26/12/2012 11:59
tutit
Posts: 2431
|
תודה שאפתנית על השיתוף
גם אצלי אין שתייה מתוקה או מוגזת
רק מתקן מים ואפילו שבעלי חובב קולה הוא יודע שאליי הביתה בחיים לא נכנסת שתייה אחרת וזה גם בזכות מירי וגם בזכות אימי שלימדה אותנו ללא צבעי מאכל וחומרים משונים ומזיקים שיש בשתיה ...מאז שמירי דיברה על מוגז הפסקתי גם עם סודה וזה כיףףף כי אין נפיחות מיותרת בבטן...
לגבי דלת אחורית בעלי סרבן דיאטות התחיל לאכול פלפל עם עמק לייט חשבתי שאני בחלום הוא בדרכ אוכל מלוואח או פיתות בלילה
ולא מוכן לשמוע על בלי פחמימות.יש לו עודף של 10 קג שצצו כהפסיק לעשן לפני מס שנים....ומאז הפקולטה של מירי יש המון פלפלים בבית והקטן בן 3 מאוד אוהב....אז הנה עלו כיתה בלי להרגיש:-)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/12/2012 07:44
שאפתנית
Posts: 8392
|
את בהחלט צודקת. את חוסכת ממנו את מה שהוא מקבל בחוץ וזה בדיוק מה שקורה עם ילדי. אתמול לדוגמה ביתי אכלה ארוחת ערב אצל חברה ומה היה בתפריט: טוסט עם גבינה, בורקס ועגבניה. אצלי אין ארוחות ערב כאלו . אצלי יש הרבה ירקות ולא רק עגבניה, ביצה לסוגיה, גבינות ובחורף גם מרק חם. אז נכון אני לא בעד בורקסים אבל ברור לי שאצל חברים הם אוכלים את זה ולכן לבית זה לא נכנס.
מיכל שרון כתב:
ובכן מאחר והעליתם את סוגיית ארוחת הבוקר.. אמנם עוד לא בן שנתיים אבל תומר קם עם רעב של ילד בן 6 לפחות.. וכל יום לפני הגן הרגלנו אותו לאחד משלוש האופציות הבאות לבחירתו: פרי (לרוב בננה - אהובת נפשו), פרוסה עם גבינה לבנה, או הלהיט החדש - פלפל עם גבינה. טעים זה עניין של הרגל.. וזה לגמרי בחירה שלנו מה אנחנו מאפשרים בגבולות הטעים הזה.. זו לפחות דעתי. אני יודעת בוודאות שכל מה שאני "חוסכת" ממנו בבית הוא מקבל בגן.. אם זה בפרוסה עם ממרח שוקולד/ריבה פעמיים/שלוש בשבוע, אם זה בימי הולדת שיש.. ככה שאני לא מודאגת שלילד יש חסכים כלשהם.. ולכל שאר המגיבים - המון המון תודה על הפרגון! איך התגעגעתי כבר לפורום..  |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 20:36
dany
Posts: 19819
|
מה שנאמר חינוך מתחיל בבית וכל המשתמע מכך!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 19:41
EFF
Posts: 6409
|
זה מה שמירי תמיד אומרת: כאשר אנחנו מסגלים לנו הרגלי אכילה נכונים ונבונים - אנחנו תורמים לבריאות המשפחה "בדלת האחורית" מכניסים הביתה מה שטוב ובריא..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 19:10
מיכל שרון
Posts: 1318
|
ובכן מאחר והעליתם את סוגיית ארוחת הבוקר.. אמנם עוד לא בן שנתיים אבל תומר קם עם רעב של ילד בן 6 לפחות..
וכל יום לפני הגן הרגלנו אותו לאחד משלוש האופציות הבאות לבחירתו: פרי (לרוב בננה - אהובת נפשו), פרוסה עם גבינה לבנה, או הלהיט החדש - פלפל עם גבינה.
טעים זה עניין של הרגל.. וזה לגמרי בחירה שלנו מה אנחנו מאפשרים בגבולות הטעים הזה.. זו לפחות דעתי.
אני יודעת בוודאות שכל מה שאני "חוסכת" ממנו בבית הוא מקבל בגן.. אם זה בפרוסה עם ממרח שוקולד/ריבה פעמיים/שלוש בשבוע, אם זה בימי הולדת שיש.. ככה שאני לא מודאגת שלילד יש חסכים כלשהם..
ולכל שאר המגיבים - המון המון תודה על הפרגון! איך התגעגעתי כבר לפורום..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 17:59
רבקה
Posts: 8411
|
מ יכלי , אם לדוגמא ובהחלט מודל לחיקוי
כאן בדיוק מתאים המשפט שמירי משננת כל הזמן
בדלת האחורית ובמקרה הזה הקדמית כל המשפחה עולה כיתה
אם, אב, ילדים וכל שאר בני הבית.
מיכלי וגיתי ברכות על הירידות הנפלאות , הידד ויישר כוחכם
הורים למופת ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 17:09
אשירה
Posts: 4292
|
יישר כוח, אימהות מחוננות!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 15:10
שאפתנית
Posts: 8392
|
הי תותית,
אצלי הילדים בבוקר אוכלים ברנפלקס או פרוסה עם גבינה
או עוגה שאני מכינה, בדרך כלל עוגת תפוזים/שיש שנשארת משבת ולכן זה רק בימים ראשון שני.[
לבית הספר הם לוקחים כריך עם גבינה/טונה/פסטרמה ואם רוצים ממרח שוקולד אז רק פעם בשבוע. כמובן שיש פרי ליד.
כל ארוחת ערב אצלנו בבית מלווה בהרבה ירקות ובחורף גם מרק חם. דגים בערב שישי וחטיף גם רק פעם בשבוע בערב שישי אחרי ארוחת הערב.
תמשיכי לשמור על תזונה ללא צבעי מאכל אצלי זה בגדר טאבו לא נכנס הביתה וגם אם הם רואים משהו כזה שהם רוצים אני מסבירה למה אני לא קונה ובא לציון גואל, אין ויכוחים והם מבינים כמה זה חשוב לי שהם לא יכניסו לגופם דברים רעילים כאלה. גם שתיה מוגזת אני לא קונה להם. נכון, אצל חברים הם לפעמים שותים אבל זה לא כל יום ובטח לא בקבוקים שלמים ואין להם בעיה שבבית אנחנו לא מחזיקים דברים כאלה. הם בוגרים ומבינים שזה לטובתם.
quote=tutit]שאפתנית כתב:
מיכלי אני מסכימה עם כל מילה שכתבת וכך אני מגדלת את ילדי. אין ספק הם נותנים לנו את הכוח לחולל שינוי בחיינו וכמובן לדאוג לכך שהם יגדלו בריאים בגופם ונפשם.
שאפתנית יקרה קראתי את דברייך
בהנאה,גם לי יש 2 ילדים ואני משתדלת כמה שיותר להכניס הביתה דברים בריאים
ופחות ממתקים מה את נותנת להם להם לפני היציאה מהבית בבוקר,?
אצלי הם רוצים עוגייה ואני לצערי קונה
רק כדי שלא יצאו רעבים מהבית
אחרי הצהריים אני חותכת להם פירות מעט וירקות הם אוכלים פשטידות ,דגים
ואפילו פרכיות......אך בבוקר מבקשים משהו טעים ....אני לא אוהבת את החטיפים בסגנון שוגי הקנויים הם מלאים בחומרים לא בריאים
ואני מנסה לתת כמה שפחות חומרי טעם ריח
צבעי מאכל וכו......
תודה
תותית
גם אני התחלתי את התהליך האישי שלי לפני שש שנים, כשבני הבכור היה בן שנתיים והבנתי שאני מבקשת ממנו להתכופף בשבילי כי קשה לי, כי כואבות הברכיים ואז הבנתי שמגיע לפצפון הזה אמא יותר טובה, יותר שמחה, יותר מאושרת, יותר בריאה וכך אני מגדלת אותו ואת אחותו, מקפידה על תזונה נכונה כדי שלא יחוו ילדות שמנה כמו שלי היתה. אני לא הייתי חריגה אבל אף פעם לא הייתי רזה וכמו שכתבת, המשפחה (גם אם לא במודע) בהרגלי התזונה, בעצימת עיניים הביאה אותי למצב הזה ואני נשבעתי שכל עוד זה תלוי בי ילדי לא יתמודדו עם השמנה. מגיע להם חיים טובים יותר ואלו הכלים שאני מקנה להם לחיים בריאים וטובים יותר.
המשיכי לגדל את תומר באושר, באהבה ובגאווה - את אמא למופת!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 14:29
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי המרגשת
תודה רבה על פוסט מדהים
היום כשפירסמו בידיעות שכל ילד רביעי בארץ שמן........
הבנתי כמה חשוב יותר מבעבר להקפיד מהלידה, על התזונה הנכונה.....
גאה בכם מאד אתם הורים נפלאים ותומר ילד מקסים.
המון נחת ובריאות אוהבת מאד מירי
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 13:15
tutit
Posts: 2431
|
שאפתנית כתב:
מיכלי אני מסכימה עם כל מילה שכתבת וכך אני מגדלת את ילדי. אין ספק הם נותנים לנו את הכוח לחולל שינוי בחיינו וכמובן לדאוג לכך שהם יגדלו בריאים בגופם ונפשם.
שאפתנית יקרה קראתי את דברייך
בהנאה,גם לי יש 2 ילדים ואני משתדלת כמה שיותר להכניס הביתה דברים בריאים
ופחות ממתקים מה את נותנת להם להם לפני היציאה מהבית בבוקר,?
אצלי הם רוצים עוגייה ואני לצערי קונה
רק כדי שלא יצאו רעבים מהבית
אחרי הצהריים אני חותכת להם פירות מעט וירקות הם אוכלים פשטידות ,דגים
ואפילו פרכיות......אך בבוקר מבקשים משהו טעים ....אני לא אוהבת את החטיפים בסגנון שוגי הקנויים הם מלאים בחומרים לא בריאים
ואני מנסה לתת כמה שפחות חומרי טעם ריח
צבעי מאכל וכו......
תודה
תותית
גם אני התחלתי את התהליך האישי שלי לפני שש שנים, כשבני הבכור היה בן שנתיים והבנתי שאני מבקשת ממנו להתכופף בשבילי כי קשה לי, כי כואבות הברכיים ואז הבנתי שמגיע לפצפון הזה אמא יותר טובה, יותר שמחה, יותר מאושרת, יותר בריאה וכך אני מגדלת אותו ואת אחותו, מקפידה על תזונה נכונה כדי שלא יחוו ילדות שמנה כמו שלי היתה. אני לא הייתי חריגה אבל אף פעם לא הייתי רזה וכמו שכתבת, המשפחה (גם אם לא במודע) בהרגלי התזונה, בעצימת עיניים הביאה אותי למצב הזה ואני נשבעתי שכל עוד זה תלוי בי ילדי לא יתמודדו עם השמנה. מגיע להם חיים טובים יותר ואלו הכלים שאני מקנה להם לחיים בריאים וטובים יותר.
המשיכי לגדל את תומר באושר, באהבה ובגאווה - את אמא למופת!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 10:10
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי אני מסכימה עם כל מילה שכתבת וכך אני מגדלת את ילדי. אין ספק הם נותנים לנו את הכוח לחולל שינוי בחיינו וכמובן לדאוג לכך שהם יגדלו בריאים בגופם ונפשם.
גם אני התחלתי את התהליך האישי שלי לפני שש שנים, כשבני הבכור היה בן שנתיים והבנתי שאני מבקשת ממנו להתכופף בשבילי כי קשה לי, כי כואבות הברכיים ואז הבנתי שמגיע לפצפון הזה אמא יותר טובה, יותר שמחה, יותר מאושרת, יותר בריאה וכך אני מגדלת אותו ואת אחותו, מקפידה על תזונה נכונה כדי שלא יחוו ילדות שמנה כמו שלי היתה. אני לא הייתי חריגה אבל אף פעם לא הייתי רזה וכמו שכתבת, המשפחה (גם אם לא במודע) בהרגלי התזונה, בעצימת עיניים הביאה אותי למצב הזה ואני נשבעתי שכל עוד זה תלוי בי ילדי לא יתמודדו עם השמנה. מגיע להם חיים טובים יותר ואלו הכלים שאני מקנה להם לחיים בריאים וטובים יותר.
המשיכי לגדל את תומר באושר, באהבה ובגאווה - את אמא למופת!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 09:21
אייריס
Posts: 3744
|
אמת טפסני אחלה רעיון.
ולמיכל ולגיתי כל הכבוד לירידה הנפלאה ואתם מעוררי גאווה לכל ההורים הצעירים ואפרוחיהם. המשיכו בדוגמא האישית הנבונה והחכמה כל הכבוד מצדיעה לכם. הלוואי וכולם יעשו ככה וימזערו נזקים בעתיד. בהצלחה רבה רבה ויום נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 09:18
מטפס הרים
Posts: 1533
|
ואני מרשה לעצמי להציע כותרת נוספת לפוסט המעולה והמאוד נכון שלך מיכל, כותרת שאף היא משפט ממשפטייך המצוינים ומעוררי המחשבה: ״ילד מירי בלקין פר אקסלנס״
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 08:41
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל וגיתי יקרים!
אכן אתם מודל לחיקוי נפלא לתומר ובראבו ענק על כך
ואכן ההחינוך מתחיל בבית
תרוו ים של נחת... תמשיכו ככה
אתם מדהימיםםםםםםם
יןם מקסים ותודה על השיתוף
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/12/2012 08:17
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אז נכון שמירי כל הזמן מדברת איתנו על זה?
ונכון שכולנו יוצאים מההרצאות האלה בתחושה שהכל אפשרי.. ואז ביומיום כולנו שוכחים את זה קצת.. ומירי נעלמת לנו מהעיניים ואנחנו חוזרים לסורנו - להרגלים הרעים, לתירוצים, לויתורים העצמיים?
אז הנה לכם סיפור על הכוח של מודל חיקוי.. וכמה חיובי הוא יכול להיות..
שבוע שעבר תומר הוציא בבת אחת את כל 4 הניבים הקטנות והמתוקות שלו.. השיניים האחרונות (תודה לאל!!!) שללא ספק זכו בתואר - האכזריות!
זה היה שבוע מהגיהנום.. הילד היה סמרטוט ברמות, חום, כאבי תופת (הוא בא אליי בוכה כל הזמן והצביע על השיניים ואמר "אמא פה" וביקש נשיקה להפגת הכאב - מכמיר לב אמרתי?) ואיך לא - הילד היה בצום כמעט מוחלט של 4 ימים!!! אני כבר השתגעתי.. הרי האפרוח שלנו גם ככה לא סובל מעודפים.. וממש הרגשנו איך הוא יורד במשקל.. מיום ליום נהיה חסר אנרגיה, חלוש עוד יותר..
אז הנה הערה על רעב ושובע - בית דין לא יעזור לי.. להכריח אותו לאכול היה כישלון חרוץ!!! גם לשתות לא ממש עבד בלי שיתוף פעולה ורצון.. הימים האלה בהחלט היו משהו לחשוב עליו מבחינת ההתנהלות שלי עם האוכל..
אז שבת הגיעה.. לקראת הצהריים ואני מרגישה רעב מכרסם בי.. אז מה עושים? לקחתי פלפל וגבינה וישבתי לאכול אותו רבעים רבעים..
פתאום מגיע האפרוח שלנו ודורש בתקיפות פלפל עם גבינה.. בדיוק כמו אמא!
אחרי ימי הצום.. מה שהוא רק ירצה הוא יקבל ממני (גם דברים שבאופן רגיל הוא בחיים לא היה מקבל כמו גלידה ועוגה ועוגיות - מחוץ לבית אל דאגה.. אצלי אין דבר מאלו) וככה הושבתי אותו על ידי ובלי להרגיש הילד טרף חצי פלפל גדול עם גבינה 5%.
אתם יודעים איך הרגשתי? (מלבד שמחה אימהית פולנית טהורה?) הרגשתי גאווה שכבר בגיל שנה ו-8 חודשים גידלתי ילד שעבורו פלפל זה מעדן! (עזבו שבעונה הזאת הפלפלים הם הנשנוש האולטימטיבי עם המתיקות המדהימה שלהם) הרגשתי שמחה ענקית שיש לי ילד שמרגע שצמחו לו קצת שיניים לועס וגורס ירקות יחד איתנו וזה מבחינתו מובן מאליו שירקות הם חלק מהתפריט היומי הקבוע..
ילד שמשוגע על פלפלים ועגבניות, ילד שמת על מוצרי חלב מכל הסוגים.. שמעדיף יוגורט לבן על מעדן ממותק (נשבעת! לא ממציאה) - בקיצור: ילד מירי בלקין פר אקסלנס!!!
ומה אני רוצה להגיד בזה?
שנכון כולכם יכולים להגיד שתומר נורא צעיר והוא מחקה אותנו בהכל אז מה החוכמה..
שנכון שכולכם יכולים להגיד שהוא עוד לא מסוגל לבחור לבד ולא מודע לשפע הפיתויים שהעולם הזה מציע אז זה לא כזה ביג דיל..
אבל האמת היא שזה ממש לא ככה.. תומר פשוט גדל מיום היוולדו עם מודעות מאוד גדולה שלנו (של גיתי ושלי) לזוועות הגדילה כילד ונער שמן, תומר פשוט גדל כמו ילד רזה אמיתי - הרעב והשובע שלו הם לפני הכל, גם כשיש דברים שהם לא בשגרת האכילה (כל האויבים שנמצאים מחוץ לבית אצל כל הסבים והסבתות למשל) הם מאוד מוגבלים מבחינת כמויות וגם אז לא תמיד הכל אני מרשה (למשל בחנוכה לא הרשיתי לו סופגניה כל יום למרות שהוא יכל לאכול בכיף וככה גם תומר אכל רק פעמיים סופגניה ולא 8 פעמים).
האמת היא שבלי לשים לב אני וגיתי עם כל החטאים שלנו וכל הפשלות הקטנות שלנו עם עצמנו מהווים דוגמא לילד שלנו על אכילה מאוזנת ושפויה ומגוונת ובריאה!!!
תומר תמיד רואה ירקות בבית.. כל יום יש סלט, כל יום אמא מנשנשת פלפל, יוגורט זה עוד נשנוש מועדף..
תומר מעדיף לחם על פיתות.. גבינה וחביתה זה גורמה מבחינתו והוא מאוד פתוח לנסות ולטעום מהכל..
אני לא הייתי ילדה כזאת, גיתי לא היה ילד כזה.. שנינו גדלנו שמנמודים, שנינו סבלנו ממשפחות שטיפחו את השמנמדות שלנו (גם אם לא במודע) ואנחנו נחושים לגדל את הילדים שלנו אחרת..
אז נכון שאולי הילדים של חלקכם כבר גדולים.. אבל כמו כל דבר בחינוך.. הבסיס והשורשים באים מהבית..
אז עכשיו אני מרגישה עוד יותר מחוזקת בצדקת דרכי ובבחירות שלי כאמא לגבי התזונה של הילד שלי.. מרגישה שזה ימשיך להיות נכון גם כשיגדל ויתחיל להיחשף לחטיפים, לשטויות בבתים של חברים, שידע לבקש "אויבים.. מרגישה שאם אני אמשיך להקנות לו את ההרגלים האלה ואמשיך לשמור על מנגנון הרעב ושובע הטבעי שלו אז הוא יגדל להיות ילד בריא ורזה ומאושר.
אני לא אומרת שזה קל.. אבל בשבוע שאני וגיתי החלטנו להימנע בו מאירוחים, מסעדות ועשינו סופ"ש של שמירה בבית אז יש תוצאות - גיתי ירד קילו ואני קילו וחצי השבוע!!!
אני לא אומרת שזה פשוט אבל אם תומר יראה את ההורים שלו מקפידים, שומרים על בית נקי מאויבים, לא נכנעים ללחץ החברתי שקיים סביב מה ש"בסדר" לתת לילדים, עומדים על שעות ושגרת אכילה מסודרת וקבועה, מקיימים ארוחות משותפות ומשפחתיות אז הוא יבחר בזה בעצמו.. לא יודעת, אולי אני חיה בסרט אבל ככה אני מרגישה..
בקיצור - אין לכם מושג איזו הרגשה מעולה זו לקום בוקר אחד ולדעת שאת בעצמך מודל חיקוי חיובי לילד שלך!
כמה כוח זה נתן לי ולגיתי לשבוע הזה (ועוד עם הדחיפה של תוצאות השקילה מיום ראשון) - איך שנינו עמדנו ומילאנו את המקרר, איך עמדתי ובישלתי אתמול 4 שעות כדי שהשבוע הזה יהיה מושלם ונטול נפילות, איך תכננו את הארוחות שלנו.. איך אנחנו מרגישים שהילד הרזה שגידלנו דוחף אותנו לרצות ולהיות הורים רזים בשבילו גם..
ובנימה אופטימית זו אני אסיים עכשיו ואתחיל להתעדכן בפוסטים שלכם (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|