14/03/2013 13:26
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
נאמר הכל המון בהצלחה לבנך ובטוחה שאת כאן איתנו תדעי לשמור על עצמך בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/03/2013 05:05
אקורדיאון
Posts: 16381
|
חיוך יקירה,גישתך בריאה ונכונה ולמרות הקושי אין לי ספק שתלמדי להפיק את הטוב מהשינוי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2013 22:48
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
חיוך מהלב יקרה
כל הכבוד לך על התובנות הנפלאות, החוזק והאמון....
גאה בך מאד מאחלת לבנך היקר בהצלחה, בדרכו החדשה
ואת כפי שאמרת, תהיי על הקו.
חתיכה בריאה וקלילה מאחלת לך בריאות נחת והצלחה אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2013 22:48
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
חיוך מהלב יקרה
כל הכבוד לך על התובנות הנפלאות, החוזק והאמון....
גאה בך מאד מאחלת לבנך היקר בהצלחה, בדרכו החדשה
ואת כפי שאמרת, תהיי על הקו.
חתיכה בריאה וקלילה מאחלת לך בריאות נחת והצלחה אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2013 15:14
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
כל חברי מהפורום היקרים כל כך, חלקכם חווים או חוויתם את העניין הזה של מרחק פיסי מהילדים/נכדים .... כמובן שאני אמשיך לעשות לביתי ולשמור על השגי וגם להגיע ליעד שלי שהוא לא רחוק אלא רק 4 ק"ג אבל העיקר הוא לשמור על ההשגים נכון? זו עבודה כמו כל עבודה אחרת. נכון הסקייפ הוא דבר נפלא שתורם הרבה אבל כמו שאמרתם אינו תחליף לחיבוק. בכל אופן אנו נרבה לנסוע בע"ה ולהיות שם בשבילם ואיתם.לך דני, את באמת גיבורה כבר בגיל 18 נפרדת מביתך???? גבורה אמיתית. נכון, החיים יש להם זרימה מופלאה ולעיתים שונה ממה שאנו חשבנו או תכננו. אבל השורה התחתונה היא "אם הם מאושרים אז גם אני"... על כל הקושי. עכשיו כשאני חושבת על כך גם הורי (הייתי בת יחידה מרופדת מאד והורים מגוננים) נתנו לי הזדמנות נפלאה ללמוד באנגליה שנה אחת. בשנת 70 זה לא היה מקובל כלל, אז בהחלט עשו צעד נכון ונבון. מעבר ללימודים גם התבגרתי בדרך מסויימת מאד, אחרי השרות הצבאי זה היה... הייתי בת 20 אז היה צבא לבנות רק 20 חודש ואני שרתתי 18 בלבד. אך זו הסטוריה ובאמת לא היה להם קל אבל היו לכך המון השלכות חיוביות .... וחזרתי אחרי שנה. נכון, אני כבר "מכינה" את עצמי מכל מיני בחינות והעיקר שאוכל שוב להופיע על הבמות כי זה מחיה את נפשי וגם עושה לאנשים מאד מאד טוב מנסיוני... הלואי שזה יצליח ממש בקרוב. נחזור למציאות. רק להיום, אני מתחייבת להשאר במסגרת ולאכול את שהתכוננתי לאכול ולא מעבר לכך שום דבר. זה מספיק להיום באהבה לכולכם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2013 09:37
נחושה
Posts: 6982
|
חנה לה, איזה פוסט מרגש,
החיים לא פשוטים, לא לילדים שרוצים להצליח ולא להורים או הסבים והסבתות שנשארים מאחור.
היום יותר קל עם הסקייפ והטיסות וזה שהעולם נהיה כפר קטן והטיסות לכל כך נגישות...זה לא מחליף חיבוק...זה כן מוגבל לפחות כרגע לשנתיים.
מיצאי נחמה בכך שהם יהיו מאושרים והפיצי את אהבתך וגעגועייך בכל ערוץ אפשרי....
כפי שכתבו לך מסביב יהום הסער ואת תאכלי סלט וסלמון וכל מה שישמור עלייך בבריאות ובאיכות חיים טובה כדי שתהיה להם המשענת מרחוק
כי אין בעולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
כמו אהבה של אמא♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2013 05:02
dany
Posts: 19819
|
חנה יקרה לא נותר לי אלא לברך את בנך ומשפחתו בהצלחה.
ולך את כל ההבנה שבעולם כאמא לבת שעזבה בגיל 18 את הבית בכיוון מערב............ ועדיין לא שבה.
אז נפגשים פעם או לפעמים פעמיים בשנה, והיום שהנכדים גדלו וגם הם כבר עזבו את הבית , לא ראינו אותם כבר כמה שנים.
ככה הם החיים לוקחים אותנו למקומות שלא חלמנו ולא צפינו. צריך לקבל את הטוב עם הפחות טוב ולהאמין שלהם טוב בדרך בה בחרו ובזאת להסתפק.
נשיקות ויום נפלא.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/03/2013 15:59
קרולין
Posts: 6651
|
חנה יקרה
מסביב יהום הסער ואני חותככת סלט!
מוכר לך?!
ככה זה החיים מזמנים לנו מהכלללללללל
בטוחה שלמרות הקושי תלמדי לראות גם האור והחיובי שיש בזה ויש...
שמגי על עצמך ותמשיכי בתהליך הוא שווה הכל
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/03/2013 15:42
רבקה
Posts: 8411
|
חנה'לה ,אהבתי את גישתך לענין נסיעת בנך לתקופה לא מבוטלת
היום בעידן שלנו אני מבינה שאפשר לראות אותם הרבה בסקייפ
נכון זה לא אותו דבר אך יותר טוב מכלום.
את חשוב שתשמרי על עצמך כדי לבקרם במיטבך
וכל פעם יראו אמא חתיכה יותר ורזה יותר
כשלילדינו טוב - טוב גם לנו
קבלי חיבוק לתמיכה והעיקר שהשליטה באוכל תהיה מנת חלקך להצלחה רבה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/03/2013 15:34
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
חברים יקרים, העידוד שלכם הוא באמת מעודד במיוחד ומרגיש לי כמו ליטוף רציני. 24 חודשים עוברים די מהר, והידיעה הזו היא בהחלט חזקה מאד. טפסני היקר, כמובן כשטוב לילדינו טוב גם לנו. האמת, אני שמחה עבורם כי הם רצו בכך ובני בהחלט הרויח את העניין בכבוד, עבודה קשה והרבה התמדה כוח רצון וכשרון. מגיע לו. הרי כשילדים קטנים יותר קל להם בהחלט. ובכן אני כבר מתכוננת נפשית למרות שיש עוד כמה חודשים. הערב אנו חוגגים יחדיו יום הולדת לבעלי היקר, ובעוד 10 ימים יום הולדת לבני הצעיר שעוזר להם כל כך הרבה ובסבלנות אין קץ. זה לא ברור מאליו לגבי בחור רווק בן 27, שאוהב את הקטנים והם פשוט מטורפים עליו כשרק רואים אותו באופק. ולחשוב שכשהוא חזר מד. אמריקה אחרי 7 חודשים שם, הבנות התחבאו ולא רצו אפילו לגשת אליו... כמה אהבה הוא מעניק לקטנים וסבלנות והם גומלים לו באהבת אין קץ. כשינשא יום אחר בע"ה לבטח אשתו תוכל להנות מהנסיון הרב שהוא צובר עם קטנטנים וכל הדינמיקה מסביב. יהיה לו קל כאבא....ואשתו היא באמת תרוויח המון....
בינתיים התחלתי השבוע עם רגל ימין כמו שאומרים וגם בערב אטעם רק פירור או שניים מהעוגה שקניתי לכבוד הארוע. אני יודעת היכן לקנות... אבל גם יודעת שיש לי חוב להחזיר במשקלי ואני לא אוותר לעצמי. למרות עייפותי ורק חזרתי עכשיו הייתי משעה 8 בבוקר מחוץ לבית ריצות לימודים ועוד, אני הולכת לצעוד כי זו הדרך שלי - ההתמדה היא כוח מרפא, התמדה ועיקביות הם שני עמודי התווך שלי. מאחלת לכולם שבוע נפלא ומאושר, שבוע של בריאות ועשייה פוריה כל אחד במה שהוא או היא עוסקים. העיקר עם חיוך גדול על הפנים.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/03/2013 23:06
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי חיוך. הפוסט הזה שלך זרק אותי בוו׳אוו רציני למאגר זכרונות צרובים. פעמיים עזבנו את ההורים, המשפחה המורחבת ,החברים ואת ישראל, ויצאנו לשליחויות, לשנים , אל מעבר לים . זה לא היה קל כלל. בפעם השניה כשעזבנו היתה לי תחושה כבדה מאוד , אבי ז״ל כבר לא היה במיטבו. אני זוכר את הפרידה ההיא ואיך חיבק את שני בני בני השבע והארבע... והוא חיבק אותי ונישק ו ואמר לי: כשאני יודע שטוב לך ולמשפחתך- טוב גם לי. ואכן כך היה. חזרנו כעבור ארבעה שנים. שלש שנים אחרי חזרתנו ניפטר אבי היקר. בספר הזכרון שהפקתי לזכרו ויחולק השבוע באזכרתו, יש כמה וכמה תמונות מביקורם של אימי ואבי אצלנו בלונדון.. כעת, כשאותם בנים כבר בני 18 וחצי ו15 וחצי ואני מתחיל להרגיש שהם הולכים ופורשים כנפיים בלעדי- ובפרט בני החייל, אני מבין הייטב את דבריו של אבי אלי: גם אם אני לא רואה אותם ברגעי היום יום , כשאני יודע שטוב להם- טוב גם לי. מאחל לבנך ומשפחתו שיהיה להם טוב, ובשמחתו תשמחי גם את. להתראות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/03/2013 21:06
דרך המלך
Posts: 5707
|
כמו שאמרת בדיוק אם טוב לבנך יהיה טוב גם לך.. ילדיי עדין קטנים כך שאני לא ממש יודעת מה להגיד אך כמו שנילוש רשמה מתרגלים... ואת לא תברחי לאוכל.. כי שתסעי לבקר הנכדים ירצו סבתא חתיכה)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/03/2013 21:00
1103
Posts: 5022
|
חנה יקרה
אני מבינה אותך היטב בני בכורי ומשפחתו גרים בקנדה מזה שש שנים.אני מאחלת לבנך הצלחה רבה
בתפקידו בקליפורניה ביחוד אם זה יקדמו לשותף במשרד.
שבוע טוב
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/03/2013 20:44
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
זהו יקירי, בני וכל משפחתו נוסעים לשנתיים הם יעברו לצפון קליפורניה. אני מכינה את עצמי נפשית - אני יודעת שיהיה לי מאד קשה כשיסעו בקיץ המתקרב במהירות אבל מה לעשות. זו התקדמות גדולה והזדמנות עבור בני בעבודה שלו כשיחזור יהיה בע"ה שותף במשרד בו הוא עובד - אחריות עצומה לרו"ח. כשחיבקתי הערב את נכדותי ואחיהן הצעיר צעד לעברי 6 צעדים לבדו, בלי עזרה (הוא בן שנה) חיבקתי את שתיהן ואותו וכבר הרגשתי את הצביטה בלב. קוראים לזה :- אז אין לי ברירה, רק אסע הרבה יותר לשם, ולא ליעדים אחרים, (לא נורא) אני מכירה היטב את קליפורניה ונוכל גם לטייל למקומות אחרים שעדיין לא ראינו למרות שאת צפון מערב ארה"ב באמת חרשתי כבר אבל טוב להזכר וגם אפשר לנסוע למקומות אחרים ונוספים.... מה לעשות? עלי להתרגל למחשבה שלא אוכל לראות אותם במרחק נסיעה של 17 דקות. זה אכן לא פשוט אבל הרי אני שמחה כשלבני טוב ואני יודעת שיהיה להם טוב אחרי שיתרגלו לכל הדברים שם.... זהו אני מפנימה. בטח אין זו סיבה לאכול. ההפך !!! עלי להיות במיטבי כדי שאוכל לנסוע בשלום להרגיש בריאה, עלי לשמור על השגי ואף יותר, כדי שכל טיסה תהיה לי קלה יותר מכל הבחינות, ולאט לאט אתרגל למצב כי הזמן הרי עובר כל כך מהר. לשמחתי אני כל כך עסוקה בהמון דברים ועשייה ברוכה כולל ההופעות שלי וההכנות לקראתן שלא יהיה לי זמן לשבת ולמרר בבכי שהם רחוקים ממני והחיבוק שלי לא יוכל להיות על תקן של כמה פעמים בשבוע. אבל האהבה שלי אליהם תמשיך כתמיד וגם במרחק ודרך הסקייפ אעביר את אהבתי הרבה וזה עובר גם דרך מסך אין לי ספק כי מה שזורעים בסוף קוצרים ואהבה גדולה כמו שלי אליהם זרעתי מהיום הראשון של חייהם... ושנתיים עוברות מהר מאד לדעתי ורק שנהיה בריאים....
RELOCATION
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|