30/05/2013 06:09
dany
Posts: 19819
|
מיכיק יקרה.
כל הכבוד שאת שומרת על משקל היעד. אין צורך לרדת עוד!!!!!!!!!!
שמרי עליו ואת על הסוס.
לגבי החברה מצטרפת לדעת הבנות שחברתך בשלב שזקוקה לטיפול מקצועי. חברות זה נפלא אבל ממש לא מספיק ברגע זה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2013 12:29
נחושה
Posts: 6982
|
miribelkin כתב:
מיכיק יקרה
מסביב ייהום הסער ואנחנו חותכים סלט
המסגרת שומרת על השפיות......
לכולם יש ימים כאלה...שמעונן ואפור
ואחרי זה מפיצה השמש את אורה.....מאחלת לך
שהתקופה האןרה תעבור, ותחזרי לשיגרה הברוכה.....
תמשיכי לשתף זה תמיד עוזר.אוהבת מירי
מסכימה עם כל מילה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2013 23:35
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכיק יקרה
מסביב ייהום הסער ואנחנו חותכים סלט
המסגרת שומרת על השפיות......
לכולם יש ימים כאלה...שמעונן ואפור
ואחרי זה מפיצה השמש את אורה.....מאחלת לך
שהתקופה האןרה תעבור, ותחזרי לשיגרה הברוכה.....
תמשיכי לשתף זה תמיד עוזר.אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2013 14:28
EFF
Posts: 6409
|
אף אחד לא מחוסן מנפילות- אבל לכל נופל צריך שיהיה את המזל - שיהיה גם מישהו שירים אותו..למזלנו יש לנו את מירי, בין כל הדברים הנפלאים שהיא מעניקה לנו - גם את הכוח להתרומם מנפילה..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2013 13:48
קרולין
Posts: 6651
|
אף אחד לא מחוסן מנפילות.
אבל, כנופלים צריך המון כוחות והמוןןן תמיכה מהסביבה הקרובה.
וכן, זה ממש ממש לא פשוט ולא קל....
וזה מכניס הכי הרבה ל פ ר ו פ ו ר צ י ה...
בשורות טובות ורק בריאות לכולנו. אמן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2013 06:54
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכיק יקרה
קודם כל כל הכבוד על הגעה למשקל היעד!! כיף גדול וכמו שאת אומרת עכשיו מתחילה העבודה האמיתית , לתחזק ולשמור על ההישג טוב טוב.
לגביי חברה שלך נראה לי שהיא בשלב שהיא צריכה ייעוץ מקצועי אולי פסיכולוג טוב או אפילו פסיכיאטר.
הבעיה היא במצבים כאלה של דיכאונות שאם לא מכים בברזל שהוא חם זה מדרדר במהירות עצומה.
שיהיה בהצלחה וכל הכבוד לכן החברות על השיתוף פעולה עם בעלה.
יום טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2013 06:37
נינוש
Posts: 1442
|
אפרופו נפילות , לפני חודש בידיוק אח שלי נפל וריסק את הרגל , היינו 17 יום באיכילוב , ניתוח מסובך ועכשיו בשיקום לכמה חודשים
אח שלי לא נשוי , כמעט בן 50 וחולה פוליו מגיל שנתיים , נפילה גורלית.
עם הרבה תמיכה , סבלנות ,פיזיוטרפיה ופסיכולוגיה ועבודה קשה , בעוד כמה חודשים יעמוד על הרגליים ויתחיל ללכת
היה יאוש גדול בהתחלה אל לאט לאט זה מתבהר . הוא נמצא המקום טוב כשהוא רואה מסבובו אנשים במצבוו וגרוע יותר
הכל עניין של פרופורציות , תמיכה ואופי של בן אדם.
כך שנפילה בשבילי זה לא סתם ליפול ולקום , זה עניין גדול מאוד
כל הכבוד על התמיכה אך נראה לי שצריך משהו מקצועי יותר.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2013 04:39
מיכיק
Posts: 159
|
בוקר טוב לכ ו ל ן..... כולם....
נכון לא הייתי כאן כפעילה בפורום, אך קוארת אתכם מעת לעת...
עניני משקל כמעט בסדר. אחרי שהגעתי למשקל היעד על פי מירי, לא מצליחה להמשיך לרדת. ממש בהשרדות על המשקל הקיים. לא לעלות. קיץ ארועים למחביר, המון שעות אור שבא לאכול, ונגון, לא פשוט אך יותר טוב מכל תקופה אחרת בעשר שנים אחרונות וזה המון. למרות שכן, רוצה יותר אך לא מתאמצת מספיק. משכנעת את עצמי שלתחזק את ההשג שלי זו עבודה... והמשך יבוא
רוצה לשתף אתכם בנושא הכותרת - מי מחוסן מנפילות. יש לי חברה טובה שמעדה ושברה את הקרסול. זה קורה. ואתה לא מצפה שזה יהיה תריגר להדרדרות. וג. חברתי - לא עלינו איבדה את הרצון לחיות... פשוט כך. בעלה אשפז אותה לאחר מפגשים חוזרים ונשנים אצל מומחים שונים. היום בבית במצב לא פשוט.לא אוכלת לא מתלבשת שערה נושר בקבוצות, נראת זומבי מהלך... עצוב. די מבהיל איך אתה לא מחוסן מכלום. נכון, זה נופל על אשיות מסוימת. לי כזו נפילה לא יכולה להיות כי אני חזקה מאד ובולדוזר יכול לצאת איתי למחול זוגי.... ובכל זאת ששמים בצד מגננות באות התהיות... השיחות על בן זוגה, הילדים שזקוקים לאמא נופלות על אזנים אטומות. משפט מפתח שלה הכל אבוד. אנחנו כמה חברות בתורנות שיקום קולינרי, כל יומים משהי מאתנו מכינה צהרים ובערב מזמינות אותה ואת בעלה לא. ערב שיצאו מהבית גם זה עובר בקושי, וגם שבאים, ג. חברתי מתישבת מול מסך הטלביזיה ובוהה. מבקשת להדליק המסך. אשמח לרעיונות שיכולים לעזור.
ליד מצוקות כאלה האיזון נפלא. ושם הכל במימד פשוט יותר. מה חשוב, איך קורה, מה אתה נותן מעצמך ולא מוותר לעזור. יום נפלא, בשליטה וחיוך.....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|