12/12/2012 17:45
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אשירה כתב:
יום הגיוס בבקו"ם הוא יום לא קל לכל הורה וכל ילד, ובמיוחד בנים.
הלא נודע מצפה במקום חדש, אנשים חדשים, כללי התנהגות אחרים, ציות לפקודות, ובעיקר המרחק מהבית, מהמוכר המחבק והחם.
חוויה לא קלה אבל שכר בצידה. זכור לי היום הזה כיום מרגש, מפחיד וכואב כאחד, אולם היום בדיעבד אני מברכת על כל מה שבני וגם בתי רכשו בצבא.
אין מסגרת בעולם שתורמת לאישיותם של ילדינו כמו צה"ל. הבגרות, הלמידה, הביטחון העצמי, כישורי מנהיגות, התמודדות עם מצבים, בקיצור הלך ילד חזר גבר.
מטפס יקר, אני מאחלת לבנך שירות מעניין וחוויתי שיהיה רחוק מכל סכנה, ולך ולאשתך שתהיו גאים בו ושיביא לכם רק נחת!!!
הי אשירה. תודה רבה על מילים מכוונות ומרגשות. מסכים בהחלט שצהל הוא בית ספר אדיר לחיים. הוא גם עיצב אותי המון... הייתי שבוע שעבר בציריך במיפגש של צעירים, , אנשי עסקים בסביבות גיל +30. חלקם היו ישראלים שכעת עובדים בשוויץ והרוב שוויצרים לא יהודים או ישראלים. וכשכל אחד מהצעירים הציג עצנו ולכולם שם תארים ממקומות מדהימים מכל העולם, כל הישראלים אמרו שבשבילם השרות הצבאי היה ה- אוניברסיטה. בהחלט. אני רק רוצה וחולם ומתפלל שזו תהיה אוניברסיטה של שלום... להתראות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2012 17:39
מטפס הרים
Posts: 1533
|
dany כתב:
בהצלחה רבה רבה בחודש הקרוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תודה. גם לך דני שיהיה חודש של ירידה נחמדה וכיפית במשקל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2012 15:11
אשירה
Posts: 4292
|
יום הגיוס בבקו"ם הוא יום לא קל לכל הורה וכל ילד, ובמיוחד בנים.
הלא נודע מצפה במקום חדש, אנשים חדשים, כללי התנהגות אחרים, ציות לפקודות, ובעיקר המרחק מהבית, מהמוכר המחבק והחם.
חוויה לא קלה אבל שכר בצידה. זכור לי היום הזה כיום מרגש, מפחיד וכואב כאחד, אולם היום בדיעבד אני מברכת על כל מה שבני וגם בתי רכשו בצבא.
אין מסגרת בעולם שתורמת לאישיותם של ילדינו כמו צה"ל. הבגרות, הלמידה, הביטחון העצמי, כישורי מנהיגות, התמודדות עם מצבים, בקיצור הלך ילד חזר גבר.
מטפס יקר, אני מאחלת לבנך שירות מעניין וחוויתי שיהיה רחוק מכל סכנה, ולך ולאשתך שתהיו גאים בו ושיביא לכם רק נחת!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/12/2012 05:03
dany
Posts: 19819
|
בהצלחה רבה רבה בחודש הקרוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 23:19
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה כתב:
מטפס יקר ברוך שובך, ראשית התייחסותי להלקאה העצמית ו"שבירת המשקל".... היה ונגמר ! כעת יש לך חודש "מעשים טובים", זוכר שהתחייבת לנו? לעצמך? אומרים שאל לך לשפוט מישהו עד אשר תגיע למקומו...לא קל בכלל כל הנסיעות, האירוחים, ההתחייבויות והלחצים ויכול להיות שאצל כל אחד מאיתנו היתה נפילה חופשית ו7אתה הרי דיווחת לנו עלן כמה אירועי גבורה שבהם היית מחונן על.... צחצח שיניים לך לזמן איכות עם משפחתך ושיחת גברים עם בנך ומחר אתה נכנס לטירונות ועל כך עלה והצלח שנית, הברכות והאיחולים בפוסט נפרד וחגיגי 
ביום חמישי אראה את המישקל. האמת היא שמאוד השתדלתי שם. היו גם היו חלקי יום של שליטה אמיתית והתחזרות מוחלטת לא היתה חוץ מפעם אחת... היום היה יום סביר ומחר אשתדל מאוד. באמת אשתדל ואין מצב לפחמימות אחרי חמש ( אגב בזכות נילי התחלתי לחבב תה צמחים בערב וזה סבבה) ומקווה לתוצאה הגיונית בשקילת חמישי בבוקר. אני בהחלט בונה על החודש הקרוב .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 22:16
נחושה
Posts: 6982
|
חיוך מהלב כתב:
ביום שבני הבכור הלך לצבא הבנתי הרבה דברים. זהו הוא ברשות עצמו. זהו, הוא כבר איש, נכון שבעיני עדיין ילד בן 18 אבל לא כך הם פני הדברים. צריך לשחרר ... את זאת הבנתי ממש כשנפרדתי ממנו בבקום. מאז עבור כבר שנים רבות. עדיין אני מתבוננת וחושבת על הילד הזה שגידלתי. הבכור הוא כבר בעל משפחה 3 זאטוטים וכל האחריות והוא איש מסוג אחר, כל כך השתנה. אבל נשאר פתוח ואפשר לדבר איתו על כל דבר ואפילו לריב ולהתוכח אבל בסוף נגמר בנשיקה ופיוס ... יש לו אישה ו-3 ילדים איזו אחריות כבדה, והוא עושה הכל באהבה ובסבלנות אין קץ למרות העומס הרב, לילות בלי שינה כי תמיד מישהו מה-3 מעיר אותם, בשעה לא סבירה ואז אחרים מתעוררים יותר נכון מתעוררות (התאומות)... ובכלל, לאורך השנים שיחררתי ... הרבה מאד ולמדתי המון דברים על עצמי, על הצורך שלי לשלוט בילדי זה לא עובד, וממש עשיתי עבודה פנימית עמוקה עם עצמי.
למה אני מספרת את כל זה? כי כולנו דומים באיזה שהוא מקום, ואנו לא חפים מהדאגה היהודית ההומה בנו, מההרגשה שהנה ילדינו כבר בוגרים, (גם אם נדמה לנו שלא) ויש להם דעות ורעיונות משל עצמם ודרך חיים משל עצמם ואנו צריכים לתת להם גם לטעות וללמוד מטעויותיהם. גם אם אנו "יודעים יותר טוב" ויכולים לעוץ להם עצות.
מאחלת לך ולרעייתך שתהיו חזקים, שתשחררו ותנו לבן לבחור את דרכו, להצליח בה ולדעת גם לסמוך עליו כי הוא כבר בוגר. הכי חשוב שיהיה בריא, שיעבור את הצבא בקלות ועוד יותר חשוב שלא תהיינה מלחמות בשנות השרות שלו. ושכל הברכות תתקיינה בע"ה ושהקב"ה ישמור עליו תמיד בבריאות מעולה ושמחה.
מרגששששששששששששש
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 22:06
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר ברוך שובך,
ראשית התייחסותי להלקאה העצמית ו"שבירת המשקל"....
היה ונגמר ! כעת יש לך חודש "מעשים טובים", זוכר שהתחייבת לנו? לעצמך?
אומרים שאל לך לשפוט מישהו עד אשר תגיע למקומו...לא קל בכלל כל הנסיעות, האירוחים, ההתחייבויות והלחצים ויכול להיות שאצל כל אחד מאיתנו היתה נפילה חופשית ו7אתה הרי דיווחת לנו עלן כמה אירועי גבורה שבהם היית מחונן על....
צחצח שיניים לך לזמן איכות עם משפחתך ושיחת גברים עם בנך ומחר אתה נכנס לטירונות ועל כך עלה והצלח
שנית, הברכות והאיחולים בפוסט נפרד וחגיגי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 21:25
מטפס הרים
Posts: 1533
|
חיוך מהלב כתב:
ביום שבני הבכור הלך לצבא הבנתי הרבה דברים. זהו הוא ברשות עצמו. זהו, הוא כבר איש, נכון שבעיני עדיין ילד בן 18 אבל לא כך הם פני הדברים. צריך לשחרר ... את זאת הבנתי ממש כשנפרדתי ממנו בבקום. מאז עבור כבר שנים רבות. עדיין אני מתבוננת וחושבת על הילד הזה שגידלתי. הבכור הוא כבר בעל משפחה 3 זאטוטים וכל האחריות והוא איש מסוג אחר, כל כך השתנה. אבל נשאר פתוח ואפשר לדבר איתו על כל דבר ואפילו לריב ולהתוכח אבל בסוף נגמר בנשיקה ופיוס ... יש לו אישה ו-3 ילדים איזו אחריות כבדה, והוא עושה הכל באהבה ובסבלנות אין קץ למרות העומס הרב, לילות בלי שינה כי תמיד מישהו מה-3 מעיר אותם, בשעה לא סבירה ואז אחרים מתעוררים יותר נכון מתעוררות (התאומות)... ובכלל, לאורך השנים שיחררתי ... הרבה מאד ולמדתי המון דברים על עצמי, על הצורך שלי לשלוט בילדי זה לא עובד, וממש עשיתי עבודה פנימית עמוקה עם עצמי.
למה אני מספרת את כל זה? כי כולנו דומים באיזה שהוא מקום, ואנו לא חפים מהדאגה היהודית ההומה בנו, מההרגשה שהנה ילדינו כבר בוגרים, (גם אם נדמה לנו שלא) ויש להם דעות ורעיונות משל עצמם ודרך חיים משל עצמם ואנו צריכים לתת להם גם לטעות וללמוד מטעויותיהם. גם אם אנו "יודעים יותר טוב" ויכולים לעוץ להם עצות.
מאחלת לך ולרעייתך שתהיו חזקים, שתשחררו ותנו לבן לבחור את דרכו, להצליח בה ולדעת גם לסמוך עליו כי הוא כבר בוגר. הכי חשוב שיהיה בריא, שיעבור את הצבא בקלות ועוד יותר חשוב שלא תהיינה מלחמות בשנות השרות שלו. ושכל הברכות תתקיינה בע"ה ושהקב"ה ישמור עליו תמיד בבריאות מעולה ושמחה.
חיוך יקרה, מילים חשובות ובזמן הנכון. אני מבין שמגיע השלב שעלינו לשחרר, להבין שמידת שליטתנו בחיי ילדינו פוחתת והם כבר ציפורים שעפות בזכות עצמן...אני מבין אך מתקשה לקבל וליישם... צריך לעבוד על זה. תודה רבה!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 21:21
מטפס הרים
Posts: 1533
|
קרולין כתב:
מטפס יקר גיוס קל ונעים לבנך היקר  שתמיג יחזור הביתה בשלום אמן קרולין
אמן ואמן - תודה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 20:14
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
ביום שבני הבכור הלך לצבא הבנתי הרבה דברים. זהו הוא ברשות עצמו. זהו, הוא כבר איש, נכון שבעיני עדיין ילד בן 18 אבל לא כך הם פני הדברים. צריך לשחרר ... את זאת הבנתי ממש כשנפרדתי ממנו בבקום. מאז עבור כבר שנים רבות. עדיין אני מתבוננת וחושבת על הילד הזה שגידלתי. הבכור הוא כבר בעל משפחה 3 זאטוטים וכל האחריות והוא איש מסוג אחר, כל כך השתנה. אבל נשאר פתוח ואפשר לדבר איתו על כל דבר ואפילו לריב ולהתוכח אבל בסוף נגמר בנשיקה ופיוס ... יש לו אישה ו-3 ילדים איזו אחריות כבדה, והוא עושה הכל באהבה ובסבלנות אין קץ למרות העומס הרב, לילות בלי שינה כי תמיד מישהו מה-3 מעיר אותם, בשעה לא סבירה ואז אחרים מתעוררים יותר נכון מתעוררות (התאומות)... ובכלל, לאורך השנים שיחררתי ... הרבה מאד ולמדתי המון דברים על עצמי, על הצורך שלי לשלוט בילדי זה לא עובד, וממש עשיתי עבודה פנימית עמוקה עם עצמי.
למה אני מספרת את כל זה? כי כולנו דומים באיזה שהוא מקום, ואנו לא חפים מהדאגה היהודית ההומה בנו, מההרגשה שהנה ילדינו כבר בוגרים, (גם אם נדמה לנו שלא) ויש להם דעות ורעיונות משל עצמם ודרך חיים משל עצמם ואנו צריכים לתת להם גם לטעות וללמוד מטעויותיהם. גם אם אנו "יודעים יותר טוב" ויכולים לעוץ להם עצות.
מאחלת לך ולרעייתך שתהיו חזקים, שתשחררו ותנו לבן לבחור את דרכו, להצליח בה ולדעת גם לסמוך עליו כי הוא כבר בוגר. הכי חשוב שיהיה בריא, שיעבור את הצבא בקלות ועוד יותר חשוב שלא תהיינה מלחמות בשנות השרות שלו. ושכל הברכות תתקיינה בע"ה ושהקב"ה ישמור עליו תמיד בבריאות מעולה ושמחה.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 19:55
קרולין
Posts: 6651
|
מטפס יקר
גיוס קל ונעים לבנך היקר
שתמיג יחזור הביתה בשלום אמן
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 18:38
מטפס הרים
Posts: 1533
|
tal_f כתב:
גיוס קל. מקווה שיעבור תקופת שינוי זו , בהבנה והרוגע.
תודה רבה !!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 18:29
tal_f
Posts: 900
|
גיוס קל. מקווה שיעבור תקופת שינוי זו , בהבנה והרוגע.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 17:31
מטפס הרים
Posts: 1533
|
dany כתב:
מטפס יקר ברכות לגיוס הבן 
תודה רבה!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 17:31
מטפס הרים
Posts: 1533
|
רבקה כתב:
וואו איזה רגע מרגש ברכות לגיוסו של הבן של מטפס נאחל לו גם לטפס בסולם הדרגות לך בשלום בן יקר , חזור בשלום אך זכור ואל תשכח שמור על עצמך 
אמן. המון תודה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 17:04
dany
Posts: 19819
|
מטפס יקר ברכות לגיוס הבן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 16:31
רבקה
Posts: 8411
|
וואו איזה רגע מרגש
ברכות לגיוסו של הבן של מטפס נאחל לו גם לטפס בסולם הדרגות
לך בשלום בן יקר , חזור בשלום אך זכור ואל תשכח
שמור על עצמך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 16:25
מטפס הרים
Posts: 1533
|
כפרה על כולכן. בדרכי במונית הביתה... אבקת סוכר, הא נחושה? וגלידת פיסטוק.. וטפס....כמה טפס... ומה לא. השתדלתי אך היה קשה. קשה. כמו שלובה מארץ נהדרת אמרה: קשה. אשקל ואראה : האם יישבר מישקל הזכוכית שלי זו השאלה. כנראה עליתי... לא כנראה.. לצערי.. תודה וחג שמייח. אתמול אצל שגרירינו בספרד הוגשו אינספור סופגניות... השגריר אמר לספרדים שרובם לא היו יהודים: תיזהרו, זה יציקה. והם בלעו סופגניות כמו גרעינים... בטח אחרי זה קיללו וכעסו על המלכים הקאתוליים שלא המשיכו את האינקויזיציה.... חגשמח. מחר בני בכורי מתגייס!!!!!!!
edited by מטפס הרים on 12/11/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 15:42
רבקה
Posts: 8411
|
הוא בטח מכין לנו הפתעה
כמה פחות נדע כשיחזור .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/12/2012 12:08
רייצל
Posts: 339
|
חברות יקרות,
נסמוך עליו שהוא יהיה בשליטה ויחזור להיות בפיסגה
חג שמח
רייצל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|