17/03/2013 23:34
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אהלן. זוכרים שסיפרתי לכם על גברת קשישה הקרובה מאוד לגיל מאה, שפגשה אותי לראשונה לפני מה חדשים? והגישה לי עוגויות כל מיני כאלו, ואני בקסמים שלא אפרט מהן וגם אז לא פרטתי, דאגתי שהיא תהיה מאושרת והצלחת התרוקנה אך לא לבטני? זוכרים?
ובכן היום ישבתי איתה עם הגברת הנהדרת הזו, אשת ברזל שניצלה בדרכים מטורפות והזויות מהשמדה ויותר מפעם , פעמיים ושלש..., ששרדה כנגד כל הסיכויים והאריכה ימים אף יותר ממציליה אותם הוקירה כחסידי אומות עולם..
והיום, שימו לב. ניכנסתי לביתה והיא ישר אמרה לי: יונגער מאן, תקשיב טוב. אני רוצה לראות שאתה אוכל ייפה היום.. הכנתי לך עוגיות כמו שאהבת אז, וגם הכנתי לך עוגיות משוקולד שוייצרי..ואל תתוכח איתי , יונגער מאן, לא מתווכחים עם ליידי בת מאה...
אוי אברוך.. הגעתי אליה אחרי בראנץ בארוע מכובד מאוד ונוצץ למדי, ארוע שבו נראתה מדינת ישראל יפה ותר מכל מדינות העולם גם יחד, ותאמינו לי: יש לנו ויש בנו יופי דרמטי!! ובבראנץ הזה היה אוכל כיד המלכה וכרגל המלך.. .. ואני הגעתי לבראנץ ישר מטיסה שיצאה בחמש וחצי בבוקר מתל אביב.. והייתי רעב.. כמה שהייתי רעב.. אבל לא התחזרתי. הלכתי על חוק הצלחת המדודה: כלומר זכרתי שמתישהו מירי אמרה באחת ההרצאות ששמעתי שמותר לקחת במידה ולסדר צלחת יפה ואסטטית אבל שתהיה ממש שווה, לא סתם להעמיס זבלה מטוגנת אלא לארגן צלחת סופר יפה , סופר מדודה וסופר אנינת טעם. וכך עשיתי..
והגעתי אל הגברת הקשישה ידידתי הטובה.. והפעם, חברה, הקסמים לא עבדו, אולי חשדה בי, הפעם היא עמדה על כך שאנגוס מול פניה המחייכים באושר עילאי, והפעם היא רצתה לראות שאני אוכל עד הפירור האחרון.
יש מצבים של אין ברירה. להגיד לה היום שאני לא אוכל זה היה פשוט מעליב.. והפעם הארי פוטר שעובד אצלי במישרה מלאה ועובד ניפלא לא עבד. ( טוב בואו ואגלה לכם עוד סוד מקצועי קטן מחיי: אני נימצא הרבה בקוקטיילים כאלה שכל הזמן דוחפים לי גביעי שתיה חריפה, יין וכו.. ואני בכלל מתעב אלכוהול. חנון אמיתי. כאילו, אם צריך אני שותה, אבל לא אוהב, אבל יש את הפוזה הזו של לעשות " מינגלינג" עם גביע ביד ולגימות קטנות, זה חלק מהטקס.. באמת.. אז הנה אני מגלה רק לכם פורום יקר סוד מקצועי שלי: יש הרבה מאוד עציצים ברחבי עולם ובעיקר במדינות אירופה, שגדלו באופן מוזר ביותר, עם מוטציות מיוחדות, כתוצאה מהרבה מאוד אלכוהול שתוך כדי הליכה באולמות האבירים האלה עמוסי הפרסקות האלו , הגרתי אל אדמתם .. ומתברר שעציצים אירופאיים ובכלל גם אמריקאים ממדש מתים על יין טוב. וכולם יוצאים מאושרים: העציץ השיכור שמח בחלקו, המארחים נהנים שאני גומר כוסות כמו אחרון יושבי הבארים של תל אביב, האורחים האחרים נהנים איתי לאללה ומרימים עוד ועוד כוסות לחיים.. לונג ליב זה סטייט אופ יזראל...ו'ין ן'ין סיטיואיישן..
אבל, זהו שהיום, חלק ממאגר הקסמים לא עבד. הגברת לא משה ממני ומעוגיותי . אז אכלתי כמה. אמרתי לעצמי: לתפארת מדינת ישראל והעם היהודי. וזו מיצווה ויאללה למיצוות אין קלוריות.
אבל בשלב מסויים , ממש מהר, אמרתי לידידתי: המון תודה, אבל זהו, אני צריך לשמור על הגוף שלי
אוי שטויות, תאכל , תאכל, הנה עוד עוגיה, תאכל, אתה יכול לאכול.
אבל יש לי סיבה מיוחדת מדוע אני חייב לשמור ...אמרתי
והיא ענתה: נו, מה כל כך מיוחד? מה הסיבה? אתה רוצה להיות דוגמן?
לקחתי נשימה. היה ברור לי שצריך לשים סוף למיצעד העוגיות, קטנטנות שכאלו אך מאוד נעימות וטעימות לחיך ויכולות להיעלם בכמויות.. וזהו זה, אני חייב במקסימום עדינות , אבל חייב ,לייידע את חברתי שאני לא אוכל יותר .
ומה עושים? וקסמי פגו ופרחו להם? ואילו מילים אמצא?
חייכתי לידידתי ואמרתי: אני רוצה לזכות לחיות כמוך עוד הרבה שנים ארוכות וטובות, לקבל אורחים כל כך יפה כמוך גם כשאהיה בן מאה, ואני רוצה לזכות לראות את מדינת ישראל שאנחנו כל כך אוהבים חיה בשלום עם כל שכניה , משגשגת ומנצנצת כיהלום לכל אומות העולם ואני כל כך רוצה לראות את ילדי, נכדי, ניני , את הבנים והבנות שלנו לא נילחמים, ואני חייב לדאוג שלא לאכול יותר מידי מתוק למרות שזה כל כך טעים , אם לא אשמור על הבריאות שלי איך אזכה?
הופה.. זה עבד.. הגברת הנהדרת חייכה ואמרה: אתם הישראלים, יש לכם ראש מיוחד במינו... זן חדש של יהודים אתם... אתה יודע מה, אתתה צודק, אז אני אורזת לך לדרך.... תאכל ברכבת...
אשת חייל מי ימצא?
חברה- אני מבקש לאחל לכולכם שבוע טוב ונעים. קורא כל מילה של כולכם גם אם לא מספיק להגיב.. ובואו ניזכור: אנחו יוצאים מעבדות השומן המיותר והמכביד לחירות הקלילות. שיהיה אחלה שבוע לכולם. להתראות.. חייב המשיך לטפס...
|