|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
06/12/2012 03:35
toly
Posts: 898
|
היונגר מאן
מקסים בעיניי סבלנותך וסובלנותך כלפי ה"צעירות" הללו
ותיאורייך המרתקים אודות מאפיהן וכלי החרסינה המיוחדים
הסערה בורשה טרם שכחה ונמוגה מהשלג ושטורדל פירות היער ופאי האגוזים.....
בחיי שלרגע מוי סרצ'ה כוכנה חשה שהודות לחוויותיך היא בגן עדן של רזים.....
מהיכן אתה מקבץ את אותן יקיות ושווצריות מתורבתות כל כך ומקסימות?
כאילו יצאו מהיידי בת הרים ואני שומעת בדמיוני את שריקת היודל......
האם יאותו אותן נסיכות להעניק מתכון עתיק יומין לעלמת כפר פשוטה מפלח רחוק וחם???
מעות שלג יתקבלו בברכה
טיסה נעימה ארצה
וחנוכה נהדר וטעים
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 22:03
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר,
כרגע קראתי את כל התיאורים ומלחמותייך בגינוני הנימוסים השוויצריים ואלו תובנותיי:
עוגת פירות יער אגדית או פאי אגוזים....אם חייך תלויים מנגד תאכל חצי מכל דבר ואת החצי השני פשוט תשאיר על הצלחת ותתמלא בתה צמחים או בשיחה קולחת.
לא יודעת אם ראית, תנסה להתאוורר בחדר כושר של המלון ולא במסעדותיו
לא פשוט בכלל מה שאתה עובר אבל תנסה למזער את הנזקים וברגעי החולשה פשוט להיות איתנו, 20 דקות והחשק חולף לו
במקום לשתות מים כשקר אני שותה מים חמים עם פלחי לימון בכוס גדולה עובד בשבילי יופי...יותר מעוד תה צמחים....
שיהיה בהצלחה ותודה על הפוסטים המקסימים....מרגישה שאתה הסופר המתמיד הנודד בדרכים וכותב לנו סיפור מתח בהמשכים תשמור על עצמך....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 15:58
רבקה
Posts: 8411
|
מטפס יקירי
קראתי בשקיקה את ה"רומן " של אם ארוחות הבוקר , עוגות הנשים המקסימות
ובכלל כל תיאור הקולינריה שאתה חווה, עובר ואגיד "סובל "
דרכך לא קלה בכלל מול כל הפיתויים המצקצים כאן.
זכיתי להכירך בתמונה ששוגרה מהמפגש אצל מירי שלנו המדהימה
תיארתי משהו אחר וקיבלתי משהו אחר
עם כל אהבתי ותמיכתי ועזרתי אני מפרגנת לך על כל המאמץ שאתה משקיע
ואל תיתן לשומן להרוס לך את הבריאות , המראה ובכלל איכות החיים
נפלת ? קום שוב ומיד למציאות חדשה ובמו ידך תצליח מעשה - שינו חייך.
חזק ואמץ 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 09:09
קסם
Posts: 140
|
לא נורא לפחות אכלת דברים שוים בהצלחה בהמשך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 07:36
מטפס הרים
Posts: 1533
|
מטפס הרים כתב:
תודה לכולכם, כל אחת ואחת עם כל כך הרבה תובנות חכמות .. אבל היישום היה לי היום קשה מנשוא.. האריות נשכו ,ניסו לטרוף בבשרי .. היו רגעים שנימלטתי אבל הרוב היה אחר.. כאילו נתתי להם לנעוף בי את השיניים.. כאילו ויתרתי...אני כותב כעת בתחושה באמת של חוסר הצלחה עמוקה. אבל לא בתחושת תבוסה וחידלון. או לא. קיראו נא עד הסוף, הקשיבו עוד רגע...זה התחיל בארוחת צהריים במקום שיש בו מיגוון עצום וענק של אוכל צמחוני הודי ואסייתי. לא אפרט, אבל היו שם , רק בתחום השעועית והקטניות אולי עשרה סלטים : בריאים באמת, איכותיים ביותר. היו המון דברים שניתן היה לאכול ולישמור .. הייתי עם שתי גברות שוויצריות.. מאלו שמתמלאות מגרגר אפונה אחת וגם אותו אוכלות במשך שעה.. מה זה הדבר הזה? מי ברא אותן? אבל היו גם כל מיני משולשי בצק הודי אפויים , או מטוגנים ועוד כל מיני.. והיו עוד מאפים ניפלאים.. צמחוניים להפליא ומשמינים לתפארת מדינת ישראל...ואכלתי , ניפתח הסכר ואכלתי. וכל תחושת הקלילות נעלמה לי, ושוב חזרה תחושת הבלון המנופח שאני מתעב אותה ואני מתנגד לה ואני שונא אותה ואני לא מוכן שהיא תהיה מנת חלקי!! אבל לא הצלחתי.. אז חשבתי לעצמי, אוקי היה וניגמר. אבל אז ניפרדתי מהשוויצריות , וכאן אגב מנשקים שלש פעמים על הלחי... קטע כזה..נסעתי שעתיים צפונה מציריך אל עבר עיירה שהיא ציור מארץ ציורי הציורים, שכוחת אל בלב איזור חקלאי ענק ( שוויץ היא מדינה מאוד מאוד חקלאית, וחוות מדהימות ואפרי אין קץ פזורים בה לרוב והם כל כך יפים, אפילו הקומביינים כאן יפים..) לבקר זקנה מקסימה וחביבה, אוהבת ישראל ענקית. שלג די כבד פגש אותי בדרך, שוויץ הלכה והלבינה אל מול עיני, חוואים הבהילו את פרותיהם מדונדנות הפעמונים אל עבר הרפתות.. ואתם כבר זוכרים שאני חזק אל מול הייקיות האלה בגרמניה ובשוויץ , שמנסות כמו בקנונייה להאביס אותי בשטרודלים שלהם, ואיך אני מוצא כל מיני קסמים בהם צלחות של עוגיות מתרוקנות אך לא אל תוכי.. זה היה הביקור הראשון שלי אצל הגברת הקשישה מאוד מהיום. ונידמה היה לי שחברותיה מכל רחבי אירופה שכבר פגשו בי סיפרו לה על ה"יונגר מאן" הישראלי שאפשר לפתות אותו בקלות עם עוגות דשנות ..נראה לי שיש להן פורום לייקיות שלי, ובו הן מספרות חוויות ... והמקסימה הנהדרת הזו, שאגב שיחתנו קלחה במשך שעתיים על כל אבות הציונות ועל כל קורותיה במקביל קורות תחיית העם היהודי, והיה כיף גדול והיה מאלף לשמוע כמה ומה היא ראתה בחייה.. וחלק מהמראות לא קלים אלא קשים מנשוא וחלק מהמראות והחוויות הם העדות הגדולה ביותר לנצחיות העם הזה.... אבל בעניין הקולינארי ניתקלתי באשת ברזל אמיתית. והפעם הטריקים לא עבדו ולא יכולתי להעיף ולהעלים מטעמי שולחן גרמניים שוויצרים טיפוסיים. וחיוכה הבהיר לי שכנראה אכן יש כזה פורום, וכנראה שהיא מיישמת כעת אל כל המסקנות של כל הביקורים האחרים.. ולא עזר לי... היא בחנה כל שעל שלי, היא נתנה לי בצלחת מעוטרת ומוזהבת פרוסת עוגה אדירה שהיו בה את כל פירות היער של שוויץ, ולא עזרו תחינותי ולא עזרו בקשותי, היא פקדה ואני בלעתי. וזו היתה עוגת העוגות. סאדם חוסיין היה אומר עליה: האמא של כל העוגות ...והיא אומרת לי: אני רואה שאתה אוהב עוגות פירות ובאמת אין בזה כמעט סוכר אז עכשיו בוא תטעם את המאפה השוויצרי של אגוזי המלך שהכנתי, והיא שלפה משום מקום מן פטריית בצק ענקית , פאי כזה ובצעה אותו ולעיני ניגלו עשרות, אולי מאות סוגי אגוזים... ובמקביל השקתה אותי בתה צמחים מתוק בכוסות כאלו של פעם, קטנטנות כמו שהיו לסבתא שלי עליה השלום בויטרינה בביתה שברחוב אוסישקין בתל אביב של אז.. אני זוכר את הויטרינה הזו, את כל הכוסות הפורצלניים, וזה זכרון ילדות שלי יחד עם קרפיונים באמבטיה שלה, אוי כמה אהבתי את הקרפיונים וכמה לא האמנתי שהם מוגשים לי אחר כך כקציצות דג ממולא בנוסח וארשה לדורותיה..."קרפיונים באמבטיה"- איזה שם לסיפור קצר, מוצא לי חן...בקיצור, חברים יקרים, בחוץ המה הסער והיה זה סער אמיתי, לא מתייפיף, לא מתנחמד, בחוץ המה הסער, שלג עז ירד על העיירה הקטנה, ואני לא חתכתי סלט... אני אכלתי עוגות משובחות. אחת אפס לזקנות המקסימות!!!
וזהו, חשבתי שניגמר. בדרכי חזרה לעיר הגדולה ציריך , הרגשתי כבר מובס... אבל לתדהמתי הרבה רעב אמיתי גירגר בי ועלה... שלא תעז לאכול יותר ה נפל עליך , לך לחדר במלון , יש לך שם תפוחים אדומים יפים .. ויש תה מרגיע.. ודיברתי עם רעייתי שתחיה וילדי, וגעגועים מהולים בלא יודע מה התערבבו בתאים האפורים.. וזה מוזר,כי אני כבר מנוסה בנסיעות רבות, אבל הפעם זה באמת אחרת, אולי זה החורף הזה שיש בו לא רק ענן ורוח מילל אלא באמת שלג ובשלג יש משהו מאוד מלאנכולי , לפחות כך נראה לי... ואולי זה הגיוס של הילד בעוד שבוע בדיוק מהיום ואני מודה שאני לא יודע איך לאכול את הדבר הזה( טוב לפחות את זה לא אוכל.. חחח...) , ואולי הנסיכה ששאלה בקול מתפנק: אבאלה כבר קנית לי מתנה? ( ברור שכן, דבר ראשון אתמול בבריסל. עגילים בצורת פטריה מהממים ועגילים בצורת ציפורי כסף עם כזה "יהלום" בכנף...)אבל הרעב הלך טיפס ועלה במעליות לא בהכרח פיסיות אולי רוחניות, אל עבר מוחי. והמוח החל משדר פקודות שסתרו את הרצון שלא להמשיך וליפול... ומצאתי עצני הולך בעיר הגדולה, הקרה, שטופת הגשם והשלג הנמס,המוארת כולה בשווקי חג מולד מדהימים ביופיים, והרגליים, לא הלב, לא השכל, לא הנפש: הרגליים כאילו מעצמן נשאו אותי אל אותה המסעדה של הצהריים...אתם איתי? אל אותו מקום בדיוק.. הרי לא מחליפים סוסים מנצחים... ואכלתי.. כן אכלתי.. והנה אני בחדרי. לפני יום מאוד עמוס מחר ואהיה בעיקר בנסיכות היפה אולי היפה ביותר בעולם- ליכטנשטיין.. וגם שם יהום הסער , אוהו איך הוא יהום.. ואני מרגיש שכל ההישג נימחק. אני יודע שזה לא ככה, אני יודע, אבל אני גם יודע באיזו מהירות אני מעלה משקל... התחושה הזו של אובדן דרך, של מנופחות בלונאית, של חוסר קלילות, היא דבר שאני באמת לא רוצה לחוות יותר.
ואני מבטיח כאן קבל עם ופורום יקר, לכם, למירי שלנו אך בעיקר לעצמי- מחר בערב יהיה דיווח מסוג אחר לגמרי. לא יכניעו אותי. לא אריות טורפים, לא זקנות מקסימות שזוכרות קונגרסים ציוניים של לפני שנות תרפפו, לא מסעדות גורמה , ולא כלום. מחר לא אוכל לעשות יום קיזוז זה באמת בלתי אפשרי כאן, אבל מחר יהיה יום של אין פחמימות אחרי חמש, מחר תהיה ארוחת בוקר סופר קלה,מחר תיהיה ארוחת צהריים סופר בריאה רק דג וסלט ובלי שטויות .. מחר, אני אהיה ממש רחוק, אל תחפשו אותי . מי שידע למחול - ימחל לי על נפילתי. הזמן ישקיט הכל, אני ממשיך לי בדרכי. מי שאוהב אותי יתמוך בי בלי מילים ובלי דברים.. והוא יגיד אתה יכול ורק תמשיך- תכבוש הרים...היו, היו ימים מאוד קשים, רגעי תהום גדולה. אבל היתה תיקווה והיא נישארת על תילה. היה מצב חדש, והוא נכון מתוק מדבש, אני אמשיך ואתהלך ואתנסה- ללא כל תנאי. אני אצליח לעשות כאן מעשה- שינוי חיי... שלכם.
edited by מטפס הרים on 12/5/2012
בוקר טוב ישראל. בהמשך לפוסט מליל אמש וסיפורים מהשטח- יוצא כעת למסע אל עבר היום הזה. אני נחוש לעשותו ליום חיובי מאוד במישור התזונתי. עידכונים יביאו. תודתי לכל המגיבים , המחזקים והמסייעים לי בדרכי. להתראות
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 05:34
אקורדיאון
Posts: 16381
|
שורה תחתונה ,אתה בהחלט בתהליך שינוי ומכאן הכל מתחיל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 05:06
dany
Posts: 19819
|
איזה מאבקים..................
צריך להוציא את נשק יום הדין!!!!!!!!!!!!!!
לשקר!!!!!!!
אני חולה סכרת,
אני אלרגי לאגוזים,
לא יודעת להמציא דברים בכדי לעמוד בפרץ.
כל כך חבל, להצליח כה יפה ולקלקל בהרף עין.
יש לך דמיון פורה, המצא משהו למענך!!!!!!!!!
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 00:42
אייריס
Posts: 3744
|
וואו מחכים לעדכונים.מהשטח. טפסני תיזהר ותישמר אתה חייב לעצור כאן ולא להתפתות. בטח שזה קששששה אבל תכלס אין לך ברירה די ירדת 10 קילו לא חבל???
המסעות שלך ימשיכו כל הזמן במסגרת העבודה שלך אז אתה חייב לשלוט בלופים האלו כי לעלות הכי קל לנו ולרדת אואואו. מאחלת לך הצלחה בהמשך ותיישם את הטיפים שרשמו זה ישמור עליך. לילה טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/12/2012 00:32
מטפס הרים
Posts: 1533
|
EFF כתב:
מטפס יקר..אם קשה למי מאיתנו - לך קשה שבעתיים...זה מזכיר לי שמנמודה שעובדת כקונדיטורית מוקפת בכל טוב ונאבקת מאבק יום- יומי..(שומרת על פרטיותה...חברה נהדרת שלי)כל התחלה של דיאטה נגמרת במפלה עם דמעות וגובלת אפילו בהיסטריה...
לי יש בן בסינגפור שבמסגרת תפקידו הוא "חולש" על מדינות רבות בדרום מזרח אסיה וגם אוסטרליה..רוב ימות השבוע הוא מבלה בטיסות לכאן ולשם...גם הוא לא בין הרזים ואני מודעת למאבק הקשה שלו בפיתויים בבתי המלון השונים, בישיבות הארוכות, בארוחות העסקיות שהוא מוזמן אליהן..בקוקטיילים...מאבק מאבק....כמנה שיחות מוטיבציה אני עושה לו...יש לו גם בעייה רפואית מסוימת שהתעוררה עקב התזונה......
שורה אחרונה - ממטפס הרים הפכת אולי למטפס קירות חלקים - הרבה יותר קשה ומאתגר..אבל אולי דווקא הרצון לעמוד באתגר יעזור???
אהלן אפי. קירות חלקים... בהחלט... אבל בקרוב גם המערכת הטיסתית שלי שנעשתה קצת הזוייה מאוד נירגעת. וזה חשוב כי זה יאםשר לי חודש שלם של עשייה. תודה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 23:42
מטפס הרים
Posts: 1533
|
תודה לכולכם, כל אחת ואחת עם כל כך הרבה תובנות חכמות .. אבל היישום היה לי היום קשה מנשוא.. האריות נשכו ,ניסו לטרוף בבשרי .. היו רגעים שנימלטתי אבל הרוב היה אחר.. כאילו נתתי להם לנעוף בי את השיניים.. כאילו ויתרתי...אני כותב כעת בתחושה באמת של חוסר הצלחה עמוקה. אבל לא בתחושת תבוסה וחידלון. או לא. קיראו נא עד הסוף, הקשיבו עוד רגע...זה התחיל בארוחת צהריים במקום שיש בו מיגוון עצום וענק של אוכל צמחוני הודי ואסייתי. לא אפרט, אבל היו שם , רק בתחום השעועית והקטניות אולי עשרה סלטים : בריאים באמת, איכותיים ביותר. היו המון דברים שניתן היה לאכול ולישמור .. הייתי עם שתי גברות שוויצריות.. מאלו שמתמלאות מגרגר אפונה אחת וגם אותו אוכלות במשך שעה.. מה זה הדבר הזה? מי ברא אותן? אבל היו גם כל מיני משולשי בצק הודי אפויים , או מטוגנים ועוד כל מיני.. והיו עוד מאפים ניפלאים.. צמחוניים להפליא ומשמינים לתפארת מדינת ישראל...ואכלתי , ניפתח הסכר ואכלתי. וכל תחושת הקלילות נעלמה לי, ושוב חזרה תחושת הבלון המנופח שאני מתעב אותה ואני מתנגד לה ואני שונא אותה ואני לא מוכן שהיא תהיה מנת חלקי!! אבל לא הצלחתי.. אז חשבתי לעצמי, אוקי היה וניגמר. אבל אז ניפרדתי מהשוויצריות , וכאן אגב מנשקים שלש פעמים על הלחי... קטע כזה..נסעתי שעתיים צפונה מציריך אל עבר עיירה שהיא ציור מארץ ציורי הציורים, שכוחת אל בלב איזור חקלאי ענק ( שוויץ היא מדינה מאוד מאוד חקלאית, וחוות מדהימות ואפרי אין קץ פזורים בה לרוב והם כל כך יפים, אפילו הקומביינים כאן יפים..) לבקר זקנה מקסימה וחביבה, אוהבת ישראל ענקית. שלג די כבד פגש אותי בדרך, שוויץ הלכה והלבינה אל מול עיני, חוואים הבהילו את פרותיהם מדונדנות הפעמונים אל עבר הרפתות.. ואתם כבר זוכרים שאני חזק אל מול הייקיות האלה בגרמניה ובשוויץ , שמנסות כמו בקנונייה להאביס אותי בשטרודלים שלהם, ואיך אני מוצא כל מיני קסמים בהם צלחות של עוגיות מתרוקנות אך לא אל תוכי.. זה היה הביקור הראשון שלי אצל הגברת הקשישה מאוד מהיום. ונידמה היה לי שחברותיה מכל רחבי אירופה שכבר פגשו בי סיפרו לה על ה"יונגר מאן" הישראלי שאפשר לפתות אותו בקלות עם עוגות דשנות ..נראה לי שיש להן פורום לייקיות שלי, ובו הן מספרות חוויות ... והמקסימה הנהדרת הזו, שאגב שיחתנו קלחה במשך שעתיים על כל אבות הציונות ועל כל קורותיה במקביל קורות תחיית העם היהודי, והיה כיף גדול והיה מאלף לשמוע כמה ומה היא ראתה בחייה.. וחלק מהמראות לא קלים אלא קשים מנשוא וחלק מהמראות והחוויות הם העדות הגדולה ביותר לנצחיות העם הזה.... אבל בעניין הקולינארי ניתקלתי באשת ברזל אמיתית. והפעם הטריקים לא עבדו ולא יכולתי להעיף ולהעלים מטעמי שולחן גרמניים שוויצרים טיפוסיים. וחיוכה הבהיר לי שכנראה אכן יש כזה פורום, וכנראה שהיא מיישמת כעת אל כל המסקנות של כל הביקורים האחרים.. ולא עזר לי... היא בחנה כל שעל שלי, היא נתנה לי בצלחת מעוטרת ומוזהבת פרוסת עוגה אדירה שהיו בה את כל פירות היער של שוויץ, ולא עזרו תחינותי ולא עזרו בקשותי, היא פקדה ואני בלעתי. וזו היתה עוגת העוגות. סאדם חוסיין היה אומר עליה: האמא של כל העוגות ...והיא אומרת לי: אני רואה שאתה אוהב עוגות פירות ובאמת אין בזה כמעט סוכר אז עכשיו בוא תטעם את המאפה השוויצרי של אגוזי המלך שהכנתי, והיא שלפה משום מקום מן פטריית בצק ענקית , פאי כזה ובצעה אותו ולעיני ניגלו עשרות, אולי מאות סוגי אגוזים... ובמקביל השקתה אותי בתה צמחים מתוק בכוסות כאלו של פעם, קטנטנות כמו שהיו לסבתא שלי עליה השלום בויטרינה בביתה שברחוב אוסישקין בתל אביב של אז.. אני זוכר את הויטרינה הזו, את כל הכוסות הפורצלניים, וזה זכרון ילדות שלי יחד עם קרפיונים באמבטיה שלה, אוי כמה אהבתי את הקרפיונים וכמה לא האמנתי שהם מוגשים לי אחר כך כקציצות דג ממולא בנוסח וארשה לדורותיה..."קרפיונים באמבטיה"- איזה שם לסיפור קצר, מוצא לי חן...בקיצור, חברים יקרים, בחוץ המה הסער והיה זה סער אמיתי, לא מתייפיף, לא מתנחמד, בחוץ המה הסער, שלג עז ירד על העיירה הקטנה, ואני לא חתכתי סלט... אני אכלתי עוגות משובחות. אחת אפס לזקנות המקסימות!!!
וזהו, חשבתי שניגמר. בדרכי חזרה לעיר הגדולה ציריך , הרגשתי כבר מובס... אבל לתדהמתי הרבה רעב אמיתי גירגר בי ועלה... שלא תעז לאכול יותר ה נפל עליך , לך לחדר במלון , יש לך שם תפוחים אדומים יפים .. ויש תה מרגיע.. ודיברתי עם רעייתי שתחיה וילדי, וגעגועים מהולים בלא יודע מה התערבבו בתאים האפורים.. וזה מוזר,כי אני כבר מנוסה בנסיעות רבות, אבל הפעם זה באמת אחרת, אולי זה החורף הזה שיש בו לא רק ענן ורוח מילל אלא באמת שלג ובשלג יש משהו מאוד מלאנכולי , לפחות כך נראה לי... ואולי זה הגיוס של הילד בעוד שבוע בדיוק מהיום ואני מודה שאני לא יודע איך לאכול את הדבר הזה( טוב לפחות את זה לא אוכל.. חחח...) , ואולי הנסיכה ששאלה בקול מתפנק: אבאלה כבר קנית לי מתנה? ( ברור שכן, דבר ראשון אתמול בבריסל. עגילים בצורת פטריה מהממים ועגילים בצורת ציפורי כסף עם כזה "יהלום" בכנף...)אבל הרעב הלך טיפס ועלה במעליות לא בהכרח פיסיות אולי רוחניות, אל עבר מוחי. והמוח החל משדר פקודות שסתרו את הרצון שלא להמשיך וליפול... ומצאתי עצני הולך בעיר הגדולה, הקרה, שטופת הגשם והשלג הנמס,המוארת כולה בשווקי חג מולד מדהימים ביופיים, והרגליים, לא הלב, לא השכל, לא הנפש: הרגליים כאילו מעצמן נשאו אותי אל אותה המסעדה של הצהריים...אתם איתי? אל אותו מקום בדיוק.. הרי לא מחליפים סוסים מנצחים... ואכלתי.. כן אכלתי.. והנה אני בחדרי. לפני יום מאוד עמוס מחר ואהיה בעיקר בנסיכות היפה אולי היפה ביותר בעולם- ליכטנשטיין.. וגם שם יהום הסער , אוהו איך הוא יהום.. ואני מרגיש שכל ההישג נימחק. אני יודע שזה לא ככה, אני יודע, אבל אני גם יודע באיזו מהירות אני מעלה משקל... התחושה הזו של אובדן דרך, של מנופחות בלונאית, של חוסר קלילות, היא דבר שאני באמת לא רוצה לחוות יותר.
ואני מבטיח כאן קבל עם ופורום יקר, לכם, למירי שלנו אך בעיקר לעצמי- מחר בערב יהיה דיווח מסוג אחר לגמרי. לא יכניעו אותי. לא אריות טורפים, לא זקנות מקסימות שזוכרות קונגרסים ציוניים של לפני שנות תרפפו, לא מסעדות גורמה , ולא כלום. מחר לא אוכל לעשות יום קיזוז זה באמת בלתי אפשרי כאן, אבל מחר יהיה יום של אין פחמימות אחרי חמש, מחר תהיה ארוחת בוקר סופר קלה,מחר תיהיה ארוחת צהריים סופר בריאה רק דג וסלט ובלי שטויות .. מחר, אני אהיה ממש רחוק, אל תחפשו אותי . מי שידע למחול - ימחל לי על נפילתי. הזמן ישקיט הכל, אני ממשיך לי בדרכי. מי שאוהב אותי יתמוך בי בלי מילים ובלי דברים.. והוא יגיד אתה יכול ורק תמשיך- תכבוש הרים...היו, היו ימים מאוד קשים, רגעי תהום גדולה. אבל היתה תיקווה והיא נישארת על תילה. היה מצב חדש, והוא נכון מתוק מדבש, אני אמשיך ואתהלך ואתנסה- ללא כל תנאי. אני אצליח לעשות כאן מעשה- שינוי חיי... שלכם.
edited by מטפס הרים on 12/5/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 23:19
EFF
Posts: 6409
|
מטפס יקר..אם קשה למי מאיתנו - לך קשה שבעתיים...זה מזכיר לי שמנמודה שעובדת כקונדיטורית מוקפת בכל טוב ונאבקת מאבק יום- יומי..(שומרת על פרטיותה...חברה נהדרת שלי)כל התחלה של דיאטה נגמרת במפלה עם דמעות וגובלת אפילו בהיסטריה...
לי יש בן בסינגפור שבמסגרת תפקידו הוא "חולש" על מדינות רבות בדרום מזרח אסיה וגם אוסטרליה..רוב ימות השבוע הוא מבלה בטיסות לכאן ולשם...גם הוא לא בין הרזים ואני מודעת למאבק הקשה שלו בפיתויים בבתי המלון השונים, בישיבות הארוכות, בארוחות העסקיות שהוא מוזמן אליהן..בקוקטיילים...מאבק מאבק....כמנה שיחות מוטיבציה אני עושה לו...יש לו גם בעייה רפואית מסוימת שהתעוררה עקב התזונה......
שורה אחרונה - ממטפס הרים הפכת אולי למטפס קירות חלקים - הרבה יותר קשה ומאתגר..אבל אולי דווקא הרצון לעמוד באתגר יעזור???
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 21:30
נחושה
Posts: 6982
|
ואיך שכחתי....בהמשך לפוסט שלי....בכל מלון מפואר ונחשב יש חדר כושר עוד יותר מפונפן....מציעה לך לבקר שם את ההליכון
משהו כמו חצי שעה שהיא כולה שלך, עוד טיפוס בציפורניים, בעשר אצבעות.... בדרך לפיסגה
תדווח מהשטח
edited by נחושה on 12/4/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 20:10
toly
Posts: 898
|
מטפס יקר
בהמשך לדבריה של נחושה ומשהו שנזכרתי אודותיך היום לגבי מקסמי אירופה
בכל הנוגע לגורמה:האם במקרה ורק במקרה יש איזו מעדניה משובחת לידך?
אז הנה רעיון:מה דעתך לבדוק אם יש שם במקרה ירקות מסוג חסה או פלפל אדום
אני בטוחה שיש שם נקניק משובח_ הרע במיעוטו או פסטרמה דלת שומן
מן הסתם יש מקרר בחדרך: עשה לך "סושי" ביצירות הרבה שלך
כמה פרוסות פלפל או גזר לישיבות(יש ביצה קשה בבוקר ? שמור לפלפל לצהרים או ערב
לפני הקוקטילים ותהיה שבע ומקורי בפני הקולגות שלך בחו"ל אשר יצקצקו ויאמרו:
הישראלים הללו טובים לא רק בירוט טילים אלא גם מקוריים ויצירתיים גם בקולינרי
ואני בטוחה וסמוכה שגם בתחום הזה הינך מסוגל להפתיעם.....
שחק אותה בטיפוס
בהצלחה מכולנו פה
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 18:39
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר ואהוב
כתבו לך הכול ובכל זאת אני מוסיפה כמה תובנות משלי...
הל"וז נכפה עלייך וכך גם החורף, הנופים, האנשים, האוכל והסילבוס.
הבחירה היחידה שלך היא איך תגיב ותעמוד בפרץ נוכח הנסיבות והאירועים....ולפחות בנושא ה
מה אני יאכל, כמה אני יאכל ומתי אני יאכל, נתונה לך בחירה מוחלטת בכל צלחת בכל פעם מחדש!!!
והרי איבדנו את החופש לעשות כראות עיננו, חיכנו (חיך), ואורך ידינו בבופה או ליד השולחן.
עצתי לך שתשמור את הדברים המדהימים ל"נסיעה הקרובה", ותשתדל להיות נחוש ומחונן, אסרטיבי ויעיל בבחירותך בכל פעם מחדש.
אני מסכימה שהשמנמוד שבך מרגיש ניצוד קורבן ואומלל אבל הרזה המטפס שלך מרגיש אלוף מירוץ שליחים שיש לו כל פעם לתת ספרינט עד למקל הבא או כמוך מטפס....עוד 100 מטר למעלה!
אני בטוחה שחלק מהפוסט מהול בדאגה לבן המתגייס ולאשה ולילדונת ולעמיתים ול....פשוט געגוע צרוף מעצם היותך חודש "הנוסע המתמיד" או "היהודי הנודד" נציגנו המחונן בתפוצות....ותודה לאל הסשן עומד להסתיים וחבללללללללללללללללללללללל, שההישג של 10 קילו פחות ייחמק כלא היה.
מטפס יקר שלנו, לכל ארוחה או קוקטייל גם הערב, תיכנס רזה בראש, חתיך בגוף, נחוש ולא כנוע, טפסן ולא גרגרן ואני בטוחה שכל הכבודה על השולחן תיראה באור אחר לגמרי....בהצלחה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 12:32
מטפס הרים
Posts: 1533
|
קרולין כתב:
מטפס יקר זה חלק מהתהליך וכולנו מכירים היטב את המקום הזה. אבללללל כולנו יחד בתמיכה ועידוד ממשיכים הלאה כי אין לנו אלטרנטיבה אחרת. תמשיך להתמיד בתהליך והמודעןת המסגרת והביחד שלנו יעשו לך רק טוב. בהצלחה רבההההה כולנו כאן תמיד בשבילך  קרולין
מקסים ומעודד. תודה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 12:32
מטפס הרים
Posts: 1533
|
dany כתב:
מטפס יקר, כמה לא קל להיות כל כך קרוב ל"גן עדן" ולא לגעת............ אסור!!!!!
אכן מלחמה לא קלה, והפטיג שנופל עליך כל כך ברור ומובן.
אבל להיות שמן זה הכי הכי הכי קשה וכבד........ אלליי כמה כבד, כמה מגושם, כמה מכביד על הנשימה, על הברכיים, ומה יהיה עם טיפוס ההרים???????????? שכבדים ממש זו משימה בלתי אפשרית.
אתה רוצה לעשות שינוי אמיתי, כזה שתוכל לחיות עימו לנצח. אז עכשיו זה זמן הויתורים........... ואחר כך....... תוכל מידי פעם להתענג......... בהצלחה .
נכון דני. האלטרנטיבה איומה ונוראה. לא רוצה להיות שמן. וזה יותר קל מכל הקשה, כנראה...זה העיקר. להתראות ותודה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 12:30
מטפס הרים
Posts: 1533
|
קסם כתב:
אני מבינה ללבך אבל עליך לעשות סוויצ ולהפסיק לחשוב שאתה אומלל אתה בר מזל שיש באפשרותך תוכנית הרזייה כה טובה גם שאתה כול כך רחוק אני זוכרת שפעם עשיתי דיאטה ירדתי 15 קילו ולאורך כול התהליך שהייתי בתוך זה הייתי מעיפה את המחשבות הללו ומסתכלת רק על המטרה לאחר כמה חודשים לבשתי גינס מידה 34 36 ההרגשה נהדרת לא ריחמתיעל עצמי הייתי מאורגנת תמיד גם אני הייתי במקומות כנסים וכוליי אף אחד לא הבין מאין יש לי הכוח לאכול את המזון שטוב לי שנים שמרתי על המשקל ברגע שהתחלתי לרחם על עצמי עליתי לאט לאט אם הייתי מתאפקת שצריך ונשארת באותה מתכונת לא הייתי עולה שוב 15 עשיתי לעצמי הנחות בהריון ולא הייתי בשום מסגרת אגב שרזיתי הייתי מידי פעם אוכל דברים פחות בריאים אך זה לא היה בסדר עדיפיות קודם אוכל אחר כך קינוח אפילו פעמיים בשבוע וכך באמת שמרתי על משקל ימיב לאורך שנים מה שאני רוצה לומר בכול זה אתה בעיצומו של תהליך אתה מצליח אתה תיכף בפסגה שתרד מה שצריך תהיה בתוכנית שמירה שבה תוכל מידי פעם לאכול דברים שמנים טעימים ןפחות בריאים כמובן במידהאז קדימה מטפס הרים יקר יש לך מטרה עליך לראות רק אותה לנגד עינייך כול הכבוד שאתה משתף אנחנו כאן כדי לעזור לך למנוע נפילות
חשוב!! תודה!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 11:58
קסם
Posts: 140
|
אני מבינה ללבך אבל עליך לעשות סוויצ ולהפסיק לחשוב שאתה אומלל אתה בר מזל שיש באפשרותך תוכנית הרזייה כה טובה גם שאתה כול כך רחוק אני זוכרת שפעם עשיתי דיאטה ירדתי 15 קילו ולאורך כול התהליך שהייתי בתוך זה הייתי מעיפה את המחשבות הללו ומסתכלת רק על המטרה לאחר כמה חודשים לבשתי גינס מידה 34 36 ההרגשה נהדרת לא ריחמתיעל עצמי הייתי מאורגנת תמיד גם אני הייתי במקומות כנסים וכוליי אף אחד לא הבין מאין יש לי הכוח לאכול את המזון שטוב לי שנים שמרתי על המשקל ברגע שהתחלתי לרחם על עצמי עליתי לאט לאט אם הייתי מתאפקת שצריך ונשארת באותה מתכונת לא הייתי עולה שוב 15 עשיתי לעצמי הנחות בהריון ולא הייתי בשום מסגרת אגב שרזיתי הייתי מידי פעם אוכל דברים פחות בריאים אך זה לא היה בסדר עדיפיות קודם אוכל אחר כך קינוח אפילו פעמיים בשבוע וכך באמת שמרתי על משקל ימיב לאורך שנים מה שאני רוצה לומר בכול זה אתה בעיצומו של תהליך אתה מצליח אתה תיכף בפסגה שתרד מה שצריך תהיה בתוכנית שמירה שבה תוכל מידי פעם לאכול דברים שמנים טעימים ןפחות בריאים כמובן במידהאז קדימה מטפס הרים יקר יש לך מטרה עליך לראות רק אותה לנגד עינייך כול הכבוד שאתה משתף אנחנו כאן כדי לעזור לך למנוע נפילות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 10:13
dany
Posts: 19819
|
מטפס יקר, כמה לא קל להיות כל כך קרוב ל"גן עדן" ולא לגעת............ אסור!!!!!
אכן מלחמה לא קלה, והפטיג שנופל עליך כל כך ברור ומובן.
אבל להיות שמן זה הכי הכי הכי קשה וכבד........ אלליי כמה כבד, כמה מגושם, כמה מכביד על הנשימה, על הברכיים, ומה יהיה עם טיפוס ההרים???????????? שכבדים ממש זו משימה בלתי אפשרית.
אתה רוצה לעשות שינוי אמיתי, כזה שתוכל לחיות עימו לנצח. אז עכשיו זה זמן הויתורים........... ואחר כך....... תוכל מידי פעם להתענג......... בהצלחה .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/12/2012 09:58
קרולין
Posts: 6651
|
מטפס יקר
זה חלק מהתהליך וכולנו מכירים היטב את המקום הזה.
אבללללל כולנו יחד בתמיכה ועידוד ממשיכים הלאה כי אין לנו אלטרנטיבה אחרת.
תמשיך להתמיד בתהליך והמודעןת המסגרת והביחד שלנו יעשו לך רק טוב.
בהצלחה רבההההה
כולנו כאן תמיד בשבילך
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|