31/03/2013 15:58
אקורדיאון
Posts: 16381
|
המון מזל טוב והמשיכו כך ,בזוגיות מופלאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/03/2013 10:09
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל וגיתי היקרים
מזל טוב ליום הנשואין ותמשיכו לגדל יחד את הגוזלים המקסימים ומאחלת לכם רק אושר ואהבה ..המשך זוגיות נפלאה
חג שמח
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/03/2013 09:53
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל וגיתי יקרים
מזל טוב ליום נישואיכם
שתזכו יחדיו לעוד הרבה שנים טובות ומאושרות
המשך חג חרות שמח
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 22:46
קרנושה
Posts: 3420
|
כמו שכתבתי לך בפייס, את מודל בשבילי יקירה. בכל מילה, בכל פוסט ובחיי הנישואין.
מאחלת לשניכם את כל האושר שבעולם עם הזעטוטים ואוהבת ושולחת מלאן נשיקות וחיבוקים♥תהנו ותבלו, מגיע לכם!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 19:12
רבקה
Posts: 8411
|
למ יכל וגיתי
[1].gif)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 19:09
רבקה
Posts: 8411
|
מיכל וגיתי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 19:06
קסם
Posts: 140
|
מיכל יקרה......
יום נישואין שמח ושתזכו לעוד שנים רבות מאושרות ויפות.
מיכל מעוררת השראה ותמיד כייף גדול לקרוא את מה שאת כותבת .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 17:24
dany
Posts: 19819
|
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 15:14
1103
Posts: 5022
|
מיכל יקירתי
כל פעם אני נפעמת ומתרגשת לקרוא את הפוסטים המקסימים שלך שכל כך ממחישים כל חוויה מחוויות חייך.
כל פוסט הינו אוצר בלום.
אני מאחלת לך ולגיתי אישך היקר,הרבה שנים מאושרות של זוגיות נפלאה.
מזל-טוב ליום הנישואין
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 10:08
נחושה
Posts: 6982
|
וואו מיכלי מאיפה להתחיל...
התמונות בפייס מספרות את כל הסיפור!
שנה ראשונה שאפילו מצה אחת שלמה לא נאכלה על ידי בזמן הסדר!!!! אני בהלם מעצמי!!!! את עלית כתה יקירתי את מחוננת 
ובסופו של דבר.. מודה לילדים היקרים שלי שהצילו אותי מערב של כובד ומחנק בבגדים שלי, מודה להם שמילאו אותי באופן שאוכל לעולם לא יוכל... מה שנקרא אהבה
מאחלת לכם יום נישואין מאושר ושמח והעיקר באהבה ובנתינה זה לזה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/03/2013 08:07
מיכל שרון
Posts: 1318
|
פסח הוא חג מאוד מיוחד בשבילי.. הכי גדול מכל החגים שיש לנו.. חג ששזורים בו כל כך הרבה זכרונות, שנושא איתו כל אביב מטענים רבים, משקעים שצפים ועולים.. כמו בכל משפחה בישראל..
יש את הפסחים שהיו לי בילדות.. לפני שדודתי התגרשה, פסחים עם המחותנים העיראקיים.. פסחים שבהם השולחן היה עמוס לעייפה במבוגרים, ילדים וטף.. שהס"מ שהוקצבו לכל אחד לישיבה היו ספורים ומדודים.. פסחים שאנו האשכנזים לא באמת מכירים 
יש את הפסחים שאחרי הגירושים.. כשאבא שלי ניהל את הסדר.. עם הכיפה הלבנה על הראש והחזות המרשימה והקול הרועם.. פסחים של שנה כן ושנה לא.. זוכרים חגים מי לאמא ומי לאבא...
יש את הפסחים של הקיבוץ בחדר אוכל.. עם ההצגות והשירים והמקהלה.. עם ההגדה הקיבוצית הכל כך שונה.. עם אחד מי יודע שמושר בפי חדר אוכל שלם וששם לפי דעתי "אלוהינו" מפי כל כך הרבה קיבוצניקים מבושמים מצליח להישמע כמעט מלא כוונה אמיתית..
יש את 2 הפסחים שחגגנו בקיבוץ במתכונת מצומצמת עם הגדה שהכנתי אני במו ידיי.. מהכריכה ועד התוכן והטקסטים.. 6 עותקים בדיוק לכל סדר...
יש את הפסח הראשון אחרי שאבא שלי נפטר.. כשהסדר עצמו הרגיש מיותם גם כן.. ואז התחלנו לקרוא במעגל סביב השולחן המצומצם..
יש את הפסח הראשון שגיתי חגג עם המשפחה שלי.. פסח אחר מכל מה שהוא הכיר.. פסח ארוך שבו קוראים את כל ההגדה ושרים ברוב התכוונות את כל השירים (אבל רק אחרי שהבטן מלאה )
יש את הפסח הראשון שאני חגגתי עם המשפחה של גיתי.. פסח שונה ממה שאני הכרתי.. קצר, תכליתי ותמציתי.. כזה שתמיד מעדיף לעצור בשולחן עורך והשירים בו מקבלים קיצור משמעותי בפזמונים החוזרים..
ואז התחתנתי.. ולפני 2 פסחים בדיוק.. זה היה הפסח הראשון שחגגתי כאמא.. תומריקו שלי היה רק בן 3 שבועות..
ובאותו הפסח אני זוכרת שהרגשתי שהחג הזה נטען בעוד משמעויות.. שאני כבר אמא וזה הזמן לחשוב על הזכרונות שאני אצור לילדים שלי, המסורות שאני אנחיל להם, והיגדת לבנך.. לא משהו שיש לזלזל בו בכלל..
ויש את הפסח של לפני שנה.. כשתומר כבר חגג כמעט שנה.. וישב איתנו לשולחן בחולצה לבנה קטנה ומכופתרת ונשפך קצת אחרי שטעם לראשונה כבד קצוץ..
ויש את הפסח הזה.. נועה בת 6 שבועות.. עוד שבועיים תומר בן שנתיים.. ותומר כבר ישב לידי עד אמצע ההגדה.. ורק ביקש עוד "טעים" (הכוונה היתה לתירוש שנמזג גם לו בכוס הראשונה) וחיפש גמלים וחיות אחרות בהגדה המצויירת שחולקה לו.. פסח שבו לראשונה במשפחה של גיתי קראו עד לסוף ההגדה והרגשתי כאילו זו היתה מתנת החג הפרטית שלי מהמשפחה היקרה הזאת שקיבלה אותי אליה בחיבוק גדול ונתנה לי שייכות שלא היתה לי..
ובכל הפסחים האלה.. כל השנים.. אני זוכרת לא את האוכל.. כמו את ההרגשה שבאה אחריו.. תמיד מפוצצת (כי העיניים רוצות יותר ממה שהקיבה יכולה להכיל), תמיד מייחלת לגומי במכנס, תמיד מרגישה פספוס גדול על משהו שנגמר ולא יהיה לשאריות של מחר..
ורק השנה.. פעם ראשונה שהפסח נגמר לי אחרת.. 2 ילדים בגילאי חודש וחצי ושנתיים יעשו את זה..
אם זה כשבאמצע קריאת ההגדה הייתי צריכה לקום להניק את נועה וככה נמנעו ממני עוד 2 כוסות יין ונשנושי מצות (כי איך אפשר לקרוא הגדה בלי פירורי מצה?!)
אם זה כשתומר נזכר שהוא מוכן לשבת לאכול ולהפסיק לשחק עם המכוניות באמצע המרק שלי ופתאום מ-3 קניידלעך שהגיעו לי לקערה הצלחתי לאכול אחד בקושי..
אם זה בזמן המנות העיקריות כשהריפלוקס של נועה התחיל לעבוד ודרש נענועי ידיים ואיכשהו התאווה של גיתי לפילה היתה גדולה משלי לשאר הדברים (וזה בעיקר כי כל הזמן אמרתי.. מחר יש שוב.. אין לחץ.. הכל יישאר לך גם למחר..) וככה יצא שהסתפקתי בחתיכת דג ושעועית ירוקה כי זה כל מה שהספקתי להעמיס לצלחת עד שנועה הגיע לידיים שלי..
אם זה בין העיקרית לקינוח כשעמדתי במטבח והכנסתי מדיח ושטפתי כלים ועזרתי לפנות בקלילות רבה... כי זה המעט שאת יכולה לעשות אחרי הארוחה המושקעת שחמותך הכינה וטרחה עליה..
ועל הקינוח לא ויתרתי - מוס 3 שכבות מדהים! היה שכר הולם לעמלי והשתדלותי..
וגם אחריו קמתי ועזרתי לחסל.. ואחרי מנה אחת ממנו גיתי מהר הכין לי כוס תה צמחים גדולה ועוד כוס מים לרווייה ותם לו סדר פסח וחסל!
שנה ראשונה שאפילו מצה אחת שלמה לא נאכלה על ידי בזמן הסדר!!!! אני בהלם מעצמי!!!!
ובסופו של דבר.. מודה לילדים היקרים שלי שהצילו אותי מערב של כובד ומחנק בבגדים שלי, מודה להם שמילאו אותי באופן שאוכל לעולם לא יוכל...
מקווה שגם לכם היה חג שמח..
נ.ב. - היום גם גיתי ואני חוגגים יום נישואין, כבר 4 שנים שאנחנו נשואים וזה עוד אושר גדול שממלא אותי הבוקר..
ועם כל כך הרבה אושר מסביב.. כל הטרדות הקטנות של יומיום, החיכוכים והריבים על שום וכלום.. הם מקבלים את הפרופורציה המתאימה..
תודה לאל שיש לי בעל כזה וילדים כאלו ויש לי משפחה כזאת לחגוג איתה את החג הזה!
זה לא מובן מאליו וזה המון!!!!
edited by מיכל שרון on 3/26/2013
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|