27/10/2012 10:18
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי דני. בהחלט, כל אחד עושה מה שנכון לו.. אני פשוט הולך לבצע ניסוי.. נמאס לי לשחרר סכר כשרואה ירידה נאה.. זה פשוט גורם לי לשחרר רסן... זה קורה כל הזמן.. במקום להתחזק אני מתחזר.. יחי ההבדל הקטן בין האותיות ק׳ ל ר׳... אז אני עושה ניסוי.. אתמול בפירוש חגגתי כי ידעתי , כלומר המשקל הראה לי, ששיחקתי אותה בהרזייה....
edited by מטפס הרים on 10/27/2012
edited by מטפס הרים on 10/27/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 10:08
1103
Posts: 5022
|
dany כתב:
כן כן........ אני מהנהנת כמו הזקנות שיודעות כבר הכל...חחחחחחחח יודעות אבל........ ממשיכות ליפול.
מוכר ידוע וכל כך מכאיב.
זוכרים שסיפרתי שירדתי 5.200 זה היה כבר מזמן נכון?????????
מאז המטוטלת לא מפסיקה את טילטולה האכזרי.
והלילה באמת היה השיא.... שוב אין צורך לפרט....... אבל מרוב פחמימות וסוכרים בכלל שנתי נדדה, כנראה הייתי בהייפר לא נורמלי.
אז כפי שאתם אומרים היום יום חדש......... פזמון ידוע ומוכר.
הסתכלתי במראה בבוקר, לא אהבתי את מה שראיתי, ואני יודעת שרק אני אחראית ורק אני יכולה לשנות.
בנוגע למאזניים??????? אני בדילמה קשה, כי שאני לא נשקלת יום יום אני בבריחה מעצמי, לי עושה טוב להישקל כל יום, אז כל אחד יעשה את מה שעושה לו הכי טוב.
והכי הכי הכי חשוב ברכות לנסיכה שלך מטפס יקר ליום הולדתה.
דני יקרה
באמת שאין צורך להישקל מידי יום למרות שזה עושה לך טוב אך זה באמת מיותר.ביום שהמשקל יראה לך ירידה האושר יהיה שמימי ולמחרת מסיבות שונות תראה עליה
מצב רוחך יפול לכן זה בהחלט מיותר.
אני מאמינה שמהבוקר חזרת למסגרת ולאכילה הנכונה ובהמשך תהיה תמורה לאגרה
שבת נפלאה ובשליטה בשורות טובות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 10:01
1103
Posts: 5022
|
אייריס כתב:
בוקר טוב מטפס. אני מבינה אותך מאוד גם לי קרה אתמול בדיוק ככה. אחרי ארוחת ערב (אומנם קטנה עי ידעתי שיוצאת שוב) המשפחה עשתה מסיבת הפתעה לגיסתי (50) ושם נפרצו הגבולות ולא ידעתי את שמי. הגיע שף פרטי והכין מטעמים ואז שוב אכלתי למרות שאמרתי בבית נו טוב אני אקח רק סלט איזה סלט ואיזה נעליים מכל טוב לקחתי ונהניתי ואחכ הגיעו גם הקינוחים אז ביס מזה וביס מההוא ובקיצור אתה יודע מה זה כבר מרגיש אחרי. פשוט רציתי להרוג את עצמי בגלל חוסר השליטה.
היום יום חדש וגם אני החלטתי שאצא לצעידה ולעשות יום קיזוז ולפחות שארגיש טוב עם עצמי.
לגבי השקילה אתה צודק צריך להעיף מהבית ואולי הפחד מהשקילה מהלא נודע ישאיר אותנו במתח ובשליטה.
שיהיה לך יום בשליטה מלאה המון המון מזל טוב לנסיכה וכן ירבו השמחות ושנעבור אותם בשלום.
שבת נפלאה
אייריס יקירתי
קמת היום ליום חדש עם אנרגיות טובות אני בטוחה שע"י הקיזוז תצליחי למזער נזקים ובכל זאת תהיהנה לך בשורות טובות בשקילה הבאה
שבת שלום
נילי
--
וסרהולץ
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 09:58
1103
Posts: 5022
|
מטפס הרים כתב:
אתמול היה יום רע מאוד. בלי לפרט. הוא כלל גם ארוחת יום הולדת לכבוד נסיכתי בת ה8. יום גרוע , שהתחיל בשקילה שהראתה לי שאני מרחק ממש לא רציני מירידה יפה נוספת בדרכי למחצית - כלומר עשרת הקג הראשונים... ואז החגיגה החלה. בפורום ביקרתי כרגיל ולא דיווחתי על משבר ביחסים שלי עם מעצמת העל -המזון כי לא הרגשתי אוירה משברית... מעודד ובאופוריה מהירידה פתחתי את חרצובות לשוני לא לדיבור חכם אלא ללעיסה לא פוסקת של פחמימות.. הבוקר חשכו עיניי.....עליתי מאתמול להיום קילו ו800 גרם.... עדיין לא חוצה את שתי הספרות אך משיק לשלש... אני קצת בהלם. עוד חצי שעה יוצא להליכה עם חברים.. לרגע בא לי לזרוק הכל.. אבל לא יקום ולא יהיה!! כעוף החול, כך כתבתי אתמול, לקום ולצמוח מתוך ההריסות, לפרוש כנפיים אחרי הנפילה... אני שוטף פנים מביט במראה ואומר: שום דגל לבן!!! מה שעלה ירד ותחזיר עצמך למסלול ומייד. החלטה נוספת שאני מקבל לעת הזו: לא עוד שקילות יומיות. הן מכניסות אותי בשלב העדין בו אני מצוי לאופוריה שמתורגמת ל״ יאללה תחגוג, כפרה עליך, ירדת תותח אז עכשיו פרטי טיים״... רק שקילה שבועית ביום שנקבע לי.. אני רוצה לרדת את העשיריה הראשונה הזו כבר והייתי קרוב מתמיד ..אני מבואס חברים, מבואס מבואס, אך לא מובס....... להתראות...
edited by מטפס הרים on 10/27/2012
edited by מטפס הרים on 10/27/2012
מטפס יקר
אין לבכות על חלב שנשפך.אהבתי את המשפט אני מבואס אך לא מובס.למרות הנפילה הכואבת,אתה חייב לחזור למסגרת
התהליך שאנו נמצאים בו אינו חד משמעי ישנם ימים נפלאים שהכל הולך למישרין וישנם ימים בהם הפיתויים רבים שקשה לעמוד בפניהם,
אך במשך הזמן אנחנו למדים איך לעמוד בפני פיתויים אלה ולמזער נזקים.
שבת שלום
נילי
--
וסרהולץ
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 08:36
dany
Posts: 19819
|
כן כן........ אני מהנהנת כמו הזקנות שיודעות כבר הכל...חחחחחחחח יודעות אבל........ ממשיכות ליפול.
מוכר ידוע וכל כך מכאיב.
זוכרים שסיפרתי שירדתי 5.200 זה היה כבר מזמן נכון?????????
מאז המטוטלת לא מפסיקה את טילטולה האכזרי.
והלילה באמת היה השיא.... שוב אין צורך לפרט....... אבל מרוב פחמימות וסוכרים בכלל שנתי נדדה, כנראה הייתי בהייפר לא נורמלי.
אז כפי שאתם אומרים היום יום חדש......... פזמון ידוע ומוכר.
הסתכלתי במראה בבוקר, לא אהבתי את מה שראיתי, ואני יודעת שרק אני אחראית ורק אני יכולה לשנות.
בנוגע למאזניים??????? אני בדילמה קשה, כי שאני לא נשקלת יום יום אני בבריחה מעצמי, לי עושה טוב להישקל כל יום, אז כל אחד יעשה את מה שעושה לו הכי טוב.
והכי הכי הכי חשוב ברכות לנסיכה שלך מטפס יקר ליום הולדתה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 08:04
אייריס
Posts: 3744
|
בוקר טוב מטפס. אני מבינה אותך מאוד גם לי קרה אתמול בדיוק ככה. אחרי ארוחת ערב (אומנם קטנה עי ידעתי שיוצאת שוב) המשפחה עשתה מסיבת הפתעה לגיסתי (50) ושם נפרצו הגבולות ולא ידעתי את שמי. הגיע שף פרטי והכין מטעמים ואז שוב אכלתי למרות שאמרתי בבית נו טוב אני אקח רק סלט איזה סלט ואיזה נעליים מכל טוב לקחתי ונהניתי ואחכ הגיעו גם הקינוחים אז ביס מזה וביס מההוא ובקיצור אתה יודע מה זה כבר מרגיש אחרי. פשוט רציתי להרוג את עצמי בגלל חוסר השליטה.
היום יום חדש וגם אני החלטתי שאצא לצעידה ולעשות יום קיזוז ולפחות שארגיש טוב עם עצמי.
לגבי השקילה אתה צודק צריך להעיף מהבית ואולי הפחד מהשקילה מהלא נודע ישאיר אותנו במתח ובשליטה.
שיהיה לך יום בשליטה מלאה המון המון מזל טוב לנסיכה וכן ירבו השמחות ושנעבור אותם בשלום.
שבת נפלאה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 07:07
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אתמול היה יום רע מאוד. בלי לפרט. הוא כלל גם ארוחת יום הולדת לכבוד נסיכתי בת ה8. יום גרוע , שהתחיל בשקילה שהראתה לי שאני מרחק ממש לא רציני מירידה יפה נוספת בדרכי למחצית - כלומר עשרת הקג הראשונים... ואז החגיגה החלה. בפורום ביקרתי כרגיל ולא דיווחתי על משבר ביחסים שלי עם מעצמת העל -המזון כי לא הרגשתי אוירה משברית... מעודד ובאופוריה מהירידה פתחתי את חרצובות לשוני לא לדיבור חכם אלא ללעיסה לא פוסקת של פחמימות.. הבוקר חשכו עיניי.....עליתי מאתמול להיום קילו ו800 גרם.... עדיין לא חוצה את שתי הספרות אך משיק לשלש... אני קצת בהלם. עוד חצי שעה יוצא להליכה עם חברים.. לרגע בא לי לזרוק הכל.. אבל לא יקום ולא יהיה!! כעוף החול, כך כתבתי אתמול, לקום ולצמוח מתוך ההריסות, לפרוש כנפיים אחרי הנפילה... אני שוטף פנים מביט במראה ואומר: שום דגל לבן!!! מה שעלה ירד ותחזיר עצמך למסלול ומייד. החלטה נוספת שאני מקבל לעת הזו: לא עוד שקילות יומיות. הן מכניסות אותי בשלב העדין בו אני מצוי לאופוריה שמתורגמת ל״ יאללה תחגוג, כפרה עליך, ירדת תותח אז עכשיו פרטי טיים״... רק שקילה שבועית ביום שנקבע לי.. אני רוצה לרדת את העשיריה הראשונה הזו כבר והייתי קרוב מתמיד ..אני מבואס חברים, מבואס מבואס, אך לא מובס....... להתראות...
edited by מטפס הרים on 10/27/2012
edited by מטפס הרים on 10/27/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|