27/08/2014 11:27
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אני עדיין איני מאמינה למפלצות שמעבר לגבול. לגבי דידי אינם ראויים לתואר בני אדם שנבראו בצלם אלוקים. אבל להירגע, לחזור לשיגרה באמת, כפי שהיא לא להיאחז בה ביתר שאת רק כדי לשמור על הנפש, אלא שיגרה רגועה, בבוקר לשחות 30 בריכות, אח"כ למצוא את הזמן לעשות גם ספורט אחר במכון הכושר, לחייך לאנשים יותר מהרגיל כי מפלס החרדה של "מה יהיה היום ומחר" קצת התפוגג לו. (בתקווה). אנו נוסעים לטיול עליו חלמנו הרבה זמן, ל"דרך המשי." הנפש כמהה לנופים הקמאיים מלאי ההוד,לשבטים נודדים שהפכו לעם במאה ה-20, (מדינה צעירה כמונו..) בקירגיסטן??? לאוכל שהוא מאה אחוז אורגני גם אם זה לא מצויין, בתוית, לתרבויות אחרות שעיצבו דרך קיומן הרבה מהתרבות המערבית שלנו בעקיפין, - גם אז היו כל מיני מלחמות, גם על אזורים איסטרטגיים, גם על אזורי השפעה, וכמובן הכלכלה כיכבה בכל מה שקרה באותם מקומות. כדרך הנוסטלגיה אולי אנו היינו "מתגעגעים" לכלי הנשק של פעם, היו אמנם קטלניים גם אז אבל הרבה פחות מתוחכמים, כי החיים היו פשוטים יותר - בעלי משמעות עמוקה (כמו גם היום) לכל העמים, הקזחים, האויגורים, הטיבטים, הסינים ועוד... אך הכל התנהל בקצב אחר. מלחמות תמיד היו בין בני האדם, הם נוהלו בתקופות ארוכות, החל מימי השבטים הנודדים, הפניקים ואף קודם לכך, דרך מסעות אלכסנדר מוקדון ואחריו, אולי אז היו גם אנשים "בעלי אורך רוח" למרות הקרבות.
היום אנו בתרבות האינסטנט ולדעתי עדיין לא הפנמו שהמוסלמים הקיצוניים, (יש גם נורמלים אחרים), להם יש זמן ואורך רוח, גם אם יקח להם 100 שנה הם נחושים לשלוט בעולם כשיגיע הזמן שלהם. הלואי שבמערב נפנים מאד את דרכם. כל זה על מנת להשמיד את הקיצוניים להחזיר שגרה "משעממת".
אז זהו אין יותר שום תרוצים ואני עושה את המיטב להיות במסגרת מה ש"מותר לי" כי כל זה רק לטובתי. יש תקווה גם לאחר שאנו זוכרים את כאב משפחות הנופלים, וכאבם של הפצועים שלפניהם עוד קרב גדול לחזור לחיים "רגילים".
אני כהרגלי איני לוקחת שום דבר בחיי כמובן מאליו. מודה על הטוב שנפל בחלקי, (משפחה, נכדים, חברים/חברות) לא חלילה דברים חומריים.... אלה באים והולכים. העיקר הוא להיות מוקפת באנשים טובים שמחייכים אלי בחזרה, שיש להם מילה טובה ...(כי זה לא עולה כסף לפרגן) והנכדים שהם משוש חיי. אלה הנכסים שאני יכולה למנות. כדי להיות קלילה ולהיות מסוגלת להיות "שם עבורם" וגם לעזור ככל שאוכל, על כל אלה, עלי להמשיך ולהשתדל מאד לאכול רק את מה שטוב לגופי כדי שזה יחזיר לי תודה. אני מאחלת לכולנו המשך שבוע קסום, רגוע ובחירה כל יום מחדש באכילה בריאה כדי שהגוף יחזיר לנו טובה בבריאות וחיוניות. אוהבת את כולכם. לאפי היקרה שחזרה אלינו מהניכר, מאחלת לך שהרקטה שהפריעה מנוחתך תהיה האחרונה לכולנו. מגיע לעם שלנו שקט ושלווה - כל כך הרבה קושי עברנו, לקראת השנה החדשה, מתפללת לבשורות טובות לכל העולם וכמובן לעם היושב בציון. רק אהבה תחזיר לנו אהבה.
--
hs
|