22/02/2013 08:16
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
הייתם מאמינים שיצרו שוק שבו האלמנות מכרו את מרכולתן בתוך מחנה צבאי של הצבא ההודי? אך זה שייך לעבר ורק שתדעו להיות אלמנה בהודו גם היום, זו קללה אמיתית מכל כיוון. הן מנודות ואלה ששיכות לקסטות נמוכות יותר, צריכות להיות סגורות בסוג של פנימיה מיוחדת לכאלה .... כמובן ידוע מנהג הסאטי לפיו בעבר, אם מת איש לאישתו לה היתה זכות לחיות והיא נאלצה להישרף גם כן כדי להוכיח את נאמנותה המוחלטת לבעלה. ובכן שמעתי גם על כך היום למרות שהבריטים אסרו מנהג זה לחלוטין. וכיצד עושים זאת? הרי הנשים לובשות סארי, ובכן מביימים במקרים מסויימים שריפת מטבח שבה הסארי גורם לכך והאלמנה המסכנה הולכת לעולמה. למה? כי במקרה כזה המשפחה שלה זוכה לכבוד רב... הזוי נכון?
אבל לא על זה העיקר. ובכן היום בדלהי שוק האלמנות הוא מתחם בתוך מחנה צבאי כאמור אבל של חנויות בוטיק נפלאות שמשווקות כל מה שמיצרים בהודו. בין החנויות המהודרות שאליהן מגיעות במוניות עשירות העיר ההודיות, שנראות בהחלט שבעות מאד, יש כמה בתי קפה בסגנון מערבי. באחד מהם ישבתי כי אני לא בעניין קניות ועוד. מולי ישבה שמנה לא שמנמודה, לבושה במכנסים ארוכים ועליהן טוניקה. הכרס בלטה כהוגן וגם היהלומים על כל אצבע. צעירה ... חיכתה לחברתה שתבוא. במקרר ממולה ומולי עוגות שוקולד גבינה וכל טוב שרק נראות יפה, חבל אפילו לבזבז קלוריה אחת על מה שנראה טוב אבל לא מגיע בקרסוליים בטעם למה שמכינים במערב. למה? בעיקר כי הם משתמשים באבקת חלב (לא פרווה) ופשוט לא יודעים להכין עוגה כהלכה כזו שתגרום לאף אחד מאיתנו לשבור דיאטה. ישבתי והתבוננתי. כשהגיעה החברה הרזה שלה, הזמינו קפה מערבי ועוגה. הרזה אכלה אמנם עוגה שלמה, אבל לאט לאט כל ביס מחושב, אך השמנמודה, היא הזמינה עוגה ביחד עם חברתה אך לא התחלקה אלא כמעט סיימה אותה בעצמה. ואח"כ היא הזמינה עוד כריך שכמובן עשוי תמיד מלחם לבן שרק מראהו מעורר בי גועל. סוג של חלה לבנה שבד"כ מכינים ממנו כריכים. על חיטה מלאה לא שמעו כמעט בהודו, ואם שמעו אז לא אוכלים את זה... אלא במקרים חריגים. הכל עדיין בחיקוי לאנגלים שעזבו די מזמן את הודו כידוע. ישבתי והתבוננתי כיצד אוכלת השמנה וכיצד הרזה. ולא רק שם, יום אחד נכנסתי לשרותים "נורמליים" במקדונלד. שם ישבו הרבה הודים רזים ביותר ואכלו כמעט כל אחד מנה של ילדים כי זה מה שהם יכולים להכיל. קיבה קטנה. הודי אחד ליקק גלידה קטנה ביותר במשך לפחות רבע שעה. את המנת ילדים אכלה הודית אחרת עם החבר שלה גם כן בביסים קטנים פשוט ללמוד מהם.... ואפילו שני אנשי עסקים הודים ישבו שם דיברו ואכלו לאט לאט מנה קטנה ביותר. את המערביים שראיתי - צרפתי אחד, ועוד גרמניה אתם מבינים כיצד אכלו. הזמינו את המנה הגדולה ביותר עם טוגנים מנה עצמוה ובלסו בלי חשבון. מהר מהר אפילו לא הספיקו להנות ממה שהם אכלו כי לאכול מהר זה כידוע מתכון לכך שרוצים עוד אח"כ או בכלל אין מודעות למה וכמה אוכלים. גם עליהם התבוננתי בזמן הקצר שישבתי שם - חיכיתי לבעלי שהלך לצלם ובחוץ הגשם טפטף כך שלא רציתי סתם לבוסס בבוץ שנמצא כמעט בכל מקום גם במקום שיש דבר כזה - מדרכה. חוויות קולינריות אישיות ואחרות בהמשך... שיהיה לכולנו יום שישי בשליטה והעיקר שבת מבורכת וטובה.
--
hs
|