06/03/2013 18:20
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
הייתי מרחיבה אבל... בכל אופן מזל טוב להולדת הבת תגדלו אותם בנחת וכייף... וכול הכבוד על הירידה ובטוחה שעם מירי ועם נכונות מצידך גם עם יש עליות וירידות השמיים הם הגבול הרי הוכחת זו כשעלית כה מעט בהריון בהצלחה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/03/2013 07:26
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכלי נועה מתוקה אמיתית שיהיה לך ולגיתי המון נחת ושלווה ותגדלו אותה בטהבה סובלנות וסבלנות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/03/2013 07:02
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי נועה מהממת!!
ממש תומר בקטן.
מצטרפת להתחייבות שלך להיכנס לפורום לשתף ולהשתתף.
בטוחה שזה חלק גדול מהירידות.
שבוע טוב נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/03/2013 23:18
קרנושה
Posts: 3420
|
מיכליק,
קיבלת מתנה נפלאה מהחיים! ואת אוטוטו כבר על המסלול ואני מאמינה בך, יפה שכמוך♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/03/2013 14:00
tutit
Posts: 2431
|
מיכלי יקרה!
קודם כל שוב מזל טוב....באמת שם מקסים
זה כל כך מוכר ומובן שאין לך את הכוחות של לפני הלידה.....וזה יגיע בקרוב סומכת עלייך
אל תלחצי כל יום ביומו ככל שהיא תגדל יהיה לך יותר זמן לעצמך ואני בטוחה שתגיעי למה שאת מכוונת
בהצלחה והמשך שבוע ♥באהבה גם ממני...................
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/03/2013 09:28
יולי
Posts: 754
|
היי מיכל,
מזל טוב להולדת הבת. כל הכבוד על התובנות והמוטיבציה. 8 קילו שיורדים ככה זה לא מובן מאליו וזה רק אומר שמאוד שמרת בהריון ושאת כר לא אוכלת רגשית יותר...אז היה לילה אחד בהנקה...הבנת שבסוף זה מצמיא...אם כך, יש לך תובנות מדהימות ואת מאוד מחוברת לעצמך וזה נהדר, לכן, אני בטוחה שיהיה לך דיי קל לרזות את השאר כי את מבינה והפנמת שזה תהליך. בנוסף, כל הכבוד שאת מגיעה ישר אחרי הלידה לחוגים שבוע ושבועיים ולא נשארת בבית לנוח..כל זה לא מובן מאליו ועל כך מגיע לך שאפו רציני...תמשיכי ככה במוטיבציות והעיקר- תהני מהקטנטנים.
יום מקסים,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/03/2013 08:19
אייריס
Posts: 3744
|
היי מיכלוש אהובה ברוכה השבה והמון המון מזל טוב שוב. אחלה שם בחרתם לקטנה ולמרות הקשיים בדרך יש הרבה רגעי נחת חיוכים והמון אהבה שבטוח אתם מקבלים מכל הסביבה ואל דאגה זה הולך ונהייה יותר קל עם הזמן מה שחשוב שתהייה סבלנות ובמיוחד לתומריקו שהוא בעצמו קטנטן ומהיכרותי איתך ולפי הפוסטים המדהימים יש לך בשפע. אז המון הצלחה בהמשך ולאט לאט תחזרו לשגרה והעיקר שמייח אצלכם בבית ומלא אור. נשיקות
לגבי האוכל אני כל כך סומכת עלייך כי הוכחת במשך ההריון שהכל אפשרי. אז מאחלת לך את כל הטוב בעולם. יום נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/03/2013 07:49
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקרה,
קראתי במלוא הסבלנות והקשב והנה אני מסכמת..
למה שאת חווה קוראים הסתגלות למצב חדש, זה הכול!!!
לסטטוס החדש של אמא לשניים, לגוף מפוצץ ההורמונים שחווה טראומה או שתיים
לכביסה בלתי פוסקת, שעות האכלה השכבה והנקה לא מתואמות, ילד של גן ותינוקת דנדשה, ובעל וסידורים ואירועי בלת"מ בלי סוף.
כפי שכתבו לך זה מבורך וכל הסערה היא בסה"כ חולפת ואין כמוך להיות על המשמר ואת עושה חייל ואמא מצויינת.
קחי לך זמן לנשימה, בלי רשימות ותכנונים בינתיים
את עושה אחלה עבודה וחזרתך לפורום מבורכת כפליים
חיבוק גדול של הערכה, מאמא לשלושה וכלבונת חמודה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/03/2013 05:06
אקורדיאון
Posts: 16381
|
שוב המון מזל טוב ,בריאות והחיים יפים.יישר כח על הירידה המהירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 18:37
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
מיכל מזל טוב גדול ומחבק. 2 על שני ילדים זה מצב די אידאלי אם כי נראה קשה לעיתים בהתחלה. כשמתרגלים והראש נפתח לעובדות ולתינוקת המתוקה שנוספה לכם, הכל נראה יותר קליל ומרנין נפש. אין כמו הרגשה שאחרי ההריון המשקל ירד ואת יכולה להתחיל להכנס לבגדים שהתגעגת אליהם. מאחלת לך רק אושר בריאות והנאה מהמהפך המשפחתי שהוא מבורך בכל קנה מידה.
העיקר שחזרת לפרופוציות ולאכילה נורמלית. את ברת מזל שאת במסגרת הנפלאה שלנו כאישה צעירה. זכית בגדול. הלואי שהייתי במסגרת כזו כבר מזמן. ואת תנחילי לדור החדש בביתך את אורח החיים הבריא מודעות וכל שאר הדברים הטובים. שיהיה לך רק הרבה הרב ה טוב בכל יום בשבוע החדש
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 17:12
dany
Posts: 19819
|
מיכל מתוקה
אכן אתם שניים על שתיים. איזון כוחות מושלם.
והחיים עם הדינמיקה שלהם מביאים כל דבר לפתרונו הטוב והנכון.
חזרת אלינו ואני שמחה.
ובהצלחה עם הילדים, הזוגיות, האוכל והחיים בכלל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 17:12
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכל יקרה ומחוננת שלנו
הפורום היקר שלנו כבר חיכה לפוסט הזה....
אחרי שליווינו אותך כל הלידה, הסיפורים היו חסרים.
העיקר שעכשיו הכל בסדר ונכנסים לשיגרה נעימה.....
תהני מהילדים, לכל גיל יש את ההנאה שלו....
נתראה השבוע במעמד השקילה אוהבת אותך וגאה בך מאד מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 14:33
רבקה
Posts: 8411
|
תמונה אמיתית נראית בפוסט שכתבת
וכל מה שמתרחש בבית המשפחה המורחבת משפחת שרון
אין כמוך יפתי על כל ההתנהלות בתקופת ההריון שבזכות זאת את עכשיו ללא תוספות מיותרות
מיכלי אני מאמינה שאת עכשיו רוצה מאוד להיות אמא לתומריקו ולנועה חתיכה רזה ובריאה.
ושוב מזל טוב ענק לכם הורים יקרים ולאח תומריקו המקסים
ואת נשארת איתנו לא הולכת לשום מקום עם הצלחה גדולה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 13:20
מטפס הרים
Posts: 1533
|
טוב לקרוא אותך , מיכל, בשורות ובין השורות, ולשמוע שבסך הכל הכל טוב והקשיים והאתגרים שמקיפים אותך, הם מהסוג המבורך. הם מורכבים אך בשורתם מבורכת. להתראות ורק בטוב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 11:07
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקירתי
מזל טוב ענק להולדת נועה שם מקסיםםם, אחות לתומר
כיף שאת שוב איתנו, לקרוא אותך זה עונג גדול, הכתיבה שלך מרגשת, הכנית הפתיחות השיתוף אין כמוך
מאחלת לכם את הטוב ביותר
תירוו נחת מילדוד׳ס ןבהצלחה רבההה ב ת ה ל י ך...
זה שעלית 8 בהריון והם כבר נשרו... זה אליפות! מעריצה אותך!
נשיבוקים והמשך שבת נפלאה
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/03/2013 09:39
מיכל שרון
Posts: 1318
|
בוקר טוב פורום יקר.. 3 שבועות עברו מאז שנועה נולדה לנו.. 3 שבועות מאז שעולמי עבר טלטלה רצינית.. 3 שבועות שהיה בהם כל כך הרבה שאני עדיין לא מצליחה להכיל, לעכל ולהתגבר עליהם..
וזאת הסיבה שלא הייתי כאן..
כבר 3 שבועות שאני נכנסת כל פעם לפורום, קוראת קצת.. מתה להגיב.. רוצה לכתוב בעצמי אבל אני עצורה לגמרי.. פתאום ידי כבדה על המקלדת.. משהו קרה לי, משהו עדיין קורה.. בהתהוות וזה כנראה משפיע על היכולת שלי להתבטא בחופשיות וקלילות כבעבר..
בכל אופן היום החלטתי לשים לזה סוף.. החלטתי שהגיע הזמן להשיב לכם קצת מהאהבה והפרגון שהרעפתם עלי גם כאן בפורום וגם בחוגי הבוקר המקסימים בשבועיים האחרונים והגיע הזמן שאני אעלה שוב על הסוס המטאפורי שלי כאן בפורום..
אז קודם כל עדכונים לכל מי שתהה מה נשתנה -
אז לפני 3 שבועות נועה היקרה שלנו נולדה במשקל 3.320 ק"ג, לידה טבעית ומהירה (שעתיים והילדה היתה בחוץ!), חזרנו הביתה לתומריקו שקיבל אותה בזרועות פתוחות, המון אהבה ודאגה ורגישות שזה לא להאמין שגם הוא בעצמו עדיין תינוק במובנים מסויימים.
שבוע אחרי הלידה התאשפזתי ליומיים בבי"ח עקב דימום שקצת יצא משליטה וזה בהחלט טלטל את הספינה שלנו עוד קצת ובין לבין תומריקו לא מפסיק להיות חולה.. אז השגרה מסרבת לשכון שוב בביתנו.. וכל השבועות האחרונים הם בהחלט בסימן סקנדל או פסטיבל והעיקר - אין רגע דל!
ובגזרת הדיאטה - רק חדשות טובות.. שבועיים אחרי הלידה כבר ירדתי את כל ה - 8 ק"ג שעלו במהלך ההריון, קידומת הוחלפה (תודה לאל!!! כמה כבר שנאתי את הקידומת הקודמת) ואני עכשיו מסמנת את היעד הבא - עשירייה לשנה הבאה (ואמן שייקח לי מהר יותר מזה.. אבל אין לחץ..).
אז בתוך כל הטירוף הזה אני מתקשה לעכל עדיין את הסטטוס החדש שלי (נשואה+2), לא מצליחה להשתלט לגמרי על מה שהולך פה בבית.. 2 ילדים על 2 הורים וזה נראה כאילו אף פעם אין לנו מספיק ידיים..
לא יודעת איך לא גילו לי שילד שני זה בכלל לא קל יותר מהראשון.. אלא להיפך! קשה כפליים!!!
בקיצור - אני באמת מתקשה לחזור לאיזון.. למצוא שוב את המקום שלי בתוך כל השינויים האלה.. להשתלט על ההגה ולייצב את הספינה שהיא המשפחה שלנו בתוך ים הסערות שפוקד אותנו..
וכמובן שבתוך כל הטירוף הזה.. כל הזמן תמיד נוכח ומלווה אותי - האוכל!
כל השבועות האלה הצלחת שלי היתה הברומטר למצבי הנפשי והפיזי... אכילה רגשית כבר נמאסה עליך מירי, אני יודעת, אבל זאת האמת..
בשבועות האחרונים האוכל היה שם רוב הזמן כשמטרה אחת לנגד עיניו (כן כן.. שוב אני מאנישה אותו כמו שאת כבר לא יכולה לסבול.. מצטערת): לנחם, להרגיע, לפייס, להקל, לטשטש...
אם זה היה מייד אחרי הלידה ביומיים שהייתי במחלקת יולדות בביות מלא (למי שלא יודע זה אומר שהתינוק עם האמא 24/7 ולא נשלח לתינוקייה) והעברתי 2 לילות לבנים בהנקה בלתי פוסקת ונשנשתי כל הלילה כדי להישאר ערה (ובאמת שאז לראשונה הבנתי את הקושי שאנשים שעובדים בלילה מתמודדים איתו והודיתי לאל שאני לא במקומם).
אם זה היה כשחזרתי הביתה וסבתא שלי ומימי פוצצו את המקרר במעדנים מפנקים וחשתי צורך לפצות על הארוחות הדלות משהו שסופקו לי בביה"ח..
אם זה היה כשהייתי מאושפזת שוב שבוע אחרי עם אובדן דם רציני ורק אכלתי כדי להרגיש שוב חיה, כדי להתחזק.. כשהרגשתי שכל ביס ממש מחזיר לי את הצבע שאבד לי לפנים..
אם זה היה כשכולם איחלו לי "רק בריאות" והרגשתי שהאוכל הוא הבריאות עצמה ורציתי רק לנגוס ביסים גדולים ממנה...
אם זה היה באחד הלילות שנועה חטפה התקפת בכי בלתי פוסקת ואחרי 3 שעות של נענועים ונדנודים והרדמה מבורכת גם אני הייתי צריכה נענוע מטאפורי בדמות אכילה לילית...
אבל וזה אבל גדול.. אני חייבת להגיד שגם גיליתי תגליות מדהימות בשבועות האלה..
גיליתי שכמו שההריון השני עבר עליי יותר בקלילות בגזרת הדיאטה ועם פחות עלייה במשקל, כך גם ההתמודדות עם האחרי -
פתאום ההנקה כבר לא פותחת לי את הלוע, רק מצמיאה בדיוק כמו שזכרתי..
פתאום אני מגלה שעם שני תינוקות בבית שתמיד צריכים משהו ומשאירים מעט מאוד זמן פנוי, יש חלונות הזדמנויות לזלילה ואכילה בלתי מבוקרת מעטים כל כך..
פתאום אני מגלה שעייפות דוחה רעב (גילוי מדהים ומבורך שלא ידעתי שהקיבה שלי מסוגלת לעמוד בו..)
פתאום אני מגלה את ההנאה שבלהקדיש לעצמי זמן לארוחה מסודרת כמו שארוחה צריכה להיות - ליד שולחן, בנחת וברוגע.. לא תוך כדי ועל הדרך..
פתאום אני מגלה ששלוש ארוחות ביום בלי נשנושים ביניהם זה אפשרי לחלוטין אפילו שאני מניקה ומירי מרשה.. שזה הכל בראש שלי..
ושוב אני נוכחת שהכנה מראש עושה את כל ההבדל! אז מה הפלא שכשטרחתי ועמדתי לחתוך סלט כל יום למרות הכל ואף על פי כן.. אז הערב עובר כמו שצריך - נטול פחמימות ובולמוסים וחשקים בלתי צפויים?!
עכשיו רק נשאר לי להתמודד עם הארון - להעלות למעלה את בגדי ההריון (שאיזה כיף שהם כל כך ענקיים עלי!!!) ולהוריד למטה בחזרה את הבגדים הרגילים.. למדוד ולראות כמה כבר עולים עליי כדי לקבל מהם חיזוקים, לבדוק את מצב המכנסיים הכי יפים וחתיכיים שלי ולראות כמה עבודה עוד מחכה לי (ולהתמלא מזה רק במוטיבציה.. לא לתת לזה לרגע לרפות את ידיי).
אז זה המצב 3 שבועות אחרי..
טוב שחזרתי לפורום.. טוב שהכרחתי את עצמי כבר להיכנס ולכתוב אחרי הימנעות של 3 שבועות..
שמחה לבשר שהשבת עוברת עלינו עד כה בבית בשליטה ושמירה.. שהרעב והשובע שבו לשכון במעוננו... יחד עם האיפוק והכמויות הנורמליות..
ואני רק מקווה להמשיך לראות תוצאות יפות בשקילה הקרובה..
והכי חשוב - מקווה להצליח להתשחרר מהמחסומים ולהיות כאן נוכחת יותר.. כי זה באמת מקום שיש בו ריפוי לא ברור לנפש שלי..
שתהיה לכולנו שבת נפלאה!!!
אוהבת, מיכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|