דיאטה אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין :: פורומים

הי מיכל,
אני אומנם עדיין אף פעם לא הייתי הריונית, אבל אני בהחלט מבינה את המצב הזה של כל מיני מחשבות שצצות, את סערת הרגשות כי ההורמונים משתוללים, למרות שאף פעם לא הייתי בנעליים אלו. תסתכלי על חצי הכוס המלאה על הבעל האוהב, על תומר בנך האהוב. יש לך משפחה חמה ואוהבת וילדים. אני רק רוצה לומר לך שאת ברת מזל שיש לך ילדים, כי זה לא מובן מאליו בכלל. אני ובעלי בטיפולים שלא מניבים שום דבר וכרגע גם לא בטוח שיהיה בכלל משהו.....אולי כן, אולי לא אין לדעת, כרגע זה נראה רחוק רחוק, אבל אנחנו לא מתייאשים ונקבל את כל מה שיבוא במידה וכן וגם אם לא, אבל בכל מקרה חשוב שתוקירי ותעריכי ותדעי שזה ממש, אבל ממש לא מובן מאליו, וזה שאת פורייה ויש לך ילדים, גם אם קשה לפעמים, גם אם ההורמונים משתוללים, פשוט תראי את חצי הכוס המלאה ותשמחי בחלקך, כי יש לך הרבה . אז, גם אם רצית עגבנייה וגיתי לא הביא והתרגזת בגגל ההורמונים...לא נורא, אני בטוחה שגיתי מכיל אותך ולא רק בגלל החוזה (הנישואין) אלא בגלל שהוא אוהב ומעריך אותך. את יודעת, לכל אחד יש את הימים האלו שהם קלים יותר או פחות, רק תנסי לקחת את החיים בפרופורצייה למרות הכל ולראות...שסה"כ הכל טוב, אם יש לך ילדים, משפחה, עבודה וביית אז גם אם לא הכל טוב תמיד, או אם יש פה ושם בעיות, אז, אוקיי זה חלק מהחיים, קבלי את הקשיים באהבה, זה רק יהיה לך יותר קל להתמודד, לא הכל גדול עלייך כ"כ, לא הכל מאיים ומפחיד, הכל בסדר איתך, הכל טבעי וכן...חלק מהעניין אלו ההורמונים שמשתוללים ופשוט תקבלי את זה כחלק ממך, אל תקשי על עצמך עוד יותר. תני לעצמך זמן לנוח, זה בסדר, את לא חייבת להספיק הכל ביום אחד...אל תלקי את עצמך אם לא סימנת וי על כל המטלות שהגדרת לעצמך, עשי את הדברים הכי חשובים ותזכרי- לא הכל חשוב, לא כל הזמן...הבריאות שלך חשובה יותר. את צריכה לפעמים לאפשר לעצמך לנוח...כן, גם לנמנם אם את יכולה...תעשי לך במקרר קופסה עם ירקות חתוכים, שבשעת רעב תוכלי לאכול מהם, תשתי הרבה מיים, ובכלל כל מה שמותר בהריון,תזכרי שאת צריכה להיות מאושרת, את עומדת להפוך לאמא בפעם השנייה בחייך. ותדעי לך שהריון זה ממש נס קטן. נס כי את יוצרת חיים חדשים בתוכך, ויש לך עוברית קטנה בבטן. קבלי את זה בשמחה, ותראי את כל הדברים היפים שיהיו אח"כ.
אני רוצה לתת לך איזו דוגמא אישית, אני למשל עומדת בפני קשיי פוריות גם שלי וגם של בעלי. יכולתי לראות את זה בתור סוף העולם, או לוותר, או לאכול אכילה רגשית...האמת,שמשך זמן רב, שנתיים בערך כן אכלתי אכילה רגשית בגלל זה..אז גילינו בבדיקות שמצבנו רחוק מלהיות אידאלי. ובכל מקרה, אז הייתה אכילה רגשית, הייתה. אז עליתי 6 קילו בשנתיים, שיחקתי על קילו שניים, התייצבתי. ובזמן האחרון פשוט החלטתי לא לאכול אכילה רגשית, זה ממילא לא עוזר לרגשות...וחוצמיזה, אוליי יהיו לי ילדים, אוליי לא יהיו לי ילדים, אבל...אני הכי חשובה בסיפור הזה, אני והזוגיות שלי שהיא חזקה ועומדת גם בזה. אני יודעת שזה לא מובן מאליו, אני יודעת שעל בעיות כאלו זוגות לא שורדים, אני מעריכה את בעלי, בלי שום קשר לבעיות או לפוריות שלו ושלי. אני חושבת שיש לי להציע המון לעולם, ואני צריכה להנות מהחיים כי אני צעירה , וברור..שאני מקווה שיהיו לי ילדים, אבל גם אם לא יהיו לי...אז אני אמצא דרכים להנות מהחיים ..אני לא יודעת בקשר לאימוץ וכאלו כי אני לא שם ...ואני לא בטוחה שאהיה שם בכלל מכל מיני סיבות כאלו ואחרות . אני נהנית מעבודה שלי כי אני עובדת במה שאני אוהבת, אני בוחרת להנות ממה שיש ולא להלקות את עצמי על מה שאין. אני מטפחת את הביית, את עצמי ומחליטה בכל פעם מחדש, ובזמן האחרון במיוחד לחזור לתלם, לדיאטה כאשר בלי פחמימות מחמש זה מה ששומר עליי כל השנים האלו ולכן עליתי גם "רק" 6 קילו עם כל האכילה הרגשית שלי...
אני חייבת לציין שאם אוכל היה מרפא אותנו מבעיותינו הרגשיות כבר מזמן לא היינו נכנסים דרך הדלת/ או שלא היו לנו יותר בעיות. אבל כל עוד אנחנו כאן יש דברים וכל מיני עניינים לא פתורים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם. ומכל דבר נלמד, וכל דבר הוא שיעור מסויים, כך אני מאמינה..אז אני חזרתי לתלם..שום דבר לא יעצור אותי.. סה"כ הכל טוב, ומה שצריך לבוא על פתרונו, יימצא לו פיתרון...ככה זה. בוודאי שאני עושה, ומעל לכל...יש תקווה. אבל האוכל הוא לא הפיתרון ...לפחות אני רוצה להראות טוב, עם או בלי בעיות. ובעיקר- להרגיש טוב עם עצמי, כי אני צריכה לחיות עם עצמי, וזה הכי חשוב....לאהוב את עצמנו, לא משנה מה קורה.
אני מאחלת לך יום טוב, והריון מאושר בעיקר.
את יכולה לכתוב מתי שתרצי גם דברים טובים וגם פחות,
בשביל זה אנחנו כאן.
יולי
edited by יולי on 10/30/2012

הי מיכל,
אני אומנם עדיין אף פעם לא הייתי הריונית, אבל אני בהחלט מבינה את המצב הזה של כל מיני מחשבות שצצות, את סערת הרגשות כי ההורמונים משתוללים, למרות שאף פעם לא הייתי בנעליים אלו. תסתכלי על חצי הכוס המלאה על הבעל האוהב, על תומר בנך האהוב. יש לך משפחה חמה ואוהבת וילדים. אני רק רוצה לומר לך שאת ברת מזל שיש לך ילדים, כי זה לא מובן מאליו בכלל. אני ובעלי בטיפולים שלא מניבים שום דבר וכרגע גם לא בטוח שיהיה בכלל משהו.....אולי כן, אולי לא אין לדעת, כרגע זה נראה רחוק רחוק, אבל אנחנו לא מתייאשים ונקבל את כל מה שיבוא במידה וכן וגם אם לא, אבל בכל מקרה חשוב שתוקירי ותעריכי ותדעי שזה ממש, אבל ממש לא מובן מאליו, וזה שאת פורייה ויש לך ילדים, גם אם קשה לפעמים, גם אם ההורמונים משתוללים, פשוט תראי את חצי הכוס המלאה ותשמחי בחלקך, כי יש לך הרבה . אז, גם אם רצית עגבנייה וגיתי לא הביא והתרגזת בגגל ההורמונים...לא נורא, אני בטוחה שגיתי מכיל אותך ולא רק בגלל החוזה (הנישואין) אלא בגלל שהוא אוהב ומעריך אותך. את יודעת, לכל אחד יש את הימים האלו שהם קלים יותר או פחות, רק תנסי לקחת את החיים בפרופורצייה למרות הכל ולראות...שסה"כ הכל טוב, אם יש לך ילדים, משפחה, עבודה וביית אז גם אם לא הכל טוב תמיד, או אם יש פה ושם בעיות, אז, אוקיי זה חלק מהחיים, קבלי את הקשיים באהבה, זה רק יהיה לך יותר קל להתמודד, לא הכל גדול עלייך כ"כ, לא הכל מאיים ומפחיד, הכל בסדר איתך, הכל טבעי וכן...חלק מהעניין אלו ההורמונים שמשתוללים ופשוט תקבלי את זה כחלק ממך, אל תקשי על עצמך עוד יותר. תני לעצמך זמן לנוח, זה בסדר, את לא חייבת להספיק הכל ביום אחד...אל תלקי את עצמך אם לא סימנת וי על כל המטלות שהגדרת לעצמך, עשי את הדברים הכי חשובים ותזכרי- לא הכל חשוב, לא כל הזמן...הבריאות שלך חשובה יותר. את צריכה לפעמים לאפשר לעצמך לנוח...כן, גם לנמנם אם את יכולה...תעשי לך במקרר קופסה עם ירקות חתוכים, שבשעת רעב תוכלי לאכול מהם, תשתי הרבה מיים, ובכלל כל מה שמותר בהריון,תזכרי שאת צריכה להיות מאושרת, את עומדת להפוך לאמא בפעם השנייה בחייך. ותדעי לך שהריון זה ממש נס קטן. נס כי את יוצרת חיים חדשים בתוכך, ויש לך עוברית קטנה בבטן. קבלי את זה בשמחה, ותראי את כל הדברים היפים שיהיו אח"כ.
אני רוצה לתת לך איזו דוגמא אישית, אני למשל עומדת בפני קשיי פוריות גם שלי וגם של בעלי. יכולתי לראות את זה בתור סוף העולם, או לוותר, או לאכול אכילה רגשית...האמת,שמשך זמן רב, שנתיים בערך כן אכלתי אכילה רגשית בגלל זה..אז גילינו בבדיקות שמצבנו רחוק מלהיות אידאלי. ובכל מקרה, אז הייתה אכילה רגשית, הייתה. אז עליתי 6 קילו בשנתיים, שיחקתי על קילו שניים, התייצבתי. ובזמן האחרון פשוט החלטתי לא לאכול אכילה רגשית, זה ממילא לא עוזר לרגשות...וחוצמיזה, אוליי יהיו לי ילדים, אוליי לא יהיו לי ילדים, אבל...אני הכי חשובה בסיפור הזה, אני והזוגיות שלי שהיא חזקה ועומדת גם בזה. אני יודעת שזה לא מובן מאליו, אני יודעת שעל בעיות כאלו זוגות לא שורדים, אני מעריכה את בעלי, בלי שום קשר לבעיות או לפוריות שלו ושלי. אני חושבת שיש לי להציע המון לעולם, ואני צריכה להנות מהחיים כי אני צעירה , וברור..שאני מקווה שיהיו לי ילדים, אבל גם אם לא יהיו לי...אז אני אמצא דרכים להנות מהחיים ..אני לא יודעת בקשר לאימוץ וכאלו כי אני לא שם ...ואני לא בטוחה שאהיה שם בכלל מכל מיני סיבות כאלו ואחרות . אני נהנית מעבודה שלי כי אני עובדת במה שאני אוהבת, אני בוחרת להנות ממה שיש ולא להלקות את עצמי על מה שאין. אני מטפחת את הביית, את עצמי ומחליטה בכל פעם מחדש, ובזמן האחרון במיוחד לחזור לתלם, לדיאטה כאשר בלי פחמימות מחמש זה מה ששומר עליי כל השנים האלו ולכן עליתי גם "רק" 6 קילו עם כל האכילה הרגשית שלי...
אני חייבת לציין שאם אוכל היה מרפא אותנו מבעיותינו הרגשיות כבר מזמן לא היינו נכנסים דרך הדלת/ או שלא היו לנו יותר בעיות. אבל כל עוד אנחנו כאן יש דברים וכל מיני עניינים לא פתורים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם. ומכל דבר נלמד, וכל דבר הוא שיעור מסויים, כך אני מאמינה..אז אני חזרתי לתלם..שום דבר לא יעצור אותי.. סה"כ הכל טוב, ומה שצריך לבוא על פתרונו, יימצא לו פיתרון...ככה זה. בוודאי שאני עושה, ומעל לכל...יש תקווה. אבל האוכל הוא לא הפיתרון ...לפחות אני רוצה להראות טוב, עם או בלי בעיות. ובעיקר- להרגיש טוב עם עצמי, כי אני צריכה לחיות עם עצמי, וזה הכי חשוב....לאהוב את עצמנו, לא משנה מה קורה.
אני מאחלת לך יום טוב, והריון מאושר בעיקר.
את יכולה לכתוב מתי שתרצי גם דברים טובים וגם פחות,
בשביל זה אנחנו כאן.
יולי
edited by יולי on 10/30/2012

הי מיכל,
אני אומנם עדיין אף פעם לא הייתי הריונית, אבל אני בהחלט מבינה את המצב הזה של כל מיני מחשבות שצצות, את סערת הרגשות כי ההורמונים משתוללים, למרות שאף פעם לא הייתי בנעליים אלו. תסתכלי על חצי הכוס המלאה על הבעל האוהב, על תומר בנך האהוב. יש לך משפחה חמה ואוהבת וילדים. אני רק רוצה לומר לך שאת ברת מזל שיש לך ילדים, כי זה לא מובן מאליו בכלל. אני ובעלי בטיפולים שלא מניבים שום דבר וכרגע גם לא בטוח שיהיה בכלל משהו.....אולי כן, אולי לא אין לדעת, כרגע זה נראה רחוק רחוק, אבל אנחנו לא מתייאשים ונקבל את כל מה שיבוא במידה וכן וגם אם לא, אבל בכל מקרה חשוב שתוקירי ותעריכי ותדעי שזה ממש, אבל ממש לא מובן מאליו, וזה שאת פורייה ויש לך ילדים, גם אם קשה לפעמים, גם אם ההורמונים משתוללים, פשוט תראי את חצי הכוס המלאה ותשמחי בחלקך, כי יש לך הרבה . אז, גם אם רצית עגבנייה וגיתי לא הביא והתרגזת בגגל ההורמונים...לא נורא, אני בטוחה שגיתי מכיל אותך ולא רק בגלל החוזה (הנישואין) אלא בגלל שהוא אוהב ומעריך אותך. את יודעת, לכל אחד יש את הימים האלו שהם קלים יותר או פחות, רק תנסי לקחת את החיים בפרופורצייה למרות הכל ולראות...שסה"כ הכל טוב, אם יש לך ילדים, משפחה, עבודה וביית אז גם אם לא הכל טוב תמיד, או אם יש פה ושם בעיות, אז, אוקיי זה חלק מהחיים, קבלי את הקשיים באהבה, זה רק יהיה לך יותר קל להתמודד, לא הכל גדול עלייך כ"כ, לא הכל מאיים ומפחיד, הכל בסדר איתך, הכל טבעי וכן...חלק מהעניין אלו ההורמונים שמשתוללים ופשוט תקבלי את זה כחלק ממך, אל תקשי על עצמך עוד יותר. תני לעצמך זמן לנוח, זה בסדר, את לא חייבת להספיק הכל ביום אחד...אל תלקי את עצמך אם לא סימנת וי על כל המטלות שהגדרת לעצמך, עשי את הדברים הכי חשובים ותזכרי- לא הכל חשוב, לא כל הזמן...הבריאות שלך חשובה יותר. את צריכה לפעמים לאפשר לעצמך לנוח...כן, גם לנמנם אם את יכולה...תעשי לך במקרר קופסה עם ירקות חתוכים, שבשעת רעב תוכלי לאכול מהם, תשתי הרבה מיים, ובכלל כל מה שמותר בהריון,תזכרי שאת צריכה להיות מאושרת, את עומדת להפוך לאמא בפעם השנייה בחייך. ותדעי לך שהריון זה ממש נס קטן. נס כי את יוצרת חיים חדשים בתוכך, ויש לך עוברית קטנה בבטן. קבלי את זה בשמחה, ותראי את כל הדברים היפים שיהיו אח"כ.
אני רוצה לתת לך איזו דוגמא אישית, אני למשל עומדת בפני קשיי פוריות גם שלי וגם של בעלי. יכולתי לראות את זה בתור סוף העולם, או לוותר, או לאכול אכילה רגשית...האמת,שמשך זמן רב, שנתיים בערך כן אכלתי אכילה רגשית בגלל זה..אז גילינו בבדיקות שמצבנו רחוק מלהיות אידאלי. ובכל מקרה, אז הייתה אכילה רגשית, הייתה. אז עליתי 6 קילו בשנתיים, שיחקתי על קילו שניים, התייצבתי. ובזמן האחרון פשוט החלטתי לא לאכול אכילה רגשית, זה ממילא לא עוזר לרגשות...וחוצמיזה, אוליי יהיו לי ילדים, אוליי לא יהיו לי ילדים, אבל...אני הכי חשובה בסיפור הזה, אני והזוגיות שלי שהיא חזקה ועומדת גם בזה. אני יודעת שזה לא מובן מאליו, אני יודעת שעל בעיות כאלו זוגות לא שורדים, אני מעריכה את בעלי, בלי שום קשר לבעיות או לפוריות שלו ושלי. אני חושבת שיש לי להציע המון לעולם, ואני צריכה להנות מהחיים כי אני צעירה , וברור..שאני מקווה שיהיו לי ילדים, אבל גם אם לא יהיו לי...אז אני אמצא דרכים להנות מהחיים ..אני לא יודעת בקשר לאימוץ וכאלו כי אני לא שם ...ואני לא בטוחה שאהיה שם בכלל מכל מיני סיבות כאלו ואחרות . אני נהנית מעבודה שלי כי אני עובדת במה שאני אוהבת, אני בוחרת להנות ממה שיש ולא להלקות את עצמי על מה שאין. אני מטפחת את הביית, את עצמי ומחליטה בכל פעם מחדש, ובזמן האחרון במיוחד לחזור לתלם, לדיאטה כאשר בלי פחמימות מחמש זה מה ששומר עליי כל השנים האלו ולכן עליתי גם "רק" 6 קילו עם כל האכילה הרגשית שלי...
אני חייבת לציין שאם אוכל היה מרפא אותנו מבעיותינו הרגשיות כבר מזמן לא היינו נכנסים דרך הדלת/ או שלא היו לנו יותר בעיות. אבל כל עוד אנחנו כאן יש דברים וכל מיני עניינים לא פתורים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם. ומכל דבר נלמד, וכל דבר הוא שיעור מסויים, כך אני מאמינה..אז אני חזרתי לתלם..שום דבר לא יעצור אותי.. סה"כ הכל טוב, ומה שצריך לבוא על פתרונו, יימצא לו פיתרון...ככה זה. בוודאי שאני עושה, ומעל לכל...יש תקווה. אבל האוכל הוא לא הפיתרון ...לפחות אני רוצה להראות טוב, עם או בלי בעיות. ובעיקר- להרגיש טוב עם עצמי, כי אני צריכה לחיות עם עצמי, וזה הכי חשוב....לאהוב את עצמנו, לא משנה מה קורה.
אני מאחלת לך יום טוב, והריון מאושר בעיקר.
את יכולה לכתוב מתי שתרצי גם דברים טובים וגם פחות,
בשביל זה אנחנו כאן.
יולי
edited by יולי on 10/30/2012

הי מיכל יקרה. אני כותב לך את מה שאני יודע שאת כבר יודעת הייטב בתבונתך הרבה ובאינטליגנציה הרגשית שנחנת בה. ובכל זאת: החיים שלנו, במידה רבה, מתנהלים במודל עונות השנה. יש עת של צמיחה והתחדשות ותחושה שהכל נולד מחדש ויש לעיתים תקופות של יובש נוראי ומחנק ואפילו בערה חמה פנימית, יש את הסערות והסופות שלעיתים בונות ולעיתים עלולות לחרב, ויש סתם ימים של סתיו בלב שניראה שלא ממש ברור לנו לאן אנו הולכים מכאן... אבל היופי של עונות השנה הוא לא רק בשונות שבינהן, אלא בעצם נוכחותם הקבועה במחזוריות נצחית. לא תהיה שנה ללא קייץ ולא תחלוף שנה ללא חורף..קסם על שכזה.. וזה אולי סוד העוצמה האדירה של הטבע הכל יכול... מציע לך לזכור זאת, כי אין דבר יותר לגיטימי מאותן רגשות שהיטבת לתאר ביפי כתיבתך הכנה. זה פשוט טבעי. וזה בסדר גמור. וזה חלק מהעונות האישיות שלך ואין דבר יותר אמיתי וטבעי מזה. קחי זאת ברוגע וגם בשימחה כי כל עוד את מחוברת לעונות השנה שלך את אדם יוצר, פועל ומודע. זכית בהרבה מאוד מישורים של החיים, מיכל יקרה. דעי לנצור את הזכיה הזו וחזרום איתה ועם חילופי העונות. וייקל עלייך מאוד. להתראות ומצטער אם גלשתי להגות פילוסופית מדי על הבוקר.

מיכל מתוקה
כל כך מבינה על מה את מדברת למרות שההריונות שלי היו כבר לפני 1000 שנים, אבל זה לא שייך להריון, זה שייך למצב רוח שאת שרויה בו ומרגישה שכל העולם מונח על כתפיך ואין לך פתרונות, והבעיות לעולם לא יפתרו.
דבר אחד למדתי בחיי ויש לי הרבה נסיון, מה לעשות זה מצטבר עם רוצים או לא במשך 62 שנים, הזמן הוא הרופא הטוב ביותר, ומה שנראה היום שאין שום פיתרון וסוף העולם הגיע, מחר אולי פתאום יופיע איזה זיק של תקווה. אסור להתייאש ולהרים ידיים.
תמיד תמיד שימי על המאזניים, ואפילו ברגעים הכי קשים ושהכי נדמה כי אין בכלל מה לעשות את החשיבה הזאת כי הכל הכל איכסתא, את הדברים הנפלאים שיש לך ותאמיני לי שיש ואין להמון המון בחורות שהיו מתחלפות איתך בזה הרגע, ממש בשניה הזאת שאת כל כך מרגישה סוף.
הבנתי שמירי השבוע מדברת על אושר , כמובן שאני לא שמעתי את ההרצאה, אך שאני חושבת על המילה אושר מה זה אומר לי, אושר הוא לא דבר שצונח עליך משמים, אתה לא יושב על הכסא וממתין לו והוא מגיע בתרועות שופר....... עם מלאכים תכלכלים וורדרדים. אושר הוא דבר שאתה בעצם בונה לאט לאט בעמל וביגע, מוצא, בונה, מקים, משפר, חושב המון ובזוגיות ומשפחה מוותר, סולח, משתף, לפעמים מוחל על כבודך, לפעמים גם חורק שיניים, כן יש גם מצבים כאלו, מה לעשות לא התחתנו עם עצמנו, ( במאמר מוסגר, גם עם עצמנו לפעמים אנחנו ממש לא מסתדרים) .
אז חמודה שלי את בחורה מאד מאד חכמה ונבונה, וזה לא בכדי להחמיא לך בסופו של יום אני לא מכירה אותך אישית רק שלוש שנים דרך האתר הזה, ולמדתי להכיר אותך ברגעים נפלאים ונשגבים וגם ברגעים שפופים ועצובים. אני יודעת שיש בך הכוחות להרים עצמך ולצאת מהמצב הזה. ודברים יסתדרו , האמיני לי הם יסתדרו.
רק אל תאבדי את האמונה והרצון ואת האהבה הנפלאה שיש בינך ובין גיתי זה דבר נדיר לכשעצמו.
מחבקת בהמון אהבה וחום ומקווה שקצת עזרתי
שלך דני