28/10/2010 06:56
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
אקו מתוקה
אני מאוד מבינה לליבך גם אני הייתי פעם במקום שלך
לצערי לא התמזל מזלי ועליתי מעט אלפי תירוים בינהם הרגל
ומקווה לחזור ביום מן הימים לשמירה גם אולי למדתי את התובנות עד אז אני נלמת בכל הכוח כי אין ברירה אחרת
ואת יקרה השמיים הם הגבול הצטרפת לפורום ולמודים לשנות גישה בראש ואט אט זה מחלחל
ויש לנו את קרולין הראויה לההערצה ומירי מודל חיקוי אז גם אנו יכולים בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 19:01
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
אקו אהובה את נמצאת ממש בכתובת הנכונה!!!!!!!!!!!!!!!!
אנחנו כאן בשבילך ואת כאן בשבילנו וביחד נתחזק ונשתבח ולא נתן שוב לגלגל להתהפך עלינו.
ערב נהדר עוד שעה צפירה כך שמי צריך עדיין לאכול פחמימה זו השעה....... אני כבר אחרי.......
נשיקות המון הצלחה
אוהבת
דני
תודה יקירתי על התמיכה,סומכת עליכם וחייבת לסמוך גם על עצמי.חחחחעמדנו דום בבחירות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 15:54
dany
Posts: 19819
|
אקו אהובה את נמצאת ממש בכתובת הנכונה!!!!!!!!!!!!!!!!
אנחנו כאן בשבילך ואת כאן בשבילנו וביחד נתחזק ונשתבח ולא נתן שוב לגלגל להתהפך עלינו.
ערב נהדר עוד שעה צפירה כך שמי צריך עדיין לאכול פחמימה זו השעה....... אני כבר אחרי.......
נשיקות המון הצלחה
אוהבת
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 15:42
אקורדיאון
Posts: 16381
|
שאפתנית כתב:
אקורדיון יקירה, אנחנו כאן לשרותך תמיד 24 שעות ביממה. לא ניתן לך ליפול וחלילה להרוס את ההישג היפה שהשגת.
אנחנו כאן יחד באותה סירה נתמודד ונתחזק.
שאפתנית
תודה רבה יקירה אני יודעת ולכן משתפת אתכן,הפעם אני ממש מבקשת תמיכה מכל הכיוונים כדי לשמור על ההישג.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 15:22
שאפתנית
Posts: 8392
|
אקורדיון יקירה, אנחנו כאן לשרותך תמיד 24 שעות ביממה. לא ניתן לך ליפול וחלילה להרוס את ההישג היפה שהשגת.
אנחנו כאן יחד באותה סירה נתמודד ונתחזק.
שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 14:02
אקורדיאון
Posts: 16381
|
רבקה כתב:
אקורדיאון כתב: דנילה יקרה אין כמוך כל מילה בסלע כל כך מהחיים שלי.
תודה. אקורדיון יקירתי תגידי לי את מה יש עוד להוסיף על דברי דני'לה פשוט לחזור על דבריה  אל תדאגי מאמא'לה אנחנו נשמור עליך שהפעם זה לא יקרה וכמובן נשמור גם על דני'לה שתצליח במשימה עד הסוף אין לך ברירה אלא להשתחרר קצת מהמתח כי גם הוא לא בריא אז דעי לך אנחנו בשטח וביחד נצעיד ונצעד לשאיפה האמיתית אוהבת ומחבקת מכל הלב
נכון הכל נאמר ועדיין,אני ברצינות הפעם חייבת את התמיכה והשמירה שלכן,אסור לי להגיע לסיבוב נוסף,אין מצב כזה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 12:44
רבקה
Posts: 8411
|
אקורדיאון כתב:
דנילה יקרה אין כמוך כל מילה בסלע כל כך מהחיים שלי.
תודה.
אקורדיון יקירתי תגידי לי את
מה יש עוד להוסיף על דברי דני'לה פשוט לחזור על דבריה
אל תדאגי מאמא'לה אנחנו נשמור עליך שהפעם זה לא יקרה
וכמובן נשמור גם על דני'לה שתצליח במשימה עד הסוף
אין לך ברירה אלא להשתחרר קצת מהמתח כי גם הוא לא בריא
אז דעי לך אנחנו בשטח וביחד נצעיד ונצעד לשאיפה האמיתית
אוהבת ומחבקת מכל הלב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 09:02
אשירה
Posts: 4292
|
דני יקירתי ,
כבר כתבתי לך שאת נכס לכולנו ואין צורך לפרט,
דברייך מדברים בשם עצמם!!!
אוהבת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 08:43
dany
Posts: 19819
|
ברור מתוקה
הרי אני מדברת אל עצמי ועל עצמי
אולי פעם גם אני אקשיב לעצמי .......אולי???????????????
היית מאמינה
סיפור מהחיים שלי
הייתי מדריכה בשומרי משקל........ קצת זייפתי וקצת עליתי..... עדיין הייתי רזה ומודל.......אך בראש הייתי כבר בשבירה.
אז.......... ביקשתי חופשה.......נסעתי לבת לארה"ב ל-6 שבועות.........וחגגתי................... חבל"ז . חזרתי עם עוד כמה טובים טובים........ נו כך אי אפשר להנחות אז יצאתי לחופשת תיקון............. איזה תיקון ואיזה נעליים.
זהו זאת אני.........תמיד הורסת וממש מתוך כוונה כמו שאשירה כותבת.......יצר הרסני איום ונורא.
מקווה שהפעם בעזרתכם ובעזרת הכתיבה שלי קצת ישתנו הדפוסים.........
שיהיה לך יום נהדר ומלא הלצלחה ותקווה
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 08:37
אקורדיאון
Posts: 16381
|
דנילה יקרה אין כמוך כל מילה בסלע כל כך מהחיים שלי.
תודה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 06:49
שאפתנית
Posts: 8392
|
מסכימה עם כל מילה שלך דני. ככה בדיוק אני מרגישה, אלה הדברים שמעסיקים אותי וכנראה יעסיקו עד יום מותי כי ככה זה אצל שמנמוד תמיד יש פחד לעלות את מה שירד (גם אם עדיין לא הגעתי למשקל היעד). כנראה שהמשקל יעסיק אותי עד יומי האחרון אבל יש בזה גם יתרון עם כל "העייפות" מהדבר זה כנראה מה שיחזיק אותי עם הראש למעלה ובמודעות תמידית.
שאפתנית
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 06:44
dany
Posts: 19819
|
אקו אהובה
ממש לא בלבלת את הראש,
את מעלה בעייה כאובה וידועה .
שהרי כל המחקרים מראים שרוב היורדים במשקל מעלים אותו שנית ובריבית אז למה????????
עשינו כזו עבודה קשה ונפלאה, ירדנו עשרות קילוגרמים, הגענו אל ה"אושר" למה אנחנו לא מצליחים להישאר שם? מוזר לא?
אז שלא,
כפי שכבר כתבתי המבנה שלנו הוא שונה מהמבנה של הרזים........ לא רק במוח אלא גם ממש בתאים......... יש לנו יותר תאי שומן, שאנחנו יורדים במשקל אנחנו לא מעלימים אותם הם נשארים מכווצים עם שאיפה אחת בלבד להתרחב.......
זה בפיזי
ברגשי......... רק אם נעשה איזה טיפול נפשי עמוק עמוק עמוק וגם לא בטוח אז נפסיק לאכול את עצמנו בעזרת האוכל.
היות ואני מדברת מנסיון של כל כך הרבה שנים שהייתי כבר ב"אושר " כמה פעמים והחזקתי את זה אפילו שנים...... וברגע של החלטה שגויה/חולשה/כניעה/ החלטתי שנמאס לי ואני רוצה לטבוע באוכל....... וכך עשיתי!!!!!!!!!!! ולעלות זה ממש שטויות מה שיורד בשנה עולה בשלושה חודשים , בזה אני מומחית אלף אלף.
למה נמאס, כי אין כוח להיות כל הזמן עם היד על הדופק, כל הזמן למדוד, כל הזמן להיות בפיקוח, ובהתחלה אפילו חיים באיזו אשליה שקצת מפה וקצת משם לא יזיק ולא יעשה דבר, ואז עולים על המאזניים ורואים עוד שניים.......נו מה הבעייה שניים שבוע ויורדים....... ואז עוד שניים עד שהסכר נפרץ.......................
טוב יקירתי
מה הפואנטה בכל היאוש הזה...........
המסקנות הראשיות החשובות ביותר
א. לא נפרדים מהקבוצה..........מה שאני עושה תמיד!!!!!!!!!!
ב. לא מוותרים גם אם עולים קצת..........מה שאני עושה תמיד תמיד!!!!!!!!!!!!!!!!
אז את כאן איתנו ואנחנו כאן איתך ולא ניתן לך ללכת, ואת צריכה למצוא את דרך האיזון לא להיות תמיד בקונטרול לוחץ!!!!!!!!!!! מידי פעם להרפות זה בסדר אך להיות תמיד עם היד על הדופק.......... וברור שיש משחק אי אפשר שלא יהיה.
כתבת לפני זמן מה למישהי שטוב שהיא פוחדת כי זה מה שיחזיק אותה, רק כדאי שהפחד לא ישתק כי אז שוב תהייה בריחה.
מאחלת לך המון הצלחה
ולאט לאט תקבלי את עצמך באהבה
יום נהדר
נשיקות
דני
edited by dany on 10/27/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 04:53
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אויבנות אני חייבת לאמר לכן קשה לי מאוד [והפעם יותר מתמיד] ההתמודדות עם הפחד
לאבד שוב שליטה או ליתר דיוק ללכת על הקצה ולהתחיל להרשות לעצמי לשחרר ולו אפילו במעט
את הרסן כי הגעתי למשקל היעד.
אחרי עשרים שנה על ספסל הלימודים אצל מירי ,עבודה על המוח, עדיין אינני בטוחה ואולי לעולם זה לא קורה
למוח שמן מלידה.
אתן תשמרו עלי ,מירי בטוח והעיקר מי יתן שאצליח לשמור על עצמי.טוב בלבלתי לכן אבל זה באמת מטריד אותי.
אוהבת אותכן,תודה על הפירגון,המון נשיבוקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2010 00:17
אשירה
Posts: 4292
|
מחוננות יקרות,
אתן מדברות על הקושי של שמירה על המשקל הקיים.
בטוח יש קושי כי זאת למידה מסוג אחר, הכרוכה בחרדה קבועה שנילווית לאכילה, אבל בסופו של דבר זאת למידה.
הצלחתן להשיג מטרה אחת, שזאת הייתה המטרה הגדולה והעיקרית להגיע ליעד מסויים, אני מאמינה שתצליחו גם במשימה הנוכחית של השמירה, קשה ככל שתהיה.
ושוב, כל הכבוד לכן!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2010 23:04
EFF
Posts: 6412
|
את מקסימה כרגיל אקורדיון ....איזה יופי לשמוע מילים כאלו מהפה של מירי. ובאשר שמנה בראש - אני תמיד הייתי כזאת גם כשהיייתי במשקל ממש נמוך..(ימי המשיח של פעם אצלי...)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2010 19:15
dany
Posts: 19819
|
בנות יקרות
היות והראש נשאר שמן, והתאים השמנים רק התכווצו אך לא נעלמו ומחכים מעבר לפינה לאיזו נפילה............
העבודה צריכה באמת להיות על הראש!!!!!!!!
אקו אני כמך יורדת ועושה מבצעים הלוך ושוב כל החיים אך להחזיק את התוצאה הנפלאה קשה מאד..... כל הזמן זה בורח........
מקווה שהפעם בזכותכם ואולי באמת בהבנה כי אני כבר ממש לא ילדה קטנה ומספיק עם הנדנדה הזו...... אולי צריך להסכים להיות כמה קילוגרמים יותר ולשמור שם מאשר להגיע ממש אל הנקודה התחתונה בלי יכולת לשמר אותה..........
אך מה לעשות אף פעם לא מרוצים עד הסוף........
ערב נהדר
נשיקות דני
edited by dany on 10/26/2010
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2010 19:10
אקורדיאון
Posts: 16381
|
קרולין יקירתי אכן כמו שכבר כתבתי אני אלופה בלקחת את עצמי בידיים ולרדת בגדול ועשיתי זאת לא אחת
אבל גם לאחר כל כך הרבה שנים של אוניברסיטת מירי לא הצלחתי להפוך את השמירה לדרך חיים ואכן זו המשימה
הקשה באמת.
מאוד מקווה בשבילנו שהפעם באמת תהה זו אופרה אחרת ונצליח להתמיד!!
בהצלחה לנו.תודה על התמיכה.ערב נהדר.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2010 17:54
קרולין
Posts: 6651
|
אקורדיון יקרה,
אכן כן שלב השמירה הוא הקשה ביותר. גם אני בשלב השמירה וזאת אופרה אחרת לגמרי. כמה שקשה לרזות יותר קשה לשמור.
ביחד עם מירי ,המסגרת והפורום הנהדר הזה כולי תקווה שכולנו נצליח להתמיד בתהליך כי זה לכל החיים.
ים של הצלחה בהמשך הדרך....
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2010 17:49
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
כל הכבוד לך אשה אהובה עכשיו מירי אמרה די, אז את צריכה ללמוד לאזן ללא פחד, כמה שאני מכירה את הפחד הזה. כי גם אני יודעת נהדר לרדת ולשמור זו כבר לגמרי אופרה אחרת....... השמן בראש לדאבוני לעולם לא הולך.............. זה כבר כרוך בניתוח מוח  צריך לחיות את היום יום לא לעשות תוכניות ארוכות טווח(בנושא הדיאטה) ולשמוח כל יום מהתוצאה הנהדרת. המשך יום נפלא יותר נכון ערב שלך באהבה דני
כן יקירתי דיברת מגרוני !!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2010 16:13
dany
Posts: 19819
|
כל הכבוד לך אשה אהובה
עכשיו מירי אמרה די, אז את צריכה ללמוד לאזן ללא פחד, כמה שאני מכירה את הפחד הזה.
כי גם אני יודעת נהדר לרדת ולשמור זו כבר לגמרי אופרה אחרת.......
השמן בראש לדאבוני לעולם לא הולך.............. זה כבר כרוך בניתוח מוח
צריך לחיות את היום יום לא לעשות תוכניות ארוכות טווח(בנושא הדיאטה) ולשמוח כל יום מהתוצאה הנהדרת.
המשך יום נפלא יותר נכון ערב
שלך באהבה
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|