקרקר - למה את עושה את הדיאטה הזאת..? בשביל מה?
מה שווה לך יותר ? לרדת על בורקסים או להיות רזה כמו שתמיד חלמת? אני לפעמים מדמיין את עצמי במצבי לחץ איך אני אהיה כשהקילוגרמים המיותרים שלי ירדו. וגם עושה רשימות שמזכירות לי למה אני עושה את זה ומה אני לא אוהב במצב הנוכחי.
אני לא יודע איך זה להיות 3 ספרות.. אבל אני גם כל החיים בדיאטות אז אני כן יודע משהו, כל הזמן תזכירי לעצמך למה את עושה את זה, ותאמיני בעצמך כמו שאנחנו מאמינים בך הרעב הוא רק דבר זמני, עד שאוכלים משהו שיש בתפריט
בהצלחה
-- רזיתי אצל מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 08:36
 אקורדיאון Posts: 16381
|
מרסי יקירה אני כל כך מכירה את זה מקרוב,ירדתי שלוש פעמים כשנקודת ההתחלה היתה מעל 100 והלכתי יותר רחוק ממך כי הגעתי בכל השלוש פעמים למשקל יעד ומרוב מחמאות התחלתי לבדוק גבולות
ללכת על הקצה כשמראש ידעתי שאני הורסת כל חלקה טובה וממש כמוך כל בוקר אמרתי זהו והיה זהו עם השליטה
בצהריים של אותו יום,אבללל-בשום פנים לא עזבתי את המסגרת כי אחרת לא רוצה לחשוב לאן הייתי מגיעה.
למירי יש הרצאה הנקראת רמזור אדום-משקל של שלוש ספרות,שימי את זה כרמזור אדום עשי ככל שביכולתך לא להגיע
לשלוש ספרות האלה.
אני יודעת שקשה לייעץ אבל את חייבת להבטיח לעצמך שמעכשיו את עובדת כמו חנונית לפי תפריט לי זה מאוד עוזר.
ואם אכן תשקלי השבוע ועלית יתכן וגם זה יסטור על פנייך ויחזירך למסלול.
העיקר המשיכי בטיפול במסגרת שלזה אין מחיר ומאחלת לך המון המון המון הצלחהה,האמיני לי עניין של החלטה ברגע
והכל מתהפך לטובה.שבוע נהדר.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 08:30
 אייריס Posts: 3744
|
מרסי יקרה, לא להתייאש לפעמים יש ימים כאלה מותר לנו אנחנו אנושיים וכן אנחנו בתהליך חדש בחיינו, אז קבלי ממני אנרגיות חיוביות של בוקר טוב ושבוע טוב ולאט לאט הכל יהיה בסדר צעד אחר צעד העיקר להמשיך ולהתמיד בתוכנית. יום קסום
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/10/2010 08:06
 מרסי באינטרנט Posts: 63
|
טוב, אני ממש לא יודעת מה עובר עלי. זה כאילו שאני באיזה מסע הרס עצמי בשבועיים האחרונים (תכלס מאז שעזבתי את ה-100 שלדעתי זה כבר לא נכון) אני מתחילה כל בוקר מלאת כוונות ורצון חצי מצליחה חצי לא, אני משתדלת לשמור על ארוחות לאכול מסודר ואז פתאום יש לי דחפים וחשקים שלו לא ידעתי יותר טוב הייתי חושבת שאני בהריון . שמעתי את ההרצאה המדהימה של מירי השבוע על עידוד ופרגון וזה כל כך נכון אבל כשאני במצבי הנוכחי כשמפרגנים יש לי את אינסטינק להגיד, לא איזה, אני על הפנים ולא הולך, במקום לפרגן על מה שכן השגתי אני יורדת על עצמי על החולשה שאני מפגינה לאחרונה. כאילו יצאתי לחופשה כשיש לי עוד כל כך הרבה לרדת. היום יום חדש, נצמד לתפריט (ובראש אני כבר חושבת יום ג' אני באיכילוב - לא יום שגרתי איך אני אסתדר עם הארוחות?) ויהיה בסדר, יום יומיים ואני אתחיל להרגיש את השפיות חוזרת אלי. שיהיה לכולנו שבוע טוב, שפוי ובשליטה. מרסי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|