10/12/2012 14:15
נחושה
Posts: 6982
|
הדפסתי....יש לשנן ולהפנים....כל הכבוד על הנחישות ועל השיתוף
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 12:12
dany
Posts: 19819
|
סיפור עם לקח אדיר.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 11:54
קרולין
Posts: 6651
|
חיוך יקרה
הפוסטים שלך מרגשים ומלאים בתובנות וחוכמה
תמיד אפשר לבחור א ח ר ת
ואנחנו בוחרים להתמיד להשקיע בעצמנו ולהצליח
המשך חג מואר, שמח ובשליטה
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 09:09
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
לכל מי שהגיב לדברי תודות מקרב לב. אתם בהחלט לא רק מעודדים אתם ממש מרימים אותי על הכסא (שלא תקבלו חס ושלום פריצת דיסק) בהשאלה כמובן מרימים אותי על הכסא (סמל ליום הולדתי שחלף לו כבר, בכך אני מקבלת בשמחה שחלפה לה עוד שנה, ובה עשיתי המון למען עצמי ואני כבר רואה את עצמי ואתכם במהלך השנה... וכשנכתוב כאן כעת חיה בעוד שנה, כולנו נהיה כבר רזים או כמעט רזים, והכי חשוב נכתוב כולם לכולם על כך שאנו בשליטה, שאוכל אינו מנהל אותנו אלא אנו מנהלים אותו, ואם זה כך, ואני מאמינה שכך יהיה, אז כולנו א ל ו פ י ם, ומודל לחיקוי לאחרים. כל שיעסיק אותנו כעת חיה בעוד שנה זה שמירה על ההשגים. זה האיחול הכי טוב לכולנו ואני מתפללת שכך יהיה. ומשום מה זה מעלה בתוכי סיפור מיוחד שהייתי רוצה לספר לכם.מטפס יקר אהבתי מאד את מחלת התרצת נפוצה... אבל היא חייבת לצאת מחיינו. אני גם אומרת לעצמי...
לא היה בכפר מקצוע המוציא שם רע לבעליו יותר ושכרו נמוך יותר מאשר שוער בית הבושת המקומי. אבל איזו ברירה היתה לו לשוער? מעולם לא למד קרוא וכתוב ולא מצא שום עיסוק אחר או מקצוע אחר. גם אביו היה שוער בית הבושת לפניו וכך עברה משרת האב אל הבן. יום אחד מת בעליו של בית הבושת וצעיר סקרן ויצירתי וכן בעל יוזמה לקח לידיו את ניהול בית הבושת. החליט הצעיר לחדש את פני המקום. שיפץ את החדרים ולאחר מכן כינס את צוות העובדים ומסר להם הוראות חדשות. לשוער אמר : מהיום לא רק תעמוד אלא תכין גם דו"ח ובו תציין כמה אנשים נכנסים מידי יום. כל לקוח שישי שנכנס עליך לשאול אותו איך התיחסו אליו ומה היה משפר במקום זה. פעם בשבוע תגיש לי את הדו"ח עם הערות לפי שיקול דעתך. האיש רעד כולו. הוא לא היה עצל אבל : "הייתי רוצה מאד לספק את רצונך אמר השוער אבל אני לא יודע קרוא וכתוב". צר לי מאד אמר הבעלים החדש אבל אתה מבין בהחלט שלא אוכל לשלם לאדם נוסף וגם לא אוכל לחכות שתלמד קרוא וכתוב. אבל אדוני אינך יכול לפטר אותי עבדתי כאן כל חיי וגם אבי וגם סבי. הצעיר לא הניח לא לסיים. אני מבין אותך איני יכול לעזור לך. נשלם לך פיצויים סכום שיספיק לך עד שתמצא עבודה אחרת. האיש חש שעולמו נחרב עליו. מעולם לא חשב שיהיה במצב הזה. הגיע הביתה מה יעשה? הוא נזכר שלפעמים בבית הבושת כשנשברה מיטה או התקלקלה דלת של ארון הצליח לתקן אותם בפטיש והנה חשב שיש לו אולי עיסוק חדש. חיפש בבית את כל הכלים הדרושים ומצא רק מסמרים חלודים וצבת סדוקה. אבל חשב שאולי ירכוש לו ארגז כלים. אבל בכפר אין חנות של כלים. יהיה עליו ללכת יומיים ברגל לכפר הבא כדי לקנות הכלים. מה זה משנה? יתשמש בכסף שקיבל ויצא לדרך. הביא איתו ארגז כלים לתפארת. רק חזר והסיר את מגפיו הכבדים והנה דפיקה בדלת. זה השכן, באתי לשאול אולי יש לך במקרה פטיש. כן בדיוק קניתי אמר השוער לשעבר. אבל אני צריך אותו לעבודה. אין בעיה אחזיר לך מחר בבוקר אמר השכן. למחרת אמר השכן שהוא צריך עוד את הפטיש בוא נעשה עסק. אני יודע שהחנות בכפר הבא. אשלם לך יומיים הלוך וחזור וכן מחיר הפטיש הרי אין לך עבודה. מה דעתך? למען האמת זה יתן לי 4 ימי הכנסה חשב השוער לשעבר. הסכים. בשובו היה עוד שכן שצריך פטיש ועוד כמה כלים.מוכן אני לשלם לך 4 ימי נסיעה ועוד רווח קטן על כל כלי.השוער פתח את ארגז הכלים ונתן לו. אם כך הרבה אנשים יזדקקו לכלים. בנסיעה הבאה החליט להמר על חלק מכספי הפיצויים ולהביא עוד כלים. כך יחסוך זמן נסיעות. השמועה החלה להתפשט ורבים הפסיקו לנסוע יומיים לכפר הבא. פעם בשבוע נסע האיש מוכר הכלים וקנה את כל הדרוש ללקוחותיו. בתוך זמן קצר הבין שאם ימצא מקום לאחסן הכלים יוכל לחסוך ולהרוויח עוד כסף. שכר מחסן קטן הרחיב אותו ולימים הוסיף חלון ראווה המקום הפך להיות חנות כלים הראשונה בכפר. כולם היו מרוצים וקנו אצלו. הוא לא היה צריך לנסוע יותר כי חנות הכלים בכפר השכן שלחה לו את הזמנותיו הוא היה לקוח נאמן. עם הזמן העדיפו כל הכפריים מהאזור לקנות אצלו ולחסוך 2 ימי נסיעה. יום אחד עלה בראשו רעיון החרט שהוא מכיר יוכל ליצר עבורו ראשי פטישים למה לא? גם מברגים צבתות ואזמלים. אחר כך הגיע תור הברגים והמסמירם. תוך 10 שנים הפך האיש למליונר בזכות יושרו חריצותו. נעשה לבעל העסק המצליח ביותר באזור. יום אחד החליט לתרום כסף לבנית בית ספר, שבו נוסף על קריאה וכתיבה ילמדו גם מקצועות שימושיים בתקופה ההיא. המושל וראש המועצה ערכו ארעו לחנוכת בית הספר. א. ערב לכבודו. בעת הקינוח העניק המושל וראש המועצה מפתחות העיר והמושל חיבק אותו. אנו מבקשים ממך בגאווה שתחתום לנו בדף הראשון של ספר המבקרים של בית הספר החדש. לכבוד הוא לי אמר האיש. אך איני יודע קרוא וכתוב. אתה? שאל ראש העיר? הרי אתה בנית אימפריה בלי קרוא וכתוב? אני מלא התפעלות. אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו ידעת קרוא וכתוב. אני יכול לענות לך ענה האיש. אילו ידעתי קרוא וכתוב הייתי עכשיו שוער בית הבושת.
ולסיום. אמש עמדתי בהחלטתי ולא אכלתי יותר דבר. היום יום חדש ועלי לעבוד לאורכו של כל היום ולעמוד במשימה החשובה. שיהיה לכולכם יום של שמחה ואור
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 08:37
dany
Posts: 19819
|
ממש כך!!!!!!!!!!!
נחושה כתב:
היו יו הזה משגע את הגוף אבל עוד יותר פוגע בביטחוננו ביכולתנו לרדת במשקל כי אנחנו מכינים כבר את הנפילה הבאה בתודעתנו....
הבחירה אכן צריכה להיות בשינוי....לא עוד מאותו דבר, הצלחות קטנות מיום ליום שיהפכו להרגלים טובים ומשמחים ולהחזרת האמון ביכולתנו כשאנו רואים שהמחוג עוברקידומת והשינויים שצברנו ניכרים לעין ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 07:24
נחושה
Posts: 6982
|
היו יו הזה משגע את הגוף אבל עוד יותר פוגע בביטחוננו ביכולתנו לרדת במשקל כי אנחנו מכינים כבר את הנפילה הבאה בתודעתנו....
הבחירה אכן צריכה להיות בשינוי....לא עוד מאותו דבר, הצלחות קטנות מיום ליום שיהפכו להרגלים טובים ומשמחים ולהחזרת האמון ביכולתנו כשאנו רואים שהמחוג עוברקידומת והשינויים שצברנו ניכרים לעין ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 05:25
dany
Posts: 19819
|
ממש לא מתאים היו יו הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2012 01:15
מטפס הרים
Posts: 1533
|
חיוך יקרה. אני מסכים עם כל מה שכתבת .אין זה לעניין להיות או לחיות כמו יו יו.. ולכן אני מאוד מקווה ומייחל שהתהליך שבו התחלתי יימשך כמו שצריך. אצלי הנסיעות לחו"ל הם גורם שמקשה אבל זה חד משמעית לא יכול להיות תירוץ. כי אין תירוצים, או כמו שמירי קוראת לזה תרצת נפוצה. או ש.. או ש.. ואני בוחר בלהעיף עשרים קילו לפחות של שומן, כבר העפתי חלק משמעותי, יש לי עוד דרך, אבל אני עושה אותה בשמחה וממש לא רוצה בשיטת היו יו . לא מתאים לי היו יו.. חג שמח וכל הכבוד לך על השליטה .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/12/2012 22:39
קסם
Posts: 140
|
חיוך יקרה את אישה מדהימה ואת זה למדתי להכיר מהפוסטים שלך אני נהנת לקרוא ולומדת ממך המון חג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/12/2012 20:44
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
קראתי את הפוסט המרתק שלך מטפס יקר, קראתי וחשבתי לעצמי על התקופה הארוכה שבה הייתי אני יו יו, עולה שניים יורדת שלושה וחוזר חלילה. לעיתים פשוט התיאשתי מעצמי. מדוע איני יכולה להיות עקבית ומתמידה? הרי זה סוד העניין להצלחה נכון???? עד שיום אחד איני יודעת מה גרם לכך, התחלתי להתמיד ודיברתי עם עצמי בכל שעה משעות היממה, כשראיתי מאכלים מזיקים אמרתי לעצמי זה רעל עבורי איני יכולה לאכול זאת, כשראיתי אחרים שומרים או אוכלים מכל הבא לידם, התבוננתי במראה שנשקפה מאנשים המגזימים ומצד שני התבוננתי ולמדתי מהאנשים שהם כל הזמן בשליטה כל הזמן אין להם שום בעיה עם אוכל ככלל, ומידי יום לקחתי את היום כאתגר. רק היום אמרתי לעצמי, רק היום אהיה בסדר. כי אחרת איך אתקדם? ולפתע הרגשתי שהפנמתי את התורה. שיותר קל לי להיות בדרך הנכונה, שאני כבר לא יכולה לאכול כפי שאכלתי והאופציה של יו יו כבר לא קיימת עבורי. זה נכון שהמלחמה הארורה קצת טרפה לי את הקלפים ואני מרגישה שדי קשה לי לחזור לעצמי למרות שאני מאד מאד סומכת על עצמי והחורף הקור שמגיע עם שקיעת החמה קצת מקלקל לי, אבל אני מתעשתת ומתחייבת שמחר אהיה יותר טובה מהיום, וכבר סייימתי להיום את כל האוכל, ומקנחת בכוס תה צמחים של לי'צי... ואני מאושרת בכך עד מחר בבוקר. כמובן ביום ג' יגיעו כל בני משפחתי להדלקת נר ואין ספק שאקנה רק 2 סופגניות כדי לתת לנכדות שלי - קטנטנות ומעבר לכך לא יהיה אצלי על השולחן שום דבר שאפילו מזכיר את מה שאיני רוצה שיהיה. ארוחה קלה שהיא על טהרת הירקות והחלבונים יש מה ללמוד מדני היקרה. אעשה כל שביכולתי אך קודם לכן, יש לעבור את יום שני מחר בשליטה ועל כך אני מחוייבת וגם אספר לכם מחר כיצד אני עוברת אותו "כמו גדולה".למה? כי אין ברירה וכשיש לי מלתחה חדשה אין מצב שאני לא אוכל ללבוש את כל הבגדים הנהדרים שרכשתי לאחרונה אחרי הירידה הגדולה כל כך שלי.
אז הדליקו שני נרות והרבו שמחה בחג המואר הזה. אוהבת את כולכם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|