11/11/2012 14:27
אייריס
Posts: 3744
|
יופי נחושה אני שמחה שחזרת לפוקוס וקבלי גם ממני נשיבוקים. בהצלחה היום ובכלל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/11/2012 11:06
1103
Posts: 5022
|
נחושה כתב:
אייריס כתב: נחושה אהובה. מה שלומך היום? למרות העייפות, אני רגועה יותר...כרגע האינסלטור סיים להתקין את החלק שיעזור לו לבדוק אם יש נזילה נוספת ונראה שלא....סתם עם בטון את החור בקיר וכעת צריך לתת לזה להתייבש.... מתחילה כעת עם סידור הבגדים שעומדים בפינת האוכל "ארון חורף" ושאר משימות שנדחו הערב מתפקסת מחדש ומקבלת אנרגיות אצל מירי כך שהכול יחסי ויהיה בסדר 
נחושתי החמודה
הרי כתבתי לך שהכל יבוא על מקומו בשלום.התיסכול העצבים והכעס תמיד בעוכרינו הרוגע והשלווה תמיד לצדינו.
אני שמחה שאת רגועה יותר,עכשיו תתפני לטפל בעצמך.היום בפגישה השבועית מירי תתן לך חיבוק ענק לחיזוק
קבלי גם אחד ממני
נשיקות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/11/2012 09:14
נחושה
Posts: 6982
|
אייריס כתב:
נחושה אהובה. מה שלומך היום?
למרות העייפות, אני רגועה יותר...כרגע האינסלטור סיים להתקין את החלק שיעזור לו לבדוק אם יש נזילה נוספת ונראה שלא....סתם עם בטון את החור בקיר וכעת צריך לתת לזה להתייבש....
מתחילה כעת עם סידור הבגדים שעומדים בפינת האוכל "ארון חורף" ושאר משימות שנדחו
הערב מתפקסת מחדש ומקבלת אנרגיות אצל מירי כך שהכול יחסי ויהיה בסדר
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/11/2012 08:39
1103
Posts: 5022
|
מטפס הרים כתב:
נחושה כתב: מטפס הרים כתב: הי נחושה. קודם כל סליחה שאני מגיב באיחור כזה, אני לא כל כך זמין בברלין.. שאפו לך שלא ניתבת את סף הרגישות שתארת כעת כנמוך אל עבר האכילה הרגשית או תכלס האכילה המיותרת... ופנית לפורום ושיתפת. ממש התנהלות מעוררת כבוד בעיני. הסיפור שלך ושל טל הזכיר לי שלפני 18 שנה שגרנו בדירה מסויימת בראש העין, גיסתי ובעלה גרו כמה דירות לידינו.. גיסתי היתה אז בשביעי , בעלה היה במילואים דחופים.
הייתי בבית, זה היה אמצא השבוע, לא זוכר מה עשיתי ( בטח חיסלתי איזה שקית עבאדי.חחח..) ואז גיסתי הגיעה מתנשמת בקושי חייה, הדוד מיים שלהם שבדירה ההיא היה מעל תיקרת גבס, קרס אל תוך הדירה, ומעבר לשיטפון.. זה היה ממש מסוכן.. ומאוד קרוב אליה...הבחורה היתה מאד מפוחדת ורועדת...הכל הסתדר, והקטע הכי גדול שהנה חלפו 18 שנה, והבן שלה כבר התגייס והבן שלנו מתגייס עוד חודש... אז כמו שאמרת ואמרת כל כך נכון: פרופורציות... העיקר שאנחנו בריאים ושרק נהיה בריאים וחזקים. תקופה חלשה תעבור ותקופה מחוזקת יותר כבר בפתחך. ניתבתי יקירי אל האוכל  אז ניתבת. ואני אחרי שבועות של ממש הצטיינות וכל יום הליכה ברגל וירידה של 8 קג, חזרתי הערב מחול וכבר הערב ארוע וכל השבוע עד רביעי ארועים.,, ואני כמוך נילחם בשיניים לשרוד בתהליך ולא לאבד פוקוס מוחלט... אבל גם את וגם אני יודעים שזו דרך ולא קסם.. ואסור לנו לאבד כיוון. אולי יום יומיים אבל לא מעבר, פשוט וכמו שכתבת- להילחם על זכותנו להישאר במסגרת, להיעזר בכל מה שיכול לעזור כמו ההרצאות של מירי ( לעצור הכל ולהקשיב להרצאה ממש לעצור הכל, לקחת הפסקה מהכל ומסביב יהום הסער ואני שומע הרצאה) כמו הפורום, אני ממש מרגיש שהאיזון הכל כך מבורך שכבר הגעתי אליו די ברח לי בין האצבעות... אז זהו זה. חייבים להילחם בשיניים. י,
מטפס יקר
זה קורה לכולנו,הסטיה מהדרך והאיזון שבורח לנו,למזלינו יש לנו מסגרת שמאזנת אותנו.כמו שכתבת חייבים להילחם בשיניים ויש לנו את כל הכילים לעשות זאת.
להקשיב להרצאות שוב ושוב,לעשות פעם בשבוע יום הקיזוז לשתף בפורום ולהסתיע בו.
אני מאמינה שכבר ישרת קו ועלית על דרך המלך למרות המכשולים שיהיו לך בימים הבאים.
יום נהדר שבוע של שליטה והצלחה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/11/2012 08:28
אייריס
Posts: 3744
|
נחושה אהובה. מה שלומך היום?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/11/2012 23:47
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה כתב:
מטפס הרים כתב: הי נחושה. קודם כל סליחה שאני מגיב באיחור כזה, אני לא כל כך זמין בברלין.. שאפו לך שלא ניתבת את סף הרגישות שתארת כעת כנמוך אל עבר האכילה הרגשית או תכלס האכילה המיותרת... ופנית לפורום ושיתפת. ממש התנהלות מעוררת כבוד בעיני. הסיפור שלך ושל טל הזכיר לי שלפני 18 שנה שגרנו בדירה מסויימת בראש העין, גיסתי ובעלה גרו כמה דירות לידינו.. גיסתי היתה אז בשביעי , בעלה היה במילואים דחופים.
הייתי בבית, זה היה אמצא השבוע, לא זוכר מה עשיתי ( בטח חיסלתי איזה שקית עבאדי.חחח..) ואז גיסתי הגיעה מתנשמת בקושי חייה, הדוד מיים שלהם שבדירה ההיא היה מעל תיקרת גבס, קרס אל תוך הדירה, ומעבר לשיטפון.. זה היה ממש מסוכן.. ומאוד קרוב אליה...הבחורה היתה מאד מפוחדת ורועדת...הכל הסתדר, והקטע הכי גדול שהנה חלפו 18 שנה, והבן שלה כבר התגייס והבן שלנו מתגייס עוד חודש... אז כמו שאמרת ואמרת כל כך נכון: פרופורציות... העיקר שאנחנו בריאים ושרק נהיה בריאים וחזקים. תקופה חלשה תעבור ותקופה מחוזקת יותר כבר בפתחך. ניתבתי יקירי אל האוכל
אז ניתבת. ואני אחרי שבועות של ממש הצטיינות וכל יום הליכה ברגל וירידה של 8 קג, חזרתי הערב מחול וכבר הערב ארוע וכל השבוע עד רביעי ארועים.,, ואני כמוך נילחם בשיניים לשרוד בתהליך ולא לאבד פוקוס מוחלט... אבל גם את וגם אני יודעים שזו דרך ולא קסם.. ואסור לנו לאבד כיוון. אולי יום יומיים אבל לא מעבר, פשוט וכמו שכתבת- להילחם על זכותנו להישאר במסגרת, להיעזר בכל מה שיכול לעזור כמו ההרצאות של מירי ( לעצור הכל ולהקשיב להרצאה ממש לעצור הכל, לקחת הפסקה מהכל ומסביב יהום הסער ואני שומע הרצאה) כמו הפורום, אני ממש מרגיש שהאיזון הכל כך מבורך שכבר הגעתי אליו די ברח לי בין האצבעות... אז זהו זה. חייבים להילחם בשיניים. י,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/11/2012 23:24
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס הרים כתב:
הי נחושה. קודם כל סליחה שאני מגיב באיחור כזה, אני לא כל כך זמין בברלין.. שאפו לך שלא ניתבת את סף הרגישות שתארת כעת כנמוך אל עבר האכילה הרגשית או תכלס האכילה המיותרת... ופנית לפורום ושיתפת. ממש התנהלות מעוררת כבוד בעיני. הסיפור שלך ושל טל הזכיר לי שלפני 18 שנה שגרנו בדירה מסויימת בראש העין, גיסתי ובעלה גרו כמה דירות לידינו.. גיסתי היתה אז בשביעי , בעלה היה במילואים דחופים.
הייתי בבית, זה היה אמצא השבוע, לא זוכר מה עשיתי ( בטח חיסלתי איזה שקית עבאדי.חחח..) ואז גיסתי הגיעה מתנשמת בקושי חייה, הדוד מיים שלהם שבדירה ההיא היה מעל תיקרת גבס, קרס אל תוך הדירה, ומעבר לשיטפון.. זה היה ממש מסוכן.. ומאוד קרוב אליה...הבחורה היתה מאד מפוחדת ורועדת...הכל הסתדר, והקטע הכי גדול שהנה חלפו 18 שנה, והבן שלה כבר התגייס והבן שלנו מתגייס עוד חודש... אז כמו שאמרת ואמרת כל כך נכון: פרופורציות... העיקר שאנחנו בריאים ושרק נהיה בריאים וחזקים. תקופה חלשה תעבור ותקופה מחוזקת יותר כבר בפתחך.
ניתבתי יקירי אל האוכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 16:04
dany
Posts: 19819
|
סיפורי נזילות ומים יש למכביר........
מי לא עבר טראומות כאלו???????????
ותמיד זה קורה לפני שבת או חג שאי אפשר גם להשיג בעל מקצוע.............
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 11:00
1103
Posts: 5022
|
היי מטפס
הסיפור שלך מהעבר הרחוק מזכיר לי נשכחות.לפני שנים רבות,גרנו בר"ג, באמצע הלילה התעוררתי לקול שאון מים שהגיע מכיוון האינטרסול שם
היה דוד השמש שהתפוצץ,של חדר השינה היה מוצף במים.כיוון שבעלי נעדר באותו לילה מהבית [משמרת-לילה],נאלצתי לאסוף את המים במשך כמה שעות.
כל נזק לא נגרם והכל נשאר בגדר זיכרון.
שבת שלום
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/11/2012 00:02
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי נחושה. קודם כל סליחה שאני מגיב באיחור כזה, אני לא כל כך זמין בברלין.. שאפו לך שלא ניתבת את סף הרגישות שתארת כעת כנמוך אל עבר האכילה הרגשית או תכלס האכילה המיותרת... ופנית לפורום ושיתפת. ממש התנהלות מעוררת כבוד בעיני. הסיפור שלך ושל טל הזכיר לי שלפני 18 שנה שגרנו בדירה מסויימת בראש העין, גיסתי ובעלה גרו כמה דירות לידינו.. גיסתי היתה אז בשביעי , בעלה היה במילואים דחופים.
הייתי בבית, זה היה אמצא השבוע, לא זוכר מה עשיתי ( בטח חיסלתי איזה שקית עבאדי.חחח..) ואז גיסתי הגיעה מתנשמת בקושי חייה, הדוד מיים שלהם שבדירה ההיא היה מעל תיקרת גבס, קרס אל תוך הדירה, ומעבר לשיטפון.. זה היה ממש מסוכן.. ומאוד קרוב אליה...הבחורה היתה מאד מפוחדת ורועדת...הכל הסתדר, והקטע הכי גדול שהנה חלפו 18 שנה, והבן שלה כבר התגייס והבן שלנו מתגייס עוד חודש... אז כמו שאמרת ואמרת כל כך נכון: פרופורציות... העיקר שאנחנו בריאים ושרק נהיה בריאים וחזקים. תקופה חלשה תעבור ותקופה מחוזקת יותר כבר בפתחך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 21:55
EFF
Posts: 6409
|
נחושקה..שוב עולה המילה פרופורציות...נכון - כל אירוע חריג מזעזע אותנו (אותי ממש ממש) ואז הדרך הקלה וההגיונית בעינינו היא ביקור במקרר, במזווה והתנחמות במנחם הלאומי שלנו (יאמי...)
הגבורה שלנו היא כיבוש היצר..ואני יודעת שאת בין גבורי החיל...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 18:43
נחושה
Posts: 6982
|
טלוש,
אני יכולה לדמיין את הגשם שתארת.....זה לא משעשע בכלל, חוויתי פעם דבר כזה אבל לא היה נזק כי זה היה בבויידם שם שוכב לו המזגן....הבוידם התייבש וגם אני אבל היה בסדר לבסוף.
לגבי הפעם זה אינסטלציה בהמשכים. כרגע גילינו מקור אחד שכנראה הוא עשה את ה- נזילה. ...נקווה לטוב. עד יום ראשון בבוקר מלבד בלאגן אין לי חפירות וקונגו ו...אינסטלטור.
יש איפה להתקלח ולגבי הלישון הבת שלי תעשה פיקניק בסלון...
edited by נחושה on 11/8/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 13:23
tal_f
Posts: 900
|
הי
אני כל כך מבינה.
אחרי שיפוץ של 3 חודשים, ביום האחרון שהשיפוצניק אמר "זהו" (אחרי שכבר נכנסנו כי לא הייתה ברירה) אני אומרת בתמימות... תגיד למה התיקרה קצת מבריקה, הרי שם לא עשית תיקוני צבע?
אחרי דקה התברר שכל התיקרה וקירות מלאים מים !!!!!!!
מפל יוצא מנקודות החשמל החדשות שעשינו!!!!
האשם היה המנוע של המזגן שהוא הדבר היחיד שהשארנו מהדיירים הקודמים.
את ההרגשה שניה לפני של "גמרנו די לאנשי מקצוע ובעיות" מול ההרגשה שניה אחרי של "אין לי כוח לזה" .... כל כך ידועה לי.
פשוט צריך לנשום עמוק ולקחת בפופורציה.
זה לא שקיבלתי בשורה של בריאות קשה, חס וחלילה. הכל יתוקן ויהיה בסדר...
אז לא להתרגש ולהמשיך בחיים שלנו
אל תפגעי בעצמך יותר ותחזרי למתוק... חבל על המחיר שתצטרכי לשלם אחר כך.
בהצלחה!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 12:55
1103
Posts: 5022
|
נחושה כתב:
חברה יקרה התקשרה אלי וקצת שפכתי את הלב...האמת שהכול יחסי בחיים הבית עומד, אין טילים, יהיה חזה עוף וסלט לצהריים, יהיה לי חדר אחד פחות לנקות לשבת...קצת פרופורציות 
אין מחיר לשיחות נפש.תמיד כדאי לראות את החיובי בכל מצב.
המשך יום נפלא
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 12:12
נחושה
Posts: 6982
|
חברה יקרה התקשרה אלי וקצת שפכתי את הלב...האמת שהכול יחסי בחיים
הבית עומד, אין טילים, יהיה חזה עוף וסלט לצהריים, יהיה לי חדר אחד פחות לנקות לשבת...קצת פרופורציות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 12:09
נחושה
Posts: 6982
|
1103 כתב:
נחושה יקרה שלי ואהובה אין מה לעשות תקלות בלתי צפויות קורות ברגע הכי לא מתאים תחשבי.חיובי,איזה מזל שביתך גילתה את הנזילה? כל דבר ניתן לתקן בכסף ובעזרת בעלי מקצוע חוץ מאשר את הנפש.ונזק שאנו עושים לגופינו.הרי התמודדת כבר בחיים עם מצבים קשים הרבה יותר ויכולת להם. אספי את עצמך כפי שסיגל כתבה שטפי פנים הכיני לך כוס תה מתוק ומרגיע והכל יבוא על מקומו בשלום נילי
תודה יקירה, הולכת להכין כוס תה ותפוח לפני שהאינסטלטור מגיע. בינתיים רוקנתי לערימות את כל הקלסרים ואלבומי התמונות ולהם שלום...תודה לאל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 10:41
1103
Posts: 5022
|
נחושה יקרה שלי ואהובה
אין מה לעשות תקלות בלתי צפויות קורות ברגע הכי לא מתאים תחשבי.חיובי,איזה מזל שביתך גילתה את הנזילה?
כל דבר ניתן לתקן בכסף ובעזרת בעלי מקצוע חוץ מאשר את הנפש.ונזק שאנו עושים לגופינו.הרי התמודדת כבר בחיים עם מצבים קשים הרבה יותר
ויכולת להם. אספי את עצמך כפי שסיגל כתבה שטפי פנים הכיני לך כוס תה מתוק ומרגיע והכל יבוא על מקומו בשלום
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 09:52
דרך המלך
Posts: 5707
|
או נחושה יפתי
לא עשית רע לאף אחד זה קורה ויקרה ימים ותקופות שכלום כלום לא הולך... וכמו שאמרת בכסף הכל אפשר לתקן.... זה מבאס מכעיס מרגיז מעלה את הסעיף מסכימה בכללל אל תברחי לאוכלללללל.
מצויין שנכנסת לשתף תכף תקבלי צרור תגובות חמות שיעלו לך את האנרגיות מחדש... שטפי פנים ... משהו חם שירגיע את העצבים ואל תתני לזההלהרוס לך את היום ובמיוחד לא לפחמימה...
שולחת לך חיבוקים ונשיקות ...)סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/11/2012 09:04
נחושה
Posts: 6982
|
     או קי פורום יקר אני הולכת לשפוך ולקלל ולהתעצבן כי אחרת אהיה באוכל או פשוט אבכה...
אחרי שאתמול האירוע היה יותר מדי טעים, צלחת אחת אוכל וצלחת קטנטנה של מתוקים מניאטורים והרגשה כללית של חלושס כל היום, בערב נרשמו פחממות אחרי חמש.
היום בבוקר קמתי כמו חדשה עם צליל מנדולינה בלב ובארנגיות חיוביות לעבודה ובתי הזעיקה אותנו שהכלבה "עשתה מס' 1" ליד הארון שלה.
רצנו עם נייר סופג וגילינו שמדובר במים שיוצאים "מתחת לארון" (3 מטר ארון קיר)
התחלתי להוציא את כל הבגדים שלה והמגירות וגילינו שמרכז הארון שלה ספג רטיבות כנראה מהמקלחון הורים שהם גב לגב בקיר משותף.
מה עשיתי ולמי ? אני שואלת את עצמי, נשארתי בבית עוד מעט יגיע האינסטלטור
הכול אפשר לתקן בכסף, תודה לאל כולם בריאים ויש לי אתכם כדי להילחם בשיניים ולא להגיע למקרר.........למה זה מגיע לי?
אם עשיתי רע למישהו אניט מבקשת סליחה אבל אני פשוט חושבת שאני אתפרק בסוףףףףףףףףףףף
יש לי דמעות בעיניים כי אני בתקופה חלשה עם האוכל ומפחדת ששוב הסכר ייפרץ
       
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|