|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
27/01/2013 14:40
 רבקה Posts: 8411
|
חנה'לה איזה כייף שנהנית בטיול ולמדת הרבה. מההתבוננות שלנו בהתנהגויות של אחרים אנחנו למדים דברים שלא נראים לנו בעין כי אנחנו למדנו להתנהג אחרת ואז זה מפריע לנו במיוחד. אנחנו נמשיך לאהוב ולדאוג לעצמינו ולהרוויח איכות חיים משופרת ומועילה. כאן בפורום המקסים הזה אנחנו מלמדים ולומדים ומכל מלמדי השכלתי. דרך אגב נושא האכילה באוטובוס לפי דעתי מנהג לא מוצלח בכלל ולא בבית ספרינו ♥♥♥
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/01/2013 09:22
 אייריס Posts: 3744
|
יופי של טיול. שמחה שנהנית והתבוננת באחרים ובאמת לדעתי מזל שאנחנו כאן עדיין לומדים גם אם לא תמיד מצליחים עדיין במסגרת תומכת ויש מודעות זה בטוח. שבוע נפלא ומוצלח
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/01/2013 09:05
 נחושה Posts: 6982
|
"עלינו להיות הגיבורים עבור עצמנו בכל יום בשבוע", מסכם את כל הפוסט...כל החיים אנחנו לומדים טועים, מתקנים, מתרגלים, תמיד ניתן ללמוד מהתבוננות ומאחרים וההתבוננות כחומר למחשבה הופכת לתובנות. בהצלחה יקירתי, שמחה מאוד שנהניתתתתתתתתתתתתתת
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/01/2013 16:17
 חיוך מהלב Posts: 1125
|
חברים וחברות יקרים, אתמול הייתי בטיול מיוחד במינו. נסענו לא רחוק עד עתלית ואף פעם לא ביקרתי בעבר במחנה המעפילים שהוא אתר מורשת יונסקו. איזה ביקור חשוב וכל כך הרבה למדתי שם, חשבתי שידעתי הכל על המעפילים אבל כשמגיעים לשטח עצמו, רואים את כל המתקנים שהיו שם, חושבים על האנשים שהיו שם כלואים, (אם כי היתה להם תקווה), ושומעים הרצאה מרתקת כמעט שעתיים כולל סרטים אוטנטיים ועוד, הדעת מתרחבת. אז עד היום לא הייתי שם. באוטובוס שלנו היו הרבה אנשים, המדריך שלנו אומר שהם אוכלים כל הזמן . יש שם באופן קבוע רזה מאד רזה, שפותחת חבילת וופלים לבעלה ולעצמה, גב' אחרת מאחורה כל הזמן פיצחה אגוזים וזה עשה לי רעש לא נעים, ולידי, חברתי שנסעתי איתה אכלה לחמניה עסיסית מאד גדולה ועליה ממרח כל שהוא. אבל פעמיים אכלה חטיף שוקולד.... אח"כ במהלך הטיול ראיתי את האחרים ממשיכים לאכול. חשבתי לעצמי האם הם לא שמעו על 3 ארוחות ליום? חלקם נראו פחות טוב. כבדים... וקשה להם לקום בני זוגם עוזרים להם,.... התבוננתי באנשים כולם ובדרך שהם העבירו את הטיול מעבר לחוויות ולהליכה כזו או אחרת במהלך היום.בצהריים לא היתה לי ברירה. מתוקף הנסיבות, (חוסר זמן, ואפשרויות) הגרוע ביותר היה לאכול פלפל (לא בשבילי) אבל אכלתי לחמניה עם המבורגר במקדונלד עם סלט ליד... לא יכולתי משהו אחר וכבר הייתי רעבה באמת כי הטיול החל בשעה 7 בבוקר. אז הגעתי הביתה ומיידית נרתמתי להכין מה שיכולתי לא. ערב מוקדמת כי בני ונכדי הגיעו... לא ממש שמרתי על כל הכללים אבל די מוקדם "סגרתי את המטבח, לפחות לא היו לי פיתויים רבים בבית כך שיכולתי לשתות תה צמחים ולעלות ולנוח בחדרי. מה למדתי? מעבר לטיול המרתק שתמיד אני שמחה ללמוד עוד דברים על ההסטוריה שלנו כאן ובכלל, אני יודעת שיש לי השכלה כללית מאד רחבה אבל שמחה ללמוד. למדתי שאנשים עוסקים יותר מידי באכילה פחות מידי בהתבוננות על הדרך, הרקפות והכלניות שכבר הופיעו ואפילו שקדיה אחת פורחת בכרמל שמתאושש לאיטו מהשריפה האיומה ההיא. למדתי שאחדים לא מוותרים בדרך על גלידה גדולה ואולי זו ארוחת הצהריים שלהם ביום הטיול??? לא בדקתי לעומק, אבל אני משתדלת מאד לא להיגרר ....המודעות לאכול נכון ובריא קיימת אצל אחדים ואחרים פשוט לא איכפת להם (קרי הסתכלו במראה), למרות שקשה להם בעלייה, מי כמוני מכיר את ההרגשה הזו??? קשה להם ללכת הרבה, מי כמוני מכיר את ההרגשה בעברי??? והרי כולם אנשים לא צעירים - אינכם חושבים על איכות החיים שנפגמת כל כך??? אינכם חושבים על כך שכשמנים לא רק הבריאות נפגעת אלא בעיקר היכולת לעשות דברים פשוטים?? אם זה שווה את האכילה - בזבוז קלוריות על שטיות כמו וופלות גם אם את רזה רזה??? או אולי הם כולם שומרים על משמעת בבית ורק כשהם בחוץ הם מתפרעים כך? רק הם יודעים את התשובות אבל השאלות תלויות באויר וכל אחד נוהג כפי שנוהג .. שיבושם לכולם. אני כותבת לכם את כל זה כחומר למחשבה שגם מתעוררת אצלי. שיהיה לכולנו שבוע נפלא, מלא בחיוכים מלא בעשייה ברוכה והעיקר בשליטה על האוכל. עלינו להיות הגיבורים עבור עצמנו בכל יום בשבוע. אוהבת
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|