24/01/2013 14:56
מטפס הרים
Posts: 1533
|
רבקה כתב:
לכל הסובלים מהצטטנות, שפעת וכיו"ב אנא אל תוסיפו לעצמכם סבל גם עם האוכל הישמרו ושילטו בכל הנכס לפיכם כדי לא לגרום נזקים מצטברים 
אצלי עדיין זה נמשך.. כבר כמעט שבוע, לא חום ולא כלום, רק כאילו איזה בלוק יושב עלי.. אני עובד ומתפקד והכל אבל פשוט מרגיש לא ממש טוב.. מן ליאות ... כמה לא כיף להרגיש רע. כמה חשוב להעריך את מידת הבריאות...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2013 15:40
רבקה
Posts: 8411
|
לכל הסובלים מהצטטנות, שפעת וכיו"ב
אנא אל תוסיפו לעצמכם סבל גם עם האוכל
הישמרו ושילטו בכל הנכס לפיכם כדי לא לגרום נזקים מצטברים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2013 05:06
אקורדיאון
Posts: 16381
|
החלמה מהירה לכולנו ,גם אני משתעלת בלי סוף אבל בחירתי ללא התלבטות שזה ממש לא תירוץ לפנות לאוכל ועד רגע זה
מיישמת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2013 15:46
מטפס הרים
Posts: 1533
|
toly כתב:
ברוך הבא למועדון השוכבים
קשה לי להקליד בשכיבה אבל חייבת להפעיל קצת את הידיים
גם אנחנו זכינו לכותב מחונן מעודד ומפרגן ומשתף
ולחשוב שככה רצית לנטוש את בנות הפורום הרגישות והרציניות שבחבורה....
נו באמת כוכנה אתה יודע שאצלנו בטייסת אין אישור נטישה או עריקה לדובאי אלא רק באישור
הרמטכלית - מירי בלקין!!!
אני בסך כל סמרטוט ריצפה כרגע
וכשאוכל יותר לשבת ולכתוב בנחת אשתף אותכם איך וורשה ירדה על ארבע באישון לילה
לא מה שאתם מדמיינים
צפו להפתעות אחרי הפרסומות
טולי
הסקרנות שלי כבר אוכלת אותי. חייב לשמוע מה היה שם באישון לילה. טולי תרגישי טוב!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2013 15:41
toly
Posts: 898
|
ברוך הבא למועדון השוכבים
קשה לי להקליד בשכיבה אבל חייבת להפעיל קצת את הידיים
גם אנחנו זכינו לכותב מחונן מעודד ומפרגן ומשתף
ולחשוב שככה רצית לנטוש את בנות הפורום הרגישות והרציניות שבחבורה....
נו באמת כוכנה אתה יודע שאצלנו בטייסת אין אישור נטישה או עריקה לדובאי אלא רק באישור
הרמטכלית - מירי בלקין!!!
אני בסך כל סמרטוט ריצפה כרגע
וכשאוכל יותר לשבת ולכתוב בנחת אשתף אותכם איך וורשה ירדה על ארבע באישון לילה
לא מה שאתם מדמיינים
צפו להפתעות אחרי הפרסומות
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2013 15:23
מטפס הרים
Posts: 1533
|
פשוט אין על הקבוצה הזו שלנו. וכבר נער הייתי וגם, טוב לא נגזים, עוד לא חמישים... אבל הייתי וראיתי פורומים ובטח בתחום הדיאטה. אבל קבוצה כמו שלנו היא דבר נדיר!! ממש כמו פלוגת חיילים במסע או בקרב, לא משאירים פצוע מאחור. בכל מיקרה, בכל מצב, תחת לחץ ואש חיה, לא משאירים את המתקשים מאחור. סוחבים איתם ואותם ולא נותנים לאף אחד מהקבוצה ליפול.הייתי מספיק שנים בצבא ואם זו האסוסיאציה שעולה במוחי למיקרא הפוסטים שלכם אלי, אז זה אומר המון לפחות לי!!!! פשוט מוקיר כל אחת מכן. כבר יומיים שלשה אני עם כזו מן שפעת, בלי חום אבל סתם נרגיש זבלוני כזה, ולא ממש נח. היום הצבעתי על הבוקר ( אין מצב לא להצביע מבחינתי אני חושב שזו הרבה מעבר לזכות זוהי חובה מוסרית, לתת, לומר, את האני הפרטי שלי על איך האני הפרטי שלי רוצה שתיראה דמותה העתידית של ישראל) ר ומאז מכורבל ומחזיר כוחות . בטיסה האחרונה היו מלא שהשתעלו וכל מי כאלו וטיסה היא בית גידול למחלות... אז היום אני ממש מנסה להעמיד סימני שליטה במעשי. עד כה בהחלט סביר. אני רוצה מאוד להגיע לסוף היום הזה עם שליטה טובה ומכובדת. וכבר פוסט נוסף שלי בדרך. איזו קבוצה. זכיתי!!!
edited by מטפס הרים on 1/22/2013
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2013 15:08
toly
Posts: 898
|
הלו מוי כוכנה
כאן ראש מטות האוויר הים והיבשה של ביאלסטוק
שרוצה לבשר לך בחשיבה של וורשה שהיא גם על הפנים ביומיים האחרונים
ןבכלל לא בקוו הבריאות בשבועות האחרונים והיא רוטווילר עם אמסטף
מרוב ריתוק למיטה ואי יכולת לדווש או לשבת לזמן ארוך
באמת שרע לי והפה לא נסגר ועוד יותר מדוכדכת שגם מחר לא אוכל להגיע לחוג לשמוע את
מירי היקרה שלי
אז לפחות יש לך את מירי און ליין
אני גם לצערי לא יכולה להגיע פיזית להצביע מה שבכלל מטריף אותי
כי בחירות זה דבר חשוב תרתי משמע
אז היום בחרתי להיות טובה ונפלאה עם עצמי
וחתכתי סלט בעמידה
זוהי התמודדות קשה אכזרית אך זה מה יש
וכל יום בעיתו עם בחירתו
הרי אם היה זה קל ופשוט מישהו מאיתנו היה פה
לכל אחד מאיתנו יש משברים יש מורדות ועליות מזהירות
צח
כמו שאומרים באופניים: אחרי כל עלייה קשה יש ירידה מדהימה
ומי שרוכב שטח וגם כביש מבין היטב וגם מי שלא
אז וורשה מבקשת בכל לשון של בקשה חיובית ואופטימיות נצחית
תהיה נחמד עם עצמך וחשוב גם על תחליפים שאינם קשורים באוכל
ותזכור שקבוצה זה כוח ויחד נתעודד ונצליח עם כל יום בעיתו
בחירות מוצלחות ונבונות
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2013 11:09
אשירה
Posts: 4292
|
טפסן יקר,
אנו לא מוותרות לך ולא עליך,
היכנס בבקשה לפורום ושתף אותנו,
אתה מבין שגם אם קשה, לוותר זאת לא אופציה.
חוץ מזה אתה חסר פה מאוד, הפחת רוח חיים בפורום ומתגעגעים לכתיבתך!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2013 15:13
נחושה
Posts: 6982
|
שאפתנית כתב:
ממש מחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכם. אני יושבת וקוראת וכל תגובה רק מחזקת אצלי את המחשבה כמה כייף שבחרתי בכם כבית מזדהה ותומך ובשיטה של מירה כאבן דרך לחיים. נכון, כתבתם שלא תמיד קל אבל אנחנו כאן ביחד עוברים רגעים קלים ורגעים קשים. מה שייחודי לנו זה שאתם יודעים לעזור ברגעים קשים. התמיכה והעידוד שלכם מדהימים.
כייף להיות שייכים לקבוצה שכזו.
בהצלחה לכולכם ואל תתייאשו, אם אם לא יורדים במשקל עדיף לצוף ולא לצבור נזקים ולכן תשתדלו לא לפול לפיתויים המיותרים. היו גאים בעצמכם על השתייכותכם למקום המדהים הזה. אתם מטפלים בעצמכם ולא מזניחים. יש מודעות נכון יש תקופות קשות ותקופות קלות אבל הכי חשוב זה להיות במודעות ולצלוח את התקופות הקשות בלי צבירת נזקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2013 14:29
שאפתנית
Posts: 8392
|
ממש מחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכם. אני יושבת וקוראת וכל תגובה רק מחזקת אצלי את המחשבה כמה כייף שבחרתי בכם כבית מזדהה ותומך ובשיטה של מירה כאבן דרך לחיים. נכון, כתבתם שלא תמיד קל אבל אנחנו כאן ביחד עוברים רגעים קלים ורגעים קשים. מה שייחודי לנו זה שאתם יודעים לעזור ברגעים קשים. התמיכה והעידוד שלכם מדהימים.
כייף להיות שייכים לקבוצה שכזו.
בהצלחה לכולכם ואל תתייאשו, אם אם לא יורדים במשקל עדיף לצוף ולא לצבור נזקים ולכן תשתדלו לא לפול לפיתויים המיותרים. היו גאים בעצמכם על השתייכותכם למקום המדהים הזה. אתם מטפלים בעצמכם ולא מזניחים. יש מודעות נכון יש תקופות קשות ותקופות קלות אבל הכי חשוב זה להיות במודעות ולצלוח את התקופות הקשות בלי צבירת נזקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2013 14:04
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר,
לא קל לאף אחד מאיתנו והנה יוצאים גם אצל אחרים תמרורי אזהרה ויש עליות מיותרות ומסוכנות גם אצל אחרים והצלחות נחמדות אצל השאר....
לאף אחד לא קל אבל חייבים שהאסימון יפול שתאסוף את עצמך ותתחיל שוב בשקט בשקט בקטן מהתחלה....ואין הכוונה את כל ה 10 שירדת אלא להתחיל להחזיר חובות ולהתאזן.
איך עושים את זה?
פותחים את המחברת ורואים מה מותר מה רצוי?
מכינים רשימה של סנפרוסטים למקפיא, מתכננים מה נאכל בערב, מחר....מודדים כמויות, חוזרים לרישום, באים לבקר ושומעים הרצאה משובחת כולל חיבוק אמיתי ממירי (נותן המון כוח), מסלקים אויבים מהבית, מדלגים על חג טו בשבט כאילו הוא לא בלוח השנה (עצה נבונה של מירי)...מבינים שהליכה היא לחיטוב ולא מזכה אותנו האכילה מוגברת....יושבים ועושים רשימת מכולת למה יכול לעזור לנו ומה מכשיל אותנו ופועלים בהתאם....
נכנסים שוב לפורום מתכונים, נמצאים יותר בפורום לתמוך ולעודד והעיקר רחוק מהמקרר....עושים עושים עושים וזה יצליח!!!
אנחנו ביחד ונעודד זה את זו ואת כולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2013 05:22
אקורדיאון
Posts: 16381
|
זה כל כך מוכר לי,היו לי כאלה שבועיים רק לאחרונה והנה אני שוב על הפסים.
רק לא להרים ידיים ,יש לנו מטרה , ליל הסדר ,כל אחד יציב לעצמו מטרה זה לא אחת עוזר.
רק אל יאוש, היום החדש יגיע ללא ספק.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 23:30
אשירה
Posts: 4292
|
מטפס יקר,
בשביל זה אנחנו כאן, להגיד לך שאתה לא לבד במלחמה הזאת, או בטיפוס, כמו שאתה קורא לזה. אז צרת רבים אינה נחמה ורק טפשים יאחזו בה, אבל כן מנחם לדעת שאתה בין אנשים שמבינים אותך, מחבקים אותך ומושיטים יד לעזרה.
מצא את הדרך שלך לצאת מהמערבולת ולצוף, התחל את הבוקר עם הדברים הכי משעממים שאתה בטוח שלא יפתחו לך תיאבון, בקבוק מים צמוד אליך ואז אין תרוץ להיכנס למטבח, השתדל להימנע רק ליום אחד מסוכר וגם ממלח ולמחרת בבוקר כבר תרגיש את ההבדל. לאחר מכן זה אמור כבר להיות קל יותר או לפחות קשה פחות.
בהצלחה רבה לך!!!
מטפס הרים כתב:
אצלי המצב לא טוב. הטיפוס על ההר ניפסק, התהום קורצת... יום רודף יום באי הצלחה, המספרים, כטיבעם של דברים גשמיים וחסרי רוח , מגיבים בהתאם. כל ערב נאמרת הבטחת: ״מחר יום חדש״ וכל ערב אני מתבונן בעצמי אוכל ללא תקנה. זה מציק לי בצורה מאוד מאוד עמוקה - זה ממש מעיק עלי. אבל אני לא מצליח לעצור את הסחף והעוצמות של הסחף הרסניות. מצטער על היעדר האופטימיות והיעלמות רוח הקרב... קשה לי ברמות שמחרבות
את ההישג שלא לדבר על אי התקדמות בעשייה. שלכם.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 21:38
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
כל מי שבוחר להרים ידיים, לא תצלח דרכו. נכון שלא קל לעיתים ויש תקופות כאלה לכל אחד, כמה אני מבינה את המצב הזה. אבל, רק לרגע עלי לחשוב על האפשרות האחרת, לאבד את ההשגים שהשגתי? אני נותנת דוגמה מעצמי אבל זו רק צורת החשיבה. כי אם אני בוחרת באלטרנטיבה של השמנה מחדש חלילה, (לטפסני ודרך המלך), זהו מצב שאיני יכולה להרשות לעצמי בשום אופן. יש בו הרבה מעבר לאיבוד ההשגים - יש בכך תבוסתנות ואני לא תבוסתנית ולא יכולה להיות כזו. כי כאלה דרכם של החיים. עלייות ומורדות. לפחות לעצור את ההדרדרות זו מטרתי. וכן, אני אשתדל על בסיס של שעות מחר. החל מהבוקר אקח את הבוקר כמטרה בפני עצמה. כל שעה לגופה. כשאצליח לשתות הרבה מים ואו משהו אחר כמו תה צמחים וגם להסתפק בין הארוחות בפלפל אדום, עד הצהריים לא יותר מכך, זו תהיה דרך המלך ופשוט ההדרדרות תיעצר. לפחות לכמה שעות. אחרי א. צהריים שוב להתחיל לעבוד לפי שעות. כל שעה שתעבור בלי שאפול לפחמימות זהו השג גדול וכך עד הערב. לעבור רק את מחר בצורה שפויה. תנסו כך שעה אחרי שעה, ותראו שזה עובד וכך יעבור לו יום בהצלחה. ועם הצלחה אי אפשר להתווכח. הצלחה מביאה עוד הצלחה, כי מקבלים בטחון - בטחון בעצמנו ובדרך שבחרנו ואין בילתה. ואחרי כן כפי שאמרה סקרלט אוהרה. "מחר הוא יום חדש".... זו הדרך שאני מציעה, איני חושבת לרגע שזה פשוט או קל אבל זו הדרך היחידה לחזור למסלול ההצלחה.... מאחלת לכם רק טוב ובאמת לקחת כל יום לאט לאט כל שעה ושעה, עד שתגיעו בשלום לארוחה הבאה שתהיה לפי הכללים.... ב ה צ ל ח ה והרבה אהבה
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 21:36
קרנושה
Posts: 3420
|
מטפס יקר..
כתבת ממש מרגש כי זה בא הישר מהנשמה. וקוראים את זה.
אני יכולה לומר לך משהו שתמיד עוזר לי כשאני במשבר, אני קמה בבוקר ומרימה את העיניים למעלה לשמיים, אני מחפשת את השמש, את הזריחה,
וכל עוד יש אותה והיא קיימת-אז הכל טוב. כי יום חדש מפציע, אולי הוא עוד יפתיע, ויש המון הפתעות בחיים, אז מחר בבוקר תקום, תתארגן ליום חדש
ותיקח זאת כהתחלה חדשה, כבר הערב תשתה חם, תה צמחים טוב ולך לישון רגוע. כי מחר יום חדש ואפשר לתקן ומה שעולה מהר-יורד מהר אל תשכח!
גם עליי עוברים ימים לא קלים ואני נלחמת ואני שותה המון כדי להשביע את הרצון למשהו מפני הקור הזה כי אני לא אוהבת את החורף,
רק את הבגדים, המגפיים המעילים והצעיפים אז מחר יום חדש ובהצלחה לכולנו!
נ.ב-סיגלי, כל מה שנרשם לעיל, תופס גם לגבייך אהובה. בלי תירוצים. יאללה בואו נגיע לקיץ פצצתיים!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 21:00
דרך המלך
Posts: 5707
|
תודה קרולין על העידוד והתמיכה
נשיקות וחיבוקיםםם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 20:40
קרולין
Posts: 6651
|
מטפס וסיגל יקרים,
לא קלה דרכנו ממש ממש לא....
לצערנו אין לנו קיצורי דרך ובטח לא אלטרנטיבה אחרת.
התירגול ושוב התירגול וזה הופך ל ה ר ג ל...
אני עם מירי כבר 25 שנים ועדיין לא קל לי ואני ממשיכה לתרגל שינויים כל הזמן.
בכל מקרה, כן מחר יום חדש, , התחלה חדשה וכן כמו מנטרה בסוףףףףף זה מצליח
אוהבת
ואיתכם תמיד לאורך כל הדרך
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 19:59
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
קצת קשה לי לעודד אני בדיוק באותו המצב ומרגישה שהתהום ממש לפניי ואני עומדת לטבוע...
אז ביחד נשתדל להרים את הראש ולחזור לעצמנו...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2013 19:44
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אצלי המצב לא טוב. הטיפוס על ההר ניפסק, התהום קורצת... יום רודף יום באי הצלחה, המספרים, כטיבעם של דברים גשמיים וחסרי רוח , מגיבים בהתאם. כל ערב נאמרת הבטחת: ״מחר יום חדש״ וכל ערב אני מתבונן בעצמי אוכל ללא תקנה. זה מציק לי בצורה מאוד מאוד עמוקה - זה ממש מעיק עלי. אבל אני לא מצליח לעצור את הסחף והעוצמות של הסחף הרסניות. מצטער על היעדר האופטימיות והיעלמות רוח הקרב... קשה לי ברמות שמחרבות
את ההישג שלא לדבר על אי התקדמות בעשייה. שלכם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|