23/12/2012 12:39
מטפס הרים
Posts: 1533
|
קרנושה כתב:
אכן תרגול מביא תוצאות נכונות, תודה על הטיפים המקסימים ועל כתיבתך המדהימה תמיד מחדש!
תודה קרנושה. אגב, קבענו עם חברים לצאת ביום שישי הקרוב לסרט שהמלצת. כבר יובלות שלא היינו בסרט.. תודה רבה !!!!!
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2012 11:12
קרנושה
Posts: 3420
|
אכן תרגול מביא תוצאות נכונות, תודה על הטיפים המקסימים ועל כתיבתך המדהימה תמיד מחדש!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 11:25
אייריס
Posts: 3744
|
תודה על הטיפ. נשמע טעים מאודדדד. גם אצלי זה ככה שחוזר החייל הבייתה שמחה בבית ובמטבח. שבת נפלאה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 05:48
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אוהו כמה צריכים לתרגל את זה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 17:36
EFF
Posts: 6409
|
בכל מקרה האוכל הוא "אוהב" ו"אהוב" ו"מאהב"..אלא שכאשר אנחנו מגיעים לבסיס במסגרת "סיירת שניצל" הכוונה היא להאכיל את האהוב ולא את האוהב....סתם יצא לי משחק מילים כזה ....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 16:57
toly
Posts: 898
|
מקסים מקסים
אין לי מילים אמרת הכל
ובתור מי שאוהבת ליצור במטבח ובמיוחד לערב שבת ועוד באווירה חורפית
אין דבר נפלא יותר מזה
ואפילו בתור צמחונית רבת שנים מה זה עשית לי חשק לשניצל שלך עם פירה ובצל מטוגן
וורשה מייד שולחת אליכם את הבולדוד דה בורדו אליכם.... )
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 14:51
רבקה
Posts: 8411
|
מטפס יקר אצלינו האוכל הוא תמיד אוהב
כשאנחנו לומדים ויודעים כיצד להשתמש בו
כאנו אוכלים ללא שליטה ובולעים כל דבר שמזיק לנו הוא נהפך לאויב
אך שוב לא נשכח כי האוכל הוא כחומר ביד היוצר בעבורינו
תמיד נדאג לנו לאוכל טעים ומגוון שנפיק ממנו את מלוא ההנאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 14:32
נחושה
Posts: 6982
|
"עלינו ליצור ממנו אוהב ולא אויב. שבת מנוחה, ברוכה ושמחה."
גם לך מטפס יקר ובהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 14:18
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אוכל יכול להיות דבר ניפלא, מחמם לא רק בטן רעבה אלא גם נפש צמאה., ניכספת. פגשתי הבקר בסופר את גיסתי אחות רעייתי. ילדינו הגדולים נולדו בסמיכות לפני שמונה עשרה שנה ובנה כורה כבר כמה חדשים מצוי במסלול סופר קרבי בעוד בני אך החל טירונות. אני לא מפסיקה לחשוב מה להכין לו, הוא ביקש בשר. אומרת גיסתי. איזה קטע אני אומר. גם אני ואחותך חושבים על תבשילי תבשילים לכבוד הבן הטירון שמגיע השבת. איזה כיף ששניהם באים אומרת גיסתי. הוא גמור , היא מוסיפה. הכתפיים שלו קרועות מהמסעות או לא יודעת מה, הוא אומר שהוא מותש ואני רוצה שיהיה לו כזה כיף עם אוכל ביתי. ואני סיפרתי לה שלפני יומיים שלח בני אסאמאס וביקש שניצלים ופירה עם בצל מטוגן ( השניצלים שלי הם ספסיאליטה ואני מגלה לכם את הסוד: אני משרה את פרוסות חזה העוף איזה שמונה שעות עם תבלין גריל עוף, המון שום כתוש, סויה, קצת כמון וכמות נדיבה של יין תירוש, כן, זה של הילדים לפסח.. תענוג) . המשכנו לפטפט על הילדים שכבר גדלו והפכו לגברים וכבר מגינים עלינו. אני אלך על איזה גולש רציני אמרה הגיסה. ניפרדנו לשלום ,המשכתי ללקט מוצרים וחשבתי לעצמי איך יכול המזון, האוכל להיות דבר כל כך אציל, כזה שנישמר עמוק במגירות זכרונות הילדות שלנו , איך ריח תבשיל מוכר לעיתים יכול להציף אותנו בים זכרונות מתוקים, איך האוכל מפאר ומשמח את שולחנות החג שלנו ואת ארועי שימחתנו, ואיך אצל חלק מעדות ישראל האוכל הוא גם דרך מכובדת לזכור ולהזכיר אדם אהוב שעזב אותנו בסעודה עם תום שבעת הימים.. ואיך הורים בכל רחבי ישראל וגם סבים וסבתות מחפשים ובוחנים כל שישי שבת איזה ארוחה לבשל לבן החייל או לבת החיילת שמגיעים לסופ״ש אל הקן החם והבטוח. אולי כדי לחזור ולהיות קצת ילדים בני שמונה עשרה - עשרים ולו לשישי שבת.. כן, אוכל יכול להיות דבר מקסים ומלא רגשות ( שח יקרה, ניזכר שסיפרת באחד הפוסטים היפים שלך על הכיף שלך לבשל ארוחות שבת למישפוחה, זה בדיוק זה)... חשוב שניזכור את מעלות הבישול הטוב והמיטיב, נברך על השפע אך גם תמיד נדע להפוך את האוכל לאוהב ולא לאוייב. לאוהב שמזין אותנו באנרגיה ובתחושות של ביחד וכיף ולא לאוייב שמעמיס על עצמותינו סלעים של שומן כבד מנשוא. וזה אנחנו שיכולים וצריכים לשלוט בקשר הזה שביננו, בני אנוש שאוהבים לאכול, לבין האוכל עצמו. האוכל הוא כחומר ביד היוצר בעבורינו. עלינו ליצור ממנו אוהב ולא אוייב. שבת מנוחה, ברוכה ושמחה. ר
edited by מטפס הרים on 12/21/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|