22/02/2013 22:24
 אשירה Posts: 4292
|
הסיפור מקסים, בכלל יש לנו המון ללמוד מבעלי החיים, האינסטינקטים שלהם זה הטבע הטהור, היתרון שלנו עליהם כאנשים חושבים הרבה פעמים בעוכרינו. edited by אשירה on 2/23/2013
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/02/2013 13:19
 קרנושה Posts: 3420
|
ובחרת לעצמך גישה. בחרת. כמה נכון ויפה!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/02/2013 05:08
 אקורדיאון Posts: 16381
|
נחושה כתב:
מנסיון אישי בחיים. דווקא ברגעים של "סוף העולם הגיע" אנו מגלים נחישות וכוחות ויצירתיות וכושר אילתור וסתגלתנות ומוכנים להיעזר ולסייע שאין דברים כאלה. אס למה לחכות למשברים? להרים ראש לשים צבעי טמבור והחיים יפים
נכון
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/02/2013 13:56
 tutit Posts: 2431
|
נחושה כתב:
מנסיון אישי בחיים. דווקא ברגעים של "סוף העולם הגיע" אנו מגלים נחישות וכוחות ויצירתיות וכושר אילתור וסתגלתנות ומוכנים להיעזר ולסייע שאין דברים כאלה. אס למה לחכות למשברים? להרים ראש לשים צבעי טמבור והחיים יפים
 ממש ככה!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/02/2013 15:07
 נחושה Posts: 6982
|
מנסיון אישי בחיים. דווקא ברגעים של "סוף העולם הגיע" אנו מגלים נחישות וכוחות ויצירתיות וכושר אילתור וסתגלתנות ומוכנים להיעזר ולסייע שאין דברים כאלה. אס למה לחכות למשברים? להרים ראש לשים צבעי טמבור והחיים יפים
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/02/2013 05:22
 dany Posts: 19819
|
נפלא , וכל כך אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!! לעיתים בתוך בבעסה בטוחים שאי אפשר יותר להרים ראש וכבר בורחים לפיתרון הקל............ שבעצם הוא הכבד!!!!!!!!!!!!!! פסח עוד חמישה שבועות וממש אפשר לעשות דברים נהדרים עד אז, אז להמשיך לחבוץ חמאה ברגליים ותהייה הפתעה נהדרת לחג.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/02/2013 05:00
 אקורדיאון Posts: 16381
|
פשוט נהדר,תודה יקירה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/02/2013 21:42
 מטפס הרים Posts: 1533
|
קטע גדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/02/2013 21:37
 tutit Posts: 2431
|
אכן כך שנשכיל להאמין בעצמינו גם ברגעים הקשים ולא נרים ידיים יש הרבה שמנמודים שמשלימים עם העובדה שאין מה לעשות כמו שחברה שלי אמרה לי פעם אני כבר שמנה אז מה זה חשוב אם אני אוכלת פיצות מה אם לא אוכל אהיה רזה פתאום?אז לא זה לא פתאום קורה אלא בעמל רב כמו הצפרדע החרוצה עלינו להיות חרוצים להפנים וליישם את החומר הנלמד ממורתנו האהובה האחת ויחידה וכמו שהצפרדע האמינה בעצמה למרות שקשה לפעמים להאמין זה חלק מהותי וחשוב ועלינו לעבוד על כך לא פחות זה המפתח...... נשיבוקים אוהבת את כולכם סוגרת עוד יום בשליטה שרק ימשיך ככה אמן.......
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/02/2013 21:10
 אייריס Posts: 3744
|
הלוואי וגם אנחנו נצליח. אחלה קטע חכם
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/02/2013 21:08
 בלונדה.... Posts: 3603
|
מקסים! מקסים! מקסים
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/02/2013 20:04
 קרולין Posts: 6651
|
מקסיםםםםםם לא לוותר בחיים שווה תודה לך קרולין
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/02/2013 19:56
 tutit Posts: 2431
|
הי לכולכם יתכן ומירי הקריאה את הקטע ,בכל מקרה תזכורת אף פעם לא מזיקה: מעשה בשתי צפרדעים הָיֹה הָיוּ שְׁתֵּי צְפַרְדֵּעִים. צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה פַּחְדָנִית וְעַצְלָנִית, וּצְפַרְדֵּעַ שְׁנִיָּה הָיְתָה אַמִּיצָה וַחֲרוּצָה. יוֹם אֶחָד יָצְאוּ שְׁתֵּי הַצְּפַרְדֵּעִים לְטִיּוּל. וְהִנֵּה לְמוּלָן מַחְסָן גָּדוֹל, וּבַמַּחְסָן הַרְבֵּה כַּדִים, וּבַכַּדִים שַׁמֶּנֶת טְרִיָּה. רָצוּ הַצְּפַרְדֵּעִים לִטְעֹם מִן הַשַּׁמֶּנֶת. מָה עָשׂוּ? קָפְצוּ וְעָמְדוּ עַל שְׂפַת כַּד גָּדוֹל. אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקוּ לִטְעֹם מִן הַשַּׁמֶּנֶת, הֶחֱלִיקוּ שְׁתֵּיהֶן, וְנָפְלוּ אֶל תוֹךְ הַכַּד. הַצְּפַרְדֵּעַ הַפַּחְדָנִית וְהָעַצְלָנִית עָשְׂתָה כַּמָּה תְּנוּעוֹת בְּרַגְלָיהָ וְהִפְסִיקָה מִיָּד. "לָמָּה לִי לִטְרֹחַ וּלְהִתְאַמֵּץ" חָשְׁבָה הַצְּפַרְדֵּעַ בְּלִבָּהּ "בֵּין כֹּה וָכֹה אֵין לִי סִכּוּי לָצֵאת מִפֹּה", וְהִיא שָׁקְעָה אֶל קַרְקָעִית הַכַּד וְטָבְעָה. הַצְּפַרְדֵּעַ הַשְּׁנִיָּה, הַצְּפַרְדֵּעַ הָאַמִּיצָה וְהַחֲרוּצָה, חָשְׁבָה בְּלִבָּה:ּ "אֲנִי לֹא אֲוַתֵּר, אֲנִי לֹא אֶכָּנַע" וְהִיא הִתְחִילָה לִשְׂחוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁמֶּנֶת שֶׁבַּכַּד. "יֵשׁ לִי כֹּחַ, אֲנִי אַצְלִיחַ! " אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ לְעַצְמָהּ וְהִמְשִׁיכָה לַעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת מְהִירוֹת בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת. פִּתְאֹם... הִרְגִּישָׁה הַצְּפַרְדֵּעַ שֶהִיא דּוֹרֶכֶת עַל קַרְקַע מוּצָקָה. "מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" נִבְהֲלָה הַצְּפַרְדֵּעַ "הַאִם שָׁקַעְתִּי בְּקַרְקָעִית הַכַּד? הַאִם סוֹפִי קָרֵב? " פָּקְחָה הַצְּפַרְדֵּעַ זוּג עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. כָּל הַשַּׁמֶּנֶת שֶׁהָיְתָה בַּכַּד נֶעֶלְמָה וְהִיא עָמְדָה בִּקְצֵה הַכַּד עַל חֶמְאָה. "אֵיזֶה נֵס! הַסַּכָּנָה עָבְרָה! אֲנִי דּוֹרֶכֶת עַל חֶמְאָה! " קָרְאָה הַצְּפַרְדֵּעַ בְּשִׂמְחָה. היא קָפְצָה מֵהַכַּד אֶל הָאֲדָמָה, וְרָצָה בִּמְהִירוּת אֶל בֵּיתָהּ.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|