29/11/2012 23:15
מיכל שרון
Posts: 1318
|
לילה כבר הגיע.. רגע לפני השינה אני חייבת לשבת ולכתוב לכם.. הרי הבטחתי שבוע צפוף כאן בפורום לא?
ובכן אני עדיין לא בקו הבריאות.. האמת די רחוקה מהקו.. לצערי נראה שתומריקו בדרך להידבקות מוחלטת לפי התאבון וההתנהגות היום 
אז קמתי בבוקר.. בתחושת שבר כלי והחלטתי להישאר עוד יום בבית אבל הקפיצו אותי מהעבודה למשהו דחוף דחוף נורא.. אז אמרתי נו מילא.. העבודה זה פה 10 דקות נסיעה מהבית.. נלך לשעה-שעתיים ונחזור.. בסוף עבדתי יום מלא ורק בחמש נכנסתי הביתה.
ותנחשו מה קרה לי היום כשלא התכוננתי לעבודה?! צודקים.. נפלתי על כלום וחצי... הרי ממילא התיאבון שלי די מושבת בגלל הצינון הקשה.. אבל המעט רעב שהתעורר והבחילות שדרשו את זה הובילו אותי לשתי כוסות חד פעמיות של בייגלה שטוחים ועוד 3 וופלים התגנבו ליד הכוס תה..
לא וואו בכלל אני יודעת.. מה שכן.. בזה הסתכמו הפחמימות שלי בערך לכל היום (אה כן.. כמעט שכחתי.. מצאתי תפוח "ספייר" לרפואה באחת המגירות שלי בשולחן.. מזל!).
אז בחמש נכנסתי הביתה.. הצפירה כבר נשמעה ולפני שאני מתיישבת וצונחת לעייפות והחלושס וכל המחלה החלטתי שאם כבר עבדתי כמו חמור כל היום בשביל מישהו אחר אז אני לא יעבוד עוד קצת בשביל עצמי?!
ברור שכן!!!
עד השעה 19:00 בערב היה סיר מרק מוכן, לקט מוקפץ עם תוספות ופשטידת טונה חמימה וריחנית שיצאה מהתנור..
סיימתי לנקות את המטבח, סיימתי עם הכביסות ובשעה 20:00 כבר הייתי אחרי מקלחת, עם עוד כוס תה וכוס מרק חם (בלי פחמימות כמובן!) מוכנה ומזומנה לקבל את השבת.
רגועה כי הכנתי אוכל, כי יש לי על מי ומה ליפול בשעת צרה וקושי במהלך הסופ"ש, גיתי מילא את מגירת הירקות ויש פלפלים לרוב..
אז מה שלא יהיה אני בסדר!
השבוע הזה היה הרבה פחות בשליטה והתנהלות אידיאלית מהשבוע הקודם.. אבל עדיין.. בגדול שמרתי על הכללים, בלי קשר לאכילה שלי כל יום, נשארתי במודעות מלאה כל הזמן למה שנכנס לי לפה ואני מקבלת את זה שאי אפשר כל שבוע להיות ממש מלכת הדיאטות.. יש שבועות שגם קצת צולעים בהם.. וזה גם בסדר.. כי ככה יש לי מה לשפר לשבוע הבא אחריו נכון?
אז בסימן שליטה ורוגע ומודעות ושלווה אני נכנסת לסופ"ש הזה..
מבטיחה לעצמי להשתדל יותר מהרגיל כדי לחפות על כל הפינות שעיגלתי במהלך השבוע שעבר ובעיקר כי ביום ראשון מגיעה האזכרה של אבא.. (מאמינים שכבר עברה עוד שנה?!) וכזכור לכולכם כל שנה היום הזה מביא איתו טירוף של אכילה רגשית.. אז אני צריכה להשתדל יותר..
האמת שלכבוד היום הזה העתקתי את המשפט הנפלא של תותית בדבר האכילה הרגשית והוא מככב לי על המקרר:
"האכילה מסייעת לטשטש את הרגש, אך אינה מעלימה אותו. ככל שנברח מהרגש כך הצורך באכילה יגבר"
אז אני מקווה שאולי השנה אני אצליח להתגבר על הגעגוע והעצב והזכרונות וכל התחושות הרעות האחרות שעולות בי כל שנה בשיחה, בחיבוק, בכתיבה ולא באכילה כהרגלי..
בקיצור יש לי הרבה שאיפות וציפיות מעצמי לסופ"ש הקרוב.. אני מקווה להצליח לעמוד בהן יפה..
נראה לי שהרף שהצבתי לעצמי הוא לא גבוה מדי, בהחלט לא בלתי אפשרי.. רק לשמור על השפיות והאכילה הנורמלית שלי.. לשמור על הכללים של מירי כולל ביום שישי וכולל ביום שבת..
זה לא מוגזם נכון? זה רק שווה קילו פחות 
שיהיה לכולנו בהצלחה ושבת שלום!
|