19/12/2012 06:49
 מטפס הרים Posts: 1533
|
נס הפלפל האדום. כותרת ניפלאה לאפיזודה ההיא שהרגשתי כאילו אני יושב במושב האחורי ומאזין לשיחתך עם העוגה. והיא שולחת לך משפטים כמו: תאכלי אותי, נו , רק תטעמי... וכבר ירדת המון אז אותי בכלל לא תרגישי... ואת , עוד לפני הנס המפולפל, אומרת לה: לא אגע בך, אני בשליטה... והיא מחזירה לך: תפסיקי עם השטויות האלו על שליטה, בואי תטעמי אני מעולה... ואז הגיע הפלפל!!!! כל הכבוד לך חיוך. השגת הישג ענק ואת נאחזת בהישג!! וזוהי אולי הפיסגה הכי ראשית של ההר שטיפסת. להתראות edited by מטפס הרים on 12/19/2012
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/12/2012 05:55
 אקורדיאון Posts: 16381
|
מחוננת
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/12/2012 16:55
 שח Posts: 169
|
וואוו את פשוט מדהימה!!!  איזה כוח רצון!!! שאפו!  כל הכבוד לך יקירתי, בכנות מודה שלא נראה לי שהייתי מצליחה לעמוד בפיתוי כמוך, אולי הייתי מצליחה (עם גיוס ענק של כוח רצון ויכולת) לזרוק את השליש עוגה שנותרה, אבל במיידי, עוד לפני שהתנעתי את האוטו, כי אין סיכוי שהיינו מבלות נסיעה שלמה יחד, אני והחתיכה, כי היא כבר מזמן הייתה מוצאת את מקומה בקיבה שלי ואני הייתי מדברת עם עצמי בכעס על נפילה מעצבנת
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/12/2012 15:48
 נחושה Posts: 6982
|
חיוך יקרה, זאתי גבורה ונחישות לשמה.... בפעם הבאה לפח של החוג ומשם כבר אף אחד לא ידוג
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/12/2012 15:44
 רבקה Posts: 8411
|
חנה'לה את נ ה ד ר ת כל הכבוד ואיך מצליחים אם לא כך, תבורכי ♥♥♥
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/12/2012 13:01
 dany Posts: 19819
|
איזהו הגיבור הכובש את יצרו!!!!!!!!!!!!!!!!!! שאפו.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/12/2012 09:54
 tal_f Posts: 900
|
כל הכבוד על הנחישות. זה מעודד ונותן מוטיבציה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/12/2012 08:31
 חיוך מהלב Posts: 1125
|
אמש הכנתי עוגה לחברותי לחוג דרמה. זו עוגת תפוחים שטובה מאד ופשוטה להכנה. לא אפיתי אולי שנתיים. אבל עמדתי בפיתוי ולא טעמתי ממנה אפילו כזית. עד השעה 8 בערב אז נסעתי איתה לחוג בלי בעיה היא היתה שלמה בשקית לידי במכונית. טוב, כשפרסתי ממנה גם לקחתי מעט יחד עם כולן, אולי הביחד עשה לי את זה, אבל לא נורא. מה שנורא הוא שבסביבות חצות כשהייתי בדרכי חזרה הביתה העוגה ישבה לידי (כבר נשאר ממנה רק שליש) כי כל הרזות הרי טעמו מעט וזהו אין להן בעיה נכון? אבל יש לי בעיה איתה. עם הכנסי למכונית נזכרתי בעברי שבמקרים כאלה הייתי בדרך מחסלת את כולה בלי בעיה. גם כי היה מאוחר וקר וכל מיני תרוצים אחרים - מה לעשות? במשך 10 דקות דיברתי עם עצמי את לא נוגעת בעוגה, היא לא בשבילך, והנה הגיע הנס. נס פלפל אדום.מצאתי בתיק שלי פלפל אדום ואותו כירסמתי בהנאה אמרתי לעצמי זה מתוק כמו העוגה, נזכרתי כמה ויטמין סי אני מכניסה לגופי וראה זה פלא הגעתי הביתה בשלום. העוגה נשארה עד הבוקר במכונית ובמילא היה כ"כ קר בלילה שלא צריך מקרר עבורה. עכשיו יש לי רעיון. נדמה לי שאת שאר העוגה אני פשוט אניח בפח הזבל מיידית כדי שלא אצטרך להלחם נגדה ולדבר איתה כל פעם שאני במטבח ורואה אותה. אני מודה לאלוהים שהיה לי פלפל אדום בתיק ויכולתי לכרסם אותו לאט ולדמות שהוא עוגה או כל דבר אחר והעיקר שלא גמרתי את העוגה כמו בשנים ההן, ושוב, זה רק מסוג הדברים שיכולים לקרות לשמנמודה כמוני והזכרונות של בולמוסים שעושים לי רע בדיוק כמו בולמוס עצמו, נכון, זה לא אומר שתמיד אוכל לעמוד בפיתוי אבל הפעם זה הלך. אז הנה רעיון בערבים כל כך קרים ובדרך, שיהיה לכל אחד ואחת מאיתנו איזה פלפל אדום לידו בתיק וזה עושה את העבודה לא רע לדעתי. בקיצור היום יום שלישי פעמיים כי טוב. מאחלת אני לכולם יום של שמחה בריאות והעיקר שליטה באוכל, הנה עשיתי פרסומת נוספת לפלפל אדום. לא נורא הפלפלים האחרים בצבעים אחרים לא יעלבו אני מקווה.... אוהבת את כולכם
-- hs
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|