01/02/2013 14:46
1103
Posts: 5022
|
חנה יקירתי
אני מקווה שאת לא מזניחה את בלוטת התריס שלך ,ברגע שהערכים יאוזנו גם בעית ההשמנה תסתדר.
אני סבלתי מתת תפקוד של הבלוטה כבר כמה שנים טובות שמצב הבלוטה שלי מאוזן.
שבת שלום
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/02/2013 12:21
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
יקרים, כל כך מודה אני לכם על העידוד. כל כך זקוקה לו. נכון הכי טוב בבית והשיגרה. לא שקל לי עכשיו. גיליתי גם למה. יש לי ערכי בלוטה לא תקינים (בלוטת תריס) שגורמים לי קודם כל להיות רגישה במצב הרוח כל הזמן, ושנית גם לעלות קצת במשקל אין ספק בכך. זה לא תירוץ ממחלקת התירוצים למה עליתי - כי עליתי יותר ממה שהיה צפוי לאור מה שאכלתי. אז אני מנסה לשמור ממש בשיניים. מקווה שאצליח וכל עידוד שאקבל מכם הוא כמו אינפוזיה עבורי שכל כך זקוקה לו. מאחלת לכולם שבת של אושר ושמחה. שבת בשליטה. אוהבת את כולכם - אתם משענת כל כך חזקה וחשובה עבורי.... באמת כל הכבוד לכם.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/02/2013 11:45
רבקה
Posts: 8411
|
חנה'לה לא יאומן רק עכשיו ברכתי אותך לחופשה נעימה
והנה כבר עבר חלף לו וברכתי אליך ברוכה השבה
חזרה לשיגרה הוא דבר מדהים וכייפי
כל מה שציינת אני חושבת שכל אחד ואחת מאיתנו ראתה את השמנמודים בהתנהגותם
הרבה בריאות והחלמה מהירה ושליטה בשבת הברוכה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2013 23:06
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
חיוך מהלב יקרה
כל אחד מאיתנו מכיר את החופשות, עתירות הקלוריות השומן והנתרן
בזכות המסגרת אנחנו מודעות לקיומן......ונזהרות כפי שרק אפשר.
טוב עשית שמיד חזרת להרגלייך הנכונים והטובים, תמשיכי הלאה....
לא להצטער ולהתייסר, עבר.תיזהרי במיוחד בשישי שבת.
בהצלחה לך אוהבת מירי תרגישי טוב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2013 20:03
1103
Posts: 5022
|
חנה יקירתי
נגמרה החופשה עם כל הטוב והרע שהיה בה,חזרת לשיגרה המבורכת,אני בטוחה שתצליחי למזער נזקים במידה ויהיו.
סופ"ש נפלא בשליטה ובשורות טובות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2013 18:51
אייריס
Posts: 3744
|
מחזיקה לך אצבעות ותרגישי טוב במהרה. האמת קשה ביותר להתנהל עם הארוחות שלנו באופן מסודר שמסביבך שורצים אכלנים ויפה שאת משתדלת להיות בשליטה ולא מוותרת לעצמך. טוב שחזרת לשגרה הביתית והסביבה הבטוחה. בהצלחה בהמשך חיוך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2013 17:52
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
תודה טפסני, העיקר שלא ויתרתי לעצמי כל המסלול גם בגשם והרגשה נפלאה. חוזרת לשיגרה !!!! גם העייפות וכן כאבי הגרון והשיעול לא יגרמו לי להתפנק.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2013 17:30
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אהלן חיוך. אוקי קראתי קריאה ראשונית של הפוסט עמוס החוויות המעניינות והכל כך רלבנטיות לחיינו. אקרא את הפוסט בכיף פעם שניה הערב אחרי שהזירה ( ילדים, עניינים) תירגע. תודה על שאת משתפת אותנו מסיפורים מן החיים . זה מלמד.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2013 15:57
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
יש לי המון סיפורים לספר לכם על בערך 110 נשים שנסעו לנופש בים המלח - 3 ארוחות ליום + קפה ועוגה. מי צריך דבר כזה? כתבתי לכם שביום ב' כשהגעתי לשם הייתי מאד טובה לעצמי. במקום עוגה ליד הקפה, (הן בכלל לא שוות את הקלוריות), אכלתי תפוח, אבל כבר הרגשתי שלמרות שא. הערב היתה בעיקרה ירקות/סלטים ובשר, הכמויות היו לא כרגיל... לא קוראת לעצמי "התפרעתי" אבל בכ"ז. כשאני רואה את רוב הסלטים כל כך מבריקים אני מתרחקת מהם. לידי יושבת בשולחן אחר שמנמודה אמיתית הצלחת גדושה בתירס, צי'פס קובה ומה לא? הערימה לא מאפשרת לראות את הצלחת הענקית מלמטה. ואח"כ מגיעה עוד צלחת. ואם באוכל עסקינן הרי שיש גם קשר לפחות אצלי לרגשות, ואני לא הרגשתי טוב בין כמה נשים שם, אחת מרשעת/טיפשה שגרמה לי לבכות כי העליבה מרוב טפשות, אבל אח"כ צחקתי מהעניין, והייתי מאד עצבנית. ומה אני רואה אח"כ שכמה נשים הולכות לעבר הטרקלין שם יכולנו לקבל משקאות שונים תמורת תלושים, ושם גם היו עוגיות, וזה אחרי שולחן הקינוחים הלא עשיר אבל מרובה בעוגות שבאמת לא שווה לבזבז עליהן קלוריות.... אז כמה אפשר לאכול? כמו שאומרת מירי "לי יש יכולת"... וגם לי. ואני קצת נפלתי על העוגות שעכשיו מצטערת על כך, אבל כל פעם שהיה קפה ולידו מאפים אני לא הייתי שם התמקדתי בכל הפלפלים (ללא שמן) שאספתי על הצלחת. וביום השני, היו לנו כמה הרצאות יפות אבל הייתי מותשת נפשית וגם פיסית ולא עשיתי את שהחלטתי בנוגע לצעדה שהיא חלק מיומי.... ולידי היו אנשים מקבוצת גימלאי הכנסת, יש בלי עין הרע לא מעט כאלה. והגבר שראיתי ליד הבשרים העמיס בערך 7 חתיכות של פרגיות על האש, וכשראיתי את הטבח שוב ושוב שופך גרגרי מלח התבאסתי אבל מה לעשות? כל כך הרבה אורז על צלחתו של האיש שנראה בערך בחודש שמיני או תחילת התשיעי? מה אומר ומה אגיד? התבוננתי על כיצד אנשים סביבי אוכלים כל הזמן. וראיתי גב' נעימת סבר שיושבת אוכלת קצת, ונחה קצת וגם כך הצלחת שמולה לא מתרוקנת מהר ואוכלת לאט לאט.... יש לי עוד מה ללמוד כי ביום ההוא לא הייתי במיטבי.... כשהתקשרתי לחברתי לספר לה על מה שקורה לי, אמרה לי : אני כשיש לי מצב רוח רע אני אוכלת משהו מתוק. לא עניתי. מזה בדיוק אני מנסה להיגמל טוב ששמעתי אותה אומרת את הדברים. מאד מאד השתדלתי לא להיות בפחמימות אבל חברות וחברים הכמויות לא היו הרגילות למרות סלט הפטריות והסלטים האחרים ובלי לחם.... כשאני מותשת עייפה וגם קצת מצוננת כל אלה אינם מתכון לשמירה רגילה. כבר הסברתי לעצמי שמה שעולה מהר יורד מהר ואשתדל מאד לעשות זאת, בקיצור היו שעות טובות מאד, החלטות שעמדתי בהן והייתי דוגמה לתלמידה מחוננת בעיקר קפה בלי עוגה... ועוד כהנה וכהנה אבל היו גם ארוחות שהתפרעתי לא מעט. עכשיו אני עומדת בביתי ומתכננת את סלט הירקות הרבים שאעשה לארוחת הערב שלי. הצעדה תגיע מיידית ולגבי לא משנה מה ארגיש אחרי יומיים בלי צעדה אני מתכוונת לנצל את ההפוגה. מאושרת שחזרתי לשיגרה. בבית אין לי אוייבים וברגע זה יש החלטה ויש ביצוע ללא פשרה. כי רק לי, אין ברירה אלא לשמור ולתקן את המעוות. אין טעם להלקאה עצמית שלעיתים מתלווה לה לאכילת יתר או יותר נכון לאחריה. אני נפרדת מכם פחמימות לפחות ליומיים, על מנת שאוכל לעשות את הגמילה בצורה מושלמת ואז אוכל לחזור לאכול רק את הכמות הנכונה והרצויה. אין ספק שגם כמויות המלח באוכל שם שגרמו לי כמעט גועל גם זה יתבטא במשקלי אבל 3 ימים בערך עוברים ותודה לאל יש את השיגרה המבורכת את האוכל הנפלא שאני מכינה לכל משפחתי ועבורי ועלי לדבוק בכל אלה בכל ליבי ובכל מרצי כדי לתקן. ותאמינו לי זה יקרה מהר מאד. רק תחזיקו לי אצבעות ושאוכל כי אני מאד מצוננת.... ערב נפלא לכולכם.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|