15/11/2012 17:29
dany
Posts: 19819
|
דילמה אמיתית,
אף אחד לא אוהב מסיונריות מכל סוג.
יכול להיות שאם הייתם לא בתוך מסגרת של עבודה ..... היה מקום??????????????? אולי????????
כפי שאתה אומר היא הרי יודעת איך היא נראית, היא בוודאי הבחינה שאתה "מסנן" את המנות, אם היתה רוצה היתה היא פותחת בשיחה, than again אנחנו הישראלים מאד פתוחים ומיד יכולים לגלוש לאינטימיות ללא מעצורים, האחרים לא בנויים כמונו ופלישה לפרטיות נחשבת גסות רוח ואגרסיביות.
אז בכל זאת לדעתי עשית טוב שלא הבכת אותה ואת עצמך, ואת העצב שלך אני מבינה מאד מאד.
יישר כוח על יכולת ההתמדה וההתאפקות שהוכחת.
סופ"ש נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/11/2012 15:15
1103
Posts: 5022
|
מטפס נחמד
לדעתי טוב עשית שלא העלת נושא רגיש שכזה.כל אחד מודע למצבו.אולי אותה בחורה בפרהסיה אוכלת במידה וכו" ובביתה מתנהגת כאילו
אין מחר.לא פלא שהיא נראית כפי שנראית.אפשר וכדאי לעזור וליעץ רק לאלה שרוצים בכך.איננו יכולים לתקן את כל העולם.
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/11/2012 14:32
מטפס הרים
Posts: 1533
|
סיפור מחתרת אחרון מהשבוע הזה. אתמול בשולחן ישבה עימנו בחורה צעירה, מצפון אמריקה, ממש יפה, רהוטה , מבריקה, חייכנית- ומאוד שמנה.היא לא התחזרה ולא ליקלקה צלחות כמו אחרים שסיפרתי עליהם, היא אכלה מהכל ומאוד מאוד במידה. ומאוד בנימוס. היה שלב מסויים שרציתי לשתף אותה בפורום, להראות לה איך אני נעזר אונליין בקבוצה המדהימה הזו, אבל לא עשיתי זאת. רציתי לפתח איתה סמול טוק על הרזיה ודיאטה, על מירי בלקין, ולא עשיתי זאת. רציתי להגיד לה: אישה יקרה , הרי אני יודע מה ואיך את מבצעת את תפקידך במדינתך. תותחית . את צעירה, אולי בקושי 31, אולי כדאי לך לחשוב על דיאטה של ממש? אך לא עשיתי כלום. לא נכנסתי לאיזור הזה. לא ניסיתי אפילו. חששתי שאולי עצם קישוריות שלי למצבה הפיסי יגרום לה למבוכה עזה. אז דברנו אתמול על המון דברים שקשורים למדינתה ועשייתה שם והקשר של זה לישראל ולמקום עבודתי, והיא לקחה חלק מאוד פעיל בכל הערב הזה.. אף לא מילה נאמרה או נירמזה על היותה ממש ממש שמנה. יכולתי מתי שהוא להיכנס לנושא, היו הזדמנויות שהגיעו דרך מילה או משפט שמישהו אחר אמר בהקשר כזה או אחר שיכולתי לפתח לכדי שיחה בעניין. למשל כששאל אותי אורח מסויים מדוע אני לא אוכל קינוח..לא פציתי פה. האם טעיתי? האם יש בכלל מקום לשמנמוד בתהליך שחושב שגילה את האור לנסות ולגשש אצל שמנמודים או שמנים אחרים שלא בתהליך ולהציע להם מקצת מן האור? האם זה הגיוני? מצד אחד , היא אדם מאוד מודע לעצמו ולאישיותו, היא לא צריכה אותי כדי לדעת שיש עליה הרבה מאוד מאוד קג עודפים.. מצד שני אולי היא כן צריכה מראה לפני פרצופה כדי להבין ולהתחיל לפעול? ומי אני בכלל שיקבע מי צריך או לא צריך לעשות דיאטה והלעיף שומן? האם דיאטה היא חובה לכל אדם בעולם?
מה דעתכם?
edited by מטפס הרים on 11/15/2012
edited by מטפס הרים on 11/15/2012
edited by מטפס הרים on 11/15/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/11/2012 00:30
adish
Posts: 342
|
דבר ראשון הפלא לשמוע ממך
דבר שני נפלא לשמוע ממך שאתה בשליטה!
ממש רואים שאתה אני בדרך! לכבוש את ההר!!! אם אתה מתייחס כבר ל״ מסביב״ ולא ישר מתנפל על האוכל ואתה שם לב מה כל אחד עושה- זה מראה שאתה בדרך הנכונה
המשך אירועים מהנים
עם שמירה
אני שומרת על הגב שלך ומעודדת אותך להמשיך בכיבוש ההר
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 12:10
מטפס הרים
Posts: 1533
|
סיימנו את ארועי הבוקר והגיעה הפסקת קפה... והפעם היה גם שולחן של הרכב בעצמך את המוזלי שלך עם מלא פירות טריים יוגורט דל שומן ... והיו גם מלא מאפים משמינים אך מדהימים. התבוננתי. היה כיף לראות הרבה שמנמודים, המון,
למעשה, כל כך נהנים מהאופציות הבריאות שניתנו להם... אמרתי לחבר שמן למדי מצפון אירופה: בוא , יש יוגורט דל שומן עם פירות ארץ זבת חלב והוא ענה לי בהחלט אין כמו הפירות שלכם, נס איך אתם מגדלים במידבר שלכם כאלו פירות הכי טובים בעולם. גאה ושמח הולכתי אותו ואת רעייתו ( שגם לה מירי שלנו היתה עושה ניסים וננפלאות) אל עבר השולחן הבריא שגם היה מקושט כל כך יפה. שמחתי בשבילו מאוד!! הוא הכין לעצמו קערה נאה של מוזלי באמת בריא... ואז לקח שני קרואסונים שוקולדיים ממש גדולים והטביל ביוגורט.... צר לי עליך אחי השמנמוד פלוס פלוס... אפשר גם אחרת!!! Yes we can
edited by מטפס הרים on 11/14/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 10:33
דרך המלך
Posts: 5707
|
היי ברור שזה היה בהומור ))
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 10:17
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה כתב:
מצפים לעדכוני מחתרת  ולהמשך הצלחה עסקית ואישית מטפס יקר
מבטיח. תחי המחתרת...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 09:43
נחושה
Posts: 6982
|
מצפים לעדכוני מחתרתולהמשך הצלחה עסקית ואישית מטפס יקר
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 08:59
מטפס הרים
Posts: 1533
|
דרך המלך כתב:
מטפס יקר בהחלט כאילו ישבנו איתך מסביב לאותו שולחן.. ורק מהמבטים הבוחנים לא אכלתי ).... המשך בדרך שסללת עבורך והמשך לטפס במעלה ההר היישר לפסגה....
הי. אין מצב בעולם שהיית מבחינה במבטים... אני רואה את הדברים לא דרך רנטגן לצלחות,, חלילה.. החברה מבסוטים ונהנים ומאושרים - אבל אני בדרכי שלי ולא פולשנית- רואה.. להתראות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 08:42
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
בהחלט כאילו ישבנו איתך מסביב לאותו שולחן.. ורק מהמבטים הבוחנים לא אכלתי)....
המשך בדרך שסללת עבורך והמשך לטפס במעלה ההר היישר לפסגה....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 05:55
dany
Posts: 19819
|
תיאור מדוייק של שמנמודים אמיתיים.
הלוואי ונוכל להיות תמיד אלו הצופים ולא אלו המתחזרים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/11/2012 05:45
אשירה
Posts: 4292
|
אין עליך, בשנינות, בכתיבה , בהומור, ידעתי שתצליח להעלות חיוך על שפתי בבוקר מתוח זה.
וכן, זה כן מידגם מייצג, מיקרוקוסמוס של מציאות חיינו, ואודה ולא אבוש שאני ראיתי את עצמי לא במתנזרים, ובושה אחזה בי.
עלית כברת דרך רצינית במעלה ההר וכבר אתה יכול להסתכל בסיפוק לאחור ולראות את הנוף היפה שרק ילך וישתפר.
כל הכבוד לך, המשך להציפנו בסיפורים מהחיים המעניינים והמרתקים שלך!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/11/2012 20:22
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה כתב:
מטפס יקר, כאילו ישבתי בשולחן איתך אני מקווה שתהיה חזק ונחוש גם הלאה....  לדעתי המסקנה מהניתוח הקולינרי אנתרופולוגי פסיכולוגי שלך היא שאתה מדהים שאתה מתבונן בהם ומפרק את התהליך במקום למנות/לקלוריות/לגרפים של רווח והפסד, להתבוננות מעמיקה בתהליך שהם עוברים בהתמודדות עם האוכל, הן בראש והן בצקצוקי הלשון ובהרחבת האישונים נוכח המנות המגרות... מירי תמיד אומרת שבמלונות, בחו"ל, בחופשות או באירועים היא מתבוננת באנשים איך הם לבושים, מתנהלים וכמובן אוכלים....כנראה שאתה חזק בתהליך- אתה מביט באנשים אוכלים כי יש לך זמן ושכל להניח את הסכין והמזלג בין ביס לביס ולא כמו שאר השמנמודים שכשהאישונים מתרחבים והפה נפתח הם מתעוורים, הסביבה נעלמת והם כל כולם בצלחת ובבופה מולם. כולי תקווה שזה ל"וז חד פעמי ושבשאר ימות השנה אתה לא קופץ מחגיגה קולינרית אחת לשניה  תמשיך לעדכן מטפס יקר ועמל 
הי נחושה. תודה. הערב התחיל במעידה קלה.. אבל הערב עוד צעיר ואני מתעשת.. אני יודע שזה לא מומלץ ובריא אבל אני מוצא אחלה נחמה בדייט קולה.. ממשיך להתבונן... לגבי תדירות הארועים- נובמבר זה תמיד ים, אבל גם ביתר השנה, זה חלק בלתי ניפרד משיגרת עיסוקי ועלי תהיה מוטלת החובה לחיות לצד זה כאדם רזה ולא בתוך זה כאדם שמנמוד.. להתראות
edited by מטפס הרים on 11/13/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/11/2012 19:20
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר,
כאילו ישבתי בשולחן איתך אני מקווה שתהיה חזק ונחוש גם הלאה....
לדעתי המסקנה מהניתוח הקולינרי אנתרופולוגי פסיכולוגי שלך היא שאתה מדהים שאתה מתבונן בהם ומפרק את התהליך במקום למנות/לקלוריות/לגרפים של רווח והפסד, להתבוננות מעמיקה בתהליך שהם עוברים בהתמודדות עם האוכל, הן בראש והן בצקצוקי הלשון ובהרחבת האישונים נוכח המנות המגרות...
מירי תמיד אומרת שבמלונות, בחו"ל, בחופשות או באירועים היא מתבוננת באנשים איך הם לבושים, מתנהלים וכמובן אוכלים....כנראה שאתה חזק בתהליך- אתה מביט באנשים אוכלים כי יש לך זמן ושכל להניח את הסכין והמזלג בין ביס לביס ולא כמו שאר השמנמודים שכשהאישונים מתרחבים והפה נפתח הם מתעוורים, הסביבה נעלמת והם כל כולם בצלחת ובבופה מולם.
כולי תקווה שזה ל"וז חד פעמי ושבשאר ימות השנה אתה לא קופץ מחגיגה קולינרית אחת לשניה
תמשיך לעדכן מטפס יקר ועמל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/11/2012 19:02
מטפס הרים
Posts: 1533
|
התבוננתי בכולם. נשים הדורות במיטב בגדיהן ועדייהן, גברים חנוטים בעניבות אופנתיות. מלצרים מקצועניים מסתובבים בשלב קבלת הפנים עם מגשים עטורי מטעמים: דים סם בטטה על מצע מחית פלפל כצום, מרק ארטישוק בכוסיות קטנות בליווי ירקות טמפורה, קרפציו בקר מגולגל על מקל שומשום... שאמשיך או שהתמונה ברורה? התבוננתי וראיתי בפירוש את כל השמנמודים המצויים בתהליך ונסיון שלא להשמין. כמוני כמוהם. ליבם יצא אל המטעמים, נשמתם קפצה לעבר המגשים... חלקם לא נגעו בכלום אך ראיתי את עינהם הכלות.. חלקם נגעו וממש ראיתי את פניהם המיוסרות.. ראיתי את הגלגלים במוח חברי שמנמודי התהליך מסתובבים בטירוף: לטעום או לא לטעום זאת השאלה... וראיתי את אלו, שמנמודים ושמנים שאין להם מסגרת, ואין להם הר לטפס, הם כבר מצויים אי שם בתהום ההשמנה.. אוכלים מכל הבא ליד, זוללים ובולעים... ממרפקים דרכם אל עבר כל מלצר ומלצרית חמושי מגשים... ופניהם מחייכות אך אני ידעתי שעמוק בנשמתם יש דימעה על כל ביס.. הייתי שם... והבנתי אותם, את היאוש, ואת התחושה הזו של צניחה חופשית לתהום ההשמנה... וראיתי גם את הרזים, את אנשי הספגטי המכונים כך על שום דקותם המדהימה ... חלקם טעמו פה ושם וחלקם ממש לא התייחסו למגשים המעופפים סביבם אבל המשותף לכל המקרוניים היה אי התלהבותם מהאוכל. הם פשוט לא השתגעו ולא איבדו את רציונל מחשבתם למראה אגרול נבטים ברוטב יפני או קונכיית בצק ממולא בכבד על מצע כרוב מבושל... ואז הגיעה ארוחת הערב. אני בתפקיד רשמי בארוחה הזו ויש לי שולחן של 12 מכובדים, ישראליים ואירופאיים, אז באמת מבלי שאף אחד הרגיש, עשיתי את מחקר שמנמודי העולם. הרוב המכריע בשולחני היו אנשים ונשים שמנמודים מינוס או פלוס... היה שמן אחד ועוד גברת שאפשר להגדירה שמנה . איש ספגטי היה אחד.. הוגשה מנה ראשונה דג על מצע ריזוטו. הספגטי , אירופאי, אכל רק את הדג, הרוב עשו כמוהו עם נגיעות קלות בריזוטו.. השמן השאיר צלחת שממש לוקלוקה. וכך גם הגבירה השמנה... בחיי...במנה העיקרית שוב היה מצע, פירה בכמות נדיבה ועליו נתח , כנף ורגל של ברווז... וגם בפעם הזו הספגטי ( איש מקסים) לא נגע במצע ורוב הנתח הבשרי נותר בשלמותו בצלחתו, האחרים נשנשו את האוכל לרוב עד תומו... אך לא ממש, ושוב השמן והשמנה לוקלוקו... חברים, שתבינו כל זה תוך כדי שיחות קולחות, צחוקים רמים בין חברי לשולחן... אני יודע שזה ממש לא מידגם מייצג, ממש לא.. סתם התבוננות פרטי
שלי ושיתוף שלכם בה... אני לא לוקח שום מסקנה... רק מספר לכם שותפי היקרים לדרך... ואגב, את הקינוח המרהיב גם הספגטי וגם השמנים ולמעשה כולם, חוץ מעבדכם הנאמן, כולם לוקלוקו.. בדרכי לארוע ענק נוסף.. עד כה עובר יפה מאוד. להתראות
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|