דיאטה אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין :: פורומים

כידוע, אני צועדת 5 קמ כל יום ביומו. אבל אחרי 17 ימים ללא הפוגה הרגשתי הבוקר שאני עייפה מאד ומקשיבה לגופי. לכן, הסתפקתי בשעור התעמלות והערב אפזז לי 3 שעות בדרמה שאני עושה. לא נורא אם יום אחד לא יצאתי לצעוד. בעלי אומר לי כל הכבוד על ההתמדה. 7 ימים בשבוע כל הזמן, ורק פעם ב... מוותרת לעצמי. אך בנושא האוכל יש מקום לשיפור. אני עכשיו בשעה קשה כי יש לי חברה שצריכה להגיע ואין לי במודע מה לכבד אותה מלבד קפה/תה ומים. למרות ש"חזרתי לתלם" היה לי היום מאד מאד קשה. אחרי דיקור שקיבלתי נפתח התאבון ובאמת לא יכולתי לעצור כמו שאומרים. אני מכירה את דרישת הגוף לעיתים, ויודעת שמלחמה זבמקרה כזה ה לא במקום. צריך לקחת אויר, השתדלתי להיות בערך ורק לאכול פתית ... וא. צהריים. יש לעבור את המכשול הזה, תגובה לדיקור.... ולהמשיך הלאה. נכון שאיני נשקלת כבר בבית, ואומרים לי שאני נראית טוב אבל לבטח יש לי עוד מה להחזיר כחוב מאוסטריה. איני מלקה את עצמי מכל הסיבות בעולם. אבל יודעת שהמכנסיים שקניתי השבוע בשני צבעים מדליקים יראו הרבה יותר טוב עלי אחרי ירידה של 2-3 קג. כי מה לעשות? נכון להיום אין לי שום מכנסיים מכובדים כאלה שאני יוצאת איתם אלא כאלה שיש להם רוכסן וכפתור. אלה עם גומי הלכו לצדקה. לכל מי שלא מבין??? הרי גומי נותן לך הרגשה שיש עוד מקום... ובכלל אפשר לאבד את הפרופורציה. כשיש רוכסן אין בכלל שאלות פקפוקים או תהיות לגבי המראה והמשקל... הכל נמדד בצורת הרכיסה וחס ושלום שלא יסגרו המכנסיים. אני כבר לא בליגה הזו... אחרי הצעידות הנמרצות בכל רחבי אוסטריה, אחרי שימים שלמים הייתי בדרך ויכולתי לעשות את הכל עם חיוך וכמעט בלי כאבים, הזכרתי לעצמי כמה סבלתי בעבר, כמה הייתי מקטרת שאיני יכולה ללכת יותר, שהכל כואב לי, שאין לי כוח ועוד כל מיני דברים. היעלה על הדעת שאשכח את כל השנים האלה? וכל הטיולים שיכולתי להנות מהם הרבה יותר אם הייתי קלה יותר... וזה הרי מתחיל בכסא המטוס והיכולת לנוע בו בנוחיות וגם לחגור את עצמי בלי בעיה. ושולחן האוכל הוא במרחק סביר ולא יושב לי על הבטן, את כל אלה עלי להזכיר לעצמי לעיתים קרובות כדי שאיכות החיים כיום תמשיך ותהיה כרטיס הביקור שלי... כל מה שלעיל ידי לעשות אעשה. אולי לאנשים אחרים יש ברירות ואופציות אחרות, אולי אחרים שאינם ולא היו שמנמודים לא מכירים את כל הדברים האלה אבל אני, יכולתי השבוע ללבוש שמלה ארוכה ללא גרבונים כי הרגליים לא התככחו לי וגרמו לי פצעים או אודם. כמה חשוב לזכור את כל זה... ולהזכיר לעצמי במיוחד כשאני מתבוננת באנשים שמצבם דומה למה שהיה מצבי. אני מאמינה שגם ביניכם יש כאלה שזוכרים זמנים כאלה. לא? אני לפחות כנה עם עצמי. לא מרמה יותר את עצמי....הלואי שאעבור את הערב בשלום ובלי חריגות