27/11/2012 06:28
 dany Posts: 19819
|
אשירה יקרה מצטרפת לאיחולי ההחלמה לבעלך היקר, מקווה שבכל זאת הזמן יביא מזור ומרפא , ותושיה ועצה טובה לרופאים. ואת יקירתי חייבת אבל חייבת לשמור על בריאותך , וזה קודם כל לאכול נכון. מתפללת עבורך ועבור בעלך מכל ליבי לשמוע בשורות טובות. אמן.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/11/2012 04:42
 אקורדיאון Posts: 16381
|
אשירוש יקירה שימרי על עצמך והחלמה מהירה לבעלך,אמן.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/11/2012 14:05
 מיכל שרון Posts: 1318
|
אשירה קודם על - רפואה שלמה והחלמה מהירה! מי ייתן והכל יבוא על מקומו בשלום.. ושהרופאים (גם אם הם לא אלוהים) ימצאו את הפתרונים..
ובקשר אלייך.. כל הכבוד שקראת את עצמך לסדר.. טוב מאוד שאת משתדלת אפילו אם זה מעט בתוך הכאוס הזה..
חזקי ואמצי!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/11/2012 13:46
 miribelkin Administrator Posts: 3755
|
אשירה יקרה כתבתי לך באישי. תקראי אוהבת מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/11/2012 13:38
 אייריס Posts: 3744
|
בשורות טובות והחלמה מהירה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/11/2012 13:25
 נחושה Posts: 6982
|
אשירה כתב:
יקיריי, לא סתם נעלמתי, אני מחוברת כעת לבית חולים ועדיין לא יודעת לכמה זמן. לצערי לא קיבלנו את התוצאות המקווות, היינו בטוחים שאנו הולכים למהלך בטוח שיביא שיפור במצב אבל משהו השתבש בדרך, אני לא מאשימה אף אחד גם אם בדיעבד הדברים יכלו אולי להיעשות אחרת ואולי להביא לתוצאות טובות יותר. אני יודעת ובטוחה שההחלטות שנלקחו על ידי הרופאים היו בהם רק מחשבות טובות וכוונות טובות אבל גם רופאים הם לא אלוהים ולפעמים גם הם לא יכולים לצפות הכל מראש. כרגע עושים הכל לשיפור המצב ולי לא ברור עד כמה ועד איזו רמה זה אפשרי. אני נותנת בהם אמון מלא ולא שואלת יותר מידי שאלות. משתדלת ככל יכולתי להקל על בעלי ולשמור עליו ועל הילדים. ועד כמה שזה אבסורד זה איכשהו מתקשר אצלי כל הזמן עם האוכל ועם מה שאני מכניסה לתוכי. בימים הראשונים כשעדיין הייתי בטוחה שזה עניין של כמה ימים הרשיתי לעצמי לא להקפיד וגם כמובן פה ושם חטאים ופינוקים קטנים ומתוקים, אך מהר מאוד "אכלתי אותה", התנפחתי, קשה לזוז, קשה לתפקד, ואני שביום יום לא זזה כל כך הרבה מוצאת את עצמי עשר שעות על הרגליים ובקושי יכולה ללכת, מתנהלת לאיטי ומשתרכת כזקנה נכה ומסכנה ועוד מעט אני בעצמי אזדקק להליכון או לכסא גלגלים מרוב קושי לנוע. אז קראתי את עצמי לסדר ואמרתי לעצמי שכעת זה לא משחק ילדים ודי עם התירוצים וההתנהגות האינפנטילית. הרי בעלי הוא החולה ואני תודה לאל עדיין לא אז כדי לעזור לו אני חייבת לטפל בעצמי. כעת אני משתדלת להיות בתוך מסגרת של אוכל שלא מזיק לי ואם גם ארד אפילו קצת במשקל הכל יהיה הרבה פחות קשה לפחות מהכיוון הזה. ומי כמוכם מבינים בודאי על מה אני מדברת. שולחת לכם המון אהבה ותודה על הדאגה וההתעניינות. יקירה, ראשית נאחל לבעלך בריאות והחלמה מהירה וטובה למרות השינוי הלא צפוי במערך הטיפול....נקווה שהוא בידיים טובות ותמשיכי להיות לו לעזר ותמיכה פיזית ונפשית. לגבייך יקירה, כולי תקווה כי תביני שהנוחם והטעם של הפחממות והמתוקים הוא ריגעי אבל העומס על גופך הוא קבוע ולכן השתדלי כמה שרק ניתן להקפיד על שתיית מים, בלי פחממות מחמש או רק שלוש ארוחות מסודרות ביום במסגרת בית החולים או מיחוצה לו. שולחת לכם אנרגיות חיוביות וטובות והמון אופטימיות ותקווה שזה יהיה בקרוב מאחוריכם והוא יתחיל שיקום איטי וטוב בדרך לאיכות חיים טובה יותר
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/11/2012 09:07
 אשירה Posts: 4292
|
יקיריי, לא סתם נעלמתי, אני מחוברת כעת לבית חולים ועדיין לא יודעת לכמה זמן. לצערי לא קיבלנו את התוצאות המקווות, היינו בטוחים שאנו הולכים למהלך בטוח שיביא שיפור במצב אבל משהו השתבש בדרך, אני לא מאשימה אף אחד גם אם בדיעבד הדברים יכלו אולי להיעשות אחרת ואולי להביא לתוצאות טובות יותר. אני יודעת ובטוחה שההחלטות שנלקחו על ידי הרופאים היו בהם רק מחשבות טובות וכוונות טובות אבל גם רופאים הם לא אלוהים ולפעמים גם הם לא יכולים לצפות הכל מראש. כרגע עושים הכל לשיפור המצב ולי לא ברור עד כמה ועד איזו רמה זה אפשרי. אני נותנת בהם אמון מלא ולא שואלת יותר מידי שאלות. משתדלת ככל יכולתי להקל על בעלי ולשמור עליו ועל הילדים. ועד כמה שזה אבסורד זה איכשהו מתקשר אצלי כל הזמן עם האוכל ועם מה שאני מכניסה לתוכי. בימים הראשונים כשעדיין הייתי בטוחה שזה עניין של כמה ימים הרשיתי לעצמי לא להקפיד וגם כמובן פה ושם חטאים ופינוקים קטנים ומתוקים, אך מהר מאוד "אכלתי אותה", התנפחתי, קשה לזוז, קשה לתפקד, ואני שביום יום לא זזה כל כך הרבה מוצאת את עצמי עשר שעות על הרגליים ובקושי יכולה ללכת, מתנהלת לאיטי ומשתרכת כזקנה נכה ומסכנה ועוד מעט אני בעצמי אזדקק להליכון או לכסא גלגלים מרוב קושי לנוע. אז קראתי את עצמי לסדר ואמרתי לעצמי שכעת זה לא משחק ילדים ודי עם התירוצים וההתנהגות האינפנטילית. הרי בעלי הוא החולה ואני תודה לאל עדיין לא אז כדי לעזור לו אני חייבת לטפל בעצמי. כעת אני משתדלת להיות בתוך מסגרת של אוכל שלא מזיק לי ואם גם ארד אפילו קצת במשקל הכל יהיה הרבה פחות קשה לפחות מהכיוון הזה. ומי כמוכם מבינים בודאי על מה אני מדברת. שולחת לכם המון אהבה ותודה על הדאגה וההתעניינות.
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/11/2012 04:57
 אקורדיאון Posts: 16381
|
ממתינים לך יקירה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 21:32
 נחושה Posts: 6982
|
חיבוק לחיזוק
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 16:23
 1103 Posts: 5022
|
:אשירה יקרה החלמה מהירה לבעלך ובריאות טובה שבוע נפלא נילי
-- וסרהולץ
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 14:12
 מטפס הרים Posts: 1533
|
קרולין כתב:
שבוע טוב אשירה יקרה ובשורות טובות קרולין
מצטרף לברכה, אשירה יקרה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 13:51
 קרולין Posts: 6651
|
שבוע טוב אשירה יקרה ובשורות טובות קרולין
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 11:37
 dany Posts: 19819
|
בוקר טוב אשירה יקרה מקווה שבעלך חש בטוב ושעברתם את המשוכה בקלות. חיבוק
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 09:40
 אייריס Posts: 3744
|
בוקר טוב ושבוע טוב אשירה יקרה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2012 07:22
 נחושה Posts: 6982
|
בוקר טוב יקרה, תיכנסי רק שנשמע את קולך ונשלח לך חיבוק בחזרה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|