25/10/2010 06:24
 ענת Posts: 3849
|
כל הכבוד מיכלי גאה בך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2010 05:31
 dany Posts: 19819
|
כל הכבוד לבנות שלא מתעצלות והולכות.......... אני מורידה את הכובע. יום נהדר לכולן נשיקות דני
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2010 01:56
 tutit Posts: 2431
|
גאה בך מיכלי איזו מוטיבציה הלוואי שנדבק כולנו.... את מחוננת אמיתית...
נשיקות והמון הצלחה בהמשך באהבה הדס
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2010 00:16
 מצטמצמת Posts: 135
|
גם אנחנו נשמח, החוג ביום שני בערב... ממש ממש כיפי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2010 22:56
 מיכל שרון Posts: 1318
|
ובכן... בנות יקרות.. מאחר ואתן חברות ומאחר ושתיכן סובלות מאותה מחלה כרונית הידועה "עצלות שמנמודית" אני מציעה לשתיכן להתייל בטיפול אינטנסיבי למיגור המחלה  אני רואה שאת הצעדים הראשונים (תרתי משמע) אתן כבר עושות.. וכעת ההמשך הוא למצוא מפגשים משותפים נוספים, לא להתבייש לבקש עזרה מהסביבה, לזכור את התנועתיות כל היום.. ללכת לעבודה, לסופר.. לכל מקום.. קצת כל פעם בסוף נהיה הרבה.. אז המון בהצלחה לשתיכן, מקווה שתצליחו לעזור אחת לשניה ותתמלאו מוטיבציה לעשות יותר גם בשביל ההרגשה שלכן וכמובן שאם יזדמן לי בקרוב להגיע לקפלן אני אשמח להכיר פנים אל פנים.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2010 22:39
 מצטמצמת Posts: 135
|
מיכל, כל הכבבבבבווודדדד!!! אין כמוך!! הלוואי שאני יכלתי לעשות את זה גם... לפני שעה חבר שלי הציע לי שהוא יעשה איתי הליכה ואמרתי שאני לא רוצה... עכשיו אני קצת כועסת על עצמי... אני החברה שעושה עם OB הליכה לחוג של מירי אבל זה לא מספיקקקקקקקקק!!!!! חייבים לעשות קצת יותר!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2010 22:27
 OB Posts: 38
|
מיכל, כל הכבוד!! גם אני מומחית גדולה בתירוצים, בעיקר בכל הקשור לספורט. בינתיים עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות יותר מדי (תמיד יש תירוץ מוצדק אחר..) אבל לפחות התחלתי לעשות הליכות על לפגישה עם מירי. במקום לבוא באוטו ולחנות כמה שיותר קרוב. אני חונה אצל חברה ויחד אנחנו עושות צעדה חוצת תל אביב עד למפגש ובחזרה הבייתה. והאמת? זה כיף... אבל זה כשאני הולכת ליעד שאני נהנית בו.. לצאת רק לשם ההליכה- עוד לא הגעתי לזה!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2010 22:10
 מיכל שרון Posts: 1318
|
לא ויתרתי ולא התעצלתי ויצאתי להליכה של שעה!!! הכרתי הים עוד רחובות בפ"ת.. היום כבר היה יותר נחמד וסימפטי...
גיתי עכשיו בחתונה, בלעדי.. (יש גבול לכמה כסף/השקעה/מאמץ אני מוכנה לתת בשביל מישהו שהוא אפילו לא כזה חבר קרוב של גיתי ורק שלו) ואני ערה מחמש בבוקר ואחרי יום עבודה של 9+ שעות עוד חזרתי ל - 3+ שעות של סידורים, קדיחות וארגונים בבית (שוב תודה לאמא המדהימה והנפלאה שבלעדיה עוד לא היה לי מקום שאפשר לקרוא לו בית) והשעה כבר שמונה בערב ומה יותר קל מלוותר לעצמי ולהצדיק את עצמי ולספר לעצמי סיפורים ולהיכנע לעייפות שבערב לנער קשה לי פי כמה מאשר בבוקר...
אבל מראש התכוננתי וידעתי שרגעי השבירה הללו יגיעו ולכן אחרי שקראתי הבוקר את הפוסט של ניקי שהיא מהאינטרנט אבל כאן בזכותי (אני מרשה לעצמי קצת קרדיט בסדר?) ואנחנו מכירות מהעבודה הקודמת שלי והיא פתח תקוואית החלטתי שלשתינו לא יזיק מפגש ספורטיבי להלעאת המורל והמוטיבציה וככה בשעה 20:30 נפגשנו ויצאנו להליכה של שעה, התעדכנו, שיתפנו, הלכנו, צחקנו, נהננו ובעיקר - עשינו!!! עכשיו רק נשאר לי להקים את האיברים העייפים שלי מהמחשב לכיוון המטבח ולהכין לי קופסאות למחר למשרד...
בקיצור יקרות שלי... אם נרצה מספיק חזק, הכל אפשרי לנו!!! שיהיה שבוע נפלא ומוצלח בשקילות
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|