27/08/2014 16:21
אייריס
Posts: 3744
|
שאפו וכפיים. גם לי לא קורה פרט למים לפעמים. האמת שזו הרגשה נפלאה לעבור כזה משברון ולהצליח בכל זאת אנחנו מודעים להשלכות שיש לזה. בהצלחה הלאה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/08/2014 09:09
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
איני יודעת עד כמה יש בינינו שהיו אוכלים או אוכלות בלילה. לי זה לא קרה אף פעם בחיי. אמש הוכחתי לעצמי שגם אני יכולה. התעוררתי בשעה 3 בלילה עם דחף בלתי מוסבר לאכול פחמימות. מייד "עברו לי בראש" כל המאכלים שיש לי בבית, וחשבתי שארד למטה למטבח אוכל משהו מנחם ואחזור לישון. אבל החזקתי בכוח ממש פיסית את המיטה - אמרתי לעצמי. "חנה את נאחזת במיטה ואינך יורדת למטה" מי יודע מה יקרה אם תרדי. אמנם אין לי אוייבים בבית אבל מי יודע על מה אני אתנפל, ומעולם זה לא קרה לי אף פעם בחיי גם כשלא הייתי מודעת לעצמי. עברה לה כחצי שעה של עינוי אמיתי כאילו אני באמת "הייתי זקוקה לפחמימות".. הרגשתי זיעה קרה על מצחי. השכל הישר והמודעות גם בלילה גברו על הכל. בבוקר טפחתי לעצמי על השכם שלא ירדתי מהמיטה. באמת מגיע לי תעודת הצטיינות לא מהמדינה ולא מאף מוסד אקדמאי. רק לי עם עצמי מגיעה לי תעודת הוקרה שלא התפתיתי ונאחזתי בשפיות. איני יכולה להסביר לעצמי למה זה קרה לי דבר שמעולם לא קרה לי. הרגשתי מאד טוב עם עצמי בבוקר. אם לא הייתי במסגרת מי יודע כיצד הייתי נוהגת - אולי נותנת לעצמי "דרור".... אבל אני במסגרת ובבית הספר של מירי בלקין ואני בהחלט שוב מחמיאה לעצמי.. מה שקרה לי יכול לקרות לכל אחד ואחת נכון? אשמח לשמוע את דעתכם ונסיונכם. שיהיה לכולנו יום שקט ושלו יום של עשייה ברוכה ובריאות ורק בשורות טובות. אוהבת את כולכם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|