24/12/2012 09:47
EFF
Posts: 6409
|
אני מצטרפת לדעתה של דני שיש להתרחק מכל מחוללי אנרגיות שליליות- או לפחות ללמוד להתעלם. כבת יחידה לאימי ז״ל הרגשתי הרבה שנים שאני מעין ״שק חבטות״אליו מתנקזים כל הטענות והתלונות, אבל מהיותי עקשנית,עצמאית ודעתנית סגרתי את ״שערי״ בפני כל אלו..הייתי כל כך מבוצרת בעמדותי...אפילו לחברות במועדון כפר המכביה היו לה טענות ואיבה,כאילו המועדון גוזל אותי ממנה, כלומר שעות הבילוי במועדון הן על חשבון הזמן שלה..לא ולא -לא היה מצב ששמתי לב אפילו לכך...התעלמתי לחלוטין..וכך בעוד הרבה תחומים......
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2012 21:48
1103
Posts: 5022
|
נחושה יקירתי
לכולנו עצות באמתחתינו אך כשזה נוגע בנו אנו מתנחמים באכילה לא מבוקרת מכל הבא ליד כאילו אין מחר.
הבעיה של כולנו השמנמודים שאנו לא למדנו עדיין לשלוט ברגשות שמנווטות אותנו לאכילה רגשית.
את אישה איכפתית ורגישה בדרגה עליונה ולא מפתיע שבכל פעם שקרוה דבר בחייך, בפרט מה שקשור באחד מבני משפחתך
הקרובים שאך ורק את טובתם את מבקשת,מיד את נופלת לאכילה רגשית,לא רק שלא מנחמת אותך אלה גורמת לך נזק נפשי ופיסי.
אימי בת תשעים נמצאת במוסד סעודי צלולה ובהירת מחשב אך לצערי מוגבלת גופנית.בעבר היו מצבים שכעסתי ונפגעתי אך למדתי
שיש לקבל הדברים כמות שהם,
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2012 15:27
רבקה
Posts: 8411
|
כפי שחיוך כותבת אתן ברות מזל ואשריכן על זכות גדולה שיש לכן אמא
גם אני הייתי צעירה שאמי נפטרה .
ולענין האכילה הרגשית אני חושבת שזה לא יעזוב אותנו אף פעם
אך יש לנו את הכלים הנכונים שאנו רוכשים ממורתינו הנפלאה
ומצליחים פחות או יותר לחזור לשפיות ולדרך הטובה לנו
אני מקווה נחושתי שאת כבר לא שם ביום ההוא
ודרכך שוב בשליטה ובשבוע חדש ומבורך ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2012 13:46
נחושה
Posts: 6982
|
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 19:49
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
אין עליך.....לאכול אותך, כמה שאת מתוקה.
הכנות, הכתיבה, והמסקנות והכי חשוב התקווה
והנחישות...מושלמת. מחכה לך מחר בחיבוק מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 17:39
tutit
Posts: 2431
|
מזדהה עמכן נחושקה וחיוך
כל פעם שיש לי מתיחות עם אחד מבני המשפחה אני ישר הולכת למטבח להרגע לשכוח את הכעס וזה עוזר לי לאכול משהו כדי לא לאכול את הלב
אך לאחר מעשה אני מתעשתת ומרגישה זוועה כי כל השמירה וכל ההשתדלות נהרסת ואז מתחרטים ויש כעס עצמי
לעומתי חברתי הרזה לא אוכלת יום שלם אם משהו מכעיס אותה אם משהו מציק לה.....למה אני לא שוכחת לאכול לפעמיםםם.......
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 15:31
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
דני יקרה, כמו שאמרתי את ברת מזל עם אמא צעירה כזו. נכון לכולנו יש כל מיני שקים שאנו נושאים על הגב במיוחד עם הורים וילדים. מה לעשות? גם אני זוכרת אי אילו קטעים עם אמא שלי ז"ל. על כל פנים בשנים ההן, זה בהחלט לא הסתיים רק ביום אחד של זלילה. היום כשאני מבוגרת יותר וגם במסגרת הנפלאה הזו, אני יודעת שלי אין ברירה. צריך להמשיך הלאה גם אם נפלנו (ראה מה שכתבתי על הוידוי של מה שקרה אמש) ובאמת לא היה לי ממש תירוץ טוב.... בכ"ז זה קורה. השריון אני ממש לובשת אותו בכל מיני ימים וארועים כשאני יודעת שאולי רק אולי יקרה משהו שאיני רוצה בו, העיקר הוא לשמור על עצמנו שפויות רגועות ולתת לדברים לעבור לידינו...לא לחרוש את נשמותינו הרכות. אפשר לצאת לצעדה אפילו בקטנה רק כדי לא להיות בסביבה שאנרגיה לא בריאה נמצאת בה. רק בשורות טובות
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 12:57
קרנושה
Posts: 3420
|
יקירה, הכל חולף ובלי הלקאה עצמית. את יודעת ומכירה את הכללים, יום חדש, התחלות חדשות, אני באמת חושבת שזה מאחורייך.
נשיבוקים חמים ותשתי הרבה חם זה מממש עוזר♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 11:55
מטפס הרים
Posts: 1533
|
גם אני, נחושה, עברתי אתמול יום של התעלמות מצפירות עולות ויורדות ואצלי זה היה הרבה יותר מרק אחרי חמש.. אצלי זו היתה סערה מאוד סוערת. התחלתי יום חדש, וגם השיטפון בקוסמוס הפיסי פסק ויש שמש נדירה ביופיה בחוץ, וחלונות ניפתחים ואור ניכנס ואויר צלול צלול נקי נקי .. וסופת האכילה שפקדה אותי אתמול נעלמה כלא היתה, למרות שהיא היתה ולבטח השאירה גם חותם.. שיהיה בהצלחה.. ....
edited by מטפס הרים on 12/22/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2012 11:46
אייריס
Posts: 3744
|
מקסימות אחת אחת עם כל הנסיון שלכן והחלטותיכן בכל. אני שמחה שאני כאן וקוראת נהנית ולומדת ממכן יקירותיי. כמובן מצטרפת ומסכימה עימכן וחייבים לדאוג קודם כל לעצמנו כי שאנחנו מרגישות טוב וחזקות אנחנו יכולות לעשות הרבה גם למען אחרים. אז בנימה זו היום החלטתי לקחת פסק זמן מהשבועיים האחרונים והקשים שעברנו במשפחה (בי'ח וגיסי שנפטר פשוט הזוי עדיין ולא נתפס) והחלטתי שלא עושה כלום רק נחה עיתונים ספר והפורום וזהו. קצת מרגוע נפשי. שבת טובה ונשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 10:18
dany
Posts: 19819
|
נכון שצריך להתרחק מאנשים שעושים לך רע ומביאים אנרגיה שלילית, מה לעשות שלפעמים זה הורים או ילדים או בעל...... אז אי אפשר להתרחק אלא ללמוד איך חיים עם זה בדרך הכי שלווה ורגועה. מה שלהם שלהם ומה שלי שלי, זה לא קל בכלל, אך כמו שבכל דבר צריך אימון(ראה ערך דיאטה) כך גם במערכות יחסים שלעיתים הן לא אידיאליות בלשון המעטה.
חיוך יקרה, גם לי יש עדיין אמא והיא כבר בת שמונים, נראית נפלא ממש עשר שנים צעירה מגילה, שומרת על משקלה יפה, עושה פעילות עד כמה שניתן, בקיצור דוגמא!!! מה לעשות שבקטע הרגשי יש לנו הרבה עומסים ולדאבוני עם השנים זה לא נעשה קל יותר. אך אני כמוך בניתי לי שריון, למרות שלא הגדרתי זאת כך, ומנסה שתמיד השריון הזה יגן עלי, לפעמים הוא נפרץ ואז יש איזה התפרצות......(לא תאמיני היא אוהבת את זה ואני שונאת!!!!!!!!!)אף בסופו של יום אני חושבת עליה שהיא זקנה בודדה כך שאין לי מה לבוא איתה חשבון, זה לא ישנה את מה שהיה ורק עוד יוסיף מתחים וכעסים מיותרים.
היום ראשון ביקרתי אותה ליום שלם(לא קל) וגם הכנתי לי מטעמים שהיא אוהבת ולא מכינה לבד, אבל הביקור הזה עלה לי זלילה יום קודם ויום אחרי......... כן כן האכילה הרגשית לעיתים חזקה ממני. ב"ה חזרתי לעצמי וזה הכי חשוב.
שבת שלום יקירותי ובאמת שנצליח לשמור על עצמנו פיזית ונפשית.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 09:56
נחושה
Posts: 6982
|
חיוך מהלב כתב:
אני כל כך מבינה אותך. אבל אין לנו אלא להיות בהווה לשכוח את שהיה אתמול. למזלי לא שמעתי את הרוח השורקת רק ראיתי צלליות העצים נעים ברוח. מעבר לכך, השתדלתי מאד לא לרדת למטה למטבח ואני עברתי בשלום את הערב. את פשוט מדהימה כי קודם כל את ברת מזל שיש לך עדיין אמא. עד 120. אני לצערי בת יחידה ושני הורי - במיוחד אימי שהיתה חברתי הטובה ביותר בעולם "עזבה" אותי די מוקדם או יותר מידי מוקדם לדעתי. היא נפטרה צעירה בת 74. אני "נזרקתי" לעולם (בלי אמא) רק עם 3 הגברים המדהימים בחיי, בעלי ושני בני. כל משפחתי בני דודים וכו'. הם בחו"ל ואינם "מכירים" אותו או סופרים אותי לכן באמת משפחתי בארץ היא גרעינית. לא פשוט. את ברת מזל שיש לך אמא. ולגבי החלטות כאלה או אחרות, בהחלט כמו עם ילדים לעיתים פשוט אנו יודעים מנסיוננו מה לעשות אך הילדים/הורים גם הם צריכים לעשות החלטות גם אם לא "נכונות" בעינינו ואנו פשוט מסתכלים מהצד כי אין מה לעשות. אני לבטח לא אתן לך עצות את שבקיאה בתורה ויודעת מה טוב עבורך. לי למזלי אין עוגיות בבית (גם אם באים הנכדים) פשוט אין. מקסימום תותים. כי אני לא רוצה אוייבים כלל וכלל. מעבר לכך, בטח גם אני הייתי אוכלת יותר לחם או משהו פחממתי אחר אך להצטער אין צורך בכך. מהיום יש לי ראיה אחרת. בכלל, בשל ריב שהיה לי עם בני הצעיר שעדיין חיי בבית הגעתי להחלטה שאני פשוט מדמה שאני בתוך בשריון (כמו של האבירים) כשאני לידו, כדי להגן על עצמי. לא להתייחס לדברים ולדרך שהוא מדבר, (זה שלו) את הכעסים שלו הוא מוציא עלי מה אני שק חבטות??? לא של אף אחד ומעבר לכך אני חייבת לשמור על בריאותי הנפשית/ פיסית. זה אומר לא להגיב, לעשות עבודה פנימית על הרגישות הרבה שלי כדי שדברים יעברו לידי ולא יחרשו אותי ולאט לאט אני אצליח בכך כמו גם בתהליך שאני החלטתי שהוא דרך חיי, כי לי אין ברירה אחרת. העצות הן פשוט מנסיון החיים שלי והלמידה היומיומית שלי איך להתיחס לדברים ורגישותי הרבה לאנשים מאור הפנים שלי אליהם - אך כל אחד בנוי אחרת, לכן אין לי לצפות... ולשמור על שלמותי הפנימית זו מטרתי האחת שכמובן יש בה גם אלמנט של ה א ו כ ל שכל חיי ניהל אותי לצערי. יש ימים כמו שאת מתארת אבל תמיד מגיע הלילה ואחריו בוקר חדש אפילו אם לא שמים כחולים לפחות בארצנו יש איזה שביב שמש במהלך היום, זה חשוב לזכור והיום הוא יום חדש של הבטחה וכמובן גם ערב שבת. שיהיה לך רק טוב עם עצמך הכי חשוב ועם הסביבה. אל תתני לשום דבר להזיז אותך מהחלטותייך וגם מצב הרוח הטוב של בוקר חורפי זה.
הרעיון של השריום המדומה כך כך נכון, אצלי הכול חודר ישר דרך העור ולכן אני מטלטלת רגשית בכל פעם מחדש. זה מה שהחלטתי אתמול, שאני צריכה להיות שלמה עם עצמי בסוגיה הספציפית וזה מה שחשוב....תהיינה תוצאות לא טובות לאימי זה שלה לגמרי...ואם תהיינה השלכות לגביי אתמודד בהתאם. תודה על התובנות יקירה♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 09:50
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אני כל כך מבינה אותך. אבל אין לנו אלא להיות בהווה לשכוח את שהיה אתמול. למזלי לא שמעתי את הרוח השורקת רק ראיתי צלליות העצים נעים ברוח. מעבר לכך, השתדלתי מאד לא לרדת למטה למטבח ואני עברתי בשלום את הערב. את פשוט מדהימה כי קודם כל את ברת מזל שיש לך עדיין אמא. עד 120. אני לצערי בת יחידה ושני הורי - במיוחד אימי שהיתה חברתי הטובה ביותר בעולם "עזבה" אותי די מוקדם או יותר מידי מוקדם לדעתי. היא נפטרה צעירה בת 74. אני "נזרקתי" לעולם (בלי אמא) רק עם 3 הגברים המדהימים בחיי, בעלי ושני בני. כל משפחתי בני דודים וכו'. הם בחו"ל ואינם "מכירים" אותו או סופרים אותי לכן באמת משפחתי בארץ היא גרעינית. לא פשוט. את ברת מזל שיש לך אמא. ולגבי החלטות כאלה או אחרות, בהחלט כמו עם ילדים לעיתים פשוט אנו יודעים מנסיוננו מה לעשות אך הילדים/הורים גם הם צריכים לעשות החלטות גם אם לא "נכונות" בעינינו ואנו פשוט מסתכלים מהצד כי אין מה לעשות. אני לבטח לא אתן לך עצות את שבקיאה בתורה ויודעת מה טוב עבורך. לי למזלי אין עוגיות בבית (גם אם באים הנכדים) פשוט אין. מקסימום תותים. כי אני לא רוצה אוייבים כלל וכלל. מעבר לכך, בטח גם אני הייתי אוכלת יותר לחם או משהו פחממתי אחר אך להצטער אין צורך בכך. מהיום יש לי ראיה אחרת. בכלל, בשל ריב שהיה לי עם בני הצעיר שעדיין חיי בבית הגעתי להחלטה שאני פשוט מדמה שאני בתוך בשריון (כמו של האבירים) כשאני לידו, כדי להגן על עצמי. לא להתייחס לדברים ולדרך שהוא מדבר, (זה שלו) את הכעסים שלו הוא מוציא עלי מה אני שק חבטות??? לא של אף אחד ומעבר לכך אני חייבת לשמור על בריאותי הנפשית/ פיסית. זה אומר לא להגיב, לעשות עבודה פנימית על הרגישות הרבה שלי כדי שדברים יעברו לידי ולא יחרשו אותי ולאט לאט אני אצליח בכך כמו גם בתהליך שאני החלטתי שהוא דרך חיי, כי לי אין ברירה אחרת. העצות הן פשוט מנסיון החיים שלי והלמידה היומיומית שלי איך להתיחס לדברים ורגישותי הרבה לאנשים מאור הפנים שלי אליהם - אך כל אחד בנוי אחרת, לכן אין לי לצפות... ולשמור על שלמותי הפנימית זו מטרתי האחת שכמובן יש בה גם אלמנט של ה א ו כ ל שכל חיי ניהל אותי לצערי. יש ימים כמו שאת מתארת אבל תמיד מגיע הלילה ואחריו בוקר חדש אפילו אם לא שמים כחולים לפחות בארצנו יש איזה שביב שמש במהלך היום, זה חשוב לזכור והיום הוא יום חדש של הבטחה וכמובן גם ערב שבת. שיהיה לך רק טוב עם עצמך הכי חשוב ועם הסביבה. אל תתני לשום דבר להזיז אותך מהחלטותייך וגם מצב הרוח הטוב של בוקר חורפי זה.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2012 09:35
נחושה
Posts: 6982
|
שמיכת פוך
שוקו חם
סיר חמין
עוגות שמרים
אתמול היה לי  של יום...אני לא מגדירה קשה פשוט זיפט /מגעיל/מדכא/איכס/....
זה לא היה קשור אלי...למשהו שעשיתי....זה היה צירוף נסיבות ואירועים אומלל שבדיעבד אלמד ממנו המון על שאסור לתת את הלחי השניה...יורקים עלייך זה לא גשם....נתק מגע ולך משם.
כן, זה קשור לאמא תודה ששאלתם...
הגעתי הביתה טעונה כמו קפיץ ואחרי הקפה השלישי "להירגע" עושה אגב בדיוק הפוך....שמעתי את החזאית אומרת שזה שבת נהדרת להשישאר בבית עם סיר חמין ושוקו חם.
זה בדיוק מה ששמנמוד צריך אחרי הצפירה (נשמעה למרות הרוחות השורקות) כדי לחפש בבית אויבים קיימים או דמיוניים ולצאת מאיזון.
וזה בדיוק מה שקרה, יש לי זכרון מעולה ונזכרתי שקניתי במו ידי קופסת עוגיות אוראו והיא הוחבאה מהילדים שלי כי הם לאורחים שלא הגיעו בסוף....
2 חפיסות ז"א 2*4=8 עוגיות נאכלו ואח"כ בערב 2 פרוסות לחם עם הממרח אבוקדו המדהים של אפי וכך נרשמה זלילת פחממות אחרי חמש.
הבוקר קמתי ליום נפלא שמחק את "סופת ליל אמש" ורגועה ומפוקחת באשר לחייה של אימי ואי היכולת להשפיע על החלטותיה השגויות בעיניי והדבר האחרון שאני צריכה זה לחרב את הישגי הימים האחרונים.
לגבי התכווצות השרירים בשוקיים יש הטבה (שכחתי שצריך לעשות מתיחות של אחרי....) וממילא סופה בחוץ אז היום תהיה השתדלות רק באוכל.
וכל זה אחרי הפוסטים של TOOOOOOOOO, בלי פחממות מחמש וכל השאר.....יהיה טוב, ממשיכה הלאה וקדימה, נחושתכם
edited by נחושה on 12/21/2012
edited by נחושה on 12/21/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|