10/11/2012 11:51
רייצל
Posts: 339
|
כל הכבוד לך
לשבת בשולחן וראות איזה עוגות מסתובבות לידך לא פשוט
צריכה להיות החלטה נחושה ולא לראות מה קורה מסביב
ושוב כל הכבוד
רייצ׳ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/11/2012 10:48
רבקה
Posts: 8411
|
חנה'לה מחזקת ומחבקת אותך
כל הכבוד והמשיכי כך הלאה
להמשך ההצלחה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/11/2012 05:17
אקורדיאון
Posts: 16381
|
יישר כח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 22:24
adish
Posts: 342
|
לייק ענקי !!!!!!! כל הכבוד איזה יכולות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 19:35
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי חיוך. הפוסט שלך בא לי בזמן. אני מתארגן ליציאה לארוע גדול, כזה שמסכם שבוע שלם של פיתויים בברלין. ואני לוקח איתי את המשפט המכונן שרשמת בפוסט היפה הזה ודני דלתה אותו : היום, רק היום היה לי טוב עם מה שהיה בצלחתי וזהו. משפט ענק שמקפל בתוכו את כל מהות התהליך: כל יום הוא עולם ומלואו בתהליך. עלינו למדוד עצמנו לא בראיה ארוכת טווח כשאנחנו בתהליך אלא באמת, כל יום, כל יום כאילו הוא חזות הכל. משפט מקסים רשמת לנו בפוסט מקסים. תודה ושאפו !!
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 17:27
dany
Posts: 19819
|
חנה יקירה שבת שלום
ובאמת משפט מפתח חשוב ביותר רק להיום רק להיום. אשריך שאת במקום כה טוב.
חיוך מהלב כתב:
היא חברה של חברה שלי. גילה , טוב היא בערך בת 70 ונראית ומתנהגת כמו בת 50. כל הכבוד לה. עדיין עוברת בטיפול בילדים. כולה חיוניות שמחת חיים וחיוכים. איזה כיף לראות את האישה הזו.
וגם גם ברת מזל כי גנטית היא מאד רזה מתמיד. אבל, היא החליטה היום, לצהריים לאכול רק אבל רק עוגת גבינה פרורים. אולי גם אוכלת בימים אחרים, וסחפה את חברתה לאכול גם היא עוגה כזו. אני בכלל לא רציתי עוגה. רציתי משהו לצהריים. לכן הזמנתי סלט שהיה גדול מאד ולא יכולתי לגמור. הסלט מכיל גם קוסקוס, אבל חצי ממנו לא יכולתי לסייים. ומעבר לכך, 3 לחמניות הוגשו עם הסלט. לי הן לא "עשו כלום" ולשמחתי גם 2 העוגות שהגברות חיסלו. פשוט הייתי עסוקה בשיחה מרתקת ולא שמתי לב מה הן אוכלות. באמצע השארתי כי לא יכולתי עוד להכיל. ביקשתי לארוז את הסלט וכן את הלחמניות למרות שבתחילה היה נדמה לי שאני ממש אבל ממש רעבה בשע 1.30 בצהריים. אני מודה לאל שלא הרגשתי מקופחת, אני מודה לאל שאכלתי בדיוק מה שתכננתי, לא מעבר לכך, מה שנשאר עכשיו הוא במקרר אצלי, ואת הסלט הטעים הזה אסיים עם ארוחת הערב. או ביום אחר, העיקר שאני ב"מקום" טוב ואין לי כל רגשות קיפוח "למה אני לא יכולתי להזמין עוגה" כי השבוע כבר הרשיתי לעצמי עוגה פעם אחת וזה מספיק בהחלט. אני זוכרת את "חנה האחרת" ימים אחרים שאיני רוצה לזכור כלל... הייתי אוכלת או או או אוכלת וגם מרגישה שאחרי פרוסת עוגה די שמנה, לא מספיק לי בכלל, איני מרגישה שאני מסופקת. חלפו הימים הללו לשמחתי. לא שאני "מחוסנת " מפני המתוקים אבל היום, רק היום היה לי טוב עם מה שהיה בצלחתי וזהו. אני מזכירה לעצמי וזוכרת שזה רק היום. מחר צריך הרי להתחיל מחדש עם מודעות ועירנות ואנו גם מוזמנים לחברים ואולי יהיו פיתויים אבל אתמודד עם מחר כשיגיע בע"ה ואוכל להמשיך לחייך לתוך השבת. שתהיה לכולנו שבת מלאה בשמחה, הרבה מאד כיף ושלווה והעיקר אהבה בין בל בני הבית. כלי בלי אהבה לי לפחות אין חיים בכלל, וחיבוק אחד ונשיקה אחת עושים לי כבר את כל השבת. מאחלת גם לכם רק דברים טובים.
בנושא הגשם, זה עוד לא רציני כי עדיין חם מידי לטעמי במשך היום ... אבל בתקווה שהחורף יהיה גם גשום - גשמי ברכה וגם יביא עימו ברכות נוספות של שקט ושל שיגרה מבורכת לכולם אוהבת את כולכם בפורום חנה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 17:05
כרובית
Posts: 261
|
היי,
מכירה את ההרגשה זו של לשבת בשולחן עם חברות שמזמינות אוייבים וזה ממש לא פשוט הפיתוי הזה. יפה שהמשכת בדרכך את היום ולא נגררת מטה...הרי הדרך לשם כל כךךך קלה!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 16:39
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
היא חברה של חברה שלי. גילה , טוב היא בערך בת 70 ונראית ומתנהגת כמו בת 50. כל הכבוד לה. עדיין עוברת בטיפול בילדים. כולה חיוניות שמחת חיים וחיוכים. איזה כיף לראות את האישה הזו.
וגם גם ברת מזל כי גנטית היא מאד רזה מתמיד. אבל, היא החליטה היום, לצהריים לאכול רק אבל רק עוגת גבינה פרורים. אולי גם אוכלת בימים אחרים, וסחפה את חברתה לאכול גם היא עוגה כזו. אני בכלל לא רציתי עוגה. רציתי משהו לצהריים. לכן הזמנתי סלט שהיה גדול מאד ולא יכולתי לגמור. הסלט מכיל גם קוסקוס, אבל חצי ממנו לא יכולתי לסייים. ומעבר לכך, 3 לחמניות הוגשו עם הסלט. לי הן לא "עשו כלום" ולשמחתי גם 2 העוגות שהגברות חיסלו. פשוט הייתי עסוקה בשיחה מרתקת ולא שמתי לב מה הן אוכלות. באמצע השארתי כי לא יכולתי עוד להכיל. ביקשתי לארוז את הסלט וכן את הלחמניות למרות שבתחילה היה נדמה לי שאני ממש אבל ממש רעבה בשע 1.30 בצהריים. אני מודה לאל שלא הרגשתי מקופחת, אני מודה לאל שאכלתי בדיוק מה שתכננתי, לא מעבר לכך, מה שנשאר עכשיו הוא במקרר אצלי, ואת הסלט הטעים הזה אסיים עם ארוחת הערב. או ביום אחר, העיקר שאני ב"מקום" טוב ואין לי כל רגשות קיפוח "למה אני לא יכולתי להזמין עוגה" כי השבוע כבר הרשיתי לעצמי עוגה פעם אחת וזה מספיק בהחלט. אני זוכרת את "חנה האחרת" ימים אחרים שאיני רוצה לזכור כלל... הייתי אוכלת או או או אוכלת וגם מרגישה שאחרי פרוסת עוגה די שמנה, לא מספיק לי בכלל, איני מרגישה שאני מסופקת. חלפו הימים הללו לשמחתי. לא שאני "מחוסנת " מפני המתוקים אבל היום, רק היום היה לי טוב עם מה שהיה בצלחתי וזהו. אני מזכירה לעצמי וזוכרת שזה רק היום. מחר צריך הרי להתחיל מחדש עם מודעות ועירנות ואנו גם מוזמנים לחברים ואולי יהיו פיתויים אבל אתמודד עם מחר כשיגיע בע"ה ואוכל להמשיך לחייך לתוך השבת. שתהיה לכולנו שבת מלאה בשמחה, הרבה מאד כיף ושלווה והעיקר אהבה בין בל בני הבית. כלי בלי אהבה לי לפחות אין חיים בכלל, וחיבוק אחד ונשיקה אחת עושים לי כבר את כל השבת. מאחלת גם לכם רק דברים טובים.
בנושא הגשם, זה עוד לא רציני כי עדיין חם מידי לטעמי במשך היום ... אבל בתקווה שהחורף יהיה גם גשום - גשמי ברכה וגם יביא עימו ברכות נוספות של שקט ושל שיגרה מבורכת לכולם אוהבת את כולכם בפורום חנה
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|