|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
29/10/2012 17:53
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה כתב:
מטפס הרים כתב: נחושה. פוסט ניפלא כתבת. מביא מחשבות על סופות שהיו, סופות שבדרך.. ועל איך , למרות ואף על פי- ממשיכים ומתחזקים ומנצחים יום ביומו , יום יום טורחים ועומלים ובונים חיים, לעיתים כמו מיגדל קלפים.. ובונים מחדש לעיתים... כי בסוף, אחרי כל ים סואן במיוחד , קוצף וגבה גלי - מגיע ים רגוע , ושקט , ובסופו של דבר, נפטון אל הים, נירגע וזעמו שוכך. ( כן, כן ,הייתי כמה וכמה שנים טובות בחיל הים..... ונשארו קצת דימויי סופה משם..)
תודה לך על הפוסט הזה.
edited by מטפס הרים on 10/29/2012 איך משנים בחיל הים הגעת לטיפוס הרים  ??? edited by נחושה on 10/29/2012
אהה, זה כל הסוד.. שירות בים הוא אתגר ענק.. התפקוד המיטבי והמירבי שנידרש מחייל וקצין בספינת טילים בתנאי ים קשים מאוד ומול חופים רחוקים ועלומים...... משימה מאוד מורכבת, וצריך לדבוק במשימה הזו כי היא מגנה על מדינתנו היחידה מהגבול הארוך ביותר שלנו, עם הטבע, עם הים......וזו הכנה מעולה לטיפוס הרים כללי בחיים... פשוט לדבוק במשימות כשלא הכל פשוט כלל ועיקר..... אני רואה שגם אחרי כל כך הרבה שנים נישאר בי הרעל לחיל הים.. איזה חייל מפואר!! .אבל אז הייתי רזה, ממש רזה... בדיוק אתמול בלילה במסגרת המיונים שסיפרתי עליהם לספר הזכרון, ראיתי עוד תמונות... צריך לחזור לזה, טוב, נו, לא ממש לזה, בכל זאת עברו עשרים וחמש שנים... אבל למודל רזה יותר מעכשיו.. ...
edited by מטפס הרים on 10/29/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 16:46
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס הרים כתב:
נחושה. פוסט ניפלא כתבת. מביא מחשבות על סופות שהיו, סופות שבדרך.. ועל איך , למרות ואף על פי- ממשיכים ומתחזקים ומנצחים יום ביומו , יום יום טורחים ועומלים ובונים חיים, לעיתים כמו מיגדל קלפים.. ובונים מחדש לעיתים... כי בסוף, אחרי כל ים סואן במיוחד , קוצף וגבה גלי - מגיע ים רגוע , ושקט , ובסופו של דבר, נפטון אל הים, נירגע וזעמו שוכך. ( כן, כן ,הייתי כמה וכמה שנים טובות בחיל הים..... ונשארו קצת דימויי סופה משם..)
תודה לך על הפוסט הזה.
edited by מטפס הרים on 10/29/2012
איך משנים בחיל הים הגעת לטיפוס הרים???
edited by נחושה on 10/29/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 16:45
נחושה
Posts: 6982
|
dany כתב:
נחושתי יקירתי
התיאורים שלך ממש שבו את ליבי ודי צחקתי כי...... אם הייתי צריכה לתת שמות לסערות שלי......... הייתי צריכה לחזור על הא"ב מאות פעמים, הזכיר לי את המשחק ארץ -עיר.
ואכן איך בזמן משבר אנחנו מחפשים בידיוק מה שלא מתאים ...... את אוכל הנחמה.......... אשר גורם לנו לאחר מכן להיות ממש לא מנוחמים.
אני מאחלת לתושבי ארה"ב לעבור את הסופה הקשה הזאת בכמה שפחות נזק, ובוודאי בנפשות.
ואני גם מאמינה שכל הרס מביא איתו צמיחה. כמו יער שנשרף ולאחר הגשם הראשון מתחיל ללבלב.
האמת, לא מצחיק בכלל, מתחילים שם לדאוג באמת, זה הולך להיות כנראה אירוע בקנה מידה חסר תקדים, מחזיקה אצבעות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 16:33
dany
Posts: 19819
|
נחושתי יקירתי
התיאורים שלך ממש שבו את ליבי ודי צחקתי כי...... אם הייתי צריכה לתת שמות לסערות שלי......... הייתי צריכה לחזור על הא"ב מאות פעמים, הזכיר לי את המשחק ארץ -עיר.
ואכן איך בזמן משבר אנחנו מחפשים בידיוק מה שלא מתאים ...... את אוכל הנחמה.......... אשר גורם לנו לאחר מכן להיות ממש לא מנוחמים.
אני מאחלת לתושבי ארה"ב לעבור את הסופה הקשה הזאת בכמה שפחות נזק, ובוודאי בנפשות.
ואני גם מאמינה שכל הרס מביא איתו צמיחה. כמו יער שנשרף ולאחר הגשם הראשון מתחיל ללבלב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 16:18
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
גם אני מצטרפת לכל מילה שכתבת נחושה. אכן, הסופות שקורות בחיינו לעיתים מטלטלות אותנו והגישה הישירה והכל כך פשוטה היא לאוכל לפחמימות בעיקר. אבל דוקא בשעת הסערה יש זמן לעצור רגע לא ללכת למה שזמין וכל כך מהווה"מפלט" לרגע. כי אחר כך מצטערים מאד על המעשה, ואז יש עבודה חדשה לרדת במשקל את כל מה שעלינו כי... ולא חשובות הסיבות הראשוניות. ובכן, זה לא קל לומר אבל לחשוב על אוכל בריא ירקות וכל השאר זו מצווה ויותר מזה, זה הכרח המציאות ברגעים לא פשוטים בחיים. הצער וההלקאה העצמית לאחר אכילה לא מבוקרת סתם מקלקלים את החיים הפנימיים כך אני מרגישה. במה שנוגע לאמריקנים ידוע שהם - רבים מהם לא שומרים על משקל סביר ואת התוצאות היום יומיות רואים על האנשים המסתובבים בכל רחבי היבשת. ממש רחמנות לראות אותם בקושי זזים, כאלה שהם כל כך שמנים שלא יכולים לשבת כמו שצריך או בכלל לתפקד רגיל בחיי היום יום, וכל דבר קשה להם. זה מעורר רחמים בכל צורה שהיא, זה גורם לי ממש להזיל דמעות שאני רואה אנשים כאלה וכמה קשה להם, אך הם אינם מודעים או בכלל לא שמים לב למה שנכנס לבטנם.
בנושא התובנות, סערה מטבעה מגיעה גורמת להרס כזה או אחר, אבל בסופו של דבר היא תחלוף. כד להקדים תרופה למכה יש להיערך נפשית ופיסית וכך גם לגבי דברים שיודעים כי עלולים להפיל אותי באוכל. ארועים מכל סוג שהוא, שבהם אוכל הוא מוקש עבורי, טיולים - גם אליהם אפשר להיערך מראש. והיכן שאי אפשר, לעיתים צריך להניח לדברים... לזרום עם מה שיש ולתקן כשאפשר. הכל בנחת רוח גם אם קשה לעיתים. הידיעה שבסופו של דבר הסערה תחלוף היא ידיעה מנחמת וגם מאפשרת הערכות סערה בחיים, או ארוע לא פשוט שצריך לעבור אותו. בסוף הדרך יש אור... ואליו יש לקוות. כך אני רואה את הדברים ומקווה שגם אתם כך...
לך מטפס הרים, יקר יש רק ללמוד ממך, כשהיית איש חיל הים. כידוע הים הוא קצת חמקמק ואין לסמוך עליו. גם אבי היה איש חיל הים. ממנו למדתי לא לסמוך על הים. מראה רגוע אינו תמיד מבשר מה יהיה בעוד רגע ויכול להיות שתגיע סופה. כך גם בחיים. לעיתים משהו מגיע אך התקווה שהכל יסתיים זו תקווה מאד גדולה שמחזקת ומאפשרת להמשיך הלאה. ללא התקווה אין לנו עתיד נכון???
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 14:34
רבקה
Posts: 8411
|
נחושתי תיאורך כל כך ממשי
ולוקחת איתי את התובנות שציינת
בתקווה שיעזור ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 13:47
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה. פוסט ניפלא כתבת. מביא מחשבות על סופות שהיו, סופות שבדרך.. ועל איך , למרות ואף על פי- ממשיכים ומתחזקים ומנצחים יום ביומו , יום יום טורחים ועומלים ובונים חיים, לעיתים כמו מיגדל קלפים.. ובונים מחדש לעיתים... כי בסוף, אחרי כל ים סואן במיוחד , קוצף וגבה גלי - מגיע ים רגוע , ושקט , ובסופו של דבר, נפטון אל הים, נירגע וזעמו שוכך. ( כן, כן ,הייתי כמה וכמה שנים טובות בחיל הים..... ונשארו קצת דימויי סופה משם..)
תודה לך על הפוסט הזה.
edited by מטפס הרים on 10/29/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 13:21
אייריס
Posts: 3744
|
שבוע טוב נחושה. מדהימה כרגיל וכייף לקרוא. אמן על הכל. נשיקןת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 10:12
נחושה
Posts: 6982
|
סתם תובנות כשמגיעות על תה צמחים כשקשה להירדם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 08:44
אשירה
Posts: 4292
|
מדהימה כרגיל!!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 08:38
1103
Posts: 5022
|
נחושה המקסימה
איזה פוסט מדהים.רק את יודעת להמחיש ולהשליך לתחום הדיאטה תופעות טבע זה מדהים איך את עושה זאת.מעולם לא התנסנו בארץ באסונות טבע מהסוגים
שדיברת עליהם בתקוה שגם לא נחווה אך כל אחד מאיתנו עבר משבר או סופה קטנה כגדולה בימי חייו,גם במסגרת שאנו נמצאים בה,
אנו חובים לא אחת סופת טורנדו-בולמוס אך במשך הזמן סופות אלה הולכות ומתמעטות.אנחנו חובים תקופות שבהן אנחנו שוקעים לתוך האוכל
ולא יכולים לעצור ועל כך אנחנו משלמים,אך תמיד יש לנו לאן לחזור למסגרת שמהווה לגבינו בית ועוגן.
יום נהדר בשורות טובות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/10/2012 08:15
נחושה
Posts: 6982
|
בוקר טוב אנשי הפורום היקרים
ראשית אני מאחלת מכל הלב לאנשינו ובני משפחתם ויקירים אל או מ או מבקרי ותושבי החוף המזרחי, תשמרו על עצמכם ותשתדלו לשמור על קשר עם הבית.
שנית, להבדיל אלפי הבדלות אבל בשיא הרצינות, יצא לי לחשוב על "הצונמים" ו "ההוריקנים" ו"הטורנדו" ושאר הסופות שפקדו את חיי ותחושת חוסר האונים ואובדן השליטה באוכל.
במצב של חרדה, של לחץ, אי וודאות, שמחה, עצב, התרגשות, חולי, בריאות, הצלחה...הפסד אנחנו קודם כל מוודאים שנישרד= אוכל...הרבה אוכל....לאגור אוכל....ושיהיה לנו חשמל לחימום או לקירור...גם של האוכל....ומספיק אספקה גם מכל השאר...(אורז, סוכר, חלב, מלח, קמח, בשר, שימורים והרבה לחם)
אנחנו פחות חושבים על פרי או ירק, פחות חושבים על אגוזים, שקדים, צימוקים, תמרים , גרעיני חמניות או דלעת וקטניות למשל
אנחנו לא מאמינים שנשרוד רק על מים, תה, קצת קפה שחור, קרקר יבש ופירות יבשים...
באשר לסופות והבולמוסים...תתארו לכם שהיינו מכנים בשם את הסופה אפילו אחרי שקרתה, מתעדים אותה, לומדים ממנה....נכון שהיינו מוכי תדהמה?!
מירי ציינה אתמול משהו בהרצאתה....לחם ופסטה ואורז וסוכר, כל הפתיתים, פיתות, ביסקויט, ופל....הם אוכל הישרדותי וזול...ביום יום אנחנו צריכים לפרגן לעצמנו בתהליך ההרזיה את האוכל הטוב, הבריא המזין והמגוון שלנו, שפע הירקות, קטניות,ביצים,גבינות, דגים, מים, תה צמחים בריא והרבה מכל הטרי, מוקפץ, מאודה, אפוי במבחר ובמגוון וכמובן כל הירוקים, כתומים...אדומים...הבריאים שלנו.
נ.ב, למי שקשור או חווה הודעת פיטורין בסופה של אתמול (500 איש משלוש חברות !!!) אני מאחלת לקום, להתעשת ויאלללה קדימה להסתער על היעד הבא והעיקר לא ליפול לרחמים עצמיים (פיטרו בגלל צמצומים לא בגלל תפקודכם האישי) ולאכילה רגשית.
שיהיה בהצלחה וב"ה הסופה סנדי תעבור והחיים יחזרו למסלולם וסיכמנו שהכי חשוב בחיים זה להיות בריאים ומאושרים, להנות ולהתפקסס עלמה שטוב בחיינו (מה לא אנחנו כבר יודעים), לעשות להתמיד ולהצליח.
נחושתכם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|