11/05/2013 08:38
אייריס
Posts: 3744
|
צודקת כל כך הגוף זוכר לנו הכל וטוב עשית שהתעלית בסופו של דבר ויצאת שוב
להליכה מחודשת ולא גררת את חגיגת שחרור הרסן. מזל טוב כבר לנועה 3 חודשים איך שהזמן טס. נשיקות ובהצלחה רבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/05/2013 07:57
אקורדיאון
Posts: 16381
|
ושוב אחזור ואומר מזל שאנחנו במסגרת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/05/2013 08:19
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
את מודל לחיקוי, 2 הריונות, מתמידה עם מירי גיתי איתך בתהליך אתם זוג מקסים ותמיד כיף בשניים.
מזל שיש לנו מסגרת ששומרת על השפיות שלנו
בטוחה שאת עם הפנים קדימה להמשך ה ד ר ך
שתהיה לכם שבת נהדרתתתתת
נשיבוקים
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/05/2013 23:31
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי....אין לתאר את הרגשות שאת מעוררת בכולנו,
בכתיבתך הכנה כל כך....אחרי לידה מניקה , 2 ילדים.....
את ממש מחוננת. מודל חיקוי....תמשיכי לשתף ולהתרומם....
כולנו איתך לקראת החג במאמץ ירידה אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/05/2013 17:15
dany
Posts: 19819
|
העיקר והכי חשוב שאספת את עצמך ולא נכנעת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/05/2013 10:32
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכלוש כל כך מבינה אותך...
ועכשיו... מחשבות חיוביות בטל ומבוטל למה שהיה תמשכי לדבוק במטרה ולא להתבאס .. בלי פחמימות ועם הליכות והתוצאות לא ייאחרו חבוא
סומכת עלייך)סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/05/2013 08:53
נחושה
Posts: 6982
|
יקירתי....היה ונגמר
מה שחשוב זה שאספת את עצמך והתחלת שוב.
אגב...אני מרזה גם בלי כושר פשוט בלי פחממטת מחמש השיטה המנצחת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/05/2013 08:22
נינוש
Posts: 1442
|
מיכל יקרה.
מה קרה , לא מתאים לך התבוסתנות הזאת
התעשתת מהר מאוד, הדרך ארוכה ארוכה ואין לנו ברירה אחרת
יאני רואה אנשים שהרימו ידיים , וקצת מרחמת עליהם
הירידה תבוא, הגוף שלך עדיין בבלבלה.
מאחלת לך שבוע טוב יותר.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/05/2013 08:09
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אז עליתי קילו אתמול!
אחרי שבוע של שמירה ובלי פחמימות מחמש.. עם הליכות.. עליתי קילו!
האמת? התאכזבתי, הופתעתי וקצת התבאסתי..
ואז במהלך שמנמודי קלאסי כבר נכנסתי להילוך ״תמות נפשי עם פלישתים״ ובערב אתמול כבר לא שמרתי.. ועל כמויות אתמול על תתנו לי בכלל לדבר.. עדיף שלא..
ולא עזר שגיתי הסביר לי שזה מההליכות, שהוא קשקש משהו על מאזן הנוזלים בגוף ועל מסת שריר שהולכת ונבנית אחרי חודשים שהייתי בטטה שלא זזה..
ולא עזר שאני יודעת שהשבוע היתה לנועה קפיצת גדילה (כן כן.. האפרוחית שלי כבר בת 3(!!!) חודשים) שזה אומר גידול משמעותי בכמויות החלב (והוא גם שוקל.. אוהוהוהו.. כמה הוא שוקל)..
כלום לא עזר.. הבאסה נכנסה לפעולה והרסן השתחרר..
אבל אפילו מהמקום הזה של הבאסה והאכזבה מעצמי (מקום שאני יודעת כבר שלא מומלץ למבקרים בכלל) לא יכולתי להתעלם ולהתכחש לתחושת הכבדות שליוותה אותי כשנכנסתי למיטה..
אחרי שבוע בלי פחמימות מחמש.. הפחמימות אתמול בערב הורגשו היטב!
והבוקר התעוררתי כבדה ועייפה.. וכבר סיפרתי לעצמי סיפורים על ההליכה ונדמה היה שהתרצת הנפוצה התעוררה איתי בבוקר גם אבל אלוהים יודע איך.. כשנועה סיימה לינוק.. הרמתי את עצמי מהמיטה ואמרתי לעצמי שהגוף יזכור לי את זה.. שזה לא הזמן להרים ידיים.. שאני יותר טובה מהתבוסתנות הזאת ואז ישר התלבשתי, שמתי נעליים, אוזניות ומוזיקה ויצאתי להליכה!
אז כן היה לי עייף וכבד ומתיש.. אבל בסוף בסוף.. ממש בדקות האחרונות לפני הבית כבר הרגשתי את האדרנלין נכנס לפעולה, את האנרגיות החיוביות ממלאות אותי וגאווה עצומה הרחיבה לי את החזה..
כי הגוף חייב לזכור לי ואני שניה לפני שבועות חייבת להמשיך להשתדל!
שיהיה יום נפלא ומקסים לכולם (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|