08/02/2013 08:06
מיכל שרון
Posts: 1318
|
בוקר יום שישי.. גיתי יצא עם תומריקו לגן, אני עם השקט של הבוקר והקפה ואתכם..
תודה לכולכם על התגובות והחיזוקים והעידוד. אתם טרחתם וכתבתם לי והעליתם בי הרבה מחשבות ותהיות.. ורציתי לומר כמה דברים בתגובה לכל מה שכתבתם..
נתחיל מההתייחסות שלכם לכך שאפשרתי פיצה לגיתי.. אני יודעת שזה נשמע נורא, 600 קלוריות במינימום למשולש.. עכשיו תכפילו למגש וקיבלנו 2 קג מוגשים באריזה דקיקה (;
אני רוצה שתבינו משהו.. שמנמוד שמגיע לדיכי אמיתי.. כזה שמביא אותו לסף יאוש מעצמו ושקוע כולו ברחמים עצמיים ותחושת מסכנות וחסך עמוק זקוק לניחום רגשי מאסיבי.. פלפל אדום או יוגורט לא עוזרים במצב הזה..
כי שמנמוד במצב כזה, הוא כבר הרבה מעבר להגיון, הוא כבר מחובר לגמרי לילד שבו.. ובמקום הזה נדרש פיצוי מיידי על הויתור העתידי.
נכון שזה מאוד אישי ומשתנה מאחד לשני.. אבל אני הרי מכירה את גיתי שלי.. זה מה שעובד עליו..
העובדה הפשוטה היא שביום חמישי קמנו לבוקר חדש.. שמנו במטבח מחברת לכל אחד ורשמנו כל היום כל פירור שנכנס לפה.. שנינו גילינו בגרות ואיפוק ושליטה והרגשנו את ההתכנסות חזרה לשפיות הדיאטה.. הרמנו אנטנות לקלוט את הסיגנל החלוש של הרעב ובעיקר השובע שלנו שהלך לאיבוד בשבוע החולף והחלטנו על החזרת חובות מיידית למירי כבר ליום שני הקרוב..
אז אני שמחה שמצאתי את הכוחות והדרך להכניס את גיתי ואת עצמי לתלם אחרי שבועות של התחמקות מרישום.. אני שמחה שהפיצה הפיחה בגיתי תחושת מחוייבות שנעלמה ממנו שבועות רבים.. (ואני לא אשקר אם אומר שאני חושבת שהוא מקווה לפגוש אותה בקרוב.. בעוד כמה קג למטה) ואני בעיקר שמחה שהוא יצא ממעגל השנאה העצמית שלו וחזר לו האור לעיניים.
ובנימה אופטימית זו, כשקמנו הבוקר עם בטן שטוחה.. כבר תיכננו את הצהריים להיום וגם את הערב.. אנחנו עם המחברת צמודה אלינו ורק מהמחשבה שמירי תסתכל בה.. נהיה לנו פחד להכניס לפה מאכלים מסויימים ואנחנו באקסטרה מודעות לכמויות.
שתהיה שבת שלום לכולכם (;
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/02/2013 06:12
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי מיכל. מהפוסט שלך אני לוקח לא מעט תובנות אבל אחת העיקריות בהן היא : כמה חשוב וכמה מזל שיש לנו את המחר. מחר נתחיל דיאטה, מחר אטפל בבעיה הזו בעבודה, מחר אקח החלטה חשובה. עצם הידיעה שלנו שיש לנו את המחר כדי לברוא שינוי מסויים עבור עצמנו היא לדעתי כח עצום. הערב אני אבל וחפוי ראש ומלא ברחמים עצמיים ושום מגש גבינות וירקות, נחושתי היקרה, לא יצליח לרומם את רוחי ( למרות שזה בהחלט טעים ונעים). רק פיצה פחמימתית .. וזה ירגיע אותי. ומחר? מחר אני עושה שינוי. כי יש לי את הכח ליפול על פיצה וגם לקום למחר חדש. מאחל לגיתי ולך סופש נעים. כן, גברים עם עודף משקל מאוד מאוד מאוד מודעים לבעייתם. הם אולי מדברים פחות על זה ופחות ממרכזים זאת בהווית חייהם ( וזו הסיבה שרוב הבנים בפורום בהחלט קוראים ומלווים אך לא מוציאים החוצה את תחושותיהם), אבל הם חיים את זה עמוק עמוק . ממש עמוק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/02/2013 05:48
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אין כמוך יקירתי וכפי שכתבת הבוקר יום חדש אנרגיות מחודשות והשליטה תהיה גם תהיה.
בהצלחה לכם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 22:50
ארץ
Posts: 110
|
מירי בלקין יש רק אחת!!!!
אין ניחומים ליפול על פיצה
גם כשמנחמת בפוסט ניחום והטפה
אין עליך!!!!
פלפל אדום !!!!
אוהבת לילך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 21:45
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי וגיתי יקרים.....
היפלת אותי מצחוק....כל כך אמיתי ואנושי,
אצלנו בזוגיות אריה יותר קשוח מימך.
אין דברים כאלה, אני יוצאת מהדיכי, בזה שאני מתגברת ואוכלת פילפל אדום
עם גבינה כמו עכשיו, וזה טעים.......תכף תהיה מוכנה הביצה הקשה.
ולקינוח יוגורט עם שקית סוכרה לייט, יהיה אחלה.....
אני אוהבת את שניכם מאד ובטוחה שאחרי הלידה הצפויה בימים אלה יהיה
רגוע וקל יותר. לילה טוב שלכם ואיתכם מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 17:45
רבקה
Posts: 8411
|
מיכלי היש זוגיות יותר מושלמת מזו
לזה קוראים אהבה.
את התנהגת למופת
בטוח היה טעים ופעם ב- מה קרה?
היום עבר עליכם בהצלחה ?
ושוב שיהיה בשעה טובה מתוקה ♥♥♥.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 17:06
אייריס
Posts: 3744
|
מיכלוש המדהימה כתבת יפה מאוד כרגיל ואני נהנית כמו תמיד ורשמת זו כוחה של אהבה ונכון עשית שתפסת את עצמך בזמן ולא התפרצת על גיתי ולהיפך נתת לו צ'ופר ובכך הרמת אותו והחזרת אותו לשפיות. את מלכה אמיתית ואוהבת מאוד. כל הכבוד נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 15:21
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל וגיתי יקרים!
בטןחה שקמתם לבוקר חדשששששש
שיהיה לכם ב ה צ ל ח ה ורק טוב
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 13:07
קרנושה
Posts: 3420
|
אין אלופה כמוך! אחת ויחידה!!!♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 10:50
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי בטוחה שהשמש הפציעה בביתכם והחיוך לא מש משפתותיכם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 06:51
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכלי יקרה
בטוחה שקמתם לבוקר חדש מלא מוטיבציה ומודעות..
מה שהיה אתמול נגמר והיום מההתחלה.. בלי פיצות בלי גלידות ועם המתנה מתוקה לטיפטיפ
ובגלל שגיתי איתך בתהליך והוא מודע יחד איתך לנזקים שהשומן עושה לגוף תעירו בדיוק כמו שנחושה אמרה בשיא העדינות...
תתפנקו ותהנו ובטוחה שהבוקר אתם כבר לא שם..
בהצלחה
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 06:09
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקירה כתבו לך נכוו וברגישות. אני מאמינה שכמו שהוא הפסיק לך את הגלידות את צריכה להפסיק לו את הפיצות. איך? בעדינות להציע תחליף כמו בוא נלך לישון.בוא נארגן שקשוקה או לארגן לו ארוחת קפולסקי-אומלט ירקות גבינות קפה אפילו ריבה וכמובן לא לשכוח מפית ונר. תמיד להציע חלופה מזיקה פחות מתוך אהבה. אגב אני מעירה לאישי כשמושיט יג לבננה או עוד לחם כפי שמירי אמרה...חמוד אתה באמת לא זקוק לזה. בשקט וברוגע......יקשיב או לא...תרפי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 04:13
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי מהממת אחת
פוסט מהמם של הרבה אהבה ורגישות.
מצד אחד אנחנו מסתכלים על הגברים שלנו כמו איזה עמוד תווך ואז נורא קשה לראות אותם נשברים ממשהו.
אמנם גיתי גבר , ראש המשפחה אבל כל מה שקשור לשומן ולמראה החיצוני גם הנשים וגם הגברים כולנו בידיוק אותו הדבר.
נושאא המשקל יכול לקחת אותנו למקומות צדדים ואפלים..לצערנו.
אבל את מן הסתם מכירה את בעלך ואם זה הדבר היחיד שרומם אותו אז בכבוד.
לבריאות הנשמה היא לא פחות חשובה.
שיהיה לכם בהצלחה בשותפות החל ממחר...
נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/02/2013 01:28
ארץ
Posts: 110
|
לילה טוב
הקטנה שלי הקיאה וסיימתי לנקות את הרציפה
בזמן שרטוב אני קראתי את הפוסט המהמם שלך
מה להגיד בחורה מדהימה
טובת לב ואוהבת מאד
יש לך מקום להכיל אותך את גיתי
את ההריון ואת הילד והמון כוח נפשי
לא להישבר
אני מסירה את הכובע
מאד קשה בהריון להחזיק את עצמך
ועוד לתת חוסן לאחרים
תמשיכי לאהוב ולחזק
לא נורא על הפיצה
לפעמיים צריך לשחרר קצת
זה גם חשוב לבריאות ולנפש
לילה טוב
ושקט
לילך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/02/2013 23:43
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אני יודעת שרוב הזמן אני מודה לאל על כך שאני לא לבד בעסק הזה.. של ההשמנה וההרזייה וההתמודדות עם המשקל והמאבק היומיומי עם האוכל ואכילה נורמלית.. זה עסק לא קל בכלל.. ורוב הזמן אני מודה על כך שגיתי פה איתי.. תומך, מעודד, משתתף ובעיקר.. יותר מהכל - מבין אותי כל כך, בלי הרבה מילים.. מבין אותי ממש מהקישקע.. מבין כמו שרק שמן בראש, אמיתי, כמוני יכול להבין.. הבנה שחיים משותפים רק מגבירים..
ואז יש את הימים שבהם אני מקללת על כך שאני לא לבד בעסק הזה..
ימים שאני נמצאת בהם בשליטה יחסית.. בדרייב מטורף שלא מצליח להידבק לחצי השני שלי.. ימים שבהם אני על הגל והוא מתרסק תחתיו..
ויש גם עוד ימים.. שבהם אני מאוד מתקשה וצריכה שגיתי יהיה הסלע שלי.. שייתן לי כתף וירים אותי והוא בכלל לא שם.. כי גם הוא במקום קשה..
כי רוב הזמן אנחנו די מתואמים בעליות ובמורדות שלנו.. בכל זאת - ארוחות משותפות, יציאות משותפות.. זה כמעט בלתי נמנע..
אז היום היינו אצל מירי.. שנינו ראינו עלייה (לא להאמין שעליתי רק קילו אחרי השבוע שעבר עליי) וגיתי חזר הביתה שבור ושבוז..
ההרצאה לא חדרה אליו, הוא שוב התכנס לשבלול הילדותי שלו ולא היה אל מי ועם מי לדבר..
ואתם הרי יודעים שגם אני בתקופה לא פשוטה..
אין מה לומר.. טיפטיפ לוקחת את הזמן שלה ותגיע בזמנה היא.. אבל בינתיים אמא ומסתבר שגם אבא מאוד מושפעים ממצב ההמתנה שנכפה עלינו..יש מתחים וחששות ואני מאמינה שהרבה מהם לא ידועים ולא מקבלים ביטוי אפילו (בעיקר אצל השקט והמופנם שלי)..
והנה הגיעה שעת ארוחת הערב עם תומר ואני מוצאת את גיתי מנשנש לילד מהצלחת ונטרפתי.. כל הסבלנות והרגישות שלי התאדו ופשוט התפרצתי עליו (עדיין לא למדתי שבמצב הקיפוד/שבלול שלו זה משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה... מפגרת!!!) ומה הגיע מייד אחרי?
גיתי יושב חפוי ראש וקוטל את עצמו, מוריד את עצמו יותר למטה.. מי אמר שגברים לא יודעים מה זו שנאה עצמית?
ולראות אותו ככה פשוט שבר את ליבי.. מפתיע שאני יותר רגישה אליו ולליבו מאשר לעצמי הא?
ואז הבנתי שהגיע הזמן לנשק הסודי לדיכי הדיאטה של גיתי..
כל פעם שגיתי נכנס למקום הזה של המגה רחמנות עצמית אני יודעת שרק דבר אחד יכול להוציא אותו משם ולעורר אותו מחדש להיכנס בחזרה למשטר השמירה וההרזייה..
לא תאמינו אבל לדבר הזה קוראים פיצה!
אז עכשיו אתם מבינים למה זה יום כזה? כי אני על סף לידה.. עליתי קילו היום ואני נאבקת כל יום בחשקים המטורפים שלי למתוק והדבר האחרון שאני צריכה ועוד ביום של הרצאה שאני חוזרת הביתה מלאת מוטיבציה.. אז ביום כזה אני צריכה פיצה?!
אז זה כוחה של אהבה.. להכניס הביתה בשעה 21:00 בערב מגש פיצה ומקלות שום כדי לרומם את אהוב ליבי ולהרים אותו מאשפתות..
היה לי קשה.. ייתכן שבהמשך הלילה יהיה לי גם צורב.. אבל גיתי סיים את מכסת המשולשים שלו ויצא מהשבלול!
ממקום של שובע ושל סיפוק המאוויים הילדותיים הוא היה מסוגל לאסוף את עצמו ולהתחייב יחד איתי שממחר מתחילים רישום בבית, שממחר אין פחמימות אחרי חמש, שממחר יש רק שלוש ארוחות ביום והעיקר - אין יותר כניסה לאויבים הביתה!!!
אז אפילו שאני מפוצצת עכשיו.. מרגישה שמנונית ומגעילה קצת.. אני בעיקר שמחה שהאור חזר לגיתי שלי לעיניים..
וזה שווה לי הכל.. לדעת שמחר אני וגיתי מיישרים קו ומתחילים מחדש ביחד ממקום של בחירה משותפת לחזור לשמירה ושליטה.
אז יש גם ימים כאלה בדיאטה.. שאני שונאת שאני לא לבד בעסק הזה.. אבל מחר בבוקר אני יודעת שאני אשמח מאוד שזה המצב..
אני יודעת שמחר בבוקר אני וגיתי ביחד ממשיכים במסע שלנו להורות רזה ויפה וקלילה.. הורות שמדגימה את כל מה שטוב ובריא ונכון לילדים שלנו.
אז בנימה זו.. של גבינה מותכת וניחוח בצק שמנוני באוויר אני אומרת לכם לילה טוב ומחכה כבר לבוקר הטוב שלי מחר (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|